בגרמניה סדר היום הירוק כבר מזמן אינו עניין לשוליים רדיקליים. מנהיג הירוקים שם, ג'ם אוזדמיר, מסביר איך זה קרה וכיצד אפשר לשגשג כלכלית בלי לפגוע בסביבה. טור שבועי חדש

צפריר רינת, 2/2/2012

 

במשך שנים רבות נאבקו מפלגות ירוקות ברחבי העולם למען הצבת סדר יום סביבתי-חברתי במרכז הדיון הציבורי והפוליטי. כעת גופים כמו המפלגה הירוקה בגרמניה, המפלגה הסביבתית הגדולה בעולם, מוצאים את עצמם במצב שונה לחלוטין. הם צריכים להבליט את ייחודם בתקופה שבה רבים ממנהיגי העולם ממתגים את עצמם כמי שמחויבים לפיתוח בר קיימא וכלכלה ירוקה.

בגרמניה מוטלת משימה פוליטית זו על ג'ם אוזדמיר וקלאודיה רוט, המנהיגים במשותף את המפלגה הירוקה. אוזדמיר, המבקר השבוע בישראל כאורח כנס הרצליה ה-12, שנערך במרכז הבינתחומי, חבר במפלגה הירוקה כבר יותר מ-20 שנה והיה חבר הפרלמנט הראשון בגרמניה ממוצא טורקי. היום ייפגש עם פעילי התנועה הירוקה בישראל.

את הנהגת המפלגה הוא חולק על פי העיקרון הייחודי לירוקים, המחייב שתמיד תהיה אשה שותפה בהנהגה. "יכול להיות מצב שבו שתי נשים מנהיגות את המפלגה, אבל לא שני גברים", הוא מסביר. "כך אנחנו מיישמים את עקרון שוויון המינים". לדבריו, כשהחל את פעילותו הפוליטית היה עדיין קשה לשכנע את הציבור הגרמני שחשוב למחזר פסולת או להעדיף תחבורה ציבורית על רכב פרטי. בעיר הקטנה שבה גדל הוא השתתף במאבק נגד תוכנית להפסיק את פעילות קו הרכבת. כיום גרמניה היא מהמובילות בעולם במחזור פסולת ופועלת להרחבת תשתיות התחבורה הציבורית.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

המפלגה הירוקה היתה בתחילה רדיקלית יחסית למפלגות הגדולות בגרמניה ועסקה בעיקר בפעולות מחאה נגד זיהום הסביבה והניצול הלא מבוקר של משאבי טבע. המפלגה צברה פופולריות, וככל שגברה הצלחתה, התחזק הצורך בפשרות, ובהן כניסה לפרלמנט על מנת להשפיע מבפנים על המערכת הפוליטית. כיום היא המפלגה השלישית בגודלה בגרמניה, בעלת כ-10% תמיכה בחלק מאזורי המדינה. היא אף היתה שותפה באחת הממשלות ותמכה בשליחת כוחות צבא גרמניים למשימות במדינות זרות.

בשני העשורים האחרונים אימצו גם המפלגות הגדולות בגרמניה, הנוצרים-דמוקרטים והסוציאל-דמוקרטים, תפישות עולם סביבתיות יותר. השנה מצאו את עצמם הירוקים במצב יוצא דופן, לאחר שהקנצלרית אנגלה מרקל, מנהיגת הנוצרים-דמוקרטים, הודיעה בעקבות אסון פוקושימה ביפאן, שגרמניה תפסיק את השימוש באנרגיה גרעינית. בכך יישמה את אחד העקרונות המרכזיים במצע המפלגה הירוקה.

"אנחנו לא שינינו את תפישת עולמנו", אומר אוזדמיר, "המפלגות האחרות התקרבו אלינו. ואנחנו יודעים שהן לא ימשיכו ללכת בכיוון הנכון, אם לא נמשיך להפעיל עליהן לחץ מתמיד. יש לנו סיפור לספר, שלא השתנה, והוא מדבר על כך שאנחנו מנצלים את הטבע מעבר ליכולת שלו לייצר מחדש משאבים ולקלוט את הפסולת שאנחנו יוצרים. גם התעשייה מבינה זאת, ואף על פי שהיא לא אוהבת שמטילים עליה מגבלות היא יודעת שזה גם לטובתה. כי אנחנו מאלצים אותה להכין את עצמה מראש לדרישות הסביבתיות ההולכות ומחמירות בכל העולם, ובכך לשפר את כושר התחרות שלה".

האתגר העיקרי שעומד כיום לפני מדינות אירופה הוא פיתוח מודל צמיחה כלכלית שיתמודד עם המשבר הפיננסי הנוכחי, אבל גם יהיה בר קיימא בכל הנוגע לסביבה ולמשאבי הטבע. זהו אתגר גדול במיוחד לגרמניה, בעלת הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם, אשר לצד השיפורים הרבים שהנהיגה למניעת זיהום וניצול אנרגיות מתחדשות היא ממשיכה להיות חברה צרכנית, המתבססת על ניצול נרחב של משאבי טבע.

"חשוב לא להשוות את המצב הסביבתי למה שהוא היה בעבר, אלא להשוות אותו למקום שאליו אנחנו צריכים להגיע; ואנחנו רחוקים מאוד מיעדים של כלכלה בת קיימא", אומר אוזדמיר. "למשל, הכלכלה הגרמנית רחוקה עדיין ממצב שבו היא כבר אינה מתבססת על פליטת גזי חממה".

עם זאת אוזדמיר אינו סבור שיש לוותר לגמרי על המודל של צמיחה כלכלית על מנת למנוע ניצול יתר של משאבי טבע. "לא צריך להפסיק את הצמיחה, אלא לשנות את ההגדרות שלה כך שיהיו ענפים שהצמיחה שלהם תשתלב עם פיתוח בר קיימא. למשל, תעשיית מחזור הפסולת תוסיף לצמוח וכך גם התחבורה הציבורית. לעומת זאת, אין היגיון בצמיחה של טכנולוגיות למניעת זיהום סביבתי בשיטה כלכלית שבה לא נוצר זיהום כזה".

באחרונה גיבשה המפלגה הירוקה, עם מפלגות ירוקות אחרות, בפרלמנט האירופי תוכנית כלכלית-חברתית ששמה .Green New Deal תוכנית זו קוראת בין היתר להגביר את הרגולציה על הבנקים, להרחיב את השימוש במיסוי להרתעת מזהמים, לתת תמריצים להשקעות ירוקות בתחומים כמו אנרגיות מתחדשות ולקבוע מדדים חדשים ובני קיימא, המגדירים צמיחה כלכלית רצויה של מדינה. "כלכלה ירוקה אמיתית תקדם את הרווחה האנושית והשוויון החברתי בלי ליצור על כדור הארץ עומס רב יותר מזה שהוא יכול לשאת", נכתב בדברי ההסבר לתוכנית.

אוזדמיר אומר, שכאשר מדובר בפיתוח כלכלי, המדד של הירוקים היה ונשאר השאלה אם מדובר בנזק לסביבה. "יש מפלגות שיסכימו לאפשר למפעל להזרים חומרים רעילים לנהר כי זה ישמור על מאות מקומות עבודה. אנחנו לא נסכים לכך כי אנחנו יודעים, שבטווח הארוך סביבה נקייה טובה גם לכלכלה".

לכתבה בהארץ