ידיעות/עדכונים צריכה

מה קרה כשהבריטים התבקשו לשלם 5 פני עבור שקית ניילון

נשלח 13 באוג׳ 2016, 3:43 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 13 באוג׳ 2016, 3:44 ]

כ-8 מיליון טונות של פלסטיק עושות את דרכן לים מדי שנה, ומגיעות למערכת העיכול של 31 יונקים ימיים ויותר מ-100 זנים של ציפורי מים

מאת בלומברג, 30.07.2016

מאז שהצרכנים הבריטים התבקשו לשלם 5 פני (שווה ערך ל-7 סנטים אמריקאים) עבור שקית פלסטיק, צנח השימוש בהן בכ-90%.

אלה הן חדשות טובות ככל הנראה עבור כדור הארץ. כ-8 מיליון טונות של פלסטיק עושות את דרכן לים בכל שנה, ומגיעות למערכת העיכול של 31 יונקים ימיים ויותר מ-100 זנים של ציפורי מים.

השינוי בהתנהגות הצרכנים מגיע מנתונים שהגישו שבע הרשתות הקמעוניות הגדולות בבריטניה. הרשתות נתנו ללקוחות כ-7.6 מיליארד שקיות ב-2014. באוקטובר חויבו חנויות גדולות להתחיל לגבות כסף עבור השקיות, ובששת החודשים הבאים נמכרו 500 מיליון שקיות בלבד.

"אלה הן בשורות מצוינות לכולנו", אמרה שרת הסביבה הבריטית תרזה קופי. "זה אומר שהחיים הימיים שלנו בטוחים יותר, הקהילות שלנו נקיות יותר, ושהדורות הבאים לא יצטרכו להתמודד עם הררי פלסטיק".

החנויות גייסו יותר מ-29 מיליון ליש"ט ממכירות של שקיות ניילון מאז שהחוק נכנס לתוקף - וסכום זה נתרם על ידן לארגוני צדקה וקבוצות קהילתיות.

חוף במערב הודו מזוהם בפלסטיק וחומרים לא מתכלים אחרים.       תמונה: אי.פי


מפעילים את המזגן? יהיה לכם חם יותר בקיץ הבא

נשלח 23 ביולי 2016, 1:38 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 28 ביולי 2016, 11:48 ]

יש גזים שמזיקים לאוזון, אבל לא גורמים לשינוי האקלים ויש כאלה שלא לא פוגעים באוזון, אבל מזרזים את ההתחממות הגלובלית. מבולבלים? כבו את המזגן ותתחילו לקרוא
שחר שילוח, זווית, 23/7/2016

רצה הגורל, וביום הלוהט שבו הוכנה הכתבה הזאת, המזגן בביתה של כותבת שורות אלו התקלקל. כאשר הגיע טכנאי המיזוג לתקן את המזגן, שאלתי אותו האם הוא יכול לאסוף בדרך כלשהי את גז הקירור שעשוי להיפלט מהמזגן בעת עבודתו, הוא אמר שלא, אבל הוסיף, "אל תדאגי. זה גז חדש שלא פוגע באוזון". סיפרתי לו שהגז החדש לא פוגע באוזון, אך מוסיף לאפקט החממה. הטכנאי לא ידע על מה אני מדברת.

למעשה, השיחה עם טכנאי המזגנים הציגה בקצרה את הבלבול בין אוזון לגז חממה וגם חשפה את אחד הפרדוקסים הטרגיים של החיים בעולמנו ההולך ומתחמם: בכל פעם שאנחנו מפעילים את המזגן כדי להתקרר קצת, אנו מגדילים את הסיכון שבקיץ הבא יהיה לנו חם עוד יותר.

