חוק מיחזור פסולת אלקטרונית - איך זה יעבוד?

פורסם: 12 באוק׳ 2012, 0:26 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 12 באוק׳ 2012, 0:26 ]
בקרוב עומד לצאת לדרך חוק מיחזור פסולת אלקטרונית שיחייב את היצרנים והיבואנים לממן את הטיפול במכשירי החשמל הישנים שלנו. איך זה יעבוד, מה היעדים, והאם העלויות העודפות של הטיפול באשפה יוטלו על הצרכנים? בדקנו
אלפי שאולי, 11/10/2012

קונים מוצר חדש, וכבר חושבים על השלכתו לאשפה: הכנסת אישרה לאחרונה את חוק מיחזור פסולת אלקטרונית, שיאפשר למחזר את מכשירי החשמל הישנים והמקולקלים, במקום שייזרקו לאשפה ויזהמו את הקרקע ואת מקורות המים. עם זאת, עולים חששות כי העלויות הנוספות של הטיפול באשפה, יושתו על הצרכנים.

איך זה יעבוד?

החוק, שייכנס לתוקפו בינואר 2014, הגיע לאחר שורה של חוקים נוספים המסדירים את הטיפול באשפה בישראל. החוק מטיל על היצרנים והיבואנים לדאוג ולממן את איסוף ומחזור הציוד הישן.

בנוסף, תם העידן בו מוביל המוצר דורש תוספת בעבור פינוי המוצר הישן אל מחוץ לבית - לפי החוק, היצרן יהיה מחוייב לקחת את המכשיר הישן – אם נהיה חפצים בכך, והמכשיר יועבד לטיפול באתר מוסדר במקום להיזרק בקרן רחוב.

החוק חל גם על יבואני הסוללות, המכילות מתכות כבדות ומסוכנות המזהמות את מי התהום. במסגרתו נקבע כי בכל נקודת שמוכרת סוללות, דוגמת מרכולים, חניות צילום או פרפומריות, יוצבו מתקנים למחזור סוללות כמו קרטונים או מיכלי פלסטיק דקורטיביים.
איך זה יעבוד בפועל? החוק קובע כי תוקם חברה שתהיה אמונה על הטיפול בפסולת ותגבה כספים מהיבואנים והיצרנים לפי מידת התוצרת השנתית שלהם. היצרן יצטרך לממן 15% אחוז מתוצרתו, כשהדרישה תעלה בהדרגה ל-50% מימון מחזור התוצרת עד שנת 2021. נכון להיום, רק 10% מהפסולת האלקטרונית הביתית ממוחזרת לפי נתוני המשרד לאיכות הסביבה.

מס צודק לסביבה, או מס דופק פרנסה?

מבחינת המחיר לטיפול במוצר, מדובר בעשרות אגורות למכשירים קטנים ובשקלים בודדים למוצרים בינוניים, שכן העלות לטיפול בטון פסולת אלקטרונית כולל שינועה מסתכם במאות שקלים. יצרן או יבואן שיפרו את החוק, יקנסו ב-2,000 שקל על כל טון אשפה כשתוך מספר שנים הקנס יגדל ל-3,000 שקל לטון.

עו"ד חיים ישר, ראש מחלקת איכות הסביבה במשרד רון גזית רוטנברג ושות', שליווה את איגוד לשכות המסחר בדיוני ועדת הכלכלה שדנה בחוק, מספר שהחשש הכבד שעלה בדיונים, היה שהעלות תגולגל לכיסו של הצרכן, דבר שיפגע בהתנהלות העסקית. עם זאת, הוא מעריך כי היבואנים לא יעלו מחירים.

"צריך להיות זהירים עם רגולציה, אסור לפגוע בהתנהלות העסקית", הוא אומר. "העיקרון סביב חוק הפסולת האלקרונית מבוסס על 'אחריות יצרן מורחבת', שכן לא הרשויות נושאות בנטל הטיפול בפסולת, אלא היצרן או היבואן" הוא מסביר. ישר מוסיף שהחוק אמנם יכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2014, אך כבר מתחילת 2013 אפשר יהיה להגיש רישיון לטיפול בפסולת מול היצרנים והיבואנים.

יש מס ששווה לשלם

אלי הדר, יועץ אסטרטגי לחברות בתחום הקמעונאות, מתריע שהחוק יביא לסגירת עסקים רבים בתחום. "הרווח בתחום הוא נמוך מאוד, בשנים האחרונות אפילו מדובר בהפסד", הוא מספר. כן הוא מוסיף ומתריע כי החוק אינו מאפשר לאכוף את חובת המיחזור על יבואנים נקודתיים.

הדר, שהיה בעבר מנכ"ל רשת עולם הקולנוע ובכיר בקבוצת ניופן, סבור שאת העלות העודפת ישלם בסופו של דבר הצרכן. "גם כך ניתן לקנות מוצרים במחירים נמוכים משמעותית מוצרים מחו"ל דרך האינטרנט", הוא אומר. "חוק זה ייקר עוד את המוצרים ויגדיל את הפערים".

מנגד, עמיעד לפידות, מייסד עמותת ארץ כרמל, סבור שגם אם תהיה התייקרות של כמה שקלים על מוצרים האלקטרוניקה - הדבר כדאי. "אולי כך אנשים יקנו פחות וזה ישיג עוד מטרה", הוא אומר. "יש בשנה מעל 100 אלף טון פסולת אלקטרונית, נתון שרק עולה ועולה בגלל היכולות הטכנולוגיות. 

"כיום, חלקים נרחבים מהפסולת האלקטרונית, כולל מתכות כבדות ובניהן כספית וקדיום, מגיעים למטמנות האשפה הרגילה", מוסיף לפידות. "חומרים אלו יחד עם תערובות פלסטיק לעיתים נשרפים ומשחררים חומרים שפוגעים בשכבת האוזון. הגיע הזמן לצמצם פערים מול מדינות העולם המתקדם".

לכתבה באתר ynet

Comments