הציבור לא נענה, המדינה לא הקימה מספיק מתקנים ושתי ערים הודיעו לאחרונה על פרישתן מהתוכנית השאפתנית שהושקה ב–2012. גם במשרד להגנת הסביבה כבר מודים שמדובר בכישלון

מאת צפריר רינת, 16/5/2016

מיזם הפרדת הפסולת שהושק על ידי המשרד להגנת הסביבה ב–2012 סימן יעדים שאפתניים, אבל מה שנראה אז כהבטחה סביבתית משמעותית, הולך ומצטייר ככישלון. עוד ועוד רשויות מקומיות וערים מפסיקות את פעילות הפרדת הפסולת במתכונת שקידם המשרד להגנת הסביבה, וגם המשרד עצמו החל לקדם חלופות. בשבועות האחרונים החליטה עיריית חדרה להפסיק את הפעילות הזו, ובחודש שעבר עיריית אשדוד פרסמה הודעה דומה. במסגרת התוכנית, שקודמה על ידי המשרד להגנת הסביבה בשנים האחרונות, התבקש הציבור להפריד בין הפסולת הרטובה (כלומר — הפסולת האורגנית, שכללה בעיקר שאריות מזון) לבין הפסולת היבשה. אבל מתברר שבחלק מהערים שהשתתפו במיזם ההיענות היתה... להמשך קריאה...

במהלך השנה האחרונה זינקה מניית WTP ב-520 מיליון שקל, וייצרה לא מעט מיליונרים ■ המנכ"ל והמייסד ארזי: "אני מחזיק 37% מהמניות, ששוות כמעט 70 מיליון שקל. אבל אנחנו לא מנהלים מניה, אלא מפעל"

מאת ערן עזרן, 28/1/2015

"אני מחזיק 37% מהמניות של WTP. שווי האחזקות שלי היום הוא 70 מיליון שקל בקירוב - אבל אנחנו לא מנהלים מניה, אלא מפעל. כל מי שמבין על מה אנחנו מדברים, יכול להקיש את השוויים ואת הפוטנציאל. התמחור הוא צופה פני עתיד", כך אמר אבנר ארזי, מנכ"ל ומייסד של חברת מיחזור הפסולת WTP בראיון ל-TheMarkerTV.

WTP (ראשי התיבות של: Waste to Product) פיתחה טכנולוגיה ייחודית מוגנת בפטנט, המאפשרת להפוך פסולת לחומרי גלם לתעשיות שונות, בעיקר לתעשיית הפלסטיק. הטכנולוגיה ייחודית וחדשנית מאחר שאינה מצריכה (כמעט) הפרדה של הפסולת לקבוצות כמו נייר או פלסטיק. למעשה, הפסולת מגיעה בתפזורת, ומערכת המיחזור הממוקמת סמוך לחיפה יודעת לייצר ממנה חומרים מוגמרים שונים.

"ב-WTP אנחנו יודעים להפוך זבל לחומר הומוגני לתעשיית הפלסטיק. אנחנו יודעים לדלג על הרבה מאוד שלבים שמפעלי מיחזור אחרים צריכים לעשות, כמו מיון ושטיפה. אנחנו כן מוציאים מתכת וזכוכית שאנחנו לא רוצים שיהיו במוצר, כל השאר ממשיך בקו והופך להיות חומר גלם. עם החומר הזה אנחנו מייצרים משטחים פלסטיק, שזה המוצר הסופי שלנו", מסביר ארזי.

WTP  נכנסה לבורסה לפני כשנה באמצעות מיזוג עם שלד בורסאי. בשנה האחרונה זינקה מניית החברה ב-520%. הכניסה לבורסה הפכה את יזמיה למיליונרים, בהם גם המשקיע אמיר ברמלי, בעלי קבוצת רוביקון, שחבר לארזי בהקמת המפעל. ברמלי מחזיק היום בכ-37.5% ממניות החברה, השוות אף הן כ-70 מיליון שקל. משקיעה נוספת היא קרן להב, בניהולם של גיורא עופר (מנכ"ל בנק דיסקונט לשעבר) ויעל גיט, המחזיקה בחברה קרוב ל-5% מהון המניות.

