חלם הגרוטאה: המדינה מוותרת על מאות מיליונים

נשלח 6 בספט׳ 2011, 1:36 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 6 בספט׳ 2011, 1:41 ]
תוכנית הגריטה בה החלה המדינה לפני כשנה וחצי, חיסלה 18 אלף מכוניות מזהמות ולא בטוחות מכבישי ישראל, העלתה במקומן מכוניות חדשות יותר, והעשירה את קופת האוצר באופן עקיף בסכום עתק. אז איך קרה שבגלל 17 מיליון שקל החליטו לעצור אותה לפחות עד תחילת 2012?
שחר הזלקורן, 5/9/2011
מדוע ביטלה המדינה תוכנית שחוסכת כסף, ובאותו זמן מגדילה את הכנסותיה ממסים? מאז תחילת 2010 מסרו כ-18 אלף ישראלים את מכוניתם הישנה ל"גריטה" - הורדתה מהכביש והפיכתה לגרוטאה, תמורת 3,000 שקל שמועברים לחשבונם מקופת המדינה. מעסקה זו כולם מרוויחים: בעל הרכב מקבל כסף במזומן, והמדינה נהנית מכך שמכונית ישנה, מזהמת ולא-בטיחותית, יורדת מהכביש. למעשה, גריטת מכוניות ישנות גם מגדילה בעקיפין את הכנסות המדינה ממסים.

 אבל למרות הגאווה הרבה שהסבה "תוכנית הגריטה" לשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ולשר התחבורה, ישראל כץ, הודיעו במפתיע משרדי הממשלה על הקפאת התוכנית עד תחילת 2012. ומדוע הופסקה תכנית מצליחה וחיובית? 17 מיליון שקלים - זה הסכום שחסר למדינה כדי להמשיך ביישום התכנית. ואם זה נשמע לכם כמו "כסף קטן", אתם בהחלט צודקים. שכן תועלתה של התכנית למדינה נאמדת בסכום גבוה פי 3 עד פי 5, וזאת עוד לפני שחושבה השפעתה על הגדלת הכנסות המדינה ממסים. 

(צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 

כמה עולה זיהום אוויר

המטרה העיקרית של תוכנית הגריטה, שיישומה החל ב-2010, היא צמצום זיהום האוויר. על-פי המשרד להגנת הסביבה, פליטת מזהמים ממכוניות בנות 20 שנה ויותר - הזכאיות להשתתף בתוכנית - גבוהה לפחות פי 20 מזו של כלי רכב חדשים. ובמילים פשוטות - כלי רכב ממש ישן הוא כלי רכב ממש מזהם. שני דו"חות נפרדים, אחד הוכן עבור המשרד להגנת הסביבה ב-2003 והאחר הוגש לממשלה ב-2007, המליצו על יישום התוכנית, וציינו כי יש לה כדאיות סביבתית וכלכלית, אותה אפשר לאמוד בקלות בשקלים.  

בדו"ח שהוכן עבור המשרד להגנת הסביבה ב-2008, נבחנו שני תרחישים אפשריים ליישום התוכנית: באחד ימסרו לגריטה כ-5,800 כלי רכב בשנה, באחר ייגרטו כ-11 אלף. האומדן: חסכון למשק בין 72 ו-121 מיליון שקל. מחברי הדו"ח העריכו כי הגריטה תחסוך למשק - בניכוי עלות היישום - בין 49 מיליון ו-82 מיליון שקל "נטו". אפילו בהערכה שמרנית שפרסם המשרד להגנת הסביבה, נמצא כי הפעלת התוכנית חוסכת למשק כ-30 מיליון שקל מדי שנה.
תוכנית הגריטה: עלות מול תועלת

תוכנית הגריטה: עלות מול תועלת
עלות ההפעלה כ-40 מיליון שקל
חסכון בזיהום אוויר 49 עד 82 מיליון שקל
הגדלת הכנסות ממסים 250 עד 460 מיליון שקל
שיפור הבטיחות כ-15 מיליון שקל

מקור: המשרד להגנת הסביבה וחברת "פארטו" 

כמה זה רבע מיליארד שקל

אחרי שחישבו ומצאו שתוכנית הגריטה תצמצם את הזיהום ותחסוך למשק עשרות מיליונים בשנה, גילו אנשי האוצר והגנת הסביבה עוד תועלת. עוד לפני שהחל יישומה, העריכו במשרדי הממשלה כי תוכנית הגריטה תגדיל משמעותית את הכנסות המדינה ממסים. למעשה, שלושה דו"חות שונים הצביעו על תרומה צפויה לקופת המדינה.  

