תיבת נוח גלובלית: מציאות לא אופטימלית

פורסם: 18 בדצמ׳ 2009, 7:51 על ידי: Sustainability Org
מאת אביב לביא, תאריך פרסום: 17/12/2009
 
מצד אחד מדינות המערב, שאומרות שכל מדינה צריכה לקחת על עצמה את המחויבות לקצץ בפליטות גזי חממה מכאן והלאה. מצד שני המדינות המתפתחות, הן מסרבות לשכוח את העבר - אם עד כה המערב זיהם בלי הגבלה בדרך לשגשוגו, הן טוענות, שייקח על עצמו את הרוב המכריע של הקצוץ ואף יסייע לנו כספית.
 
ערפל כבד קידם אתמול ושלשום את פני מנהיגי המדינות שהתחילו לנחות בקופנהגן, ולא רק בגלל שהטמפרטורה בעיר צוללת מיום ליום והופכת את התחממות כדור הארץ לשמועה רחוקה.  הערפל שורה בעיקר על השיחות עצמן: מאז שביום שני נוצר קרע רשמי בין נציגי העולם הראשון לאלה של המדינות המתפתחות, שאף גרם לאחרונים לפרוש מהשיחות לכמה שעות, התחדדה ההכרה שכדי להגיע להסכמים תצטרך ועידת האקלים לגשר על פערים חברתיים וכלכליים שתפחו במשך 200 שנה. בסופו של דבר התרצו האפריקאים וחזרו לשיחות, קשה לומר שהאופטימיות שבה יחד איתם.
 
אם לפשט את הוויכוח, כל צד מעדיף להסתכל אחרת על ציר הזמן. המערב מבקש לחשוב על העתיד. לפי הגישה הזו, אם צריך לקצץ בפליטות, תתכבד כל מדינה ותיקח על עצמה מחויבות לקצץ מכאן והלאה. המדינות המתפתחות מסרבות לשכוח את העבר - אם עד כה המערב זיהם בלי הגבלה בדרך לשגשוגו, הן טוענות, שייקח על עצמו את הרוב המכריע של הקצוץ ואף יסייע כספית למדינות המתפתחות על מנת שיוכלו גם הן לצמוח - אבל באמצעים ירוקים שאינם מחממים את האטמוספירה
 
מבט עם מסר לאחד מחדרי הוועידה צילום: איי-פי
בהודו מאות מיליונים עדיין מנותקים מרשת החשמל. הם תובעים לעצמם את הזכות להדליק נורה או מחשב, ולעזאזל התחממות כדור הארץ. אם המערב רוצה שהחשמל החדש הזה יגיע ממקור נקי, גורסים ההודים, עליו להשלים את הפרש העלויות.
כדי לגשר על הפערים, חוסר האמון והחשדנות, נוהלו השבוע דיונים רבים כמו תיבת נוח גלובלית: לכל קבוצת עבודה יו"ר אחד מהמערב ואחד מהעולם השלישי. נציג מגאנה
ומבריטניה, אינדונזי כתף אל כתף עם גרמני, ספרדי וגרנדי. בתרחיש האופטימלי, קבוצות העבודה היו אמורות להכין את הקרקע לבואם של המנהיגים, כך שכל מה שיידרש מהם זה לשאת נאום חגיגי בן 5 דקות להצטלם למזכרת ולחתום על ההסכם ההיסטורי. אבל המציאות לא אופטימלית, ונכון לאתמול נראה שכדי שמקופנהגן תצא בשורה אמיתית יידרשו לא רק הרבה מנהיגים - אלא גם כמויות נדיבות של מנהיגות.
כתף קרה
פעילי הסביבה הישראלים שהגיעו לקופנהגן חשו שהם באים לעשות היסטוריה, אבל גילו במהירות שהמציאות הפנתה להם כתף קרה, ביותר ממשמעות אחת. פאשלה ארגונית מביכה גרמה לכך שבחלק מימי השבוע פעילי סביבה, ואפילו חברים במשלחות הרשמיות, נאלצו לחכות שעות בשלג ובקור לפני דלתות אולם הכנסים, בתור שהחל להתאסף בחשיכה בשש בבוקר, ועד 12 בצהריים לא התקדם יותר ממטרים ספורים. וגם זה רק בגלל שחלק מהממתינים התייאשו ועזבו.
 
 
תור בכניסה לאולמות הוועידה צילום: איי-אף-פי
אתמול כבר התחוור שהבעיות הטכניות היו רק הפתיח לעניין מהותי יותר - יחס עוין של מארגני הוועידה לתנועה הסביבתית ופעיליה, וניסיון להשאיר אותם במרחק בטוח ממוקדי קבלת ההחלטות. אם בימים הראשונים הוקצו לנציגי ארגוני סביבה מכל העולם כ-7,000 כרטיסים , היום כבר הוגבל מספר האישורים לאלף ומחר יתכווץ ל-90.
 
המארגנים טוענים שסידורי האבטחה של צי המנהיגים מחייבים זאת, התנועה הסביבתית העולמית משוכנעת שאנשיה פשוט לא רצויים בסביבה של מקבלי ההחלטות. המשלחת הברזילאית כבר הודיעה כי תעזוב את הדיונים במחאה. מידור והיעדר שקיפות הם הדבר הכי רחוק בעולם מהתנהלות ירוקה, אבל המשבר הסביבתי הגלובלי כבר מזמן לא מנוהל בכלים ירוקים מקוריים.
התרומה של אחמדינג'אד
את הפאנץ' השבועי תרם מחמוד אחמדינג'אד, שערב נחיתתו בקופנהאגן הודיע שמפעל האטום האיראני הוא בעצם תרומה לכדור הארץ - שהרי חשמל גרעיני לא פולט מזהמים וגזי חממה. אפשר לצחוק עד מחר, אבל זה בדיוק מה שתנסה מדינת ישראל לשווק לעולם כשתקדם את הקמת תחנת הכוח הגרעינית באיזור שיבטה. ועל כך הגיב טוקבקיסט בריטי שנון, בנימה צ'כובית משהו, ש"מגה-ואט שמופיע במערכה הראשונה עוד עלול להתפוצץ במערכה השלישית".
 
לכתבה ב-nrg
Comments