ידיעות/עדכונים צריכה

כשהאמריקנים לא יאכלו סטייקים העולם ירוויח

נשלח 25 בנוב׳ 2017, 8:47 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 25 בנוב׳ 2017, 8:48 ]


תעשיית הבשר גורמת נזקים כבדים לסביבה ומבזבזת קרקע ומים. מחקר ישראלי חדש מצא שאם כל אוכלוסיית ארצות הברית תהפוך לצמחונית, אפשר יהיה להאכיל עוד 200 מיליון איש ולחסוך באופן משמעותי את הפגיעה בסביבה. משהו לחשוב עליו בזמן ארוחת החג הקרובה
שחר שלוח, זווית, 3/10/2016

לפני כעשור פרסם האו"ם את הדו"ח "צלו הארוך של משק החי: סוגיות ואופציות סביבתיות", שמוכר בוודאי לכל מי שנחשף לפרסומים של ארגוני זכויות בעלי חיים. הדו"ח אינו מחקר חדשני, אלא עיבוד נתוני מחקרים קודמים, והשורה התחתונה שלו היא שחקלאות בעלי החיים, ובעיקר הבקר, היא מהגורמים העיקריים להיווצרות המשבר הסביבתי. באופן טבעי, ארגונים כמו "אנונימוס" נעזרים בדו"ח המטלטל כדי לקדם מודעות לצער בעלי חיים ולעודד תזונה צמחית.

 

ב-2014 פרסמה קבוצת חוקרים ישראלים מאמר שניתן לראותו כרוח גבית לדו"ח של האו"ם. המאמר בעל השם הארוך זכה לכינוי החיבה "המחיר הסביבתי של הסטייק". הוא הופיע בכתב העת המדעי היוקרתי "רשומות האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים" (PNAS) ועורר תהודה רבה מיד עם פרסומו, כולל הבעת עניין אפילו מצד ארגון מגדלי הבקר בארצות הברית. כמו הדו"ח של האו"ם, גם "מחיר הסטייק" מציג את המחיר הסביבתי שגובים סוגים שונים של מזונות מהחי בתמורה לאספקת קלוריות וחלבון לבני אדם.

 

המחקר מתמקד בחמישה מקורות מזון: בשר בקר, בשר עוף, בשר חזיר, ביצים ומוצרי חלב, ובארבעה משאבים או "מחירים סביבתיים" שמושפעים מגידול מקורות המזון האלה: שימוש בקרקע, שימוש במי השקיה ושימוש בדשן חנקני כדי לספק מזון לחיות המשק, ופליטת גזי חממה כתוצר לוואי.

פרות ברמת הגולן (צילום: אביהו שפירא)
 

השימוש בקרקע, במי ההשקיה ובדשן גורם לפגיעה במגוון הביולוגי בשל צמצום שטחי טבע, לזיהום קרקע ומים ולניצול מוגבר של מקורות מים. פירוק הדשן בקרקע והפיכתו לגז מצטרף לפליטת גזי חממה מגוונים ורבים אחרים ותורם את חלקו להתחממות הגלובלית. המחקר בוצע בארה"ב, כיוון שמדובר במערכת מזון מתועשת וגדולה, ומפני ששם - בשונה מישראל למשל, התהליך מתרחש כולו בגבולות המדינה - "מההאכלה ועד האכילה", כפי שהגדירו זאת החוקרים.

 

הרע במיעוטו

לא צריך רקע בסטטיסטיקה, באגרונומיה או בכלכלה כדי להבחין בממצא הבולט והבוטה ביותר במחקר: את המחיר הגבוה ביותר מהסביבה גובה בשר הבקר. הבקר, שהוא המקור השני לקלוריות בתזונה האמריקנית מתוך המזונות מן החי (מוצרי החלב נמצאים במקום הראשון), גובה עבור כל קלוריה או גרם חלבון את המחיר הגבוה ביותר בכל המדדים שנבחנו.

 

בכל מנת בשר בקר מושקעות כמויות עצומות של מספוא וגרעינים בהשוואה לסוגי המזון האחרים. המזון היעיל ביותר בהיבט של "מחיר" לקלוריה או לגרם חלבון הוא ביצים. מוצרי החלב, העוף והחזיר נמצאים במרחק לא רב מהביצים, כשההבדלים ביניהם זעירים בהשוואה להבדלים העצומים ביניהם לבין הבקר בכל ההיבטים.

 

כמה מספרים: בחישוב כולל נמצא שהמחיר הסביבתי של אכילת בשר בקר גבוה פי 10 מאכילת מוצרי בעלי החיים האחרים שנבדקו. מספוא לבקר מצריך שטח גדול פי 28 יותר מהשטח שנדרש עבור ייצור ביצים או עוף, כמות המים שדורש המספוא לבקר גבוהה פי 11 מזאת הנדרשת עבור ביצים או עוף. כמות פליטת גזי החממה והשימוש בחנקן גבוהה פי 5 מסוגי המזון מהחי האחרים.

 

הנה משהו שעשוי לעניין צמחונים: אחד הנתונים שהפתיעו את החוקרים היה המחיר הסביבתי הגבוה יחסית של מוצרי החלב. מתברר שחוסר היעילות שמאפיין את גידול הבקר לבשר מתבטא גם בגידול הבקר לחלב, וגורם למחיר הסביבתי של מוצרי החלב להיות דומה לזה של עוף וחזיר. החוקרים ביצעו גם השוואה ראשונית לשלושה יבולי מאכל מהצומח: חיטה, אורז ותפוחי אדמה – מקורות פופולריים לפחמימות בארוחות של רבים מאתנו. המחיר הסביבתי של הגידולים האלה נמוך פי 10 עד 100 מהמחיר של הבקר ופי 2 עד 6 מהמחיר הסביבתי שגובים עוף ומוצרי חלב.

 

פי 10 יותר טוב לסביבה

הנתונים פורסמו כאמור ב-2014, אך המחקר לא תם. "המחקר שלנו על מערכת המזון האמריקנית נמשך", מספרים שניים מחברי צוות המחקר – פרופ' רון מילוא ואלון שפון מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע. "לאחרונה, המחקר שלנו מתמקד בשינוי הרגלי תזונה והמשמעויות הסביבתיות שלהם, כמו גם ההשלכות על הביטחון התזונתי.

 

"לאחרונה פרסמנו מחקר שמתאר את ההבדלים במשאבים כגון קרקע ומים ופליטות גזי חממה כתוצאה מהחלפת בשר בקר בדיאטה צמחית בעלת ערכים תזונתיים תואמים. מצאנו ששינוי כזה בארה"ב יכול לאפשר הזנה של קרוב ל-200 מיליון איש נוספים. בקרוב יתפרסם מחקר שידבר על כמה מזון נוסף ניתן לייצר באמצעות מעבר מצריכת בשר בקר לעוף בדיאטה האמריקנית. אפילו בשינוי יחסית פשוט זה ניתן להזין מעל 100 מיליון איש נוספים".