לפני כשבועיים הודיעה WTP כי היא במשא ומתן להקמת מפעל מיחזור פסולת גומה בארה"ב, ביחד עם חברה זרה העוסקת בייצור מוצרי פלסטיק. עלות הקמת המפעל מסתכמת בכ-50 מיליון דולר, כאשר 35 מיליון דולר ימומנו על ידי החברה הזרה, בעוד שהיתרה תמומן על ידי הלוואה משני בעלי השליטה ב-WTP. לפי התוכנית, בשלב הראשון יעמידו שני בעלי השליטה סכום ראשוני של כ-5 מיליון דולר, ויתרת הסכום תועמד בהמשך בכפוף לתנאים ולבדיקות נאותות שונים.

ברשויות המקומיות טוענים כי המיחזור הפך עבורן יותר מסורבל ויקר ואף הכספים מהיטל ההטמנה, שנועדו לשיפור התהליך, אינם מנוצלים ביעילות

מאת צפריר רינת, 9/11/2014

במסדרון המוביל ללשכת השר להגנת הסביבה בירושלים תלויים שלל פוסטרים בהם מתארות רשויות מקומיות בסיוע גרפיקה צבעונית את התגייסותן לתוכנית המיחזור של המשרד: הוד השרון מצהירה בגאווה שהיא עברה לשלב המתקדם של הפרדת הפסולת וצירפה לתהליך קרוב לארבעת אלפים בתי אב. שכנתה כפר סבא מציגה בגאווה את הפחים לזרמי הפסולת השונים וקוראת לתושביה להצטרף. אך המציאות מחוץ ללשכה בעייתית יותר. ברשויות המקומיות ובקרב אנשי מקצוע בענף הפסולת יש טענות על המחיר הכלכלי שנאלצות הרשויות המקומיות לשלם ועל הביורוקרטיה שמסרבלת את הקמת המתקנים הנדרשים להגברת המיחזור, ובקרבם יש הדורשים: להוציא ארגון ומימון המיחזור מידי המשרד והעברתו לידי הרשויות עצמן.

מהפכת המיחזור הוא השם שנתן המשרד להגנת הסביבה לשורת צעדים שיזם להעלאת שיעור המיחזור וניצול הפסולת לייצור אנרגיה, מ–20% כיום, ל–70% עד סוף העשור הבא. כדי ליישם מהלך זה, הוגדל באופן משמעותי ההיטל על הטמנת פסולת. הרווחים מהיטל זה עוברים לקרן הניקיון בניהול המשרד ומשמשים למימון פעילות להפרדת פסולת ברשויות לזרמים שונים (פסולת יבשה הכוללת אריזות ורטובה הכוללת שאריות מזון). חלק מהכסף הוקצה באמצעות קולות קוראים שהופנו לרשויות ויזמים פרטיים, לתכנון והקמה של תחנות מעבר ולמיון נוסף של הפסולת. חלק אחר הועבר לטובת תכנון והקמה של מתקנים למיחזור או ייצור אנרגיה באמצעות תהליך פירוק פסולת הנקרא עיכול אנאירובי (ייצור אנרגיה מגז שמקורו בפסולת).

