השפד"ן ומשרד הבריאות רבים - הבוצה זורמת לים

נשלח 17 בפבר׳ 2010, 8:23 על ידי Sustainability Org
מאת אביב לביא, תאריך פרסום: 15/2/2010
 
השפד"ן שילם 38 מיליון שקל על מתקן שהופך בוצה לדשן - ומונע הזרמתה לים. משרד הבריאות עוצר השימוש במתקן: "השפד"ן מוסיף לבוצה אפר פחמי - והופך אותה מסוכנת לחקלאות". יו"ר השפד"ן: כולם היו שותפים להחלטה, למה נזכרו עכשיו?
 
קצר מביך בתקשורת, שהתגלה לאחרונה בין משרד הבריאות להנהלת השפד"ן, עלול לגרום לכך שעשרות מיליוני שקלים שהוצאו מכספי הציבור יירדו לטמיון.
 
במרכז הסערה עומדת הבוצה: החומר המוצק שנותר לאחר שמסתיים תהליך טיהור השפכים בשפד"ן, שהוא מכון טיהור השפכים הגדול בישראל הקולט את הביוב של כל גוש דן. בעוד המים המטוהרים מועברים לשימוש בחקלאות, הבוצה השחורה מוזרמת באמצעות צינור ללב הים ונשפכת למים בעומק של כ-5 קילומטר מול חופי ראשון לציון.
 
הבוצה מהווה מפגע קשה לסביבה הימית, ובמהלך הזמן נוצרה מעין "קרחת יער" אקולוגית בסמוך לנקודת המוצא של הצינור. בשנים האחרונות נרקמה הסכמה בין הנהלת השפד"ן, ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה, על מציאת פתרון יבשתי לבוצה והפסקת הזרמתה לים. הפתרון: הפיכת הבוצה לדשן שבו ניתן להשתמש בחקלאות.
 
בשפד"ן נערכו לעידן החדש, ובשלב ראשון רכשו בהשקעה של 38 מיליון שקל מתקן N-VIRO שמצויד בטכנולוגיה שהופכת את הבוצה לדשן. המתקן, שהיה אמור לטפל בכ-15% מכלל הבוצה הנוצרת, עמד להתחיל לפעול בשבועות הקרובים. במסגרת ההכנות
נערך סיור בשפד"ן בהשתתפות אנשי משרד הבריאות. לתדהמת ראשי השפד"ן, בעקבות הסיור נשלח אליהם מכתב ממהנדסת מחוז המרכז במשרד הבריאות, אתי בורלא, ובו היא מודיעה כי "בשלב זה איננו מאשרים שימוש בבוצה שתתקבל לשימוש חקלאי".
 
"השימוש בחומר בעייתי מדי"
יו"ר השפד"ן, ארנון גלעדי, הגיב במכתב משלו. "נדהמתי ללמוד ממכתבה של מהנדסת המחוז"' כותב גלעדי, "על התנגדות משרד הבריאות לשימוש בבוצה לצרכים חקלאיים. כל גורמי המקצוע הרלוונטיים, לרבות נציגי משרד הבריאות, שנתנו את אישורם להיתר הבנייה, אישרו את טכנולוגיית ה-N-VIRO לטיפול בבוצת השפד"ן".
 
שלום גולדברגר, המהנדס הראשי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, טוען שבמשרד מוטרדים לא מהמתקן היקר, אלא מהחומרים שבשפד"ן מתכוונים להכניס לתוכו: "כשמכניסים את הבוצה למתקן צריך חומר נוסף שתפקידו לייצב אותה. התברר לנו שבשפד"ן מתכוונים להשתמש באפר פחם, תוצר שריפת הפחם בחברת החשמל, שבדרך כלל מוסיפים אותו לבטון ולאספלט. לשימוש בחקלאות הוא בעייתי. עלולים להיות בו ריכוזים של מתכות כבדות וחומרים רדיואקטיביים. צריך לעשות בדיקות ולראות שזה לא מסוכן לפזר אותו בשדות ולהכניס אותו לאוכל".
 
מעריב תהה למה להעלות את ההסתייגות רק עכשיו, אחרי שהושקעו בפרויקט מיליוני שקלים? בתגובה ענה גולדברגר, כי כשהוצגה הטכנולוגיה החדשה לא דובר על אפר פחם, וכי במשרד הבריאות היו משוכנעים שיש כוונה להשתמש בחומרים אחרים. "אני לא רוצה לבוא בהאשמות. יכול להיות שהיה כאן קצר בתקשורת, אבל זה לא אומר שעכשיו ניתן לסכן את בריאות הציבור", הוא טוען.
יו"ר השפד"ן משוכנע שמשרד הבריאות עשה פליק פלאק לאחור: "כל המערכות הסתנכרנו על הפתרון הזה. משרד הבריאות היה שותף מלא בנושא אפר הפחם. ההליך הזה הוצג במלואו לאורך כל הוועדות וקיבל את כל האישורים. מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?".
 
לכתבה באתר nrg
Comments