 

המחקר מצא שהחלפת תזונה מבוססת-בקר בתזונה מבוססת-צמחים השווה לה ואף טובה ממנה מבחינת הערכים התזונתיים, דורשת בממוצע רק 10% ממשאבי הקרקע, 4% מפליטת גזי החממה ו-6% מהדשן החנקני. כלומר, תזונה צמחית טובה לסביבה פי 10 יותר מאשר תזונה בשרית ששווה לה בערכים התזונתיים.

 

בשונה מארה"ב, בשר הבקר שנצרך בישראל מיובא בחלקו הגדול, וכך גם חלק המספוא והגרעינים שבהם מוזנים בעלי החיים. האם זה בהכרח אומר שהמחיר הסביבתי של אכילת מזון מהחי בישראל נמוך יותר? "רוב המחיר הסביבתי הוא תוצאה של גידול המזון שמוזנים בו בעלי החיים, למעט פליטות הפחמן שבהן שלבי הגידול מרכזיים - בעיקר פליטות גז מתאן על ידי מעלי גרה, ולניהול הצואה של בעלי החיים", מסביר שפון. "מכיוון שרוב בשר הבקר בארץ מיובא, את המחיר הסביבתי משלמים בעיקר בדרום אמריקה, בארה"ב ובמקומות אחרים".

 

ומה עם הבקר המקומי? הבקר בישראל הוא חלק מהנוף ויש עדרים שמתפקדים כ"שומרי יער" - הם רועים ביער, מווסתים על ידי אכילה את העשבייה שצומחת בו ומדשנים את הקרקע. האם זהו נתון משמעותי שמוריד את המחיר הסביבתי של אכילת בקר בישראל?

 

"עדרי הבקר בישראל מייצרים רק חלק קטן של בשר הבקר שנאכל בישראל, והמחיר הסביבתי הוא לא משמעותית יותר נמוך", מסבירים החוקרים, "עד כמה שאנו מבינים ממחקרים שקראנו, את תפקיד 'שומרי היער' יכולים לעשות בצורה יעילה לא פחות ומזיקה פחות לסביבה כבשים או עזים, כפי שנעשה באזורנו במשך מאות שנים".

 


מה עוצר אותנו?

למשפחה בישראל שרוצה לצמצם את המדרך הסביבתי שלה, אך לא רוצה לעבור לטבעונות או לצמחונות, מציעים מילוא ושפון להחליף את בשר הבקר בעוף או במזונות אחרים מן החי (כגון ביצים) ומציינים שגם שינוי כזה עשוי לצמצם את המדרך הסביבתי בצורה משמעותית.

 

ומהו האתגר הגדול ביותר ביישום מדיניות שמסתמכת על ממצאי "מחיר הסטייק"? "בשנים האחרונות מחקרים רבים מציינים את היתרונות לסביבה ולבריאות שלנו מצמצום צריכה של מזונות מן החי ומעבר לדיאטות צמחיות יותר", אומר מילוא.

 

עם זאת, הוא מציין, "יש כוחות חזקים שלהם אינטרסים כלכליים לא לעשות שינוי. האתגר הגדול ביותר הוא לכבד את רצון האנשים ויחד עם זאת לאמץ מדיניות שתיתן מידע אמין ותעודד שינויי הרגליי  תזונה שייטיבו עם הבריאות, הסביבה וגם הכלכלה המשפחתית".

 

הכתבה פורסמה באתר זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה


מקור: ynet.co.il

Do you know the difference between grass fed, pasture raised, organic and free range?

נשלח 25 בנוב׳ 2017, 8:01 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 25 בנוב׳ 2017, 8:02 ]

Melissa Breyer
September 27, 2016

A new survey finds that animal welfare labels affect buying decisions, but few people actually know what they mean.

Since most of us aren't out in the woods or fields bringing home the bacon, so to speak, there is an easy disconnect between, say, a cow in the pasture and a hamburger on the plate. A lambchop wrapped in plastic at a supermarket bears little resemblance to a lamb in the meadow – and it makes it easier for us to not think about how our food was raised. But there has been such a growing movement to improve conditions for livestock animals, that more awareness seems to be creating a sea change for animal rights – or at least that's the direction we should be moving toward.

WIth this in mind, Kettle & Fire conducted a survey to find out how much people know and care about where the things we eat come from. They surveyed more than 2,000 people on their feelings, motivations, and choices when it comes to humanely raised food.

There are some interesting takeaways from the survey, but the ones that serve maybe the most practical application were the questions about "humanely raised" labels.

Most survey respondents said they care about animal welfare and many responded that humanely raised labels had an impact on their buying decisions. But do they understand what those labels mean? How many of us know what the terms “grass fed,” “pasture raised,” “organic,” and “free range” actually indicate?

The graphic below explains the differences, and also shows how many respondents had correct or incorrect understandings of what the terms mean.

Animal welfare labels© Kettle & Fire

As it turns out, most people understood what “organic” and "free range" mean: Organic is "a government-upheld standard for naturally grown foods that generally means no pesticides or antibiotics, and practices that are better for the planet." While “free range” technically means "kept in natural conditions with free movement, but can also mean that the animals simply have access to the outdoors."

But “grass fed” (grass composes the majority of the animal’s diet) and “pasture raised” (the animals graze in a pasture for at least part of the day, though they may also be fed grain by the farmer) were not nearly as well understood. Only about 30 percent of those surveyed got these definitions right.

The good news is that maybe even if we don't exactly know what the labels mean, at least the majority of people care about how animals are raised. Seventy percent of men and 85 percent of women said they were extremely or moderately concerned. Only about 3 percent of women and 9 percent of men said they weren’t concerned at all.

Animal welfare labels© Kettle & Fire



מה קרה כשהבריטים התבקשו לשלם 5 פני עבור שקית ניילון

נשלח 13 באוג׳ 2016, 3:43 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 13 באוג׳ 2016, 3:44 ]

כ-8 מיליון טונות של פלסטיק עושות את דרכן לים מדי שנה, ומגיעות למערכת העיכול של 31 יונקים ימיים ויותר מ-100 זנים של ציפורי מים

מאת בלומברג, 30.07.2016

מאז שהצרכנים הבריטים התבקשו לשלם 5 פני (שווה ערך ל-7 סנטים אמריקאים) עבור שקית פלסטיק, צנח השימוש בהן בכ-90%.

אלה הן חדשות טובות ככל הנראה עבור כדור הארץ. כ-8 מיליון טונות של פלסטיק עושות את דרכן לים בכל שנה, ומגיעות למערכת העיכול של 31 יונקים ימיים ויותר מ-100 זנים של ציפורי מים.