גזי הקירור שנמצאים כיום במזגנים (ובמקררים) שלנו אמנם ידידותיים לשכבת האוזון, אבל הם גם תורמים להתחממות הגלובלית. זה סיפור שהתחיל בכוונות טובות ולרוע המזל הלך והסתבך. הסוף שלו יכול להיות אופטימי, אם רק יתרחש עוד פיתול אחרון בעלילה. כדי להבין את הסיפור הזה, צריך קודם כל לנסות ולפתור את הבלבול בין שינוי האקלים ובין החור באוזון:

אוזון (O3) הוא גז רעיל לאדם כשהוא נמצא קרוב לקרקע, אך האוזון שנמצא בסטרטוספרה, בגובה 50-10 קילומטר מעל פני כדור הארץ, חיוני לקיום החיים מפני שהוא בולע חלק מהקרינה העל-סגולה (UV) המסוכנת שמגיעה מהשמש. בשנות השבעים התברר שגזי הקירור מהדור הישן, גזים סינתטיים המוכרים בשם המסחרי "פריאונים", מזיקים לשכבת האוזון - כשהפריאונים מתפרקים בסטרטוספרה, משתחרר מהם כלור שמפרק את האוזון. כך נוצר החור באוזון המפורסם.

חום יולי-אוגוסט כאן

53 מעלות בעיראק: "2016 תהיה החמה בהיסטוריה" / סוכנויות הידיעות

בנאס"א ובארגון המטאורולוגיה העולמי אומרים כי גם בשנה הנוכחית צפויים להישבר שיאי חום. בינתיים בבגדד סובלים התושבים מחום כבד והם מתקררים בנהר, בבריכות ומתחת לברזים ברחוב
לכתבה המלאה

גזי החממה שאחראים להתחממות הגלובלית הם סיפור שונה לגמרי. מדובר בכמה סוגי גזים, שהידועים ביותר לשמצה הם פחמן דו חמצני, מתאן וגזי קירור, היוצרים את מה שמכונה "אפקט החממה": השמש מחממת את כדור הארץ, חלק מהחום נפלט בחזרה לכיוון החלל כקרינת חום (קרינה תת-אדומה), אך שכבת גזי החממה בולעת את הקרינה וממירה אותה לחום, שנותר כלוא באטמוספרה ותורם לעליית הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ.

ההצטברות המואצת של גזי החממה באטמוספרה הביאה לכך שאפקט החממה הפך מגורם שמגן על כדור הארץ מפני התקררות קיצונית, לכזה שמביא לעלייה מתמדת ומסוכנת במעלות החום.

כאן נכנסים לתמונה המזגנים מהמערכה הראשונה, משום שחומרים נדיפים שמשמשים כגזי קירור במזגנים ובמקררים (וגם ביישומים שונים בתעשייה) הם למעשה גזי חממה שתורמים חלק משמעותי לשינוי האקלים. "מדובר בגזים סינתטיים מעשה ידי אדם שנוצרו דווקא מתוך כוונות חיוביות - להחליף את גזי הקירור מהדור הקודם שהתגלו כהרסניים לשכבת האוזון - אבל עם הזמן התברר שיש להם השפעות מזיקות אחרות", מסביר מיכאל גרבר, יועץ האגף לאיכות אוויר ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה.

הכירו את ה-HFCs 

בשנות השמונים של המאה שעברה, אחרי לחצים ומאמצים בינלאומיים שונים להפחית את הפגיעה באוזון, התעשייה הכימית יצרה חומר חדש וידידותי לאוזון - גזי קירור מסוג HFC. גם ה-HFCs נחלו הצלחה, מספר גרבר. אמנם התפקוד שלהם לא היה מושלם כמו זה של קודמיהם, אך הם סיפקו את הסחורה ועשו זאת מבלי לפגוע באוזון.

האידיליה המדומה התפוגגה כשהלכה והתגברה המודעות לסכנה שטמונה בגזי החממה, ביניהם גזי הקירור החדשים. בעוד שהחור באוזון מצטמצם, התחדדה ההבנה שגזי החממה מצטברים במהירות וגורמים לשינוי אקלים שמחייב התייחסות מידית.

( צילום: shutterstock )
( צילום: shutterstock )

ב-1994 התכנסה בברלין ועידת האקלים הראשונה - COP1. גרבר, שנכח בוועידה כמשקיף, היה נציגה היחידי של ישראל. באותו שלב, הוא מציין, האמנה עדיין לא כללה רשימה מפורטת של גזי החממה. מאז, גברה המודעות לצורך לבלום את אפקט החממה, אבל המאמצים התרכזו בעיקר בצמצום פליטות פחמן – מכלי רכב, מתחנות כוח, מתעשייה ובעצם כמעט מכל מה שבוער