ברשויות המקומיות ובקרב עובדים בענף הפסולת טענות כי במקומות רבים רשויות ויזמים שזכו בסיוע להקמת המתקנים השונים, לא מצליחים לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו להם, כאשר המכשולים והקשיים מגוונים. כך, הקמת מתקן לניצול פסולת לאנרגיה באשקלון התעכבה בגלל שהיעד שנבחר לו נמצא במיקום המסכן מי תהום. בעברון שבגליל עוכבה הקמת מתקן דומה בשל היעדר דרך גישה. בפתח תקוה החליטה העירייה לא להתחיל בהפרדת פסולת בגלל העלות הגבוהה ומסיבה דומה שוקלת באר שבע אם להמשיך בהפרדה. בעפולה היה עיכוב בהקמת מתקן מיחזור בגלל חשש ליצירת מפגעים באזור, ואילו באתרים אחרים היו קשיים בהשגת היתרי בנייה. לצד זאת יש לציין גם התקדמות בהקמת כמה מתקנים ובהם המתקן הגדול למיון פסולת בירושלים.

הטענה העיקרית נגד המשרד להגנת הסביבה היא שהוא יצר מערכת ביורוקרטית מסורבלת, שאינה יעילה מספיק והוכחה לכך היא שבקרן הניקיון לא נוצל כל הכסף — ומשרד האוצר החליט להעביר חלק ממנו לצרכים אחרים, שכלל אינם קשורים במיחזור, במסגרת חוק ההסדרים.

פעילות המשרד הביאה מצד אחד לייקור הטיפול בפסולת באמצעות היטל ההטמנה, אך מצד שני היא מעלה דרישות רבות בפני היזמים בהיבטים תכנוניים, לוגיסטיים וסביבתיים, ומקשה על מימוש הפרויקטים. "עלות פינוי הפסולת עלתה בעשרות אחוזים בתוך שנים ספורות", אומר גיל ליבנה, ראש מועצת שוהם, העומד בראש ועדת איכות הסביבה של השלטון המקומי. "אבל במקום שנזכה להקלות במחיר כאשר אנחנו מביאים את הפסולת המופרדת למתקני מעבר ומיון, מתברר שהמחירים שם נשארו גבוהים".

ברשויות המקומיות טוענים שהיטל ההטמנה יוצר לחץ כלכלי שלא ניתן לעמוד בו. לפני כמה חודשים פנה ראש מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, אל השר להגנת הסביבה עמיר פרץ וביקש לעכב העלאה נוספת של היטל ההטמנה הצפויה בחודש הבא.

יש הסבורים שהמצב מצדיק את שינוי השיטה. "אין ברירה אלא לחלק את הארץ לאגנים של טיפול בפסולת", אומר אבי נוביק מחברת התכנון הסביבתי "שחף" שערכה עבור המשרד את סקר הפסולת הארצי. "בכל אגן כזה יפעל תאגיד שיופעל על ידי העיריות באזור, בדומה לתאגידי מים אך על סמך הפקת לקחים מהבעיות שנוצרו בהפעלת תאגידים אלו. גודל האגן יתבסס על מרחק סביר ממתקני מיון ומחזור". על פי נוביק, לרשויות המקומיות יהיה תמריץ לעודד הפרדה ומיחזור באמצעות התאגידים כי בעתיד לא ישארו אתרי הטמנה במרכז ובצפון ועלות הפינוי לאתרי הטמנה בנגב תהיה גבוהה ביותר.

על פי גישה זו יממונו התאגידים באמצעות גביית אגרה על אשפה (לא מופרדת) מתושבים - כפי שנעשה באירופה. "זו אגרה שניתן לגבות אותה על פי נפח או משקל", אומר דניאל מורגנשטרן, לשעבר יועץ סביבתי במרכז השלטון המקומי ופעיל ותיק במאבק הציבורי לקידום חוקי מיחזור. "זה יבוא במקום השיטה הלקויה של ההיטל שאין בו שום תמריץ לתושבים להפריד יותר פסולת, וכמובן שיידרש לשם כך שינוי בחקיקה". גם ליבנה הביע תמיכה עקרונית ברעיון של אגרת אשפה בגובה סכום שיקוזז במקביל מתשלום הארנונה. הוא התייחס לכך בוועידה על תעשיית המיחזור שקיימה התאחדות התעשיינים בשבוע שעבר בפארק אריאל שרון, על אתר חירייה, בעבר אתר הטמנת הפסולת הגדול בישראל. "הגיע הזמן לחשוב אם אנחנו צריכים להסתפק רק באמצעים וולונטריים כדי לגרום לציבור להפריד", הוא ציין.

