עצות בנושא מיחזור
לאן מפרידים את האשפה?
|
מאת: עיריית הרצליה, נובמבר 2012
.jpg) עירנו מקיימת בימים אלה מהלך עירוני רחב היקף להגדלת כמות האשפה המיועדת למיחזור. בבתים רבים ברחבי העיר הצבנו מיכלי אשפה בצבע כתום המיועדים לאריזות בלבד, כמו למשל לקופסאות שימורים, למוצרי ניקוי, אריזות של מוצרי חלב ועוד. האשפה שתצטבר בפחים אלה תועבר בנפרד מהאשפה הביתית אל מפעלי המיחזור. בכך עוברת הרצליה להפרדת אשפה בשלושה מסלולים עיקריים, שכל אחד מהם זוכה לפח בצבע שונה: פח כחול - לנייר ולמוצריו, פח כתום - לאריזות, פח ירוק - לכל השאר.
לכתבה באתר עיריית הרצליה
|
קומפוסט - למה זה חשוב וטיפים להכנת קומפוסט
|
ערכה: טללית אור
לזה "רקבובית" ולמרות זאת, זו לא המצאה של האדם. מערכות טבעיות מבוססות בראש ובראשונה על עקרון הקומפוסט. מה שמת מתפרק והופך למזון של מה שחי. אם נצא ונלמד נגלה שהטבע נוצר בצלם, ממש כמונו. למה זה חשוב? הפסולת האורגנית מהווה כ 40% ממשקל הפסולת הביתית וכ 10% מנפחה. הטמנת הפסולת האורגנית במטמנות המרכזיות גורמת לחומר זה להתפרק ללא חמצן. תהליך זה גורם להיווצרות חומרים מזהמי קרקע ומים. לעומת זאת, להצלחה בייצור קומפוסט בייתי יש יתרונות כלכליים וסביבתיים – חיסכון בקניית דשן לגינה וטיוב טבעי של הקרקע.סיפורי רקבובית גם אני, כמו רבים אחרים, גיליתי בניסיוני הראשון בייצור קומפוסט בבית, שהעניין כרוך בכל מיני בעיות – רובן טכניות. הערימה הייתהרחוקה מידי והתעצלתי לגשת אליה יותר מפעם ביומיים, התאספו לי זבובונים קטנים סביב מיכל האיסוף במטבח, ערימת הקומפוסט עצמה הייתה מלאה בזבובונים ודי מסריחה וקומפוסט לא ממש יצא מזה!
זו הייתה חוויה מאוד מרתיעה ולקחתי חופשה של שנהמייצור קומפוסט.
ההתנסות השנייה שלי הייתה כשגרתי בשכנות למקמפסט מנוסה. הייתה לנו ערימה מאחורי הבית, והיא היוותה חוויה מתקנת - לא ריח, לא חרקים מעופפים, לא רחוק מידי. התחלתי ללמוד מה צריך כדי שהקומפוסט יעבוד: אויר, צל, אהבה וקורט טיפוח. זה היה באזור השרון.
הנגב- מקל, לא מקשה משם עברתי לרמת הנגב. כאן האדמה היא לא חמרה ולא יורד הרבה גשם. יש כאן המון שמש והחרקים בקומפוסט הם אחרים, באופן טבעי. הייתי חדורת מוטיבציה וידעתי שזה אפשרי. לא רצינו להשקיע כסף בקומפוסטר, אז חפרנו בור. התחלנו למלא אותו ועברה כמעט שנה עד שהקומפוסט שלנו התחיל להניב תוצאות רצויות. היום הקומפוסט שלנו מייצר אדמה עשירה וריחנית, תוך פחות מחודשיים. לכל בעיה מצאנו פתרון – עצות יש לרוב, גם באינטרנט, גם בספרים וגם ממכרים. גילינו שג'וקים לא אוהבים אפר) כן, של מדורות (ופתרנו את בעיית הג'וקים. גילינו שאם מניחים על הפסולת אדמת לס במקום עלים יבשים אין זבובונים ואין צורך להרטיב את הבור. אנחנו אף פעם לא מערבבים את הקומפוסט. גילינו שבכסוי הפסולת באדמה, אנחנו מייצרים אדמה עשירה ואין צורך להוסיף דבר – אפשר לשתול ישירות לתוכו!
