תקציב משרד הספורט מציג: כסף עם תוכנית

נשלח 22 ביולי 2010, 15:43 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 8 בינו׳ 2013, 6:15 ]
תוכנית מינהל הספורט לשיקום הספורט בישראל יוצאת לדרך עם תקציב שהוכפל. אבל האם תהיה המשכיות להשקעה הממשלתית המוגברת בתחום?
אוריאל דסקל 21.07.10, 08:42

לימור לבנת, שרת התרבות והספורט, יכולה להיות מרוצה מאוד מהעבודה שלה במשרד הספורט עד עכשיו. היא עשתה את מה ששר ספורט אמור לעשות - להביא כסף למשרד. והיא עשתה את זה בגדול. בתקופתה קפץ תקציב המשרד ב־100% - מ־60 מיליון שקל ל־120 מיליון שקל (יעלה בהדרגה לסכום זה). אין יותר מדי משרדים שהיתה בהם קפיצה שכזאת. במשרד הספורט דיברו פעם על תקציב של 500 מיליון שקל כדי להפוך את הספורט הישראלי לאימפריה עולמית - אבל גם עם תקציב של 120 מיליון שקל אפשר לעשות עבודה, ואנשי מינהל הספורט די מרוצים מהתקציב שמובטח להם עד 2013.

 

"במשרד היום יש מנהיגה בעלת חזון, והיא מבינה היטב מה קורה בספורט בארץ", אומר ד"ר אורי שפר, ראש מינהל הספורט. "היא רוצה שני דברים - לשפר את ההישגים ולייצר תרבות ספורט בישראל". לשפר יש תוכנית לשיפור הספורט הישראלי כבר שנים רבות. הוא בעל תואר ד"ר בחינוך גופני וספורט וכיהן בעברו בתפקידים שונים במכון וינגייט, בין היתר כמנהל בית הספר למאמנים, מנהל היחידה לטיפוח ספורטאים צעירים ומרצה במכללה לחינוך גופני. לראש המינהל הגיע לאחר שהיה מנכ"ל מכון וינגייט.

 

בבסיס התוכנית איגום משאבים של כל הגורמים כדי לשרטט תוכנית אסטרטגית אחידה ונכונה לטיפוח ספורטאים וניהול חיים ספורטיבי יותר בישראל. ההישג הגדול שלו ושל מינהל הספורט מתבטא בהצלחה לשכנע את לימור לבנת שזו הדרך קדימה. ולא שהתוכנית היתה נטולת מתנגדים, אף שבסיסה מקצועי מאוד. המתנגדים השמיעו בכל זירה אפשרית דברים נגד התוכנית, שמבוססת על כמה מודלים אירופיים, אבל שפר יכול להיות מרוצה מאוד מהבוסית שלו. "היא הובילה את ההקמה של מועצה לאומית לספורט - זאת הפעם הראשונה שיש מועצה שיושבת וחושבת איך משנים לטובה את הספורט בארץ", אומר שפר. "אני מוקיר ומעריך את מה שהיא עשתה. ואני בטוח שנראה את התוצאות. "למעשה", הוא מוסיף, "היא מספקת לנו תקציב ואת האישורים לתוכנית שתשנה את פני הספורט בארץ".

 

 

צילום: ראובן שוורץ
לימור לבנת עם גל פרידמן. האם אחרי אולימפיאדה כושלת ב-2012 יישלפו הסכינים? צילום: ראובן שוורץ

 

קרנבל בריו?

 

צריך עוד לשבת ולדון לאן בדיוק יעבירו את הכסף, אבל כבר עכשיו ידוע כי המועצה הלאומית לספורט תחזיק ב־60 מיליון שקל מסך התקציב. וגם ידוע שתקציב ההכנות לאולימפיאדה ולמשחקים הפאראלימפיים גדל ב־50% - מ־10 מיליון שקל ל־15 מיליון שקל בשנה. התקציב הזה לא יהיה כפוף לקיצוצים רוחביים - לפחות עד 2013.

