יצרניות הסלולר מוכרות מיליארדי מכשירים ומציפות את העולם בזבל אלקטרוני ■ חברות שאוספות את המכשירים ומשווקות אותם בעולם השלישי נהנות מצמיחה; אחרות עוסקות במיחזור הפסולת, ומניותיהן מגיבות בהתאםמהי התמונה הראשונה שעולה בראשכם כאשר מספרים לכם על חברות כרייה? מן הסתם היא כוללת נוף של אזור מבודד, רחוק מכל יישוב, ציוד מכני כבד ופועלים חבושי קסדות ולבוש מגן. אלא שהעולם הטכנולוגי העכשווי הוביל בשנים האחרונות להיווצרותן של חברות כרייה מסוג שונה. אלה הן החברות שעוסקות בתחום הצומח הנקרא "כרייה עירונית". במה מדובר? מוצרי אלקטרוניקה נהפכו בשנים האחרונות לזולים וזמינים עבור חלקים גדולים של אוכלוסיית העולם. הקטר המוביל את הזמינות הזאת הוא תחום הטלפונים הסלולריים החכמים, שתפס תאוצה עם השקת האייפון הראשון של אפל ב–2007. מאז, בכל שנה חברות הסלולר הגדולות מייצרות דגמים חדשים בקצב גובר והולך. על פי נתוני מריל לינץ', ב–2011 היו כ–6 מיליארד טלפונים סלולריים בעולם - לעומת כ–7 מיליארד בני אדם. מאז חלפו קרוב לשנתיים, והיחס הזה השתפר מן הסתם לטובת מספר המכשירים הסלולריים. המדינה שמובילה את התופעה הזאת היא סין. על פי נתוני מריל לינץ' ליולי 2012, כ–1.34 מיליארד סינים מחזיקים יחד ב–1.04 מיליארד טלפונים. כמובן, ישנם הרבה אנשים שברשותם יותר ממכשיר אחד. בארה"ב יש יותר מכשירים סלולריים מאשר בני אדם - 327.5 מיליון מכשירים לאוכלוסייה של 310.9 מיליון איש. בגרמניה מספר הטלפונים הסלולריים גבוה ב–30% ממספר התושבים.  לוחות של שבבי מחשב ממתינים למיחזור בניו דלהי, הודו צילום: בלומברג בהתחשב בעובדה שרבים מהמשתמשים בטלפונים סלולריים מחליפים מדי פעם את המכשיר, ראוי לשאול לאן הולכים המכשירים הניידים לאחר שהם מתים. ממחקר שהתבצע באחרונה בארה"ב, ומופיע באתר SellCell.com, עולה כי הציבור האמריקאי מחזיק גאדג'טים ישנים בשווי של 34 מיליארד דולר. מתוך סכום זה, 9 מיליארד דולר מיוחסים למכשירי אייפון ישנים. המחקר מגלה גם כי קצב שדרוג המכשירים יורד. עם זאת, 78% ממחזיקי האייפונים דיווחו כי הם מתכוונים לשדרג לדור חדיש יותר בשנה הקרובה. גם אצל המתחרות הגדולות התמונה דומה. 63% ממשתמשי המכשירים של סמסונג מתכננים לשדרג בשנה הקרובה, ו–47% ממשתמשי HTC שוקלים לשדרג את מכשירם הנוכחי. הנשאלים בסקר ציינו כי אף שמיהרו לשדרג בכל פעם לדגם החדש שיצא, הם התעצלו או לא רצו למכור את הניידים הישנים שברשותם. למה? בעיקר מכיוון שאינם מעוניינים לסכן את המידע האישי האגור במכשירים הישנים. למרות זאת, ישנם מספיק אנשים שסבורים שמכל המכשירים הישנים האלה שהציבור מחזיק בבית אפשר להרוויח הרבה כסף. הם רואים בתושבי המדינות המפותחות עמוסי מכשירי האלקטרוניקה, בעיקר אלה המתגוררים בערים הצפופות, סוג של מכרה - שממנו ניתן להפיק מתכות, רכיבים אלקטרוניים ומוצרי פלסטיק. האבחנה הזאת הובילה לפיתוח מודל עסקי חדש. חברות המתמחות במיחזור פסולת מוצקה או הטמנה של חומרים מסוכנים החלו לעסוק גם בפעילות מיחזור של מוצרי