פרדוקס הצמיגים: יש מיחזור, אין קליינטים

פורסם: 15 בדצמ׳ 2010, 3:29 על ידי: Sustainability Org
מישל דור לא מבין את האבסורד: בעוד שנחנך מפעל נוסף למיחזור צמיגים משומשים, הקבלנים הישראלים ממשיכים לייבא את התוצרת הממוחזרת מירדן. מה יש לשר התמ"ת להגיד בנושא? "אנסה לראות מה אפשר לעשות". מנכ"ל המפעל: "פולטיקאים באים והולכים, אך אנחנו אלה שמתמודדים עם המציאות"
מישל דור, 14/12/2010

קבלו את פרדוקס מחזור הצמיגים בישראל - מצד אחד נחנך היום (ג') בפארק התעשיות שחק שבשומרון, מפעל מתקדם מסוגו בעולם, שממיר מאות אלפי צמיגים לתוצרת מגווונת שהיא החלום הרטוב של כל עירייה וגורמים העוסקים בבטיחות ובשיפור הנוף הציבורי. מצד שני באים קבלני הביצוע ומייבאים את אותם מוצרים בדיוק מירדן, כי פער המחירים לטון עומד אמנם רק על סכום של 50-100 שקל, אבל בהתאם לאופי הישראלי המצוי - גם פער זעיר זה מביא את המפעל המקומי למצוא עצמו ללא לקוחות.


פנצ'ר

כך נקבר מיחזור הצמיגים בישראל / יעל דראל

האם חוק מיחזור הצמיגים חולל מהפכה בתחום? כנראה שלא. אלפי טונות של צמיגים ישנים נאספים ונגרסים אבל בגלל שאין ביקוש לחומר הגלם טומנים אותם באדמה - וזיהום הקרקע נמשך
לכתבה המלאה

 

לשאלת ynet מדוע אין כוונה לחוקק את "חוק הצמיג", ממש כפי שנעשה בשבוע שעבר עם חוק הדגל, שמחייב לרכוש מעתה את הדגלים הלאומיים אך ורק בארץ, הוא ענה : "האמת שאני מבין את מה שאתה אומר ובאמת חבל שרוב התוצרת הולכת ליצוא. אני אנסה לראות מה אני אוכל לעשות כדי לעזור למפעלים כגון אלה, שמעלימים מוצרים כמו צמיגים מהנוף הציבורי".

 

"אין קליינטים" מודה תא"ל (מיל) אמל אסעד, מנכ"ל המפעל, "כל הפולטיקאים הללו באים והולכים עם הפמליות שלהם, אבל אנחנו אלה שמתמודדים עם המציאות. למרבה הצער, כל נושא המיחזור זוכה לכותרות פומפוזיות, אבל בשורה התחתונה, כשזה מגיע לשלב המציאותי אנחנו מפגרים ב-15 שנה אחרי כל מדינה מתוקנת. לראייה, המפעל עמוס בהזמנות מעבר לים ואילו כאן אין ולו גורם מסודר אחד שביצע הזמנה".

 

רוב המאמצים מופנים לייצוא 

מה שהכי מקומם הוא התנהלות הקברניטים במשך השנים, שלא רק שלא עזרו להקים את המפעל, אלא גם הציבו מכשולים ביוקרטיים שהיו מוציאים את הרוח מהמפרשים של כל אדם בר דעת.


 

אבל לא כך מנהל אסעד את מפעלו. "ממשלות באות והולכות וכך גם ההבטחות. אני כבר לא מאמין לאיש. אולי באמת מנסים להחדיר את הנושא לחקיקה בחדרי חדרים, אבל אני, כמפעל פרטי, לא יכול להרשות למשקיעים להמתין, אז אנו כרגע עושים את רוב המאמצים לייצא וחבל", הוא אומר.

 

אז נכון, בשלב הראשון הפעילה המדינה את כל כובד משקלה, "חוק המחזור" עבר וכל הצמיגים, שהיו מדגרה ליתושים - נאספים כעת על פי חוק. עתה נותר רק לקוות שהממשלה תשלים את מה שהחלה ותקבע, שיש לרכוש כל תוצרת מקומית ממוחזרת על פני מקבילתה המיובאת. בנוסף, עליה לעזור לאותם מפעלים מבורכים של מיחזור, למצוא כתובת לתוצרת הכה חשובה שלהם. כי בסופו של דבר לא רק המפעל מרוויח אלא בעיקר האזרח הקטן.

 

לכתבה באתר ynet

Comments