רק בוועידת האקלים ה-21 שנערכה בשנה שעברה בפריז הושג הסכם שמחייב את המדינות החתומות על אמנת האקלים להפחית את פליטת גזי החממה, וזה אומר גם את גזי הקירור ממשפחת HFCs. האתגר גדול: בכתבה שפורסמה בכתב העת המדעי "אקולוגיה וסביבה", גרבר מציין שעל פי נתונים מהעולם, הצריכה העולמית של ה-HFCs עלתה ביותר מ-50 אחוז בשנים 2012-2007 וצמחה מ-303 מיליון ל-463 מיליון טון בשנה. הגידול התלול בצריכת גז הקירור שמחמם את האטמוספרה מדאיג. "ההערכות השמרניות ביותר קובעות שאם הקצב הזה יימשך, אז ב-2050 נזקי ה-HFCs יגיעו ל-37 אחוז מנזקי הפחמן הדו חמצני בעולם", אומר גרבר.

אז מה עושים?

על פי גרבר, צריך לקוות שהכוחות המשותפים שהתגברו על משבר האוזון ב-20 השנים האחרונות יצליחו לעשות זאת גם עם בעיית גזי החממה. ואכן, מדינות רבות בעולם, ביניהן ארצות הברית, יפן, ובעיקר מדינות האיחוד האירופי, פועלות לצמצום השימוש ב-HFCs. זה לא פשוט: מדינות המפרץ החמות, למשל, שתלותן בגזי קירור עצומה ממילא ורק הולכת וגוברת עם הפיתוח המואץ בהן, כלל אינן מוכנות להישמע לקווים המנחים של המנגנון שמסדיר את השימוש בגזי החממה. מצד שני המדינות "הממושמעות" (כשהבולטת ביותר היא גרמניה), מכוונות להפחתה רבה יותר מזאת הנדרשת. הגרמנים אפילו מקיימים סדנאות מעשיות לאנשי תעשיית הקירור והמיזוג מרחבי העולם כדי לעודד את הפחתת השימוש ב-HFCs.

ומה בישראל? לדברי גרבר, המשרד להגנת הסביבה שואף להפחית בהדרגה את השימוש ב-HFCs. מבחינה טכנית זה אפשרי: נגזרות של פחמימנים, גזים טבעיים ממשפחת גז הבישול, יכולים לשמש כגזי קירור, והם אף זולים יותר מה-HFCs המתועשים. אך משמעות המעבר היא החלפת המזגנים הקיימים במכשירים שמתאימים לגזים הפחמימניים. בעיה נוספת היא שהגזים הפחמימניים דליקים, אולם גרבר סבור שהבעיה חמורה פחות ממה שנדמה, שכן, "כמות הגז בכל מכשיר מסתכמת בכמה עשרות גרמים שנמצאים במערכת סגורה. אם אנו לא חוששים משימוש בגז הטבעי לבישול, למה צריך לחשוש משימוש בו לקירור?"


המשרד להגנת הסביבה פרסם מידע על נזקי גזי ה-HFC ועל הדרכים לצמצם את הפליטה שלהם. רוב ההמלצות נוגעות לגופים מסחריים, ציבוריים וכלכליים. האזרחים הפשוטים יכולים בינתיים להקפיד על תחזוקה תקינה של המזגנים בבית, לדרוש מערכת מיזוג ידידותית לאקלים בעת קניית רכב חדש ולהתעניין בדור החדש של המזגנים והמקררים בעת רכישת מערכות חדשות. כדי ששינוי משמעותי, ידידותי לאוזון וידידותי לאקלים, יתחולל יהיה צורך לעבור לטכנולוגיה אחרת. גרבר אומר שאחד הקשיים שעמם מתמודד המשרד להגנת הסביבה בתחום הוא נושא הסמכת טכנאים לשימוש בטכנולוגיה החלופית. דברו על זה עם טכנאי המיזוג שלכם בפעם הבאה שהוא יגיע לביקור.