השינוי בהתנהגות הצרכנים מגיע מנתונים שהגישו שבע הרשתות הקמעוניות הגדולות בבריטניה. הרשתות נתנו ללקוחות כ-7.6 מיליארד שקיות ב-2014. באוקטובר חויבו חנויות גדולות להתחיל לגבות כסף עבור השקיות, ובששת החודשים הבאים נמכרו 500 מיליון שקיות בלבד.

"אלה הן בשורות מצוינות לכולנו", אמרה שרת הסביבה הבריטית תרזה קופי. "זה אומר שהחיים הימיים שלנו בטוחים יותר, הקהילות שלנו נקיות יותר, ושהדורות הבאים לא יצטרכו להתמודד עם הררי פלסטיק".

החנויות גייסו יותר מ-29 מיליון ליש"ט ממכירות של שקיות ניילון מאז שהחוק נכנס לתוקף - וסכום זה נתרם על ידן לארגוני צדקה וקבוצות קהילתיות.

חוף במערב הודו מזוהם בפלסטיק וחומרים לא מתכלים אחרים.       תמונה: אי.פי


מפעילים את המזגן? יהיה לכם חם יותר בקיץ הבא

נשלח 23 ביולי 2016, 1:38 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 28 ביולי 2016, 11:48 ]

יש גזים שמזיקים לאוזון, אבל לא גורמים לשינוי האקלים ויש כאלה שלא לא פוגעים באוזון, אבל מזרזים את ההתחממות הגלובלית. מבולבלים? כבו את המזגן ותתחילו לקרוא
שחר שילוח, זווית, 23/7/2016

רצה הגורל, וביום הלוהט שבו הוכנה הכתבה הזאת, המזגן בביתה של כותבת שורות אלו התקלקל. כאשר הגיע טכנאי המיזוג לתקן את המזגן, שאלתי אותו האם הוא יכול לאסוף בדרך כלשהי את גז הקירור שעשוי להיפלט מהמזגן בעת עבודתו, הוא אמר שלא, אבל הוסיף, "אל תדאגי. זה גז חדש שלא פוגע באוזון". סיפרתי לו שהגז החדש לא פוגע באוזון, אך מוסיף לאפקט החממה. הטכנאי לא ידע על מה אני מדברת.

למעשה, השיחה עם טכנאי המזגנים הציגה בקצרה את הבלבול בין אוזון לגז חממה וגם חשפה את אחד הפרדוקסים הטרגיים של החיים בעולמנו ההולך ומתחמם: בכל פעם שאנחנו מפעילים את המזגן כדי להתקרר קצת, אנו מגדילים את הסיכון שבקיץ הבא יהיה לנו חם עוד יותר.

גזי הקירור שנמצאים כיום במזגנים (ובמקררים) שלנו אמנם ידידותיים לשכבת האוזון, אבל הם גם תורמים להתחממות הגלובלית. זה סיפור שהתחיל בכוונות טובות ולרוע המזל הלך והסתבך. הסוף שלו יכול להיות אופטימי, אם רק יתרחש עוד פיתול אחרון בעלילה. כדי להבין את הסיפור הזה, צריך קודם כל לנסות ולפתור את הבלבול בין שינוי האקלים ובין החור באוזון:

אוזון (O3) הוא גז רעיל לאדם כשהוא נמצא קרוב לקרקע, אך האוזון שנמצא בסטרטוספרה, בגובה 50-10 קילומטר מעל פני כדור הארץ, חיוני לקיום החיים מפני שהוא בולע חלק מהקרינה העל-סגולה (UV) המסוכנת שמגיעה מהשמש. בשנות השבעים התברר שגזי הקירור מהדור הישן, גזים סינתטיים המוכרים בשם המסחרי "פריאונים", מזיקים לשכבת האוזון - כשהפריאונים מתפרקים בסטרטוספרה, משתחרר מהם כלור שמפרק את האוזון. כך נוצר החור באוזון המפורסם.

חום יולי-אוגוסט כאן

53 מעלות בעיראק: "2016 תהיה החמה בהיסטוריה" / סוכנויות הידיעות

בנאס"א ובארגון המטאורולוגיה העולמי אומרים כי גם בשנה הנוכחית צפויים להישבר שיאי חום. בינתיים בבגדד סובלים התושבים מחום כבד והם מתקררים בנהר, בבריכות ומתחת לברזים ברחוב
לכתבה המלאה

גזי החממה שאחראים להתחממות הגלובלית הם סיפור שונה לגמרי. מדובר בכמה סוגי גזים, שהידועים ביותר לשמצה הם פחמן דו חמצני, מתאן וגזי קירור, היוצרים את מה שמכונה "אפקט החממה": השמש מחממת את כדור הארץ, חלק מהחום נפלט בחזרה לכיוון החלל כקרינת חום (קרינה תת-אדומה), אך שכבת גזי החממה בולעת את הקרינה וממירה אותה לחום, שנותר כלוא באטמוספרה ותורם לעליית הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ.

ההצטברות המואצת של גזי החממה באטמוספרה הביאה לכך שאפקט החממה הפך מגורם שמגן על כדור הארץ מפני התקררות קיצונית, לכזה שמביא לעלייה מתמדת ומסוכנת במעלות החום.

כאן נכנסים לתמונה המזגנים מהמערכה הראשונה, משום שחומרים נדיפים שמשמשים כגזי קירור במזגנים ובמקררים (וגם ביישומים שונים בתעשייה) הם למעשה גזי חממה שתורמים חלק משמעותי לשינוי האקלים. "מדובר בגזים סינתטיים מעשה ידי אדם שנוצרו דווקא מתוך כוונות חיוביות - להחליף את גזי הקירור מהדור הקודם שהתגלו כהרסניים לשכבת האוזון - אבל עם הזמן התברר שיש להם השפעות מזיקות אחרות", מסביר מיכאל גרבר, יועץ האגף לאיכות אוויר ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה.

הכירו את ה-HFCs 

בשנות השמונים של המאה שעברה, אחרי לחצים ומאמצים בינלאומיים שונים להפחית את הפגיעה באוזון, התעשייה הכימית יצרה חומר חדש וידידותי לאוזון - גזי קירור מסוג HFC. גם ה-HFCs נחלו הצלחה, מספר גרבר. אמנם התפקוד שלהם לא היה מושלם כמו זה של קודמיהם, אך הם סיפקו את הסחורה ועשו זאת מבלי לפגוע באוזון.

האידיליה המדומה התפוגגה כשהלכה והתגברה המודעות לסכנה שטמונה בגזי החממה, ביניהם גזי הקירור החדשים. בעוד שהחור באוזון מצטמצם, התחדדה ההבנה שגזי החממה מצטברים במהירות וגורמים לשינוי אקלים שמחייב התייחסות מידית.