 

הסכום הזה, שעד השנה הגיע ממשרד ראש הממשלה, יהיה שייך למשרד הספורט, והוועד האולימפי הבינלאומי ישתמש בו. מלבד זאת, הוחלט לקבוע שני ענפי ספורט - אחד לנשים ואחד לגברים - שבהם לישראל יש סיכוי רב יותר להצליח, והמטרה היא להשקיע בהם מספיק כספים כדי שייצגו בכבוד את ישראל באולימפיאדת ריו 2016. אחד מאותם ענפים יהיה כדורעף נשים, שמוכיח כי עם השקעה ועבודה נכונה(פרויקט זלינגר) אפשר לקדם גם ענפי ספורט קבוצתיים בישראל. ההשקעה בנבחרות תהיה בסגנון פרויקט זלינגר - כלומר השקעה פרטית לצד השקעה ממשלתית ועבודה צמודה של איש מקצוע ואנשי התאחדות הספורט הנבחרת.

 

לימור לבנת גם מייחסת חשיבות רבה לפיתוח הכדורגל. לאחר שיחות רבות עם אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, תוכנן להעביר כספים לטיפוח כדורגלנים ישראלים. "המסר שאנחנו מביאים הוא שהכוח של כל גוף לבדו לא יביא תוצאות טובות. אם נשתף פעולה, נאגם משאבים ונוותר על האגו, נבין שאנחנו יכולים להשלים זה את זה - ואז נראה יותר ספורטאים ישראלים מצליחים - בענפים הבודדים ובענפים הקבוצתיים".

 

מובן שבעקבות העלייה בתקציב גם האיגודים יקבלו יותר, מחלקות הספורט במועצות המקומיות יקבלו יותר וגם מכון וינגייט - כלומר, יותר כסף יופנה לפיתוח וטיפוח מאמנים. כשיש ארגון אחיד ומסודר, ויש גם תוכנית לאומית של טוטו־ווינר ומשרד הספורט להקמת מתקנים, בעיקר לספורט העממי, אמור לעלות שיעור הישראלים העוסקים בספורט. כיום מדובר בנתון מביך של כ־30% מהאוכלוסייה.

 

למה לי פוליטיקה עכשיו?

 

הכל טוב ויפה, אבל שפר עצמו אמר בעבר שכדי שהתוכניות ייצאו לפועל צריך 150–170 מיליון שקל. יותר מכך, עדיין לא ממש נמצא פתרון אסטרטגי לאגודות הספורט הגוססות בישראל. כיום רק אגודה אחת מתפקדת - מכבי תל אביב. השאר מבודדות, מרוסקות, חסרות דרך וצורה. בדומה למצב כאן - גם בקרואטיה, למשל, אין תקציבים, אבל יש אגודות ספורט חזקות ולכן הספורט הקרואטי משובח.

 

בעיה נוספת היא שהכל, כך נראה, תלוי פוליטיקה. אין התחייבות להמשך ההשקעה מעבר ל־2013. ושנת 2013, אם נשרוד את 2012, זה ממש אוטוטו. שום דבר אמיתי לא יכול להתפתח. הצלחה בספורט זקוקה להשקעה וסבלנות לאורך זמן. ישראל מפגרת בהרבה מאחורי המדינות המתפתחות - המדינה צריכה תוכנית לעשר שנים לפחות.

 

בעיקרון, מחר יכולה ליפול הממשלה, ואז השר החדש יחליט שהכסף הזה - 120 מיליון שקל - צריך להיות מחולק בצורה אחרת. ובכלל, אולי ראש הממשלה הבא יחליט, בגלל עניינים פוליטיים לחלוטין, שלא צריך משרד ספורט - ויהיה למשל איחוד עם משרד החינוך או הבריאות כדי להרכיב ממשלה. הכל אפשרי. התוכנית לא מבוטחת.

 

מלבד זאת, וזה תמיד נכון לתוכניות כאלה, יש לה מתנגדים שרק יחכו להזדמנות הנכונה לתקוף. כך שגם אם בלונדון 2012 התוכנית לא תניב יותר ממדליית ארד בשיט, הדבר יוביל לכך שפוליטיקאים בעלי רצון עז להציג את לימור לבנת באור שלילי (ויש כמה כאלה) יצביעו על חוסר ההצלחה של התוכנית ויקראו לקיצוץ. הכל אפשרי, ובפוליטיקה הישראלית הצינית הספורט הוא מטרה קלה. מטרה קלה שתספק כותרת קלה.

 

בקיצור, תוכנית יש, כסף יש. עכשיו צריך לסמוך על הפוליטיקאים בישראל. וזו לא מחשבה מנחמת במיוחד.
 

כתבות קשורות:
Comments