פסולת בשווי חצי מיליארד שקל נקברת מדי שנה

פורסם: 10 בפבר׳ 2013, 3:33 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 10 בפבר׳ 2013, 3:37 ]
המשרד להגנת הסביבה יציג בישיבת הממשלה מה עשה בארבע השנים האחרונות עם תקציב של כ-840 מיליון שקל בשנה. הנושאים העיקריים בהם טיפל: מיחזור פסולת, צמצום זיהום האוויר ושמירה על השטחים הפתוחים. בכולם הדרך עוד ארוכה, אך התוכנית היא להוביל בעולם בתחומים אלו עד 2020
אלפי שאולי, 10/2/2013

ב-2006 התחדש המשרד לאיכות הסביבה, בעקבות יוזמת השר שעמד בראשו אז גדעון עזרא ז"ל, בשם חדש: המשרד להגנת הסביבה. מאז חלפו כשבע שנים, בכמעט ארבע מתוכן עמד בראש המשרד השר גלעד ארדן. האם המשרד ביצע את מטרתו והגן על הסביבה באופן המיטבי, כפי שמצביע שמו? על כך ייתנו היום (א') אנשי המשרד את הדין, כשיציגו בפני הממשלה את תמצית פעילותם בקדנציית הממשלה הנוכחית.

 

המשרד להגנת הסביבה - כתבות נוספות:


מבחינה תקציבית פועל המשרד עם תקצוב ממשלתי של כ-335 מיליון שקל בשנה. כ-420 מיליון שקל נוספים מגיעים מקרנות ייעודיות, שהכנסותיהן מגיעות בין היתר מאגרת הטמנת הפסולת של הרשויות המקומיות ומקנסות על חברות וגופים שעוברים על חוקים סביבתיים.

 

כ-85 מיליון שקל נוספים מגיעים מתקצוב ממשלתי מחוץ למסגרת התקציב של המשרד לצורך טיפול ייעודי בפרויקטים כגון טיפול בנחל הקישון, שיקום הר הכרמל לאחר השריפה הגדולה והקמת פארק אריאל שרון.

 

העבודה בפארק אריאל שרון (צילום: אלבטרוס, אמנון גוטמן)
העבודה בפארק אריאל שרון (צילום: אלבטרוס, אמנון גוטמן)

 

עם סך תקציב של 840 מיליון שקל בשנה, 582 עובדי המשרד התרכזו בארבע השנים האחרונות בלא מעט נושאים, שהמרכזי שבהם הוא טיפול באשפה הביתית.

 

ישראלי מייצר כמעט 2 ק"ג אשפה ביום 

אדם בישראל מייצר בממוצע 1.9 ק"ג אשפה ביום (לעומת 1.1 ק"ג לפני עשור) ובסך הכל המדינה מייצרת 6.2 מיליון טון אשפה עירונית בשנה (לא כולל ארבע מיליון טון פסולת בניין ו-3.5 מיליון טון עודפי עפר). קצב הגידול השנתי של כמות האשפה עומד על כ-3%-5%.

 

אם לא די בכמות הפסולת העצומה שאנו מייצרים, רובה גם לא מטופלת באופן כזה שמגן על הסביבה: רק 20% מהפסולת שאנו מייצרים ממוחזרת, יתר 80% הנותרים נקברים - משונעים לאתרי הטמנת פסולת (בדרך כלל בדרום) ושם נקברים באדמה. בהקשר זה טוענים במשרד להגנת הסביבה כי שווי חומרי הגלם הנטמנים עומד על כחצי מיליארד שקל בכל שנה שהיה ניתן לחסוך לו היו ממוחזרים.

 

בכוונת המשרד להגדיל את אחוזי המיחזור על חשבון צמצום ההטמנה וכן להכניס פרמטר נוסף של הפקת אנרגיה (חשמל) מאשפה, שהיום עומד על אחוז אפסי. במדינות מפותחות באירופה מצב הטיפול באשפה נראה טוב הרבה יותר: בגרמניה, הולנד, אוסטריה ובלגיה, לדוגמא, אחוז האשפה הממוחזרת עומד על כ-50%, המחצית הנוספת של הפסולת משמשת להפקת אנרגיה ורק כמות מזערית של אשפה מוטמנת.