( צילום: shutterstock )
( צילום: shutterstock )

ב-1994 התכנסה בברלין ועידת האקלים הראשונה - COP1. גרבר, שנכח בוועידה כמשקיף, היה נציגה היחידי של ישראל. באותו שלב, הוא מציין, האמנה עדיין לא כללה רשימה מפורטת של גזי החממה. מאז, גברה המודעות לצורך לבלום את אפקט החממה, אבל המאמצים התרכזו בעיקר בצמצום פליטות פחמן – מכלי רכב, מתחנות כוח, מתעשייה ובעצם כמעט מכל מה שבוער

רק בוועידת האקלים ה-21 שנערכה בשנה שעברה בפריז הושג הסכם שמחייב את המדינות החתומות על אמנת האקלים להפחית את פליטת גזי החממה, וזה אומר גם את גזי הקירור ממשפחת HFCs. האתגר גדול: בכתבה שפורסמה בכתב העת המדעי "אקולוגיה וסביבה", גרבר מציין שעל פי נתונים מהעולם, הצריכה העולמית של ה-HFCs עלתה ביותר מ-50 אחוז בשנים 2012-2007 וצמחה מ-303 מיליון ל-463 מיליון טון בשנה. הגידול התלול בצריכת גז הקירור שמחמם את האטמוספרה מדאיג. "ההערכות השמרניות ביותר קובעות שאם הקצב הזה יימשך, אז ב-2050 נזקי ה-HFCs יגיעו ל-37 אחוז מנזקי הפחמן הדו חמצני בעולם", אומר גרבר.

אז מה עושים?

על פי גרבר, צריך לקוות שהכוחות המשותפים שהתגברו על משבר האוזון ב-20 השנים האחרונות יצליחו לעשות זאת גם עם בעיית גזי החממה. ואכן, מדינות רבות בעולם, ביניהן ארצות הברית, יפן, ובעיקר מדינות האיחוד האירופי, פועלות לצמצום השימוש ב-HFCs. זה לא פשוט: מדינות המפרץ החמות, למשל, שתלותן בגזי קירור עצומה ממילא ורק הולכת וגוברת עם הפיתוח המואץ בהן, כלל אינן מוכנות להישמע לקווים המנחים של המנגנון שמסדיר את השימוש בגזי החממה. מצד שני המדינות "הממושמעות" (כשהבולטת ביותר היא גרמניה), מכוונות להפחתה רבה יותר מזאת הנדרשת. הגרמנים אפילו מקיימים סדנאות מעשיות לאנשי תעשיית הקירור והמיזוג מרחבי העולם כדי לעודד את הפחתת השימוש ב-HFCs.

ומה בישראל? לדברי גרבר, המשרד להגנת הסביבה שואף להפחית בהדרגה את השימוש ב-HFCs. מבחינה טכנית זה אפשרי: נגזרות של פחמימנים, גזים טבעיים ממשפחת גז הבישול, יכולים לשמש כגזי קירור, והם אף זולים יותר מה-HFCs המתועשים. אך משמעות המעבר היא החלפת המזגנים הקיימים במכשירים שמתאימים לגזים הפחמימניים. בעיה נוספת היא שהגזים הפחמימניים דליקים, אולם גרבר סבור שהבעיה חמורה פחות ממה שנדמה, שכן, "כמות הגז בכל מכשיר מסתכמת בכמה עשרות גרמים שנמצאים במערכת סגורה. אם אנו לא חוששים משימוש בגז הטבעי לבישול, למה צריך לחשוש משימוש בו לקירור?"


המשרד להגנת הסביבה פרסם מידע על נזקי גזי ה-HFC ועל הדרכים לצמצם את הפליטה שלהם. רוב ההמלצות נוגעות לגופים מסחריים, ציבוריים וכלכליים. האזרחים הפשוטים יכולים בינתיים להקפיד על תחזוקה תקינה של המזגנים בבית, לדרוש מערכת מיזוג ידידותית לאקלים בעת קניית רכב חדש ולהתעניין בדור החדש של המזגנים והמקררים בעת רכישת מערכות חדשות. כדי ששינוי משמעותי, ידידותי לאוזון וידידותי לאקלים, יתחולל יהיה צורך לעבור לטכנולוגיה אחרת. גרבר אומר שאחד הקשיים שעמם מתמודד המשרד להגנת הסביבה בתחום הוא נושא הסמכת טכנאים לשימוש בטכנולוגיה החלופית. דברו על זה עם טכנאי המיזוג שלכם בפעם הבאה שהוא יגיע לביקור.

הכתבה פורסמה בזווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

לכתבה באתר ynet 

כתבות קשורות:
There’s a new global climate deal that you probably haven’t heard of yet
האו"ם: חומרים המונעים פגיעה באוזון גורמים להתחממות הכדור

15 שנים מהיום: גובה פני הים במנהטן יעלה ב-30 ס"מ
Global warming set to cost the world economy £1.5 trillion by 2030 as it becomes too hot to work
June Was Earth's 14th Straight Record Warm Month, Greenland Loses Shocking 1 Trillion Tons of Ice
2016 climate trends continue to break records
Climate Time Machine

הסטארט אפ הישראלי שמייצר עוף במעבדה

נשלח 16 ביולי 2016, 7:54 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 16 ביולי 2016, 7:54 ]

סופר מיט, מיזם סטארט אפ ביוטכנולוגי מישראל שמבוסס על מחקרים של האוניברסיטה העברית, משיק קמפיין לגיוס המונים ומבטיח לייצר בשר עוף מבלי להרוג אף תרנגולת. למהלך כזה יהיו השפעות נרחבות על האיזון האקולוגי בכדור הארץ, מצב הרעב בעולם, מחירי העוף וכן, גם הסבל של בעלי החיים

ריטה גולדשטיין | אוכל טוב | פורסם 12/07/16 12:15 


על השאיפה לייצר בשר מבלי לפגוע בבעלי חיים שמענו לראשונה לפני כשלוש שנים, כשבלונדון יצרו קציצה מבשר ששובט במעבדה. המדיה העולמית סיקרה בהרחבה את הפרויקט המבטיח, ומאז התחום רק הולך ומתפתח. עכשיו אנחנו גאים לבשר על מיזם ישראלי חדשני, שמנסה גם הוא לייצר בשר מתורבת במעבדה, כשהפעם מדובר על עוף.

מדובר בסטארט אפ ביוטכנולוגי שנקרא סופר מיט (Super Meat) ומבוסס על מחקר של פרופסור יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית. מטרתו לגדל בשר תרנגולת מתורבת, כך שלמעשה הצורך בהריגת החיה - יתבטל.