הכתבה פורסמה בזווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

לכתבה באתר ynet 

כתבות קשורות:
There’s a new global climate deal that you probably haven’t heard of yet
האו"ם: חומרים המונעים פגיעה באוזון גורמים להתחממות הכדור

15 שנים מהיום: גובה פני הים במנהטן יעלה ב-30 ס"מ
Global warming set to cost the world economy £1.5 trillion by 2030 as it becomes too hot to work
June Was Earth's 14th Straight Record Warm Month, Greenland Loses Shocking 1 Trillion Tons of Ice
2016 climate trends continue to break records
Climate Time Machine

הסטארט אפ הישראלי שמייצר עוף במעבדה

נשלח 16 ביולי 2016, 7:54 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 16 ביולי 2016, 7:54 ]

סופר מיט, מיזם סטארט אפ ביוטכנולוגי מישראל שמבוסס על מחקרים של האוניברסיטה העברית, משיק קמפיין לגיוס המונים ומבטיח לייצר בשר עוף מבלי להרוג אף תרנגולת. למהלך כזה יהיו השפעות נרחבות על האיזון האקולוגי בכדור הארץ, מצב הרעב בעולם, מחירי העוף וכן, גם הסבל של בעלי החיים

ריטה גולדשטיין | אוכל טוב | פורסם 12/07/16 12:15 


על השאיפה לייצר בשר מבלי לפגוע בבעלי חיים שמענו לראשונה לפני כשלוש שנים, כשבלונדון יצרו קציצה מבשר ששובט במעבדה. המדיה העולמית סיקרה בהרחבה את הפרויקט המבטיח, ומאז התחום רק הולך ומתפתח. עכשיו אנחנו גאים לבשר על מיזם ישראלי חדשני, שמנסה גם הוא לייצר בשר מתורבת במעבדה, כשהפעם מדובר על עוף.

מדובר בסטארט אפ ביוטכנולוגי שנקרא סופר מיט (Super Meat) ומבוסס על מחקר של פרופסור יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית. מטרתו לגדל בשר תרנגולת מתורבת, כך שלמעשה הצורך בהריגת החיה - יתבטל.

אז איך זה עובד? התאים של התרנגולת נלקחים מתרנגולת חיה באמצעות ביופסיה, מועברים לאינקובטור ומתרבים בתנאים שמחקים את הסביבה הטבעית. לאחר מכן עוברים התאים לקפסולות ושם הרקמות מתפתחות עד לכדי בשר של ממש. אותן קפסולות עתידות להיות מופצות למסעדות, סופרמרקטים או אפילו צרכנים פרטיים. שם הרקמות יועברו אל תוך מכשיר מיוחד, שמהווה למעשה סוג של "תנור" גידול לחתיכות בשר, אותן ניתן לבשל ולאכול.

כנפיים אפויות

בקרוב נגדל עוף, בעצמנו | צילום: istockphoto

כדי להתניע את המיזם, סופר מיט השיקו בימים האחרונים קמפיין מימון המונים שמטרתו לגייס, בשלב זה, 100 אלף דולר (מתוכם גויסו נכון לרגע זה כבר מעל ל-30 אלף), אך כדי להגיע לאותו אבטיפוס של "תנור" זקוקה החברה לכ-2.5 מיליון דולרים, אותם הם שואפים לגייס בהמשך. אם הכל יילך כשורה, צפוי האבטיפוס של המכשיר להיות מוכן כבר בינואר 2018.

החברה כוללת היום שמונה עובדים בלבד, רק חלקם טבעונים. מעבר לחשיבות הרבה שבמניעת סבל והרג של בעלי החיים, לגידול בשר מתורבת במעבדה יש עוד כמה יתרונות משמעותיים, בעיקר מבחינה אקולוגית: גידול במעבדה מזיק לכדור הארץ הרבה פחות מהגידול של בעלי החיים עצמם, שצורכים משאבים רבים - כמו שטחי מחיה, מים ואוכל. מעבר לכך, העובדה שגידול הבשר לא דורש הרבה משאבים עשויה לסייע בפתרון בעיית הרעב בעולם, ולשנות את המצב הקיים של אוכלוסייה הולכת וגדלה המשתמשת במשאבים הולכים ומידלדלים.

בנוסף, הבשר שגדל בתנאי מעבדה מפוקח בכל שלבי הייצור, ולכן בטוח יותר לאכילה מבחינה בריאותית. תנאי המעבדה הסטריליים יכולים להחליף שימוש באנטיביוטיקה וחומרים שונים שנוהגים לתת לעופות חיים בלולים. בשורה התחתונה - גם המחיר של בשר כזה יהיה זול משמעותית מבשר רגיל, משום שמדובר בתהליך זול בהרבה, כשמוציאים מהמשוואה את הצורך לגדל את העופות ולהאכיל אותם.

