"גם לעסקים חברתיים ולמשקיעים בהם מגיעות הטבות מס מהמדינה"

נשלח 24 ביוני 2016, 13:51 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 24 ביוני 2016, 13:51 ]

מחקר שערך פרופ' יורם מרגליות ביוזמת ארגון IVN, המקדם עסקים חברתיים בישראל, והג'וינט - הביא את נציגי רשות המסים, משרד המשפטים ומשרד האוצר לבחון קידום חקיקה שתאפשר הענקת הטבות למשקיעים בעסקים חברתיים

מאת אפרת נוימן, 21/6/2016

האם ראוי לתת הטבות מס למשקיעים בעסקים חברתיים - שמטפלים באתגר חברתי או סביבתי באמצעות כלים עסקיים, כשהם מכוונים לרווח פיננסי וחברתי גם יחד?

במצב הקיים, המדינה פוטרת הכנסות של מוסד ציבורי ממס ומאפשרת זיכוי מס למי שתורם לו. לפי אותו ההיגיון, ראוי לתת הטבות מס גם לעסק חברתי שמספק מוצרים ציבוריים ומקדם צדק חלוקתי.

השאלה הזאת נבחנה במחקר שערך פרופ' יורם מרגליות מבית הספר למשפטים באוניברסיטת תל אביב. את המחקר יזמו ארגון IVN - ארגון הפועל ללא מטרות רווח, הפעילים בו בכירים בעולם העסקי והוא מקדם עסקים חברתיים בישראל - והג'וינט. המסקנה העולה מהמחקר היא שראוי לתת הטבות מס למשקיעים בעסקים חברתיים ולהכיר בהוצאות של עסקים חברתיים שנדרשות לשם קידום המטרה החברתית, גם אם הוצאות אלה אינן עונות להגדרה המקובלת של הוצאה בייצור הכנסה. התנאי לכך הוא שתימצא דרך להגדיר מהו עסק חברתי ולפקח על יישום ההגדרה ברמה דומה לזו הנהוגה בבריטניה.

עסק חברתי הוא עמותה או חברה, ולכן חייב במס הכנסה (מס חברות) בשיעור 25%. השאלה שנשאלה במחקר היא אם ראוי לפטור אותו ממס חברות או להטיל עליו מס בשיעור מופחת. עוד בדק המחקר אם ראוי לעודד השקעה בעסקים חברתיים באמצעות מתן הטבות מס למשקיעים בהם בעת ההשקעה או בעת קבלת הרווחים.

עסקים חברתיים שמקדמים מחקר ופיתוח, או תעסוקה באזורי הפריפריה, כבר עשויים ליהנות מחוקי העידוד הקיימים, גם אם חוקי העידוד אינם במפורש "חברתיים". כך למשל, כל עסק שפועל באילת נהנה מחוקי העידוד החלים על עסקים בעיר. נשאלת השאלה אם ניתן להרחיב את חוקי העידוד גם לתחומי הפעילות העיקריים של עסקים חברתיים.

מרגליות מציין כי הדמיון בין מוסד ציבורי ועסק חברתי נובע מכך שלשניהם יש השפעות חיצוניות חיוביות, שעידודן מאפשר את הקטנת הנטל העודף של מסים. הדמיון מתבטא גם בכך שלמוסד ציבורי וגם לעסק חברתי יש יתרון על פני הממשלה באספקת מוצרים ציבוריים: הם "קרובים לשטח", ולכן יש להם מידע מדויק יותר מאשר הממשלה ביחס להעדפות הפרטים.

מסיבות אלה המדינה פוטרת ממס הכנסות של מוסד ציבורי ונותנת לתורמים לו זיכוי מס. אבל המדינה אינה עושה כן ביחס לעסקים חברתיים. מרגליות מציין כי הסיבה כפולה: גם בשל חשש מפגיעה בתחרות עם עסקים רגילים והפיכת השוק ללא תחרותי, וגם בשל חשש מניצול לרעה של הטבות המס להגדלת רווחי הבעלים של העסק על חשבון קידום המטרה החברתית.

חשש מופרז

המחקר מראה כי החשש בישראל מפגיעה בתחרות הוא ככל הנראה מופרז, לכל הפחות על פי הניסיון הבריטי: "בריטניה היא גם דוגמה לאופן התמודדות אפשרי עם החשש מפני ניצול לרעה של הטבת המס", מציין מרגליות במחקר. "המחוקק הבריטי נותן הטבות מס מופלגות למשקיעים בעסקים חברתיים, ומונע ניצול לרעה בדרך של הקמת מערך רגולטורי ייעודי המפקח על עסקים חברתיים".

לפי המחקר, ניתן להתמודד עם החשש לניצול לרעה של הטבות המס בשתי דרכים. האחת, הנהוגה בארה"ב, היא להתנות את הטבת המס באיסור על חלוקת רווחים (זהו כיום גם המצב בישראל). השנייה, הנהוגה בבריטניה, היא הקמה של מגנון ייעודי לפיקוח על עסקים חברתיים ודרישה להכין דו"ח שנתי, המוגש לרגולטור ומתפרסם לציבור. הדו"ח מתעד את הפעילויות של העסק החברתי ואת תרומתו לקהילה, וכולל מידע פיננסי כגון תשלומים לדירקטורים והצהרה על חלוקת דיווידנדים. מסקנת המחקר היא כי אם יוקם מנגנון פיקוח מספק, בדומה למנגנון הבריטי, יש מקום לשקול בחיוב הענקת הטבות מס למשקיעים בעסקים חברתיים.

לפי מרגליות, אם לאחר בדיקה תוערך העלות של הקמת מערך פיקוח כגבוהה מדי ביחס לתועלת הצפויה, ניתן לשקול מודל ייחודי שאינו מחייב מנגנון פיקוח מורכב. על פי מודל זה, יותר לעסק החברתי לנכות פי שניים מההוצאות החברתיות שלו, אך לא יותר מסכום קבוע ומוגדר מראש בשנה, ושיעור המס על דיווידנד ורווח הון יהיה גבוה משיעור המס הרגיל.

מרגליות מציע לכנס פורום רלוונטי כדי לגבש הגדרה של "עסק חברתי", לעצב כהוראת שעה לכמה שנים מנגנון פיקוח ולחוקק חוק בדומה למסגרת המשפטית של ה-CIC (Community Interest Company). זוהי מסגרת משפטית לחברה באחריות מוגבלת, שנוצרה בבריטניה ב-2004. חברה כזאת היא גוף משפטי נפרד מבעליו, ופועלת להשיג מטרות לתועלת הציבור תוך שילוב אלמנטים עסקיים, ובכללם הפקת רווחים. למעשה, זהו ייצור כלאיים הנמצא על הציר שבין ארגונים ללא מטרות רווח לבין ארגונים למטרות רווח. מאז 2004, יותר מ-10,000 חברות בבריטניה בחרו להתאגד במודל זה.

בעקבות מסקנות המחקר, השבוע יקיים ארגון IVN מפגש בין גופי המדינה - ובהם נציגי רשות המסים, משרד המשפטים ומשרד האוצר - במטרה לקדם חקיקה של חוק "עסקים חברתיים", אשר יאפשר הענקת הטבות למשקיעים.

לכתבה בדהמרקר


Comments