במשרד להגנת הסביבה מודעים לקשיים אך משוכנעים שהמהלך להגדלת המיחזור מתקדם בכיוון הנכון. "יש כבר 31 מתקנים מתוכננים למיחזור או ייצור אנרגיה מפסולת עם יזמים שנבחרו והשיגו ערבות בנקאית", מציין סמנכ"ל המשרד, יורם הורוביץ. "בנוסף אנחנו מתקדמים עם הקמת מתקן גדול לייצור אנרגיה בגוש דן מפסולת מופרדת שבמימונו תהיה מעורבות רבה של הממשלה".

הורוביץ אומר כי במשרד מודעים "לכך שיש בעיה של מחירים בכניסה לתחנות מעבר ומיון, בין השאר, כי אין עדיין מתקנים חדשים שיוכלו להתחרות במחירים", אולם לכך יש פתרון: "ניתן סובסידיות למפעילי מתקנים קיימים. זה אמור להביא להורדת המחיר עבור קליטת פסולת אורגנית (שאריות מזון) שהופרדה ברשויות. אמצעי נוסף הוא הקמת ועדה לפיקוח על מחירי הטיפול בפסולת בשיתוף עם משרד האוצר. ייעלנו את הליך בחירת היזמים להקמת מתקנים כך שייבחרו אלו שיש להם חזקה בקרקע שבה כבר יש היתרי בנייה". בחלק מהמתקנים שבתכנונם והקמתם היו עיכובים, מקווה המשרד לפתור את הבעיות כבר בזמן הקרוב. למשל, באשקלון מתגבש פתרון שיאפשר את הקמת המתקן בתיאום עם רשות המים.

במשרד להגנת הסביבה מדגישים שכיום יש די קיבולת במתקנים הקיימים לקלוט את כל הפסולת המופרדת בערים שכבר החלו בתהליך ההפרדה. הורוביץ מציין שהמשרד ניצל כבר מילארד שקלים לטובת פרויקט ההפרדה והמיחזור. "חלק זה בתשלומים שכבר הועברו וחלק בהתחייבויות שיינתנו על פי קצב הביצוע".

הורוביץ אינו מכחיש שפעולות הפיקוח והבקרה על תכנון והקמת המתקנים השונים, וכן מנגנון הקולות הקוראים, יצרו תהליך ביורוקרטי מסובך. "אין ברירה כי צריך לבדוק תוכניות עסקיות ומדובר בהרבה כסף ציבורי", הוא אומר.

למרות טענות הרשויות המקומיות, אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה לא רק שאינם סבורים שיש לבטל את היטל ההטמנה, אלא תומכים בהעלאה נוספת שלו. "אנחנו צריכים ללכת בכיוון המחירים של אירופה שבה ההיטל גבוה יותר, אומר הורוביץ. "היטל ההטמנה הוא התמריץ לביצוע מיחזור ברשויות. לחלופין אפשר לקבוע בחקיקה שאסור להטמין פסולת לפני שמוצו כל ההליכים להפריד מתוכה את מה שניתן למחזר".

לכתבה בהארץ

מהפכת המחזור שעברה שוודיה הובילה לכך ש-99% מהאשפה בה ממוחזרת או הופכת לאנרגיה

מאת סוכנויות הידיעות, 10/9/2014

שוודיה עברה בשנים האחרונות מהפכת מחזור אשר הפחיתה את כמות הזבל שמייצרים תושביה לרמה כמעט אפסית. למעשה, פחות מ-1% מהאשפה שמייצרים משקי הבית בשוודיה מגיעה כיום למזבלות, כך לפי האפינגטון פוסט.