אז איך זה עובד? התאים של התרנגולת נלקחים מתרנגולת חיה באמצעות ביופסיה, מועברים לאינקובטור ומתרבים בתנאים שמחקים את הסביבה הטבעית. לאחר מכן עוברים התאים לקפסולות ושם הרקמות מתפתחות עד לכדי בשר של ממש. אותן קפסולות עתידות להיות מופצות למסעדות, סופרמרקטים או אפילו צרכנים פרטיים. שם הרקמות יועברו אל תוך מכשיר מיוחד, שמהווה למעשה סוג של "תנור" גידול לחתיכות בשר, אותן ניתן לבשל ולאכול.

כנפיים אפויות

בקרוב נגדל עוף, בעצמנו | צילום: istockphoto

כדי להתניע את המיזם, סופר מיט השיקו בימים האחרונים קמפיין מימון המונים שמטרתו לגייס, בשלב זה, 100 אלף דולר (מתוכם גויסו נכון לרגע זה כבר מעל ל-30 אלף), אך כדי להגיע לאותו אבטיפוס של "תנור" זקוקה החברה לכ-2.5 מיליון דולרים, אותם הם שואפים לגייס בהמשך. אם הכל יילך כשורה, צפוי האבטיפוס של המכשיר להיות מוכן כבר בינואר 2018.

החברה כוללת היום שמונה עובדים בלבד, רק חלקם טבעונים. מעבר לחשיבות הרבה שבמניעת סבל והרג של בעלי החיים, לגידול בשר מתורבת במעבדה יש עוד כמה יתרונות משמעותיים, בעיקר מבחינה אקולוגית: גידול במעבדה מזיק לכדור הארץ הרבה פחות מהגידול של בעלי החיים עצמם, שצורכים משאבים רבים - כמו שטחי מחיה, מים ואוכל. מעבר לכך, העובדה שגידול הבשר לא דורש הרבה משאבים עשויה לסייע בפתרון בעיית הרעב בעולם, ולשנות את המצב הקיים של אוכלוסייה הולכת וגדלה המשתמשת במשאבים הולכים ומידלדלים.

בנוסף, הבשר שגדל בתנאי מעבדה מפוקח בכל שלבי הייצור, ולכן בטוח יותר לאכילה מבחינה בריאותית. תנאי המעבדה הסטריליים יכולים להחליף שימוש באנטיביוטיקה וחומרים שונים שנוהגים לתת לעופות חיים בלולים. בשורה התחתונה - גם המחיר של בשר כזה יהיה זול משמעותית מבשר רגיל, משום שמדובר בתהליך זול בהרבה, כשמוציאים מהמשוואה את הצורך לגדל את העופות ולהאכיל אותם.

העולם כולו הולך לכיוונים שנועדו לצמצם ולשנות את תעשיית הבשר. רק לפני כמה חודשים, למשל, סיפרנו לכם כאן על ההמבורגר הצמחוני המלהיב שמדמה בשר שאכל השף דיוויד צ'אנג בארה"ב, וסימן אותו כדבר הבא בתחום האוכל בעולם. העתיד, כך נראה, כבר כמעט כאן. אנחנו מחכים.


כתבות קשורות:

טעימה מהעתיד: כך תיראה הצלחת שלנו בשנת 2040

נשלח 9 ביולי 2016, 0:03 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 9 ביולי 2016, 0:04 ]

עודכן 10:30 07/07/2016

איך ייראה האוכל שלנו בעוד 30 שנה? עם שינויי האקלים וצמצום השטחים החקלאיים, מדענים מפתחים עוד ועוד שיטות להאכיל את העולם

בסרט המדע בדיוני "בחזרה" לעתיד בשנת 1984 ניסה הבמאי זמקיס לדמיין את מזון העתיד בשנת 2015 - ותיאר קפסולות קטנות שמוכנסות למיקרוגל והופכות בשניות לארוחה.

אלא שהמציאות היום עולה על כל דימיון, מומחים בכל העולם עובדים על פיתוחים טכנולוגיים ביולוגיים גנטיים של מזון העתיד שלנו ושל העולם כולו. איך תראה הצלחת שלנו בעתיד? מזון מודפס, עמיד, מועשר, מהונדס, שאפשר לגדל בכל תנאי אקלים- גם כשכולנו נחייה במזג אויר קיצוני של מדבר או שלג, ואיך חגבים, צרצרים וזחלים קשורים לזה?

לכתבה ששודרה בחדשות ערוץ 10 - לחצו כאן

ילדי ישראל עוקפים את האמריקאים בצריכת משקאות ממותקים. מה זה עושה לגוף שלהם?

נשלח 18 ביוני 2016, 9:09 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 18 ביוני 2016, 9:47 ]

ההשמנה עולה למדינה כ–6 מיליארד שקל בשנה - והממשלה נחושה להיכנס לנו לצלחת כדי לשפר את המצב, כפי שניסה משרד הבריאות לעשות בתשדירי החטיפים המלוחים

מאת רוני לינדר-כץ, 9/6/2016

משקה ממותק - המקור המסוכן ביותר לסוכר

על פי המלצת ארגון הבריאות העולמי, נשים צריכות לצרוך עד חמש כפיות סוכר מוסף (סוכרים פשוטים, כגון סוכר לבן וחום וסירופ סוכר) ביום וגברים תשע.

אלא שבפחית אחת בודדת של משקה ממותק יש שמונה כפיות סוכר - וזה עוד לפני הסוכר שאנחנו צורכים דרך הקטשופ, השניצל המתועש והרוטב של הפסטה. לפי מחקרים, שתיית משקה ממותק אחד ביום מגדילה את הסיכון להשמנה ב–60%, ושתיית משקה עד שניים ביום תגביר את הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2 ב–25%. "כשצורכים קלוריות בצורה של נוזל, המוח לא 'קורא' את זה כאוכל ולא מפחית את צריכת המזון האחר בעקבות שתיית סוכר — ולכן זה מוביל להשמנה", מסבירה ד"ר שירה זלבר שגיא, ראש מגמת תזונה, בריאות והתנהגות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה.

ההשלכות של סוכר לא פוסחות על שום רקמה בגוף, הסבירו בוועדה לקידום תזונה בריאה, שהתכנסה אתמול. "זה גורם מרכזי לייצור שומן מוגבר בכבד ולאכילת יתר, יש לו אפקט מעודד דלקת, הוא מעלה לחץ דם, פוגע בייצור אינסולין בלבלב ועוד", אמרו מומחים נוספים.

25% מהישראלים סובלים מהשמנת יתר ועוד 25% מעודף משקל

לפחות 50% מהציבור במחצית ממדינות העולם סובל מעודף משקל והשמנה, לעומת שנות ה–80, אז 10% בלבד מהציבור סבל מהשמנת יתר. לפי חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי — אם קצב ההשמנה יימשך כפי שהוא, כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם תסבול מהשמנה עד 2030.