העולם כולו הולך לכיוונים שנועדו לצמצם ולשנות את תעשיית הבשר. רק לפני כמה חודשים, למשל, סיפרנו לכם כאן על ההמבורגר הצמחוני המלהיב שמדמה בשר שאכל השף דיוויד צ'אנג בארה"ב, וסימן אותו כדבר הבא בתחום האוכל בעולם. העתיד, כך נראה, כבר כמעט כאן. אנחנו מחכים.


כתבות קשורות:

טעימה מהעתיד: כך תיראה הצלחת שלנו בשנת 2040

נשלח 9 ביולי 2016, 0:03 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 9 ביולי 2016, 0:04 ]

עודכן 10:30 07/07/2016

איך ייראה האוכל שלנו בעוד 30 שנה? עם שינויי האקלים וצמצום השטחים החקלאיים, מדענים מפתחים עוד ועוד שיטות להאכיל את העולם

בסרט המדע בדיוני "בחזרה" לעתיד בשנת 1984 ניסה הבמאי זמקיס לדמיין את מזון העתיד בשנת 2015 - ותיאר קפסולות קטנות שמוכנסות למיקרוגל והופכות בשניות לארוחה.

אלא שהמציאות היום עולה על כל דימיון, מומחים בכל העולם עובדים על פיתוחים טכנולוגיים ביולוגיים גנטיים של מזון העתיד שלנו ושל העולם כולו. איך תראה הצלחת שלנו בעתיד? מזון מודפס, עמיד, מועשר, מהונדס, שאפשר לגדל בכל תנאי אקלים- גם כשכולנו נחייה במזג אויר קיצוני של מדבר או שלג, ואיך חגבים, צרצרים וזחלים קשורים לזה?

לכתבה ששודרה בחדשות ערוץ 10 - לחצו כאן

ילדי ישראל עוקפים את האמריקאים בצריכת משקאות ממותקים. מה זה עושה לגוף שלהם?

נשלח 18 ביוני 2016, 9:09 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 18 ביוני 2016, 9:47 ]

ההשמנה עולה למדינה כ–6 מיליארד שקל בשנה - והממשלה נחושה להיכנס לנו לצלחת כדי לשפר את המצב, כפי שניסה משרד הבריאות לעשות בתשדירי החטיפים המלוחים

מאת רוני לינדר-כץ, 9/6/2016

משקה ממותק - המקור המסוכן ביותר לסוכר

על פי המלצת ארגון הבריאות העולמי, נשים צריכות לצרוך עד חמש כפיות סוכר מוסף (סוכרים פשוטים, כגון סוכר לבן וחום וסירופ סוכר) ביום וגברים תשע.

אלא שבפחית אחת בודדת של משקה ממותק יש שמונה כפיות סוכר - וזה עוד לפני הסוכר שאנחנו צורכים דרך הקטשופ, השניצל המתועש והרוטב של הפסטה. לפי מחקרים, שתיית משקה ממותק אחד ביום מגדילה את הסיכון להשמנה ב–60%, ושתיית משקה עד שניים ביום תגביר את הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2 ב–25%. "כשצורכים קלוריות בצורה של נוזל, המוח לא 'קורא' את זה כאוכל ולא מפחית את צריכת המזון האחר בעקבות שתיית סוכר — ולכן זה מוביל להשמנה", מסבירה ד"ר שירה זלבר שגיא, ראש מגמת תזונה, בריאות והתנהגות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה.

ההשלכות של סוכר לא פוסחות על שום רקמה בגוף, הסבירו בוועדה לקידום תזונה בריאה, שהתכנסה אתמול. "זה גורם מרכזי לייצור שומן מוגבר בכבד ולאכילת יתר, יש לו אפקט מעודד דלקת, הוא מעלה לחץ דם, פוגע בייצור אינסולין בלבלב ועוד", אמרו מומחים נוספים.

25% מהישראלים סובלים מהשמנת יתר ועוד 25% מעודף משקל

לפחות 50% מהציבור במחצית ממדינות העולם סובל מעודף משקל והשמנה, לעומת שנות ה–80, אז 10% בלבד מהציבור סבל מהשמנת יתר. לפי חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי — אם קצב ההשמנה יימשך כפי שהוא, כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם תסבול מהשמנה עד 2030.