בור הקומפוסט שלנו משרת 4 דירות ועומד כ 10 מטרים מהכניסה האחורית לבית. תאמינו לי, אם היו שם מזיקים הוא לא היה נשאר. ישנם מתכונים רבים לקומפוסט על האינטרנט. רובם דומים זה לזה ונותנים עצות מעולות לגבי בניית מיכלים, תולעים, מה מותר ומה אסור. אני ממליצה מאוד לכל מי שרוצה להתחיל לקמפסט, דבר ראשון לדבר עם מישהו שהצליח לעשות זאת.קישורים מעניינים:
הסבר מפורט וברור על הכנת קומפוסט: http://www.ginatnoy.co.il/compost.html קומפוסטר? בור? ארגז קטן? ארגז גדול? ערימה פתוחה? איפה שמים את זה??? התשובה הנכונה ביותר: מה שהכי נוח לך!! המושג נוחות מכיל כמה פנים: נגישות, אסתטיקה, יכולת כלכלית, יכולת יצרנית, זמן ומקום. משפחה של 5 נפשות תמלא קומפוסטר קטן בפחות מחודשיים. יותר קל לחפור את הקומפוסט המוכן מאשר לחפור כל פעם בור חדש, ערימה פתוחה יכולה להוות עלבון אסתטי לשכנים. לעיתים עדיף ארבעה בורות קטנים על שניים גדולים. אם יותר קל לך עם ערימות קטנות עדיף ארגז פלסטיק של ירקות על קומפוסטר. חשיבה מראש על הנושא הזה תפתור את רוב בעיות המוטיבציה שלך!טיפ טיפה!"זה מה זה בסיסי" 12 טיפים להצלחה עם הקומפוסט: 1 . כדי להתחיל לייצר קומפוסט צריך קודם כל לארגן מיכל קטן וסגור לפסולת האורגנית של המטבח. משהו כמו דלי קטן עם מכסה שיכול לעמוד באין מפריע על השיש, מתחת לכיור או על יד פח המטבח הרגיל. חשוב שהמיכל לא יהיה גדול מידי, שהמכסה יסגור אותו היטב ושניתן יהיה בנוחות לשטוף אותו בכיור. משולש של כיור גם יכול להיות טוב לאיסוף במטבח, אבל רק אם מרוקנים אותו בכל פעם שרוחצים את הכלים.2 . מקמו את ערימת הקומפוסט במקום נוח בצל. אם המיכל יהיה רחוק מידי אתם לא תטרחו לגשת אליו (בדוק סטטיסטית!).3 . ערמת קומפוסט חדשה תמיד טוב להתחיל עם מעט קומפוסט מוכן או אדמת שתילה טובה ושחורה. מקצוענים קוראים לזה "להדליק את הקומפוסט".4 . חמצן ולחות זה טוב לקומפוסט!!!5 . חרקים מעופפים = רטיבות יתר או כיסוי לא מספיק מעל לפסולת הרטובה.6 . ג'וקים = חומציות יתר או אוורור לקוי. יש לפזר אפר בתוך וסביב הקומפוסטר ולזרוק פנימה יותר חומר יבש.7 . עכברים = הקומפוסט שלכם מהווה מפגע תברואתי! יש בעיה קשה באוורור, בכיסוי ובלחות הערמה. התייעצו עם היחידה הסביבתית במועצה כדי לפתור את הבעייה.8 . תולעים אדומות לא מהוות דרישת סף להצלחה! יש לנו שלשולים! באדמת הנגב יש מספיק חרקים מקמפסטים באופן טבעי. כל תולעת יודעת לאכול חומר אורגני ולהפריש הומוס, ללא הבדלי דת צבע ומין. התולעים האדומות נחשבות אמנם לרולס רויס של חרקי הקומפוסט, אבל הן אינן מקומיות לארץ ולכן מעלות את רף ההתעסקות עם הקומפוסט.9 . היצירתיות והסקרנות הם תנאי מפתח להצלחת הקומפוסט. ישנן אינסוף דרכים לייצר קומפוסט טוב, אל תחשבו שאתם לא יכולים לפתור בעיה – בדרך כלל זה בסה"כ עניין של כימיה. ניסויים וחיפוש ממוקד לפתרון יניבו תוצאות של ממש.10 . והכי חשוב: משום מה קומפוסט מוצלח נותן תחושת סיפוק וגאווה שרובנו חדלים מלחוש אחרי גיל 7.11 . קומפוסט הוא ערך זוגי. תמיד צריך שתי ערימות: זאת שממלאים וזאת שנחה עד שיהיה מוכן ואפשר יהיה לרוקן.12 . בנגב, כדי לחפור בור בקלות, כדאי להרטיב את האדמה בכמה שלבים ולחפור כל פעם את השכבה הרטובה. מה שהכי יפה בקומפוסט, זה שתמיד אפשר לשפר את מיקומו, מראהו וסוגו בקלות.מקור: הירחון הסביבתי של המועצה האזורית רמת הנגב - גיליון מס' 6 יולי 2010 |
איך להפוך את הפסולת הביתית לקומפוסט ב-4 צעדים?