מצבה של ישראל טוב יחסית למדינות OECD — אך עדיין 1.7 מיליון ישראלים, שהם 25% מהמבוגרים ו–14% מהילדים, סובלים מהשמנת יתר. 700 אלף מהם מוגדרים כ"טרום סוכרתיים", וחצי מיליון סובלים מסוכרת סוג 2. אם מצרפים ל–25% הסובלים מהשמנת יתר גם את הסובלים מעודף משקל (BMI מעל 25) מגיעים לכמעט מחצית מהאוכלוסייה.

באחת מישיבות הוועדה לקידום תזונה בריאה אמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, באירוניה: "אנחנו לא מבינים מאיפה הגיעו ה–50% שאינם בעלי עודף משקל לאור תרבות הצריכה הקיימת".

25% מהבנות ו–32% מהבנים בישראל שותים משקה ממותק מדי יום

לא סתם בחר משרד הבריאות להקדיש קמפיין מיוחד למשקאות קלים: מתברר שהם מעין מכת מדינה. סקר שנערך בבתי ספר העלה כי ישראל ממוקמת בצמרת צריכת המשקאות המתוקים באופן יומיומי בקרב ילדים.

ילדי ישראל עוקפים אפילו את ארה"ב במדד הזה: לפי הממוצע העולמי, 25% מהבנות ו–32% מהבנים שותים משקאות ממותקים מדי יום. הממוצע בארה"ב הוא 30% בקרב בנות ו–37% בקרב בנים, ואילו בישראל הממוצע הוא 41% לבנות ו–45% לבנים. הבעיה גדולה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל: 51% מהילדים הערבים בני 11–15 צורכים משקה מתוק לפחות פעם ביום.

20% מילדי כיתה א' סובלים מהשמנה

כיום ידוע היטב כי ילד שמן הופך במרבית המקרים גם למבוגר שמן, ולכן כשמדברים על השמנת יתר מדברים קודם כל על ילדים: כל ילד חמישי בכיתה א' (20% מילדי כיתה א') בישראל סובל מעודף משקל, ולקראת כיתה ז' שיעור הילדים השמנים קופץ ל–30% — אחד מכל שלושה ילדים.

בקרב הילדים הערבים המצב אף חמור יותר: כמעט 40% מהילדים הערבים בכיתה ז' סובלים מעודף משקל. "מדובר בבעיה קריטית לבריאות הציבור — אלה הילדים שלנו, זה העתיד שלנו, אנחנו רוצים אותם בריאים — לא עם סוכרת בגיל 17 ומחלות אחרות כמו כבד שומני. זו מחלה אמיתית, זה לא קוסמטי", אמרו מומחים שהשתתפו בכינוס הוועדה.

לחם, גבינות, דגני בוקר ורטבים: צריכה מוגזמת של מלח אורבת כמעט בכל המזונות

בני נוער צורכים 12 גרם מלח ליום — פי שניים מהכמות המומלצת. הנתון הזה אינו מפתיע לאור העובדה ש–70% מהמזון שאנו צורכים הוא מזון מעובד.


צריכת מוגברת של נתרן קשורה ללחץ דם גבוה, שבץ מוחי, מחלות לב, סרטן הקיבה, אבנים בכליות ואוסטאופורוזיס. והבעיה היא שככל שריכוז המלח במזון שלנו גבוה יותר — כך סף הרגישות שלנו לטעם המלוח עולה.

גם אנשים שמנסים להימנע מאכלים מלוחים לא תמיד מודעים לעובדה שהם צורכים מלח דרך מזונות אחרים — כולל מזונות מתוקים. כך למשל, לחם, גבינות, דגני בוקר ומאפים מתוקים כמו קרואסון מכילים כמות גדולה מאוד של נתרן.

בקרואסון חמאה, למשל, יש 37% מכמות הנתרן המומלצת ליום למבוגר, במלפפון חמוץ אחד במלח יש 60%, וב–50 גרם קטשופ יש 23% מכמות הנתרן המומלצת ביום. כמו כן, ב–50 מ"ל רוטב סויה בלבד יש 130% מכמות הנתרן המומלצת ליום.

עניים סובלים יותר מהשמנה וסוכרת

סוכרת פוגעת בצורה הקשה ביותר בשכבות החלשות ובחברה הערבית בפרט: בקרב אנשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך (המוכרים על ידי הביטוח הלאומי כזכאים לפטור מהשתתפות עצמית בשירותים שהוא נותן) שיעור הסוכרת גבוה יותר מפי שלושה לעומת אנשים במעמד סוציו־אקונומי בינוני וגבוה: שיעורי התחלואה בסוכרת בקרב העניים הם 25.5%, לעומת 7.1% בקרב מעמד הביניים והמעמד הגבוה.

העלייה בתחלואה בסוכרת בקרב העניים מהירה ומפחידה: בתוך עשור זינק השיעור מ–7.8% ב–2002 ל–25.5% ב–2014. "זה מטורף. אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד", אומרים במשרד הבריאות, "חייבים לעשות מעשה משמעותי".


במשרד הבריאות מסבירים את העובדה שדווקא עניים סובלים יותר מהשמנה ומסוכרת בכך שבקרב השכבות החלשות יש פחות מודעות לנושא ובכך שהמוצרים הבריאים — כולל פירות וירקות — יקרים יותר, ולכן העשירונים התחתונים כמעט ולא צורכים אותם
בנוסף, אצל הערבים זוהתה נטייה גנטית גבוהה יותר לסוכרת.

הנזק העולמי מהשמנה: 2 טריליון דולר בשנה

השמנה היא בעיה עולמית קריטית שדורשת אסטרטגיה של התערבות בינלאומית מקיפה — כך קבע מחקר של חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי שפורסם בסוף 2014.

לפי המחקר, כמעט 30% מאוכלוסיית העולם, יותר מ–2.1 מיליארד בני אדם, סובלים ממשקל יתר או מהשמנה חולנית — פי 2.5 ממספר הסובלים מתת־תזונה. עלות ההשמנה בעולם נאמדת ב–2 טריליון דולר בשנה — כמעט כמו עלות נזקי העישון, הטרור והמלחמות.

בישראל, עלות ההשמנה נאמדת ב–6 מיליארד שקל בשנה, לפי נתוני משרד הבריאות. שליש מהנזק נגרם מעלויות ישירות של טיפול במחלה, ושני שלישים מעלויות עקיפות, כמו אובדן כושר עבודה, ימי מחלה וטיפול סיעודי. לפי נתונים שמסרה קופת חולים מכבי למשרד הבריאות, ההוצאה של הקופה על חולה סוכרת גבוהה ב–53% מההוצאה על המבוטח הממוצע.