 

שיטות הטיפול בפסולת במדינות המערב

מתוך מצגת המשרד להגנת הסביבה, מקור: OECD 2008
מתוך מצגת המשרד להגנת הסביבה, מקור: OECD 2008

 

לפי הצהרת המשרד, בשנת 2020 תדביק המדינה את התנהלותה בתחום האשפה למדינות המתקדמות באירופה, אז 50% מהאשפה תנוצל להפקת אנרגיה ירוקה. עוד מציינים במשרד יעד של שלושה מיליון תושבים שיפרידו פסולת בבתיהם תוך שבע שנים.

 

ואיך יגיע המשרד להגשמת היעד? עד כה הושקעו 750 מיליון שקל שיביאו להעלאת שיעור המיחזור ב-40%, וכן יוקמו 18 מתקנים להפקת אנרגיה ירוקה מפסולת. המשרד גם פועל לקידום העלאת היטל ההטמנה, תמיכה בהפרדת פסולת ברשויות המקומיות, תמיכה בהקמת מתקני טיפול מתקדמים באשפה וכן חקיקה לאחריות יצרן מורחבת על אשפה. המשרד גם מדווח כי במהלך הקדנציה שלו נגרטו 27 אלף כלי רכב ישנים.

 

האוויר עדיין מזוהם 

תחום נוסף בו פועל המשרד הוא קידום המטרה לצמצום מפגעי זיהום האוויר. לפי נתוני המשרד בשנת 2010 עלות הנזקים למשק כתוצאה ממפגעי זיהום אוויר עמד על 26 מיליארד שקל.

 

בישראל ישנן לא מעט נקודות המצחינות את איכות האוויר שאנו נושמים ומזיקות לנו. לפי נתוני המשרד, 4,000 מפעלים מחזיקים בחומרים מסוכנים בעלי פוטנציאל לסיכון אוכלוסייה ולמעלה מ-4,000 דונם קרקע מזוהמת.

 

כמו כן, בגליל המערבי מפוזרים 150 אלף קוב אסבסט המסכנים את בריאותם של הנושמים את סיביו המתפוררים, בעקבות מפעלי תעשייה שפעלו באזור בעבר. בהקשר זה מדווחים במשרד על השקעה של 300 מיליון שקל בחוק למניעת נזקי אזבסט ותחילת ניקוי הגליל המערבי מאזבסט.

 

ניצחון ירוק
חומר האזבסט יוצא משימוש בארץ /יעל דראל
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק האוסרת על שימוש וייצור של החומר המסרטן. על פי החוק, בתוך מספר שנים יפונה האזבסט ברחבי המדינה לאתרי פסולים ייעודיים
לכתבה המלאה
לפי המשרד, תוכניתו הלאומית יחד עם משרד התמ"ת להתייעלות אנרגטית והפחתת פליטת גזי חממה, המתוקצבת עד 2020 ב-2.2 מיליארד שקל, מביאה לתועלת סביבתית השקולה להורדה של 130 אלף כלי רכב בשנה (350 מיליון טון CO2 - פחמן דו-חמצני). התקצוב לפרויקט מכיוון המשרד עמד על כ-105 מיליון שקל בשנה, סכום השווה לפחות מ-1,000 שקל על כמות זיהום אוויר של רכב ישן בשנה (על גריטת רכב משלם המשרד לבעל הרכב כ-3,000 שקל).

 

עוד צרה איתה מתמודד המשרד היא קרקעות המיועדות לרווחת הציבור, ונמצאות על הכוונת של יזמי בנייה, או שנמצאות בסכנת המשך הזנחה וזיהום. בתחום השמירה על השטחים הפתוחים הציג המשרד את השקעותיו בשיקום נחל הקישון שעמדו על 220 מיליון שקל, 150 מיליון שקל הושקעו בהקמת פארק נחל באר שבע ועוד 200 מיליון שקל הוקצו לפיתוח פארק אריאל שרון.

 

כמו כן ציין המשרד בהקשר זה את הישגיו בהצלת החופים מפני בניה - בצת, ניצנים ונחשולים. גם חוף פלמחים נמצא ברשימת המשרד, זאת למרות שהוא עדיין עומד בסכנה

לכתבה באתר ynet


Comments