ניהול הזבל של שוודיה יעיל כל כך הודות ל-32 מפעלים בה שהופכים את האשפה לאנרגיה (waste-to-energy  - WTE). המפעלים האלה, שפועלים בשוודיה כבר שנים, מטפלים ביותר מ-2 מיליון טונות של אשפה בכל שנה – כמעט 50% מהאשפה שמיוצרת במדינה.

השוודי הממוצע מייצר מדי שנה 461 קילוגרמים של אשפה, נתון נמוך מעט מהממוצע באירופה, שעומד על חצי טון. ואולם מה שמבדל את שוודיה מהמדינות האלה היא תוכנית שבמסגרתה שורפת המדינה יותר מ-2 מיליון טונות של אשפה בשנה. שוודיה גם הופכת מחצית מהאשפה במדינה לאנרגיה.

לפי החוק בשוודיה, חברות ייצור אחראיות לכל עלויות האיסוף והמחזור של האשפה שלהן. חוק שנחקק בשנות ה-90 נתן לחברות תמריצים להיות מודעות יותר לאיכות הסביבה ולמחזר. לפי נתוני חברת המחזור השוודית רטורפאק, השוודים מחזירים מדי שנה 1.5 מיליארד בקבוקים ופחיות. מה שלא ניתן למחזר נשלח למפעלי ה-WTE. 

בסקר של המשרד להגנת הסביבה נלקחו דגימות ממאות משאיות זבל ומאלפי מכלים ופחים. הפלסטיק מהווה "רק" 18% ממשקל הפסולת

מאת צפריר רינת, 11/6/2014

הישראלים שותפים למגמה העולמית של השלכת כמויות גדולות של מזון. משקל המזון המושלך הוא כשליש ממשקל הפסולת הביתית במשאיות האיסוף, והוא מגיע בכמויות גדולות גם לפחים המיועדים לפסולת יבשה בלבד. כך מתברר מנתוני סקר ארצי של הרכב הפסולת של המשרד להגנת הסביבה.

• יותר ישראלים ממחזרים פסולת, אך אין מספיק מתקנים לטפל בה 17.04.2014 | 06:55

את הסקר ערכה בשביל המשרד חברת שחף, בשנים 2013-2012. נלקחו בו דגימות מ-550 משאיות ומאלפי כלי אצירה, ומעבדה קבעה את תכולת הרטיבות של הפסולת.

על פי ממצאי הסקר, שאריות מזון מהוות 34% ממשקל הפסולת הביתית שנבדקה במשאיות איסוף. שיעור זה עולה ל-44% כשבודקים כלי אצירה (מכלים ופחים), שכן המזון טרם נדחס במשאית. במקום השני נמצא הפלסטיק, המהווה 18% משקל הפסולת. ממצא מעניין הוא השיעור הגבוה של חיתולים חד-פעמיים, המהווה 6% ממשקל הפסולת. כאשר נעשה הסקר להרכב פסולת דגימות בעיר החרדית ביתר, היה משקל החיתולים 12%.

כאשר בוחנים את המגמות לאורך השנים מתברר, ששיעור הפסולת האורגנית (שאריות מזון) במשקל הפסולת ירד במידה ניכרת, ועלה שיעור הפלסטיק והנייר. מה שמעיד שישראלים צורכים יותר מזון ארוז מבעבר. ועם זאת, שיעור הפסולת האורגנית בישראל הוא עדיין גבוה לעומת מדינות אחרות. בישראל יש שיעור גבוה במיוחד של פירות וירקות שלא נצרכו או נרקבו. החלק המשמעותי של הפסולת האורגנית מצדיק, לדעת עורכי הסקר, את מדיניות המשרד להגנת הסביבה המתבססת על  הפרדת פסולת יבשה ורטובה, לפני העברתה למיחזור.