לכתבה בדהמרקר

כתבות קשורות:

עושות חשבון 2 -תחקיר מחדל הביצים

נשלח 26 במרץ 2016, 6:35 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 26 במרץ 2016, 6:36 ]


מדוע וטרינרים מזהירים שהביצים בארץ מסוכנות למאכל אדם? לאיזה סוג של ביצים אסור בשום פנים ואופן להתקרב? והתיעוד הנדיר שחושף מה באמת עושים המגדלים עם הביצים בזמן שאף אחד לא מפקח.

לצפיה בתחקיר: http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1181030

מה שלא סיפרו לכם: כמעט כל העופות הטריים בישראל מזוהמים בחיידק מעיים אלים

נשלח 15 במרץ 2016, 12:53 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 15 במרץ 2016, 12:54 ]

חיידק הקמפילובקטר, העובר במזון שלא בושל מספיק, גורם לזיהומים חריפים ומסוכן במיוחד לילדים ■ משרד הבריאות לא דואג להזהיר ולהנחות את הצרכנים על גבי המוצר, ואילו משרד החקלאות לא נוקט אמצעים מספיקים לצמצום התופעה כנהוג בחלק מהמדינות

מאת עדי דברת-מזריץ, 17/2/2016

כמעט כל בשר הפטם הטרי בישראל נגוע בחיידק מעיים אלים המסכן בני אדם - כך עולה ממחקר של מועצת הלול, שממצאיו טרם נחשפו בפני הציבור. לידי TheMarker הגיעו נתונים מטרידים שהוצגו שלשום בכנס פנימי של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, שלפיהם יותר מ-93% מלהקות העופות במדינת ישראל נגועים בחיידק קמפילובקטר.

ההערכה היא שהבעיה מתמקדת בעיקר בעופות טריים, ולא בעופות קפואים, משום ששרידותו של החיידק בטמפרטורות נמוכות ירודה - כך שבעופות קפואים קיים סיכוי נמוך יותר להימצאות החיידק. ואולם, רוב צריכת העופות בישראל היא של עופות טריים, וברשתות השיווק דיווחו כי יותר מ-90% מהעופות שנקנים הנם טריים, ורק פחות מ-10% קפואים. הנתונים הוצגו על ידי ד"ר ענת וייסמן מהמועצה לענף הלול, והסתמכו על מחקר מקיף בן שנה.

חיידק הקמפילובקטר ידוע כגורם בולט לזיהומי מעיים חריפים בבני אדם. אצל רוב האנשים שיחלו כתוצאה מהחיידק יתפתחו כאבי בטן ושלשולים שימשכו מספר ימים, אך הוא עלול לגרום בנוסף לזיהומים קשים בדרכי העיכול אצל ילדים, והוא הגורם המוביל כיום למחלות קיבה בישראל, לפני סלמונלה. ב-2013 פורסם כי אושפזו שני ילדים בגילי 4 ו-5 בבית החולים שניידר, לאחר שנדבקו בחיידק הקמפילובקטר, ולאחר מכן לקו בתסמונת הגורמת לשיתוק חלקי.

החיידק עובר במזון שלא בושל דיו. אמנם כשמבשלים או אופים עוף החיידק מת, אך החיידק עובר בעיקר על ידי זיהום סביבתי שנגרם בעת ההכנה. כך למשל, כלי המטבח ומזונות אחרים מזדהמים תוך כדי ההכנה, אם על ידי התזת מים בעת שטיפת העוף בכיור, אי-חיטוי משטח ההכנה, או מגע עם מזון אחר לפני נטילת ידיים.

על פי נתוני משרד הבריאות, מדובר בחיידק שהוביל למרבית מקרי זיהומים במערכת העיכול בשנים האחרונות. 8,000 מקרי תחלואה דווחו ב–2013, לעומת פחות מ–3,000 מקרי תחלואה שדווחו בגין סלמונלה. מדובר בבעיה שממדיה תופחים, שכן לפי נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנים האחרונות (2006–2013), חלה עליה של פי שניים בתחלואת בני אדם (כ-8,000 מקרים מאובחנים ב-2013, לעומת 4,000 עשור קודם לכן). משרד הבריאות טען כי ב-2015 חלה ירידה במקרי קמפילובקטר, אך עדיין מדובר בשיעור גבוה מזה שהיה ב-2006.

בנוסף הוערך כי על כל מקרה מדווח ישנם 5–10 מקרים שאינם מדווחים. ואולם למרות הנתונים על עלייה בתחלואה, טרם נעשה מחקר במטרה לקבוע מהי רמת הזיהום הקיימת בבשר הפטם בישראל. זאת, עד למחקר הנוכחי שמתפרסם כעת על ידי מועצת הלול, ושכלל דגימת 47 להקות ב-30 משחטות בינואר-נובמבר.

שיעור ההידבקות הגבוה בחיידק האלים מעלה את השאלה מדוע משרד הבריאות לא קובע כי על גבי עופות טריים תופיע תווית אזהרה לצרכנים על פוטנציאל הסכנה, כמו גם הנחיות ברורות כיצד לטפל במוצר בכדי למנוע או לצמצם פגיעה. החובה לפרסם תווית אזהרה והנחיות על גבי המוצרים קיימת במדינות רבות, ובהן ארה"ב.

על גבי התוויות בארה"ב כתוב, בין היתר, כי "מוצר זה הוכן מבשר שעבר פיקוח ואושר. מוצרים מסוימים עלולים להכיל חיידקים אשר מסוגלים לגרום למחלה אם המוצר לא יטופל או יבושל כראוי. למען בריאותך, הקפד על הוראות בטיחות המזון הבאות: שמור בקירור או במקפיא, הפשר במקרר או במיקרוגל, שמור בשר גולמי או עופות בנפרד ממזון אחר, לאחר מגע עם בשר או עופות שטוף/רחץ משטחי חיתוך, כלי מטבח וידיים, בשל היטב ושמור מזון חם בטמפרטורה גבוהה. שאריות יש לשמור מיד בקירור או לזרוק".

בארה"ב מחטאים את העופות

חיידק הקמפילובקטר נפוץ בעופות במדינות רבות בעולם, אך בחלק מהמדינות ננקטים אמצעים לצמצום נגיעות החיידק, שאינם ננקטים בישראל. בארה"ב הצליחו להפחית מאוד את מספר האזרחים הנפגעים מקמפילובקטר מדי שנה, לכדי 12.7 מקרים על כל 100 אלף תושבים, בעזרת חיטוי הבשר בחומרים כימיים מותרים.

