היעד הבא: מיחזור שאריות המזון שלנו

נשלח 26 בינו׳ 2011, 4:41 על ידי Sustainability Org
אפשרויות המיחזור של תושבי הארץ עומדות לגדול באופן משמעותי בזכות חוק האריזות, אך עד שנהפוך לחברה בת קיימא, הדרך עוד ארוכה. כעת יש לפעול לאיסוף נפרד של הפסולת הרטובה בכל הרשויות בארץ
גלעד אוסטרובסקי, 26/1/2011

פרק חדש בתולדות משק הפסולת והמחזור בישראל נפתח לאחרונה, עם אישור חוק האריזות. חוק זה טומן בחובו בשורה של ממש לתושבי הארץ: אפשרויות המיחזור שלהם יגדלו מעתה באופן משמעותי.

 

כיום, כמיליון טון של אריזות מוצרים, המהוות כ-25% ממשקל הפסולת העירונית, מושלכות מדי שנה לאשפה ומועברות למטמנות בנגב ובגליל, ורק מקצתן מועברות למחזור. להטמנת הפסולת יש השפעות סביבתיות שליליות ביותר כמו זיהום אויר, זיהום מים, תפיסת שטחים פתוחים ומעל הכול - בזבוז משווע של משאבים.

מבצע בכפ"ס

קחו במתנה: פח לפסולת הרטובה / צור משעל

גרים בכפר סבא? ייתכן שבימים הקרובים ידפקו מדריכים על דלת ביתכם, יעניקו לכם פח זבל קטן ויספרו לכם, שהעירייה עומדת להציב בבניין שלכם פח לפסולת הרטובה. מהפכת הפרדת הפסולת מתחילה
לכתבה המלאה

 

חוק האריזות בא לשפר במידה ניכרת תמונה עגומה זו: החל מיולי 2011 יפרשו כלי אצירה לאיסוף צנצנות ומיכלי זכוכית, אריזות מתכת, נייר, קרטון ופלסטיק. כ-600 אלף טון אריזות ימוחזרו מדי שנה ויחסכו חומרי גלם ופליטת גזי חממה.

 

החוק גם עשוי לתרום לשיפור ההתנהגות הצרכנית של הציבור, משום הגברת המודעות להשפעות הסביבתיות של צריכת יתר ובחירת מוצרים ללא אריזות.

 

החלק הארי: פסולת רטובה

החוק, שצועד בקו אחד עם "פילוסופיית הפסולת" של האיחוד האירופי, כולל שלושה עקרונות בסיסיים. ראשית, חובת מיחזור האריזות מוטלת על היצרנים והיבואנים של מוצרים הנמכרים בישראל.

 

תפיסה זו נולדה מתוך הבנה שיש לטפל בפסולת ב"מעלה הזרם", כלומר לצמצם ולהקטין את נפחן ומשקלן של האריזות עוד בשלב היצור ולהעדיף חומרים קלי מיחזור על חומרים קשי מיחזור. הטלת האחריות על היצרנים וחובתם לממן את עלויות איסוף האריזות ומחזורן, מייצרת עבורם תמריץ לפעול בכוון זה, כך שככל שיהיו פחות אריזות - עלויות הטיפול שנופלות מעתה על כתפיהם יצומצמו.

 

העיקרון השני הוא בקביעת יעדי מיחזור מחייבים בחוק: על היצרנים והיבואנים למחזר 60% מכלל האריזות ששווקו על ידם באותה שנה, ללא סייגים והתניות. אי עמידה במילוי היעדים תגרור הטלת עיצומים כספיים וכן ענישה מנהלית ופלילית.

 

העיקרון השלישי הוא חובת דווח מקיף על כמות האריזות, חומרי האריזה ושיעור המיחזור לכל חומר. כל אלה ידווחו למשרד להגנת הסביבה ולציבור מדי שנה כך שהציבור יוכל לעקוב בנקל אחר הגשמת מטרות החוק. בנוסף קובע החוק שיש להציב כלי אצירה לאיסוף האריזות הריקות בכל ישוב וישוב ואין להפלות ישובים קטנים או מרוחקים. 


 

חוק האריזות מהווה את ראשיתו של עידן המיחזור בישראל, אך בזאת לא תם המעשה. החלק הארי של הפסולת שלנו הן שאריות המזון, המהוות 40% מהפסולת העירונית, ויש לפעול לאיסוף נפרד שלהן ומיחזורן לקומפוסט בעל ערך לשדות החקלאיים.

 

בימים אלה ממש עמלות רשויות מקומיות רבות על תכניות להפרדת הפסולת האורגנית בבתי התושבים, אך רק כאשר מרבית הרשויות בישראל אכן ימחזרו אותה - נוכל לחוש בסיפוק שאנו חברה שוחרת מיחזור, חוסכת משאבים ומנסה ליצור דפוס פיתוח, שאינו מכלה את הסביבה אלא מעשיר אותה. זוהי חברה בת קיימא.

 

הכותב הוא ראש תחום פסולת ומיחזור, אדם טבע ודין

לכתבה באתר ynet

Comments