|
מועד פרסום: יוני 2009
כמחצית מכמות הפסולת שמייצרת משפחה בישראל היא אורגנית. הטמנתה מובילה לזיהום הקרקע ומי השתייה שלנו, אבל בתהליך פשוט אפשר להפוך אותה לדשן אורגני שיחזיר לקרקע את מה שלקחנו ממנה.
משפחה בישראל מייצרת כ-2 טונות פסולת בשנה, חצי ממנה היא פסולת אורגנית. אם נהפוך אותה לקומפוסט נפנה הרבה מקום במטמנות, נחסוך נסיעות של משאיות לאתרי פינוי הפסולת וגם נוכל לקבל קרדיט על הפחמן שלא שחררנו לאוויר! אז איך מקפסטים ב-4 צעדים, עם חצר או בלעדיה?
מה זה קומפוסט? קומפוסט, או "רקבובית" בעברית תקנית, הוא דשן הנוצר מתהליך הפירוק של חומרים צמחיים דוגמת ירקות, פירות ועלים). תהליך הפירוק נעשה על ידי חיידקים וחרקים בתנאים של איוורור ולחות. מדוע לעשות קומפוסט? הקומפוסט הוא דשן אורגני, שמחזיר לקרקע את מה שהטבע נתן. שימוש בדשן הקומפוסט יכול לאושש כל צמח וכל עציץ בגינה, ומייתר לחלוטין את הצורך להשתמש בדשן כימי. בנוסף, הקומפוסט חוסך במי השקיה כי הוא מגביר את אחיזת המים בקרקע, וכן משפר את עמידות הצמחים למחלות שמקורן בקרקע. מה קורה לפסולת אורגנית שאינה הופכת לקומפוסט? אם נשלח את טונה הפסולת האורגנית שאנחנו מייצרים למטמנות, היא תהפוך בתהליך אנאירובי (פירוק ללא אוויר) לגז מתאן CH4, שהוא גז חממה המאיץ את התחממות כדור הארץ. תסחיפי פסולת אורגנית שלא הפכה לקומפוסט, הם מקור ראשי לזיהום קרקע ולזיהום מי תהום. כיצד מכינים קומפוסט? למרות השם המפוצץ, זה פשוט וקל להכין קומפוסט: אפשר לבנות בחצר תא או שני תאים מבלוקים ועץ או רק מעץ (ומייד נסביר מה עושים איתם). אפשרות אחרת היא לקנות קומפוסטר במחירים הנעים בין 200-500 שקל. שלב א' - שמים בתחתית הקומפוסטר ענפים דקים, עלים יבשים או דשא שיבטיחו איוורור טוב וניקוז. שלב ב' - שמים לסרוגין שאריות של פסולת רטובה מהמטבח - ירקות, פירות, קליפות ביצים וכדומה, ומעליהם שמים עלים יבשים, גזם ואפילו קצת אדמה. בהמשך שמים שוב פסולת מהמטבח, וכך הלאה. שלב ג' - מערבבים את מרכז הערימה בעזרת קילשון כדי להבטיח איוורור. אם החומר יבש מדי - אפשר להרטיב מעט. שימו לב כי החום בעת יצירת הקומפוסט יכול להגיע ל-70 מעלות צלזיוס - זה מהווה סימן לך שהכל כשורה, אבל כדאי להיזהר. שלב ד' - לאחר כ-6 חודשים מתקבל קומפוסט. צבעו חום כהה וריחו כריח אדמת היער בעונת הגשם. את הקומפוסט מוציאים מהחלק התחתון של הקומפוסטר. אפשר להשתמש, לשמור בשקים, לתת לחברים או למכור. חשוב לזכור, שאסור להכניס לקומפוסטר מוצרי בשר, דגים, עצמות, שומן, חיתולים עם צואה וכל פסולת שאינה