סקר חדש קובע כי כמעט עשר שנים אחרי תחילת יישום חוק הפיקדון, רק כשליש מהציבור מחזיר באופן קבוע מכלי פלסטיק או זכוכית כדי לקבל את כספי הפיקדון

אפשר לחוקק שפע של חוקים לעידוד מיחזור פסולת, אך בדיקה שנערכה לאחרונה לגבי החוק לפיקדון על מכלי משקה מראה שאם אין לציבור גישה נוחה ליישם את הליך המיחזור, הוא לא ישתתף בו והכסף יעבור בסופו של דבר לחברות איסוף שמקצתן נשלטות על ידי גורמים עברייניים.

על פי סקר שערך מכון המחקרים האסטרטגיים TRI, כמעט עשר שנים לאחר תחילת יישום החוק, רק שליש מהציבור מחזיר בתדירות גבוהה מכלי פלסטיק או זכוכית כדי לקבל חזרה את כספי הפיקדון. 18% מהמשתתפים בסקר אמרו שהם מחזירים את המכלים לעתים ואילו 49% השיבו שהם אף פעם לא משיבים את מכלי המשקה.

הסקר של TRI נערך עבור ארגון סביבתי שלדברי מנהל המכון, ד"ר אריה רותם, מסרב כרגע להיחשף. כאשר נשאלו המשתתפים במדגם מהן הסיבות לאי החזרת המכלים, 35% ענו שהסיבה המרכזית היא היעדר מקום איסוף קרוב.

לפני ארבעה חודשים נכנס לתוקפו תיקון לחוק שהעלה את דמי הפיקדון ל-30 אגורות. כמו כן, נקבעו יעדים נמוכים יותר של שיעור המכלים שיש לאסוף ולהעביר למיחזור. במסגרת החוק לא נכללו מכלי משקה גדולים, ויצרני המשקאות הבטיחו להרחיב את מערך הכלובים שאליהם יכול להחזיר הציבור בקבוקים אלו.

"אנחנו נעמוד השנה ביעד שנקבע לנו לאיסוף מכלים במסגרת חוק הפיקדון, שהוא 71% מכלל המכלים", אומרת יו"ר תאגיד המיחזור, נחמה רונן. היא מודה שעמידה ביעד האיסוף שנקבע בחוק אין משמעותה מעורבות של הציבור, אלא בעיקר פעילות מצד חברות איסוף שונות.

"הרוב המכריע של המכלים הוא ממקומות כמו מסעדות ופיצוציות, ואלו לא מקומות שבהם הציבור אוסף אתו מכלי משקה", מסבירה רונן, "יש מכלים רבים המגיעים בסופו של דבר לאתרי הפסולת ומשם קשה לנו להוציא אותם".

איסוף הבקבוקים נעשה בין השאר על ידי חברות הקשורות למשפחות פשע, ובין השאר הוזכר בהקשר זה שמה של משפחת אלפרון. עם זאת, יש חברות שאינן קשורות לגורמים עברייניים ובהן חברת אסופתא, שהיא אחת הגדולות בשוק. על פי מנכ"ל אסופתא, ירון ברדוגו, גורמים עברייניים שולטים לכל היותר בחמישה אחוזים משוק האיסוף. "הרוב נעשה על ידי חברות איסוף מקצועיות והשאר על ידי התאגיד עצמו, באמצעות איסוף מרשתות השיווק או איסוף ישיר שהוא מבצע", מסביר ברדוגו.

מה שאמור היה להרחיב את אפשרויות הציבור להחזיר מכלים ולקבל חזרה את דמי הפיקדון היה שיתוף פעולה של רשתות השיווק, שאמור היה לכלול הצבת מספר גדול של מכונות אוטומטיות לקבלת דמי הפיקדון. בפועל, הוצבו פחות ממאה מכונות ועד לאחרונה לא התקיים שיתוף פעולה בין תאגיד המיחזור לבין רשתות השיווק.

"חתמנו לפני כשנה עם רשתות השיווק על הסכם שאמור להביא לשיתוף פעולה ובמסגרתו נשלם להן דמי טיפול עבור איסוף מכלי המשקה. אך בינתיים לא ראינו שינוי משמעותי בכמויות המכלים שהציבור מחזיר לרשתות", אומרת רונן. לדבריה, התאגיד ינסה להרחיב את מעורבות הציבור באמצעות פרויקטים להשבת מכלים בבתי הספר תמורת קבלת דמי הפיקדון.

חברת אסופתא מפעילה כיום 30 מרכזים לאיסוף מכלי משקה, שאותם היא מעבירה לתאגיד המיחזור ומשם הם עוברים למפעלי מיחזור. על פי ברדוגו, כ-95% מכל המכלים המגיעים למרכזי האיסוף מובאים על ידי אנשים שלא רכשו אותם. רובם הגדול מובאים על ידי חברות איסוף וקבלני משנה שלהן. "הצרכנים עדיין אינם מפנימים את משמעות החוק. אדם שקונה פעם או פעמיים ביום יכול להחזיר לעצמו 200 שקלים בשנה", אומר ברדוגו.

לכתבה בהארץ