בדו"ח שהוכן עבור המשרד להגנת הסביבה כבר ב-2003, נכללה הערכה לפיה כ-70% מבעלי המכוניות הישנות שישתתפו בתוכנית, ירכשו מכונית חדשה יותר (אך עדיין משומשת). מאחר שכמעט כל רכישה של מכונית משומשמת "מתגלגלת" בסופו של דבר לרכישה של מכונית חדשה "מהניילונים", העריכו מחברי הדו"ח שהתוכנית תגדיל גם את היקף הרכישות בשוק הרכב החדש. כתוצאה מכך, יצמחו הכנסות המדינה ממסים בכ-250 מיליון עד 460 מיליון שקל. איך בדיוק מגיעים למספרים האלה? בקלות. 

ב-2010 נמסרו לגריטה כ-11 אלף כלי רכב, ומס הקנייה הממוצע למכונית חדשה היה כ-35 אלף שקל. מכאן שאם 70% מהמשתתפים בתוכנית (או 7,700 בעלי רכב) רכשו מכונית חדשה יותר, הכנסות המדינה ממסים צמחו בכ-270 מיליון שקל. למעשה, גם אם 10% בלבד רכשו מכונית חדשה יותר, עלות התוכנית - שנאמדה אשתקד ב-40 מיליון שקל - התקזזה כמעט במלואה עם ההכנסה הנוספת ממסים. 

ולמי שעדיין לא השתכנע: דו"ח של ועדה בין-משרדית מ-2007 קבע כי "בעקבות מסירת הרכב (לגריטה) ירכשו בעלי הרכב מכונית חדשה יותר, וישולמו מסי קנייה לפחות כנגד חלק מכלי הרכב שיימסרו. תוספת מסי הקנייה תחזיר למדינה את עלות התשלום עבור הגריטה". דו"ח נוסף, שפורסם ב-2008 ובדק חלק ממצאי הדו"ח מ-2003, העלה מסקנה דומה: "תוכנית הגריטה תביא לגידול ברכישת כלי רכב חדשים".  

כמה עולה בטיחות בדרכים

ואם צמצום הזיהום והגדלות הכנסות המדינה אינם מספיקים, הנה עוד משהו שכדאי לזכור: מכוניות מהשנתונים הרלוונטיים לתוכנית, 1991 ואילך, אינן בטיחותיות. הרוב המוחלט של המכוניות שנמכרו בישראל בשנים אלה, לא הציעו ציוד בטיחות שנחשב היום מינימאלי, כמו למשל מערכת למניעת נעילת גלגלים בבלימה (ABS) או כריות אוויר. מערכות מתקדמות יותר, כמו בקרת יציבות אלקטרונית (ESP או ESC), הפכו לסטנדרט רק לאחרונה. כדאי גם לזכור כי לרמת הבטיחות הנמוכה של מכוניות ישנות, תורמים בלאי "טבעי" מואץ ותחזוקה לקויה.       

התוצאה חמורה במיוחד: מעורבות גבוהה יחסית של מכוניות ישנות בתאונות דרכים. הוועדה לקביעת תוכנית לאומית למאבק בתאונות ("ועדת שיינין"), ציינה בדו"ח המסכם שהגישה ב-2005 כי "כלי רכב ישנים, בני שמונה שנים ויותר, מעורבים בתאונות בשיעור הגבוה מחלקם היחסי במצבת כלי הרכב". לאור זאת, המליצה הוועדה לעודד גריטה של כלי רכב בני 15 שנה, ולא 20 שנה כפי שהחליטו משרדי התחבורה והגנת הסביבה.  

למעשה, גם במשרדי הממשלה - אוצר, תחבורה והגנת הסביבה - מסכימים כי הורדת כלי רכב ישנים מהכביש תורמת לבטיחות בדרכים, ולכן גם מקטינה את עלות התאונות למשק. על-פי אומדן שפרסם המשרד להגנת הסביבה לפני כחצי שנה, התועלת הכלכלית משיפור הבטיחות ב-2010, שבה נגרטו כ-11 אלף כלי רכב, הייתה כ-15 מיליון שקל.
 
Comments