בסקר נבדקו משאיות שהובילו פסולת שהופרדה בכמה רשויות מקומיות, והתברר שאיכות הפרדת הפסולת שעושה הציבור טעונה שיפור. 35% פסולת שאריות מזון נמצאו בכלי אצירה המיועדים לפסולת יבשה בלבד. נתון מעניין הוא שחלק גדול ממשקל הפלסטיק בפסולת הלא-מופרדת הוא של פלסטיק גמיש כמו שקיות ויריעות, המכיל נוזלים רבים שמקורם בשאריות מזון.

נפח הפסולת בישראל הוא משמעותי בכל הקשור לשטח הנדרש לפינויה - ופלסטיק, קרטון ונייר מהווים יחד 69% מנפח זה.

It took a long, long time, but curbside recycling has finally become commonplace in most U.S. communities. According to the U.S. Environmental Protection Agency, Americans create 251 million tons of waste every year.

We say that we “throw away” much of this waste, but of course, there is no away. Most of it (around 135 million tons) ends up buried in a landfill somewhere, where it takes centuries if not thousands of years to degrade, potentially leaching nasty chemicals into our soil and water supply.

Here’s the sad part: According to Keep America Beautiful, the recyclable materials in the U.S. waste stream would generate over $7 billion if they were recycled. That’s equivalent to Donald Trump’s net worth. In order to stop the flow of valuable materials to the landfill, we have to recycle.

Photo courtesy of Shutterstock

If you’re a regular participant in your community’s recycling program, you’re probably feeling pretty pleased with yourself right now. Not so fast. In order to get the most out of these reusable waste materials, we not only have to recycle, we have to recycle properly. That’s right, there are rules to this recycling game, and unfortunately, many of us aren’t following them. Below is a list of common recycling mistakes, along with information about why it’s so important to get it right–for your recycler, your community and your world.

2. Including plastic bags—It is very rare for a local recycler to accept plastic bags. Plastic bag markets require that these materials be clean, dry and empty. Once they go in a recycling bin, they definitely do not meet the first two criteria. Solving this problem is easy: a) don’t use plastic bags and b) keep bags separate and return them to a local grocery store that accepts them for recycling (look for a bin near the front door).

3. Leaving lids on plastic containers—While an increasing number of plastics are now recyclable (you should still check the number on the bottom against your local program rules), many people fail to realize that plastic caps are NOT recyclable and are a significant contaminant, both on and off the bottle. Left on, they often trap liquid, which is a contaminant. Separate them and throw them away. Always make sure bottles and glasses are empty and rinsed.

4. Including non-recyclable glass—All glass (or glasslike materials) are not created equal. Translucent bottles and jars are good to go. Ceramic dishes, china plates or cups, mirrors, laboratory glassware, light bulbs, Pyrex, porcelain and window glass are NOT. These materials have a different melting point and chemical composition from container glass. Seeing just one of these items in a load of container class can cause it to be rejected.

5. Food-soaked cartons/packages—“Leave the grease-soaked pizza box and oily Chinese takeout carton (and anything similar) out of the recycling bin,” explains the Fairport-East Rochester Post. “Ditto for dirty paper napkins. You can, however, tear off and recycle the unsoiled top of a pizza box.” When it comes to recycling, any type of contamination is a no-no. That’s why it’s so important to clean the things that can be cleaned (aluminum, plastic and glass containers).

6. Removing the labels from bottles and cans—Check with your local recycler, but in most cases this is an unnecessary step. Ha! I bet you didn’t expect that one. Save yourself some time, and toss ‘em in the bin, labels and all. Same thing goes for staples or other metal fasteners in paper and cardboard.

7. Shredded paper—“Shredded paper is too small to sort—the pieces literally fall through the cracks of the sorting machines and end up all over the floor of the facility, or worse, in with the glass,” explains Go Green Woolridge. Some recycling centers will accept shredded paper if it is contained in a paper bag and labeled “shredded paper.” And while we’re on the topic of paper, be sure to consult your recycler’s preferences when it comes to where paper should be placed. As this blogger found out, sometimes placing it in the bin with the other recyclables is a no-no.