משרד האוצר מצא ככל הנראה דרך יצירתית לכיסוי הבור הצפוי בתקציב המדינה ב־2015. ל"כלכליסט" נודע שבשבועות האחרונים גיבש האוצר בחשאי תוכנית להעלאת המס שמוטל על פחם (בלו), מהלך שאמור לשלשל לקופת המדינה בין 2015 ל־2107 כ־3.8 מיליארד שקל, מתוכם 1.6 מיליארד שקל כבר בשנה הבאה.

על פי התוכנית של האוצר, יועלה המס שיוטל על פחם מ־45.7 שקל לטונה כיום ל־192 שקל לטונה (כולל גביית מס על פליטת פחמן דו־חמצני, שאמורה להיכנס לתוקף בשנה הבאה). המשמעות של העלאת המס פשוטה: עלייה בתעריף החשמל שייקבע על ידי רשות החשמל, וזינוק בחשבון החשמל של הציבור.

הפחם דווקא הופך נקי יותר

תוכנית האוצר הוגשה לעיון והערות משרד האנרגיה, שביקש להבין כיצד היא תשפיע על תעריף החשמל. במכתב ששלחה לפני כמה ימים מנכ"לית משרד האנרגיה אורנה הוזמן־בכור למנכ"לית האוצר יעל אנדורן היא העריכה כי אם ייכנס לתוקף מתווה המיסוי החדש על פחם, תזנק בשנה הבאה עלות המס הצפויה של חברת החשמל על פחם מ־509 מיליון שקל ל־2.1 מיליארד שקל (כולל מס על פחמן־חמצני).

המסקנה של הוזמן־בכור מהחישוב לא פשוטה: "תוספת המס שתתקבל ב־2015 צפויה לגרום לעלייה של 6.7% בתעריף החשמל יחסית לרמת ההכנסות הצפויה".

כדי להסביר את השפעת המס שמוטל על דלקים על תעריף החשמל יש להבהיר את שיטת התמחור של תעריף החשמל. מי שאחראית על קביעת תעריף החשמל היא רשות החשמל, גוף סטטוטורי שאינו כפוף לאף משרד ממשלתי ומפקח על עבודת יצרני החשמל. חלק מעבודת רשות החשמל היא קביעת תעריף החשמל, וזאת בהתבסס על עלויות התפעול של חברת החשמל, כך שלאורך השנים, חברת החשמל מקבלת באמצעות התעריף כיסוי כמעט אוטומטי של עלויות הדלקים שלה.

שיטת החישוב אינה חדשה, ולמעשה היא משמשת עוגן לעבודתה של רשות החשמל. ההיגיון לשימוש בה פשוט: אם חברת החשמל מוציאה יותר כסף על ייצור חשמל ואספקתו, יש לאזן את ההכנסות שלה ביחס להוצאות. הנוסחה האמורה פעלה ופועלת בשני הכיוונים: בתחילת 2010 אחוז השימוש של חברת החשמל בגז טבעי זול היה גבוה, ולכן תעריף החשמל ירד בכ־10%. לעומת זאת, ברגע שנשיא מצרים לשעבר מובארק הודח, נעלמה אספקת הגז המצרי, וסל הדלקים של חברת החשמל עבר לשימוש מסיבי בסולר יקר. התוצאה היתה שמאז אוגוסט 2011 תעריף החשמל זינק ביותר מ־30%.

לכן, אם רכש הפחם העתידי של חברת החשמל יזנק בגלל רמות מיסוי חריגות, רשות החשמל תיאלץ לפצות את חברת החשמל באמצעות העלאת התעריף. חברת החשמל "אדישה" לעניין זה, ומשמשת למעשה כצינור לגביית מסים מהציבור: האוצר מעלה את המס, חברת החשמל מקבל כיסוי בתעריף והציבור מזדרז לשלם את החשבון.

במשרד האנרגיה מודעים לבעיה, ולכן קובעת הוזמן־בכור במכתבה ש"העלייה הצפויה בתעריף החשמל כתוצאה מהעלאת הבלו על פחם הנה מס עקיף על הצרכן שיוביל לעליית יוקר המחיה".

הוזמן־בכור מדגישה במכתבה כי חברת החשמל נמצאת באמצע הליך של התקנת פילטרים בתחנות הכוח הפחמיות, כך שלא ברור מדוע צריך למסות את הפחם, אם בשנים הקרובות השימוש בו יהפוך נקי יותר. בשורה התחתונה מדגישה הוזמן־בכור במכתב ש"לאור האמור, המשרד מתנגד להעלאת המיסוי על פחם המשמש לייצור חשמל בלבד".

התעריף היה אמור לצנוח

מדוע דווקא עכשיו מבקש האוצר להעלות את המס על פחם? התשובה לכך אינה ברורה, אבל משיחות שערך "כלכליסט" עם בכירים במשק האנרגיה מתבהרת התמונה הבאה: לאוצר חסר כסף, וזו נקודת פתיחה שלא ניתן להתעלם ממנה. השאלה היא איך משיגים את מה שחסר, ובקלות אם אפשר. כאן נכנס לתמונה תעריף החשמל.

בשנים האחרונות סבלה חברת החשמל משינויים קיצוניים בסל הדלקים שלה. עד פברואר 2011 היו שני ספקי גז (מצרי וישראלי), עד סוף 2011 היה ספק ישראלי בלבד (ים תטיס), ובמהלך 2012 גם הוא עבד בחצי תפוקה כי המאגר הידלדל. השינוי הגדול התרחש במרץ 2013, אז החל מאגר תמר לספק את כל צורכי המשק.

ככל שהעלויות נמוכות יותר, כך תעריף החשמל אמור לרדת. לכן אם עלויות הדלקים של חברת החשמל יירדו מכ־13 מיליארד שקל ב־2013 לכ־10 מיליארד שקל ב־2014, תעריף החשמל אמור לרדת. רשות החשמל כבר הודיעה שתעריף החשמל ירד בשנה הבאה בשיעור חד, אולי אפילו דו־ספרתי, כאשר ההערכות מדברות על ירידה של 10%–20%. על רקע זה, נראה כי האוצר מנצל את ההזדמנות כדי להעלות את המס על פחם. ותעריף החשמל ב2015? הוא יירד, אבל בצורה הרבה יותר נמוכה מכפי שיכול היה לרדת, אלמלא תוכנית המיסוי החדשה.

במשרד האוצר מאששים הבוקר שהתוכנית להעלאת המס על פחם אכן נבדקת ואמרו ש"מדובר בהצעה שנבחנת במסגרת ההצעות שיובאו לאישור הממשלה". הנימוק לבחינת העלאת המיסוי על פחם הוא לתפיסתם "בשל הזיהום הרב שנוצר בעת השימוש בפחם ויש לעודד מעבר לשימוש בגז טבעי". עם זאת מציינים באוצר כי "תעריף החשמל בכל מקרה צפוי לרדת ב-2015".