פרדוקס היטל ההטמנה

נשלח 3 בינו׳ 2011, 23:51 על ידי Sustainability Org

מהפכת הפסולת היא צעד חיוני ונכון, אבל היא עלולה לגרום לפערים. בשרון יהנו מתרבות הפרדת אשפה, בגליל וביישובים חרדיים יתבוססו באשפה

אביב לביא | 3/1/2011 8:07
תגיות: הפרדת פסולת, היטל הטמנה

לעתים נדמה שבין הישראלים לפלסטינים קל יותר להגיע להסכמות מאשר בין השלטון המרכזי לרשויות המקומיות בישראל. אם לא הספיקו ההפגנות על תעריפי המים והשביתה שנמנעה ברגע האחרון, נפגשו בשבוע שעבר נציגי השלטון המקומי והמשרד להגנת הסביבה לדיון מכריע בנושא ששווה כסף, הרבה כסף: היטל ההטמנה.

כמו הרבה רעיונות סביבתיים, גם היטל ההטמנה נולד באירופה. העיקרון: המדינה גובה מהרשות המקומית - האחראית על איסוף האשפה של התושבים ועל פינוייה-תשלום כנגד כמות הזבל שהיא משנעת לאתרי הפסולת. כשכל טון אשפה שמועבר להטמנה עולה כסף, לרשות המקומית יש לפתע אינטרס למחזר, להפריד ולעשות כל מאמץ להפחתת מספר משאיות הזבל שהיא מוציאה משטחה.

מיום שבא לעולם כל צד רואה את היטל ההטמנה באור אחר: השלטון המרכזי רואה בו כלי לעידוד טיפול מעודכן בפסולת וניהול מוניציפלי אחראי יותר מבחינה סביבתית; הרשויות המקומיות רואות בו עוד מס שהממלכה משיתה עליהן ועוד דרך להקשות עליהן את החיים.

היטל ההטמנה בפינלנד עומד על 85 יורו לטון, באוסטריה על 87 יורו, בבלגיה על 60 ובאיטליה על 26. בישראל ההיטל הושק ב-2007 ועלה בהדרגה עד 50 שקל לטון בשנה הקרובה, סכום זעום גם לעומת התחתית האירופית.

המשרד להגנת הסביבה הצהיר כבר מזמן שהוא חותר להעלות את ההיטל בצורה תלולה ולהתקרב לסטנדרטים האירופים, במטרה להאיץ את מהפכת הפרדת הפסולת שמתקדמת בימים אלה. מצד אחד, אומרים במשרד, אנחנו תומכים במאות מיליוני שקלים ברשויות מקומיות שיתחייבו על הפרדת אשפה, ובה בעת אנו מטילים עול כלכלי כבד על מי שמסרב להצטרף לחגיגה. גזר למצטיינים, מקל לסוררים. כמו שצריך.

ניצחו בגדול

בשלטון המקומי עקבו אחר התוכניות האלה בבהלה. כשיוסי ענבר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, הודיע בתחילת הדיון בוועדת הפנים והסביבה שהמשרד מבקש להעלות את ההיטל ל-125 שקל לטון כבר ב-2012 (ייקור של 150%) - הם ראו בכך הכרזת מלחמה. הרי גם לפי התחזיות האופטימיות של ארדן ואנשיו, טענו ברשויות, בעוד 3 שנים לא יותר משליש מהאוכלוסייה בישראל תפריד אשפה. המשמעות: המדינה מנחיתה על הרשויות המקומיות קנס של יותר ממיליארד שקל. מאיפה יביאו את הכסף?

כמו תמיד, עם העשירים אין בעיה. כפר סבא, רעננה, מודיעין וסביון נמצאות כבר עכשיו בשלבים כאלה ואחרים של פרויקט ההפרדה, ועד 2013 היטל ההטמנה יהווה עבורן בקושי שמועה. מי שיצטרכו לשלם ובגדול הן דווקא הרשויות החלשות, אלה שמתקשות להתניע את ההפרדה בגלל כשלים ניהוליים ומודעות נמוכה של התושבים.

מהפכת הפסולת היא צעד חיוני ונכון, אבל אחד מתוצרי הלוואי שלה - חוץ מהמון קומפוסט - עלול להיות קיטוב בפערים בין יישובים חזקים לחלשים. למשל, ב-2015 כנראה תשרור ביישובי השרון תרבות הפרדת אשפה בסטנדרטים כמעט אירופים, בעוד מועצות ערביות בגליל ויישובים חרדיים עניים יתבוססו באשפה ועוד יידרשו לשלם על זה ביוקר.

הפרדוקס של היטל ההטמנה כבר מורגש היטב בשנים האחרונות בשטחים הפתוחים ברחבי הארץ: מאז שההיטל נכנס לתוקף, פינוי אשפה לאתר מוסדר נהיה עול כלכלי. למועצה שמערך פינוי האשפה שלה קרס או לקבלן שרוצה לחסוך בהוצאה, הרבה יותר קל להערים את הפסולת בשדה שמחוץ ליישוב ולשרוף אותה מדי פעם.

התופעה הזו הפכה למפגע סביבתי ובריאותי בעשרות מקומות. מכך נוצר מצב שבו היטל ההטמנה, לצד חשיבותו הסביבתית המובהקת, גורם גם לפגיעה בסביבה. המסקנה היא שאם רוצים להעלות את ההיטל צריך לתמוך בעוצמה ברשויות החלשות, וצעד לא פחות חושב - לשדרג את יכולת האכיפה, אחת מנקודות התורפה הבולטות של המשרד להגנת הסביבה גם במהדורה הנוכחית והמשופרת שלו. בסיום הישיבה ולאחר כמה פיצוצים והפסקות דרמטיות, הושגה פשרה: היטל ההטמנה יעלה בהדרגה עד ל-90 שקל ב-2015. כמו בכל פשרה, כולם יצאו מהישיבה וחצי תאוותם בידם - ורצו לספר לתקשורת שהם ורק הם ניצחו ובגדול.

לכתבה באתר nrg

Comments