מהפכת הכלכלה הירוקה: 345 אלף עובדים יושפעו

פורסם: 20 במרץ 2012, 7:51 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 22 במרץ 2012, 13:58 ]
בקרוב תונח על שולחן הממשלה תכנית מקיפה לכינון כלכלה ירוקה במשק, שתכלול הגבלות חדשות על שימוש בכלי רכב ועל מפעלים. המירוץ נגד השעון מתחיל. מחקר בדק: איך הופכים את ההגנה על הסביבה למקור ליצירת מקומות עבודה ולא לחיסולם?
אביטל להב, 19/3/2012

המעבר למשק המונע על ידי מקורות אנרגיה לא מזהמים ואשר כולל היטלים יקרים על חברות מזהמות' מעורר חשש מוצדק בקרב כל מי שהרווחה הכלכלית והתעסוקה יקרים ללבו. הכלכלה, כידוע, זקוקה למקורות אנרגיה כאוויר לנשימה ומעטות הן הפעילויות הכלכליות המייצרות מקומות עבודה מפרנסים, אשר אינן מייצרות אגב כך פסולת. 

ביוני הקרוב תתקיים בריו דה ז'נרו הועידה העולמית להגנת הסביבה "ריו+20". ועידה זו מתקיימת לציון 20 שנה לוועידה הקודמת שנערכה בעיר, שהייתה ראשונה שעסקה בכלכלה ירוקה ובצמיחה ירוקה. לרגל הוועידה שבה ישתתפו יותר מ-50 אלף איש ו-111 ראשי מדינות, יניחו אנשי המשרד להגנת הסביבה על שולחנו של ראש הממשלה במאי הקרוב, תכנית אסטרטגית מקיפה לכינונה של כלכלה ירוקה בישראל.

 

התכנית תכלול אמצעים להכשרת עובדים לתעסוקה בכלכלה ירוקה, הצעות לתמריצים וגם דרישות לחקיקה רגולטורית שמשמעותה הגבלות חדשות ורבות לחברות ועסקים. גלגלי החקיקה ינועו כדרכם לאט, אבל בסופו של התהליך יחולו הגבלות חדשות ונוספות על שימוש בכלי רכב, תכונן מערכת חדשה לטיפול בפסולת ותקנות חדשות לרישוי עסקים יבחנו את תהליכי הייצור מתחילתם ועד סופם.

 

כל אלה יצריכו השקעה גדולה של חברות ועסקים בצמצום ההשפעות של פעילותם על האוויר, המים והקרקע בישראל. מה יהיו ההשלכות של מהלכים כה דרמטיים על התעסוקה? האם נהנה מאוויר נקי במחיר של אבטל הגואה? או שמא המהפכה הירוקה מסוגלת גם לייצר מקומות עבודה ולא רק לייתר את קיומם ולהכביד על מי שמייצר אותם.

 

לשכת התעסוקה: איך דואגים לסביבה בלי לגרום לאבטלה? (צילום: מאור בוכניק)
לשכת התעסוקה: איך דואגים לסביבה בלי לגרום לאבטלה? (צילום: מאור בוכניק)

 

מי ייפגע ומי ירוויח?

על פי מחקר שערך רועי לוי ממרכז מאקרו לכלכלה מדינית, בשיתוף עם קרן פרידריך אברט, 345 אלף משרות בישראל יושפעו מהתיקונים הסביבתיים החדשים, בשל שייכותן לענפים בעלי תלות גבוהה במקורות אנרגיה ובמשאבי טבע.

 

המחקר מחלק את המשרות הללו לשני סקטורים מרכזיים: האחד, חברות שיפגעו בהתייקרות של מקורות אנרגיה קיימים, ייאלצו להשקיע כסף רב בהתאמתן מחדש לתקנות ולא ייצרו ערך מוסף מתהליכי ההתאמה.

 

בקבוצה זו ניתן למנות את ענפי זיקוק הנפט ומוצריו, הפטרוכימיים, ייצור הסיבים, הפלסטיק, הטקסטיל, ייצור הדשנים ומוצרי הגומי השונים. כדי לשמור על מקומות העבודה הקיימים בענפים אלה, תצטרך הממשלה לגלות גמישות וליזום מהלכים מתוחכמים שיגנו על אותן תעשיות.

 

מהלכים כאלה יכולים לכלול מתן פטור זמני מהיטלי זיהום אך ורק לאותם סקטורים שהוכח כי הם נפגעים במיוחד מהתקנות החדשות, או מתן מענקים למחקר ופיתוח שיניבו שיטות חדשות לייצור שבהן השימוש באנרגיה נקייה מהווה ערך מוסף לתעשייה.

 

כמו כן, ניתן לחתום על הסכמים בינלאומיים שיבטיחו כי הקשיים שעימם יתמודדו התעשיות בישראל, יהיו זהים לקשיים שעימם יתמודדו חברות במדינות אחרות וכך למנוע פגיעה בכושר התחרות. ולבסוף, ניתן לספק הכשרה מקצועית שתבטיח שעובדים וותיקים לא יהפכו למיוצרים בעקבות השתנות שיטות הייצור והתאמתן למציאות החדשה שנוצרה.

