בשורת ב"ש: כן, אנחנו יכולים למחזר

נשלח 12 ביוני 2011, 1:50 על ידי Sustainability Org

הזלזול במוטיבציה הסביבתית של הציבור ממשיך להיות תירוץ פופולרי לאי-עשייה של מקבלי ההחלטות. בבירת הנגב הראו שאפשר גם אחרת

אביב לביא | 12/6/2011 10:07    
תגיות: באר שבע (סביבה), מיחזור
בתחילת העשור הקודם, כשהוצבו ברחובות כלובי המיחזור הראשונים לבקבוקי פלסטיק, נשמעו לא מעט קולות פסימיים. אין שום סיכוי שעם ישראל, קבעו, יטריח את עצמו עם הבקבוקים אל הרחוב בשעה שאפשר להמשיך להשליך אותם אל הפח הביתי. הרי מדובר בפעולה וולונטרית שחוץ מתחושת סיפוק לא מניבה לבעליה שום רווח. מיחזור, טענו הספקנים, מתאים לשוודים, וכאן זה לא סקנדינביה.

מאז התברר שהישראלים מסוגלים לפעמים להפתיע לטובה, ובכל מקום שרושת במיחזוריות (זה השם החדש והפוטוגני של המתקנים המסורגים) הן התמלאו במהירות. על פי הנתונים האחרונים שפירסם תאגיד המיחזור "אל"ה", מגיעים כיום למיחזור קרוב ל-40 אחוז מבקבוקי הפלסטיק הגדולים המשווקים בישראל - אלה שאינם נכללים בחוק הפיקדון. בערים וביישובים שבהם יש פריסה צפופה של מתקנים, השלכת בקבוקים לפח רגיל הפכה לפעולה כמעט לא נורמטיבית.

למרות זאת, הזלזול במוטיבציות הירוקות של הציבור ממשיך להוות תירוץ פופולרי לאי-עשייה בקרב שרים, ראשי רשויות מקומיות ומקבלי החלטות אחרים. "כאן זה לא קופנהאגן" - ולכן לא מקדמים נתיבי אופניים; "הישראלים מכורים למכונית הפרטית" - ולכן מזניחים את התחבורה הציבורית; "הישראלים לא מסוגלים לחסוך" - ולכן מחפשים דרכים לייצר עוד ועוד חשמל, במקום להתחיל משינוי בהרגלי הצריכה שיכול לייתר כמה וכמה תחנות כוח. כאילו תפקידה של מנהיגות הוא לספר מה העם לא מסוגל לעשות, במקום לתת לו הזדמנות להוכיח שהוא דווקא מסוגל ועוד איך.
לא צריך להיות שבדים

בהקשר הזה, מגיע בימים אלה שיעור מעניין מכיוון באר שבע. בירת הנגב מעולם לא התהלכה בעולם עם תדמית של עיר ירוקה. כיאה לעיר גדולה וקשת יום, תמיד היו לה, לכאורה, בעיות דחופות יותר על השולחן. כשרוביק דנילוביץ', ראש העיר, גיבש בתחילת הקדנציה את סדר היום החדש, הוא הבין שבלי קפיצת מדרגה סביבתית באר שבע תמיד תישאר מאחור.

למען הסר ספק, יש בבאר שבע עוד המון עבודה. התהליך רק בתחילתו. אבל שימו לב למה שקרה שם בחודשים האחרונים: בשנים האחרונות עמד נפח המיחזור העירוני - פלסטיק, נייר וקרטון יחדיו - על כ-700 טון לשנה, נתון שהציב את באר שבע אי שם באחד העשירונים התחתונים של ערי ישראל. מתחילת 2011 הוצבו בעיר 4,100 מיכלים למיחזור נייר שנפרשו

בגני ילדים, בתי ספר, משרדים ובתי מגורים; 450 מתקני מיחזור חדשים לבקבוקים, וכמאה מיכלים למיחזור קרטון. התוצאות: בחודש אפריל לבדו נאספו בעיר 800 טון חומרי גלם למיחזור - יותר מאשר בכל אחת מהשנים הקודמות.

לנתונים הללו יש כמובן משמעות כלכלית. הגדלת היקף המיחזור מפחיתה את נטל התשלומים שהעירייה צריכה לשאת בהם כנגד העברת פסולת להטמנה, ומפנה תקציבים לפיתוח העיר. אבל יש כאן גם לקח כלל ישראלי: בבאר שבע, כידוע, לא מתגוררים שבדים. ומתברר, לא תאמינו, שלא צריך להיות שבדים בשביל לאמץ התנהגות אחראית יותר כלפי הסביבה. לפעמים כל מה שצריך זה שהמדינה או העיר יספקו לציבור אפשרות נוחה ונגישה לעשות את המהפך. הישראלים כבר יעשו את השאר.
Comments