האוצר מתכנן הקפצת המס על פחם

נשלח 19 באוג׳ 2014, 22:04 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 19 באוג׳ 2014, 22:09 ]

מחלוקת קשה בין משרדי האוצר והאנרגיה סביב ההשלכות הצפויות מהכוונה להקפיץ את המס על הפחם

אדריאן פילוט, 17/8/14
חברת החשמל מסוף הפחם באשדוד / צלם: תמר מצפי
חברת החשמל מסוף הפחם באשדוד / צלם: תמר מצפי

מחלוקת קשה בין משרד האוצר בראשות יאיר לפיד לבין משרד האנרגיה בראשות סילבן שלום, סביב ההשלכות הצפויות על מחירי החשמל בעקבות הכוונה להקפיץ את המס על הפחם.

הבוקר (א') דווח כי במסגרת הגזירות לתקציב 2015, מתכנן משרד האוצר להביא לאישור הממשלה תוכנית להעלאת המס על הפחם מ-146 שקל לטון ל-202 שקל לטון - עלייה של 38.4% (כך לפי נתונים רשמיים של משרד האוצר ורשות המסים - א.פ). מטרת המהלך היא למתן במקצת את הזינוק הצפוי בגירעון הממשלתי המתוכנן, שכן הדבר יניב לקופת המדינה בין 1 ל-2 מיליארד שקלים לשנה (בהתאם לרמת צריכת הפחם), זאת בנוסף ל-1 מיליארד שקלים שמתקבלים כבר כעת.

נציין, כי באפריל 2015 היו אמורים מחירי החשמל לרדת בהדרגה בין 12% ל-15%, בעקבות כניסת הגז הטבעי כחומר גלם לייצור חשמל. לדברי מנכ"לית משרד האנרגיה, אורנה הוזמן-בכור, המהלך שהאוצר מנסה לקדם יביא להתייקרות של כ-6.7% במחירי החשמל. מנגד, באוצר סבורים כי ההעלאה המתוכננת במס על הפחם תמתן את ההפחתה במחירי האנרגיה מ-12%-15% לכ-7%, אך עדיין, הם מציינים, כי מדובר בירידה משמעותית. כעת מבצעת רשות החשמל בדיקה מקיפה בנושא.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "מדובר בהצעה שנבחנת במסגרת ההצעות שיובאו לאישור הממשלה. יש לעודד מעבר לשימוש בגז טבעי בשל הזיהום הרב שנוצר בעת שימוש בפחם. בכל מקרה, תעריף החשמל צפוי לרדת בשנת 2015".

יוזמה של נתניהו ושטייניץ

יעד הגירעון לשנת 2015 עומד על 2.5% תמ''ג, אך שר האוצר הבטיח בכל הזדמנות אפשרית כי אין בכוונתו להעלות מסים וכי היעד לשנה הבאה יעלה ל-3% תמ''ג, לכל הפחות. שינוי זה מעניק לו מרחב תמרון של כ-5.25 מיליארד שקלים נוספים. עם זאת, לפי הערכות של גופים חיצוניים, לרבות בנק ישראל, ברמת ההתחייבויות והכנסות המדינה הצפויות נפער בור תקציבי של כ-10 מיליארד שקלים לפחות.

על אף ההכחשות של משרד האוצר, העלאת המס על הפחם מסתמנת כאחד מהמהלכים שמתכנן האוצר כדי לטפל בגירעון. בסביבתו של לפיד מסבירים היום כי "לא מדובר בהעלאת מסים", שכן העלאת מסים מתייחסת למע"מ ומיסי הכנסה למיניהם. עוד הם אומרים, כי שר האוצר "מנהל מלחמה קשה" מול כל הגורמים כדי שלא להעלות את המסים הללו.

מס על פחם, נציין, הוא יוזמה של שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, יחד עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. מדובר במס עקיף שמשולם אך ורק על ידי חברת החשמל והוא מגולגל כולו לצרכן באמצעות העלאת תעריף החשמל. המס הוטל לראשונה בשנת 2011.

מחברת החשמל נמסר: "צריכת הפחם באתרי הייצור של חברת החשמל עמדה ב-2013 על כ-11.8 מיליון טון. העלות המותאמת הממוצעת של טון פחם ב-2013 עמדה על כ-407 שקל לטון. צריכת הפחם בשלושת החודשים הראשונים של 2014 עמדה על 2.765 מיליון טון. בתקופה זו עלות הפחם קטנה בכ-12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

"לחבר את התעשייה לגז הטבעי, וכמה שיותר מהר" / יובל אזולאי

"אני מקווה שהדיווחים אודות התוכנית של משרד האוצר להעלות את הבלו על הפחם אינם נכונים, שכן אני לא מאמין שהאוצר מחפש דרכים להגדיל את העלויות של התעשיינים דווקא בתקופה שבה הם מתמודדים עם מצב של כושר תחרות שהולך ונשחק", כך אמר היום (א') נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן.