 

מנגד, קיימת קבוצה של ענפים שצופים גידול בתעסוקה בעקבות התקנות החדשות. קבוצה זו כוללת בעיקר את ענפי התחבורה היבשתית, הבנייה, החשמל והמים. בענפים אלה, המעבר לשימוש במקורות אנרגיה נקיים יצריך עוד ידיים עובדות.

 

החדשות הטובות הן, שמספר העובדים בענפים שיפגעו כתוצאה מהמעבר לכלכה ירוקה נמוך ממספר העובדים בענפים שירוויחו מהמעבר. על פי המחקר של מכון מאקרו, הענפים המאוימים מעסיקים כ-123 אלף עובדים, לעומת 222 אלף בענפים שיצמחו כתוצאה מהמהלך.

 

באותם ענפים שיגדלו מצפים לתוספת של אלפי משרות עד שנת 2025. סוכנות הייעוץ הארגוני מקנזי צופה גידול של יותר מ-10,000 משרות בענף האנרגיה בלבד עד שנת 2030, כתוצאה מהצורך בידיים עובדות לענף האנרגיה הסולארית, הביו-גז ואנרגיית הרוח.

 

ענפים נוספים שבהם יזדקקו לעובדים נוספים הם ענף התחבורה, שבו ההיטלים הגוברים על פליטת דלקים יגרמו לזניחת כלי רכב פרטיים לטובת שימוש בתחבורה ציבורית. התחזית של מכון מאקרו היא לתוספת של 7 אלף עד 9 אלף משרות לענף זה עד 2025.

 

ענף בצמיחה: איסוף אשפה (צילום: נועם מושקוביץ)
ענף בצמיחה: איסוף אשפה (צילום: נועם מושקוביץ)

 

10 אלפים עובדים חדשים לענף המיחזור

ענף נוסף שיגדל ויתפתח הוא ענף פינוי הפסולת. ענף זה אמנם נחשב ללא אטרקטיבי, אך הוא עתיד לייצר בעשור הקרוב כ-10 אלפים משרות חדשות, אם תוקם מערכת ארצית למחזור. על פי תכניות המשרד להגנת הסביבה, מערכת זו תבוסס על כך שלפני כל בית יוצבו 2 פחים, אחד לפסולת יבשה ולא מתכלה והשני לפסולת אורגנית.

 

האשפה מפחים אלה תיאסף על ידי עובדי תאגיד המחזור הממומן על ידי החברות במשק, בהתאם להסדרים שנוסחו לאחרונה על ידי משרד האוצר. המשאיות ייקחו את הפסולת למפעלי מיחזור שיוקמו מסביב לערים הגדולות, ולא עד לאתר הטמנה בנגב, כפי שעושים היום.

 

מפעלי המחזור יעסקו במיון הפסולת היבשה לשימוש חוזר וצורכי האנרגיה שלהם יסופקו על ידי תחנות כוח קטנות שיפיקו חשמל מהפסולת המתכלה. כך תיווצר מערכת שלמה של מיחזור אשפה בלב מוקדי השימוש. עלויות השינוע יהיו נמוכות, הניצול של האשפה מקסימלי ומקומות עבודה חדשים ייווצרו.

 

עם זאת, אסור לתת לתחזית האוטופית לעוור את העינים מלראות את הכשלים שעלולים לצוץ בעקבות המעבר לכלכלה ירוקה יותר. אמנם, מספר העובדים בענפים שירוויחו מהרפורמה גדול יותר מאשר בענפים שיפגעו ממנה, וזה עוד מבלי לקחת החשבון את ענף הקלינטק שיצמיח חברות חדשות בעקבות העלייה בביקוש לטכנולוגיה ירוקה. עם זאת, התרומה לענפי התחבורה, הניקיון ואנרגיה תהיה נקודתית – בעוד שהפגיעה בענפי הייצור תהיה גורפת.

 

יתר על כן, המעבר לכלכלה ירוקה יכול הלוות מנוף להגברת תעסוקה אם ורק אם המשק ייערך לתהליך מבעוד מועד ויכשיר עובדים למציאות שתשתנה. "המעבר לכלכלה ירוקה מצריך התאמות של התעסוקה. המחירים שאנו נשלם על קרקע מים וחשמל ישתנו ונצטרך לקחת בחשבון את ההשפעות הסביבתיות", אמר היום מנכ"ל מכון מאקרו, ד"ר רובי נתנזון.

 

לדבריו, הוועידה בברזיל תיתן את יריית הפתיחה ומרגע שהיא תישמע, הממשלה תצטרך להתחיל לפעול על מנת להגן על התעשייה. "ממשלת ישראל הולכת לכיוון שהעולם כבר נמצא בו אך עלינו להעלות הילוך על מנת שנוכל לשמור על מקומות העבודה בישראל תוך מעבר לכלכלה ירוקה".
 

כתבות קשורות:
 
 
 
 
Comments