צריכה אלקטרוניים. מיחזור פסולת אלקטרונית נעשה באמצעות מגוון שיטות מכניות ותעשייתיות. השיטה הפופולרית והיעילה ביותר לסביבה היא שיטת ההנדסה ההפוכה, שבה מופרדים הרכיבים האלקטרונים הניתנים למיחזור באופן ידני. לאחר מכן הם נגרסים בכמה שלבים מכאניים מורכבים, ואז מופרדים בתהליכים כימיים לחומרי היסוד הניתנים לשימוש מחודש. החומרים המוחזרים לתעשייה הם מתכות כבדות, עופרת, בדיל, פלטינה, בריליום, כספית וזהב. החומרים שאינם ניתנים למיחזור מועברים להטמנה במטמנות עירוניות כדי למנוע שריפה בלתי מבוקרת. האתגר במיחזור פסולת אלקטרונית הוא בפעילות האיסוף המאסיבית הנדרשת. על כן מתחלקים תאגידי המיחזור בתחום לחברות האמונות על נושא האיסוף, ולמפעלים אזוריים ייעודיים המתמחים בפירוק והפרדה. בכמה מדינות מפותחות בעולם, ובראשן שווייץ, קיים חוק המטיל אחריות יצרנים מורחבת - שעל פיה מחויב כל יצרן, משווק, מפיץ או יבואן של ציוד אלקטרוני בקליטת פסולת אלקטרונית מלקוחותיו ובעמידה ביעדי מיחזור של עד 80% מהיקף מכירותיו התקופתיות. למרות היתרונות הבולטים של המיחזור, הוא אינו חף מבעיות. תעשיינים טוענים ששימוש בחומר גלם ממוחזר מוביל לבעיות בקווי הייצור ולפגמים במוצרים.
"תעשייה חדשה מתחת לאף" ערן צחי, אנליסט ממחלקת המחקר של בית ההשקעות אינפיניטי, מסביר קצת על התחום המתפתח ועל המניות שבאמצעותן ניתן להשקיע בו. "כרייה עירונית היא התחום החם כיום בענף האלקטרוניקה, וחברות רבות קופצות על העגלה הזאת", הוא מסביר. "יפן היא המדינה המובילה בתחום כיום. חברת Dowa היפנית, שעוסקת בכרייה של אוצרות טבע לתעשיית האלקטרוניקה כבר יותר מ–100 שנה, הקימה לפני שנתיים את אחד המפעלים הגדולים במדינה, שמיועד אך ורק למיחזור אלקטרוניקה ומוצרי חשמל. זוהי ממש תעשייה חדשה שצומחת לנו מתחת לאף. "גם בארה"ב קמות הרבה חברות מיחזור. Recellular, למשל, אוספת מכשירים ישנים. במקום שאלה ייזרקו לזבל, היא מוכרת אותם כפי שהם למדינות בעולם השלישי. אנליסטים מעריכים שכ–20% מאוכלוסיית העולם משתמשים במכשירי סלולר משומשים". צחי גם מצביע על דוגמאות לחברות הפועלות בתחום. "ווייסט מנג'מנט" (WM), למשל, היא ספקית של שירותי ניהול פסולת מוצקה בצפון אמריקה ובעלת מתקני מיחזור של מוצרי פלסטיק ומתכת, סוללות, מכשירים סלולריים, נורות ומוצרים נוספים. לפי דו"חות החברה, הגידול בכמות הפסולת של מוצרים אלקטרוניים הוא המשמעותי ביותר. "בששת החודשים האחרונים עלתה מניית החברה ב–22%, בעוד מדד דאו ג'ונס עלה ב–8%. החברה נסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 18 מיליארד דולר. "חברה נוספת שעוסקת בפסולת כזאת היא ווייסט קונקשנס. החברה, הפועלת בצפון אמריקה, מפעילה כ–3,000 כלי רכב לאיסוף פסולת מוצקה ב–27 מדינות ומספקת שירותי מיחזור. בנוסף, החברה מטפלת בפסולת שאינה מסוכנת, שנוצרת בחיפושים והפקה של נפט וגז טבעי. לחברה יותר מ–2 מיליון לקוחות פרטיים, מסחריים ותעשייתיים. מנייתה עלתה ב–20% בששת החודשים האחרונים". כתבות קשורות: |