לדברי אורן, "במקום לייקר את הבלו על הפחם, מוטב שרשויות המדינה יפעלו למען חיבור מהיר יותר של המפעלים לרשת הגז הטבעי וישקיעו מאמץ נרחב יותר לפתרון הבירוקרטיה המיותרת שמונעת חיבור לרשת הגז. לישראל יש גז טבעי בכמויות גדולות ובאיכות מצוינת, אך למרות זאת קצב חיבור המפעלים לרשת זו איטי בצורה שערורייתית: עד כה חוברו לרשת הגז הטבעי רק 12 מפעלים ברחבי הארץ. התשובה ההגיונית היחידה לבעיית הפחם היא חיבור התעשייה לגז הטבעי, וזאת כמה שיותר מהר".

כבר תקופה ארוכה שהתעשיינים מתריעים על פערי מטבע גדולים בעקבות התחזקות השקל אל מול הדולר - מצב שמוביל למשבר ביצוא ולירידה חדה ברווחיות. זאת, בנוסף לעליית מחירים מהשנים האחרונות בתשומות הייצור כמו חשמל, מים, גלם, ארנונה ושכר לעובדים.

התעשיינים חוששים כי ייקור הבלו במאות אחוזים יוביל לעלייה במחירי החשמל באופן שיקשה עוד יותר על כושר התחרות שלהם.

לכתבה בגלובס


משרד האוצר מצא דרך יצירתית לכיסוי הבור הצפוי בתקציב המדינה: המס על הפחם יזנק מ־45 שקל לטונה ל־192 שקל, ולקופת המדינה ייכנסו עוד 1.6 מיליארד שקל ב־2015; הציבור הוא שיישא בתשלום - לא ייהנה בשנים הקרובות מההפחתה המתוכננת בתעריפי החשמל; משרד האוצר: "התוכנית להעלאת המס על פחם נבחנת במסגרת ההצעות שיובאו לאישור הממשלה"

מאת ליאור גוטמן, 17/8/2014

משרד האוצר מצא ככל הנראה דרך יצירתית לכיסוי הבור הצפוי בתקציב המדינה ב־2015. ל"כלכליסט" נודע שבשבועות האחרונים גיבש האוצר בחשאי תוכנית להעלאת המס שמוטל על פחם (בלו), מהלך שאמור לשלשל לקופת המדינה בין 2015 ל־2107 כ־3.8 מיליארד שקל, מתוכם 1.6 מיליארד שקל כבר בשנה הבאה.

 

על פי התוכנית של האוצר, יועלה המס שיוטל על פחם מ־45.7 שקל לטונה כיום ל־192 שקל לטונה (כולל גביית מס על פליטת פחמן דו־חמצני, שאמורה להיכנס לתוקף בשנה הבאה). המשמעות של העלאת המס פשוטה: עלייה בתעריף החשמל שייקבע על ידי רשות החשמל, וזינוק בחשבון החשמל של הציבור.

 

 

הפחם דווקא הופך נקי יותר

 

תוכנית האוצר הוגשה לעיון והערות משרד האנרגיה, שביקש להבין כיצד היא תשפיע על תעריף החשמל. במכתב ששלחה לפני כמה ימים מנכ"לית משרד האנרגיה אורנה הוזמן־בכור למנכ"לית האוצר יעל אנדורן היא העריכה כי אם ייכנס לתוקף מתווה המיסוי החדש על פחם, תזנק בשנה הבאה עלות המס הצפויה של חברת החשמל על פחם מ־509 מיליון שקל ל־2.1 מיליארד שקל (כולל מס על פחמן־חמצני).

 

המסקנה של הוזמן־בכור מהחישוב לא פשוטה: "תוספת המס שתתקבל ב־2015 צפויה לגרום לעלייה של 6.7% בתעריף החשמל יחסית לרמת ההכנסות הצפויה".

 

 

כדי להסביר את השפעת המס שמוטל על דלקים על תעריף החשמל יש להבהיר את שיטת התמחור של תעריף החשמל. מי שאחראית על קביעת תעריף החשמל היא רשות החשמל, גוף סטטוטורי שאינו כפוף לאף משרד ממשלתי ומפקח על עבודת יצרני החשמל. חלק מעבודת רשות החשמל היא קביעת תעריף החשמל, וזאת בהתבסס על עלויות התפעול של חברת החשמל, כך שלאורך השנים, חברת החשמל מקבלת באמצעות התעריף כיסוי כמעט אוטומטי של עלויות הדלקים שלה.