אורגאנית. קומפוסטר במרפסת לא חייבים חצר כדי להכין קומפוסט - אפשר להכין קומפוסטר במרפסת, בשיטה הקרויה וורמי-קומפוסט: שימוש בתולעים אדומות (שילשולים) כדי לקבל פירוק מהיר של שאריות המזון. ניתן כיום לרכוש תולעים אדומות במחירים נמוכים למדי ואף לעבור סדנאות לשימוש בהן. מידע נוסף ניתן לקבל באתר המועצה האזורית משגב, המעודדת את תושביה להכין קומפוסט. הכותבת היא בעלת הטור "מיחזור גורלי" בפורטל getgreen. הכתבה באדיבות פורטל getgreen |
הנפט השחור: קומפוסט
|
מועד פרסום: ינואר 2009
עתר ארזי
קומפוסט, זבל אורגני הנוצר מפירוק של שאריות ירקות, גזם צמחים וזבל בעלי חיים אינו רק המלצה חמה הוא גם הבטחה להצלחת הגינה.
אחד הדברים הראשונים שלמדתי הוא שאבן היסוד של גינון מוצלח היא הצנעת קומפוסט באדמה בעת השתילה. בהתחלה עשיתי זאת כאוטומט, כי כך עושים. מתישהו לאורך הדרך זה הפך ממידע יבש להבנה עמוקה, ובעקבות זאת - להנאה צרופה.
קומפוסט הוא זבל אורגני הנוצר מפירוק של שאריות ירקות, גזם צמחים וזבל בעלי חיים. הוא מוסיף לאדמה חומרי הזנה בתהליך איטי ומתמשך, משפר את התכונות הפיזיקליות של הקרקע (אוורור ותאחיזת מים), מעודד פעילות חיידקים חיוביים ליד בית השורשים, מחזק שלשולים התורמים לטיוב הקרקע ומשפר ניקוז וחדירת חמצן לבית השורשים. זהב, כבר אמרנו?
בגינות קיימות החורף הוא הזדמנות מצוינת להחדיר לאדמה חומרי הזנה וטיוב. קומפוסט לא בשל עשוי ללהוט בחום הקיץ ולהזיק לשורשי הצמחים. בחורף האדמה לחה ונוחה לתיחוח, והגשם - שבא עלינו לטובה - עוזר לקומפוסט לחדור לקרקע ולהתאחד עימה. חשוב להצניע ולהחדיר אותו לאדמה, באמצעות קלשון או מתחחה, כיוון שעל פני השטח הוא מתייבש מהשמש ופעילותו נפגעת. במקרה של קרקע דחוסת שורשים, למרגלות עצים או בין שיחים וצמחים רב שנתיים, אפשר לפזר ממנו שכבה נדיבה ולכסות בחומר חיפוי אורגני. גשמי החורף יעזרו לקומפוסט להיספג בקרקע. בעת שתילה של גינה, ערוגה או צמח, חובה לערבב בנדיבות קומפוסט בבור השתילה. לא בצד, לא על יד ולא בדיעבד - יש לחפור בור הגדול פי שלושה מגוש השתילה ולערבב היטב בחלל המיותר כשליש נפח קומפוסט, פי שלושה מהרשום בהוראות על השקית. בית שורשים שמתפתח לתוך סביבה עשירת קומפוסט מספק תוצאות טובות משמעותית. הקומפוסט חשוב עד כדי כך שאם אין לכם שקית בנמצא, כדאי לדחות את השתילה. בהתאם, אם אתם מתמודדים עם בעיה תקציבית בעת הקמת גינה, קומפוסט הוא אחד הדברים האחרונים שיש לחסוך בהם. ועל זה נאמר - "פיקוח קומפוסט דוחה שתילה". עוד בנושא עיצוב גינות באתר של עתר ארזי. |
1-4 of 4