תומאס שלינג: "הנפגעים העיקריים מנזקי האקלים - העניים"

נשלח 2 בפבר׳ 2010, 5:45 על ידי Sustainability Org
מאת טל לוי, תאריך פרסום: 1/2/2010

חתן פרס נובל לכלכלה (לשנת 2005) תומאס שלינג פתח את דבריו באומרו כי פחמן דו חמצני אמנם נחשב לאויב האנושות, אולם הוא משמש כמזון לכל הצמחים הירוקים. "ללא פחמן דו חמצני, הצמחים לא היו מבצעים פוטוסנתיזה ולא היו מקיימים את שרשרת החיים, כלומר לא היה מזון לאוכלי עשב ולטורפים. לכן פחמן דו חמצני חשוב לא פחות מחמצן. הבעיה היא שיש יותר מדי ממנו". הפחמן הדו חמצני הוא שיוצר את אפקט החממה שגורם למצב בו בגובה של יותר מ-3,000 מטר יורד גשם ולא שלג, והגשם לא יכול להיספג באדמה ולהפרות אותה.

שלינג ציטט דו"ח אירופי לפיו עלייה של 2 מעלות צלזיוס הוא הגבול העליון, ומעבר לכך אסור לטמפרטורות לעלות. "אני לא מכיר אסמכתא מדעית שתתמוך דווקא במספר '2 מעלות' אולם זהו מספר עגול ונוח. אחת הבעיות במעקב אחר האקלים העולמי היא שחולף זמן בין פליטת הפחמן הדו חמצני לבין הזמן בו הדבר מתבטא בשטח. מדובר בתקופה של כמה עשרות שנים עד שטמפרטורת האטמוספרה תגיע לשיווי משקל, ולכן אי אפשר לדעת האם אנחנו מתקרבים או האם עברנו את 'מחסום 2 המעלות'. המשמעות היא שכל העתיד נמצא באי ודאות ולא רק האקלים. המשמעות היא שהחיים ישתנו בעשרות השנים הקרובות".

שלינג הדגיש כי פליטת גזי חממה לאוויר (שנוצרים משריפת דלק מאובן) משפיעה על כל העולם בין אם השריפה מתבצעת בסין או בקנדה. ולכן, אין שום אינטרס למדינה בודדת להפחית את פליטות הגזים בשטחה – הפתרון הוא מאמץ בינלאומי משותף. למרבה הצער שלינג אינו רואה מצב בו תהיה מערכת אכיפה בינלאומית. התוצאה היא שהנפגעים העיקריים מנזקי האקלים יהיו האנשים העניים בכדור הארץ שתלויים יותר באחרים באקלים ובמיוחד חקלאים במדינות מתפתחות שאינם נהנים מטכנולוגיה מתקדמת בתחום החקלאות.

שלינג אמר כי סין הופכת בימים אלה ליצרנית גזי החממה הגדולה בעולם מאחר והיא מייצרת תחנת כח פחמית מדי שבוע. הודו אינה רחוקה מאחוריה. הבעיה היא שפחם נחשב לאחד המזהמים הגדולים בעולם ולכן אחת המשימות היא להפוך את סין לצרכנית של אנרגיה סולארית ואנרגיה המופקת מתחנות רוח. השאלה היא כיצד המדינות העשירות יכולות לסייע למדינות העניות להפיק פחות אנרגיה מדלק פוסילי (פחם, נפט) ולעבור לאנרגיה ממקורות מתחדשים.

לדעת שלינג, הדבר הדחוף ביותר העומד על הפרק הוא להגדיל את המחקר ופיתוח בתחום הפקת האנרגיה החליפית. "למרבה הצער, תקציב המו"פ העולמי לתחום זה עומד על כמחצית בלבד לעומת מצבו בשנות ה-70, אז פרץ משבר האנרגיה והעולם השקיע משאבים במציאת פתרונות לחסכונות באנרגיה".
 
Comments