 

שיטת החישוב אינה חדשה, ולמעשה היא משמשת עוגן לעבודתה של רשות החשמל. ההיגיון לשימוש בה פשוט: אם חברת החשמל מוציאה יותר כסף על ייצור חשמל ואספקתו, יש לאזן את ההכנסות שלה ביחס להוצאות. הנוסחה האמורה פעלה ופועלת בשני הכיוונים: בתחילת 2010 אחוז השימוש של חברת החשמל בגז טבעי זול היה גבוה, ולכן תעריף החשמל ירד בכ־10%. לעומת זאת, ברגע שנשיא מצרים לשעבר מובארק הודח, נעלמה אספקת הגז המצרי, וסל הדלקים של חברת החשמל עבר לשימוש מסיבי בסולר יקר. התוצאה היתה שמאז אוגוסט 2011 תעריף החשמל זינק ביותר מ־30%.

 

לכן, אם רכש הפחם העתידי של חברת החשמל יזנק בגלל רמות מיסוי חריגות, רשות החשמל תיאלץ לפצות את חברת החשמל באמצעות העלאת התעריף. חברת החשמל "אדישה" לעניין זה, ומשמשת למעשה כצינור לגביית מסים מהציבור: האוצר מעלה את המס, חברת החשמל מקבל כיסוי בתעריף והציבור מזדרז לשלם את החשבון.

 

במשרד האנרגיה מודעים לבעיה, ולכן קובעת הוזמן־בכור במכתבה ש"העלייה הצפויה בתעריף החשמל כתוצאה מהעלאת הבלו על פחם הנה מס עקיף על הצרכן שיוביל לעליית יוקר המחיה".

 

 

הוזמן־בכור מדגישה במכתבה כי חברת החשמל נמצאת באמצע הליך של התקנת פילטרים בתחנות הכוח הפחמיות, כך שלא ברור מדוע צריך למסות את הפחם, אם בשנים הקרובות השימוש בו יהפוך נקי יותר. בשורה התחתונה מדגישה הוזמן־בכור במכתב ש"לאור האמור, המשרד מתנגד להעלאת המיסוי על פחם המשמש לייצור חשמל בלבד".

 

התעריף היה אמור לצנוח

 

מדוע דווקא עכשיו מבקש האוצר להעלות את המס על פחם? התשובה לכך אינה ברורה, אבל משיחות שערך "כלכליסט" עם בכירים במשק האנרגיה מתבהרת התמונה הבאה: לאוצר חסר כסף, וזו נקודת פתיחה שלא ניתן להתעלם ממנה. השאלה היא איך משיגים את מה שחסר, ובקלות אם אפשר. כאן נכנס לתמונה תעריף החשמל.

בשנים האחרונות סבלה חברת החשמל משינויים קיצוניים בסל הדלקים שלה. עד פברואר 2011 היו שני ספקי גז (מצרי וישראלי), עד סוף 2011 היה ספק ישראלי בלבד (ים תטיס), ובמהלך 2012 גם הוא עבד בחצי תפוקה כי המאגר הידלדל. השינוי הגדול התרחש במרץ 2013, אז החל מאגר תמר לספק את כל צורכי המשק.

 

ככל שהעלויות נמוכות יותר, כך תעריף החשמל אמור לרדת. לכן אם עלויות הדלקים של חברת החשמל יירדו מכ־13 מיליארד שקל ב־2013 לכ־10 מיליארד שקל ב־2014, תעריף החשמל אמור לרדת. רשות החשמל כבר הודיעה שתעריף החשמל ירד בשנה הבאה בשיעור חד, אולי אפילו דו־ספרתי, כאשר ההערכות מדברות על ירידה של 10%–20%. על רקע זה, נראה כי האוצר מנצל את ההזדמנות כדי להעלות את המס על פחם. ותעריף החשמל ב2015? הוא יירד, אבל בצורה הרבה יותר נמוכה מכפי שיכול היה לרדת, אלמלא תוכנית המיסוי החדשה.

 

 

במשרד האוצר מאששים הבוקר שהתוכנית להעלאת המס על פחם אכן נבדקת ואמרו ש"מדובר בהצעה שנבחנת במסגרת ההצעות שיובאו לאישור הממשלה". הנימוק לבחינת העלאת המיסוי על פחם הוא לתפיסתם "בשל הזיהום הרב שנוצר בעת השימוש בפחם ויש לעודד מעבר לשימוש בגז טבעי". עם זאת מציינים באוצר כי "תעריף החשמל בכל מקרה צפוי לרדת ב-2015".


לכתבה בכלכליסט


Comments