אביב לביא | 26/7/2010 10:46

מהפכת הפרדת האשפה הגיעה לסביון: מזה שבוע מחזיקים חצי מתושבי היישוב המבוסס שני פחים במטבח הביתי - אחד לאשפה יבשה ושני לשאריות המזון האורגניות. 600 משקי הבית שנכנסו למעגל ההפרדה הם חיל החלוץ; אם לא יהיו תקלות, בעוד כחודשיים אמורה להצטרף אליהם המחצית השנייה של תושבי מועצת סביון-גני יהודה, וכל הפסולת של היישוב תעבור הפרדה במקור.

◄פרשנות: העם בשל להפרדת פסולת

יישובים עשירים נחשבים ליצרנים של כמויות אשפה גדולות, וסביון אכן הובילה בשנים האחרונות בקביעות את טבלת ייצור האשפה לנפש בישראל. בעוד הישראלי הממוצע מייצר כ-1.7 ק "ג אשפה ביום, הממוצע של תושב סביון עמד על 4.66 ק "ג ליום. אשר קויתי, ראש מחלקת שפ"ע במועצה, טוען שהנתונים עושים ליישוב עוול, משום שחלק גדול מהפסולת היא גזם של גינון שהמועצה מעבירה למיחזור. ובכל זאת, במועצת סביון-גני יהודה שמחים להיכנס לפרויקט שיפטור את היישוב מהתואר הלא מחמיא.

הפרויקט התחיל להתגלגל לפני כארבע שנים, בעקבות פגישה מקרית בין תושבת סביון לעמיעד לפידות מעמותת ארץ כרמל, שנחשב לחלוץ הפרדת האשפה בישראל. לפידות חנך לפני מספר שנים מיזם דומה ביישובו, כרם מהר"ל, ובהמשך סייע להקים מערכי הפרדת אשפה בכמה עשרות יישובים נוספים, רובם יישובים קהילתיים קטנים, מושבים או קיבוצים בצפון. אותה תושבת התלהבה מהרעיון, הלהיבה גם את אנשי המועצה והפגישה בינם לבין לפידות. למרבה הצער היא נפטרה לפני כשנה, ולפידות אמר אתמול ש"במובן מסוים כולנו ממשיכים את דרכה ".

כדי להחדיר את נושא הפרדת האשפה ליישוב היה צורך בפעולות הכנה והסברה רבות. "בהתחלה ארגנו השתלמויות לכל הגננות והסייעות", מספר קויתי מהמועצה, שנרתם לפרויקט יחד עם עטר פרידמן מארץ כרמל, "והצבנו קומפוסטרים בגני הילדים. אחר כך ערכנו כמה סבבים של הרצאות לכל התושבים. אנחנו עוברים מבית לבית ודואגים שהדיירים יידעו מה לעשות, מחלקים פליירים ומגנטים למקרר שבהם מוסבר מה לשים בפח של האשפה הרטובה (את כל שאריות המזון, כולל בשר, קפה וקליפות ביצים) ומה לא לשים".

למרות הדימוי המנוכר של הסביונאים העשירים, לפידות וקויתי מדווחים על התלהבות גדולה והירתמות מצד התושבים: מתוך 600 משקי הבית שתוכננו להשתתף בשלב הראשון, רק 8 סירבו לשתף פעולה (כמעט 99% היענות ). בכל זאת, המבנה הסוציו-אקונומי הייחודי של היישוב הציב אתגרים לא פשוטים.

לפידות: "הקמתי מערך כזה בכמה מקומות, ולכל יישוב האופי המיוחד שלו. היו מקרים שבהם נתקלנו בתסמונת העוזרת: מסבירים לבעלי הבית מה לעשות, אבל העוזרת באה בבוקר, לא יודעת מכלום וזורקת את האשפה הרטובה לפח הרגיל. היינו צריכים להדפיס את כל ההנחיות גם באנגלית לטובת העובדים הזרים. לי עצמי יצא להיות בהדרכה של זוג פיליפינים. יש פה ושם חריקות של התחלה כי הרבה אנשים נמצאים בחו"ל, אבל בסך הכל יש היענות מדהימה והכי חשוב שהיישוב החליט שהוא לוקח את זה על עצמו. מכאן אפשר רק להשתפר".

במשך תקופה ארוכה הפרויקט היה בהקפאה, מפני שלמועצה לא היה לאן להוביל את האשפה הרטובה. הבעיה נפתרה כשנוצר חיבור עם מתקן הפרדת האשפה של חברת חץ אקולוגיות שפועל באתר חירייה. פעמיים בשבוע, בימי שני ורביעי, תפנה משאית את האשפה הרטובה של תושבי סביון-גני יהודה אל המתקן בחירייה, שם יפיקו ממנה אנשי חץ אקולוגיות ביו-גז וקומפוסט. "באיסוף הראשון היה קצת בלאגן ולחירייה הגיעו פחים עם פסולת מעורבבת", אומר לפידות, "אבל לאט לאט כולם לומדים והבעיות נפתרות".

הפרדת האשפה תאפשר למועצה, שבראשה עומד מושיק ליפץ (שהתפרסם בזמנו כמושיק מ"הישרדות" ), לחסוך כספים שכיום היא משלמת במסגרת היטל ההטמנה. להערכת לפידות, האשפה הרטובה נאספת בקצב של כ-4.5 טון בשבוע - שהופכים למשאב בעל ערך במקום לעשות דרך ארוכה ולהיטמן באורח מאוד לא סביבתי באחד מאתרי הפסולת הגדולים בדרום.

לכתבה באתר nrg