לפי נתונים שמופיעים במחקר של מועצת הלול, בדנמרק, למשל, הצליחו להוריד את הנגיעות בחיידק מ-41% לכדי 10% בלבד. זאת, על ידי פעילות מוגברת נגד זבובים, שידועים כמעבירים את החיידק; ואילו בניו זילנד בודקים את להקות העופות, ואם נמצא בהן קמפילובקטר, מקפיאים את הבשר, תהליך שהורג את החיידק. באנגליה, שם שיעור גבוה של 73% מהעופות נגועים בחיידק, מתפרסמות מדי רבעון בדיקות של משרד החקלאות עם ממצאי נגיעות לפי רשתות המזון השונות. בישראל, כאמור, משרד החלקאות לא נוקט באף אחד מהאמצעים הללו להפחתת הימצאות החיידק, כפי שננקטים במדינות אחרות.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות פועל באופן רציף למניעת מחלות בעופות ובביצים. בכל העולם, בדומה לבני אדם, גם בבעלי חיים ישנם חיידקים הגורמים למחלות. המשרד בחן את שיטות הטיפול הנהוגות בעולם ובדומה למדינות המפותחות, המשרד מפעיל אמצעי בדיקה, חיסון ומעקב אחר המחלות. בחודשים הקרובים המשרד עומד לצאת בתוכנית ממוקדת להפחתת חיידקים, בדומה לתוכניות המקובלות באיחוד האירופי ובארה"ב. משרד החקלאות מדגיש כי יש לצרוך עוף טרי מבושל היטב".

ממשרד הבריאות מסר בתגובה: "משרד הבריאות עוקב אחר התחלואה בישראל, כולל תחלואה הנגרמת מחיידק זה. על פי נתוני האגף לאפידמיולוגיה, אין עליה בתחלואה מחיידק זה בשנים האחרונות. שיעור התחלואה ל-100 אלף איש בשנים האחרונות - 67.9% ב–2013, 68.1% ב-2014 ו-54.5% ב-2015.

שיעורים אלה דומים לקיים באירופה. לגבי שיעור העופות הנגועים, מתוך דו"ח של ארגון הבריאות העולמי ניתן לראות שאמנם יש מדינות עם שיעור נגיעות נמוך יותר, אך מאידך יש מדינות מתקדמות כגון ארה"ב, בריטניה, איטליה ועוד עם שיעור נגיעות דומה לישראל. לגבי הנחיות לציבור: מניעת הדבקה בקמפילובקטר הנה באמצעות שמירה על הגיינה אישית וסביבתית, ובדגש על היגיינת מזון. שירות המזון במשרד הבריאות פירסם זה מכבר באתר המשרד מדריך לעבודה נכונה עם מזון ומדריך לטיפול והיגיינה במזון, הכולל גם התייחסות מפורטת לעופות. קיימנו השנה חודש בטיחות במזון שבו פרסמנו פוסטים, כתבות ומידע בנושא.

לכתבה בדהמרקר



Can eating less meat really tackle climate change?

נשלח 5 במרץ 2016, 11:32 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 5 במרץ 2016, 11:32 ]

  , 25 November 2015

With the food system accounting for up to a third of global greenhouse gas emissions, anything that reduces its impact will make a big difference to the climate.

It is a system riddled with inefficiencies and waste. Humans don’t simply eat food straight out of the ground, of course. It’s harvested, stored, processed – or fed to animals who are in turn slaughtered and processed – and finally packaged and delivered. Each of these stages uses energy, which means emissions.

In very rough terms, the world grows about 6,000 calories per person a day in edible crop harvest. That is about three times the 2,000 calories a day that end up getting to be eaten by humans. This would be enough to feed everyone if we shared it round perfectly, which we don’t, so some people go hungry while others eat more than is good for them.

So what happens to the massive 4,000 calories per day gap between field and fork and what has this got to do with going vegetarian or even vegan?

Here, again in rough numbers, is how the missing calories can be accounted for:

About 900 are agricultural waste, much of which is simply left in the ground. Supply exceeds demand or the crop is deemed not able meet customer standards.

About 500 go to biofuels. This is not necessarily a bad thing, but it is something we need to keep a very close eye on if we are ever to achieve a low-carbon world. If free market forces were allowed to do their thing we could see a huge shift from food crops to more profitable fuels, at the expense of nutrition in poorer countries.

Around 600 calories are then lost in post-harvest waste. This is mainly an issue in developing countries and is inherently solvable, at face value, through the provision of such things as sealed containers to keep food dry.


Where do the calories go? A simple map of the food system. Adapted from 'The Burning Question'p163, Mike Berners-Lee & Duncan Clark (2013), Author provided

So far in the story from field to plate there is still a plentiful 4,000 calories per day left for feeding people. Around 1,700 of these are fed to animals. The animal diet is further supplemented with a substantial amount of grass, some but not all of which is grown on land that could alternatively be used to grow yet more human food.

Animals – some more than others – add an intrinsic inefficiency into the food chain, using up energy for such things as walking around and keeping warm (per kilo of meat, poultry do a lot less of less of this through their lives than cows, making chicken a significantly more efficient energy source than beef). A mere 500 calories per person per day come back out of the animal food system as meat and dairy foods. So the inefficiency of our meat and dairy diet leads to a loss of 1,200 calories per person per day, excluding any grassland that could be used for edible plant crops. And meat consumption is rising fast in developing countries.


Better than beef – at least for the environment.
Danish Siddiqui / Reuters

To finish off the story, around 800 calories are lost to processing, distribution and household waste, of which the biggest element is household waste in developed countries – the homes of most of the people reading this are included here. Inadequate sharing of the remaining 2,000 that humans actually eat means that some people end up obese while others are hungry.

Seen in this way, the world food system looks to be brimming with opportunities for improvement. If we can get organised – which of course is not at all easy – we ought to be able to use new technologies and deploy best practices to increase yields, as well as cutting out most of the 2,300 calories that are wasted. Even with a rising population – and even with climate change adversely affecting land fertility in some areas – we ought to be able to feed everyone while improving biodiversity and increasing the biofuel output somewhat.


A carbon footprint hierarchy of meats at UK check-outs: deforestation costs Brazilian beef, all cows and sheep ruminate, whereas chickens make relatively efficient food converters.
'The Burning Question', Mike Berners-Lee & Duncan Clark (2013), Author provided

Our animal intake puts a huge and growing pressure on the food and land system. If the world went vegan overnight we might be able to feed several billion more people and double biofuel production, even without tackling waste or improving yields.

We need to be asking how plants can become more aspirational foods than cows. But if we are still going to eat meat, stick to chicken which has only about one-tenth of the carbon footprint per kilo of Brazilian beef. This is partly because a chicken is a more energy-efficient meat producer, partly because chickens don’t ruminate, or chew the cud (which emits methane, roughly doubling the footprint of a cow) and partly because chicken farms are less strongly associated with deforestation.

Our studies of the footprint of UK dietary choice have shown that going vegetarian might cut the greenhouse gas footprint by 25%. However the same reduction can also be made through modest actions split across what for most UK people are the three most important things you can do to cut your food carbon: reduce meat, switch type of meat and, of course, cut waste.



1-10 of 534