מצבה של ישראל טוב יחסית למדינות OECD — אך עדיין 1.7 מיליון ישראלים, שהם 25% מהמבוגרים ו–14% מהילדים, סובלים מהשמנת יתר. 700 אלף מהם מוגדרים כ"טרום סוכרתיים", וחצי מיליון סובלים מסוכרת סוג 2. אם מצרפים ל–25% הסובלים מהשמנת יתר גם את הסובלים מעודף משקל (BMI מעל 25) מגיעים לכמעט מחצית מהאוכלוסייה.

באחת מישיבות הוועדה לקידום תזונה בריאה אמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, באירוניה: "אנחנו לא מבינים מאיפה הגיעו ה–50% שאינם בעלי עודף משקל לאור תרבות הצריכה הקיימת".

25% מהבנות ו–32% מהבנים בישראל שותים משקה ממותק מדי יום

לא סתם בחר משרד הבריאות להקדיש קמפיין מיוחד למשקאות קלים: מתברר שהם מעין מכת מדינה. סקר שנערך בבתי ספר העלה כי ישראל ממוקמת בצמרת צריכת המשקאות המתוקים באופן יומיומי בקרב ילדים.

ילדי ישראל עוקפים אפילו את ארה"ב במדד הזה: לפי הממוצע העולמי, 25% מהבנות ו–32% מהבנים שותים משקאות ממותקים מדי יום. הממוצע בארה"ב הוא 30% בקרב בנות ו–37% בקרב בנים, ואילו בישראל הממוצע הוא 41% לבנות ו–45% לבנים. הבעיה גדולה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל: 51% מהילדים הערבים בני 11–15 צורכים משקה מתוק לפחות פעם ביום.

20% מילדי כיתה א' סובלים מהשמנה

כיום ידוע היטב כי ילד שמן הופך במרבית המקרים גם למבוגר שמן, ולכן כשמדברים על השמנת יתר מדברים קודם כל על ילדים: כל ילד חמישי בכיתה א' (20% מילדי כיתה א') בישראל סובל מעודף משקל, ולקראת כיתה ז' שיעור הילדים השמנים קופץ ל–30% — אחד מכל שלושה ילדים.

בקרב הילדים הערבים המצב אף חמור יותר: כמעט 40% מהילדים הערבים בכיתה ז' סובלים מעודף משקל. "מדובר בבעיה קריטית לבריאות הציבור — אלה הילדים שלנו, זה העתיד שלנו, אנחנו רוצים אותם בריאים — לא עם סוכרת בגיל 17 ומחלות אחרות כמו כבד שומני. זו מחלה אמיתית, זה לא קוסמטי", אמרו מומחים שהשתתפו בכינוס הוועדה.

לחם, גבינות, דגני בוקר ורטבים: צריכה מוגזמת של מלח אורבת כמעט בכל המזונות

בני נוער צורכים 12 גרם מלח ליום — פי שניים מהכמות המומלצת. הנתון הזה אינו מפתיע לאור העובדה ש–70% מהמזון שאנו צורכים הוא מזון מעובד.


צריכת מוגברת של נתרן קשורה ללחץ דם גבוה, שבץ מוחי, מחלות לב, סרטן הקיבה, אבנים בכליות ואוסטאופורוזיס. והבעיה היא שככל שריכוז המלח במזון שלנו גבוה יותר — כך סף הרגישות שלנו לטעם המלוח עולה.

גם אנשים שמנסים להימנע מאכלים מלוחים לא תמיד מודעים לעובדה שהם צורכים מלח דרך מזונות אחרים — כולל מזונות מתוקים. כך למשל, לחם, גבינות, דגני בוקר ומאפים מתוקים כמו קרואסון מכילים כמות גדולה מאוד של נתרן.

בקרואסון חמאה, למשל, יש 37% מכמות הנתרן המומלצת ליום למבוגר, במלפפון חמוץ אחד במלח יש 60%, וב–50 גרם קטשופ יש 23% מכמות הנתרן המומלצת ביום. כמו כן, ב–50 מ"ל רוטב סויה בלבד יש 130% מכמות הנתרן המומלצת ליום.

עניים סובלים יותר מהשמנה וסוכרת

סוכרת פוגעת בצורה הקשה ביותר בשכבות החלשות ובחברה הערבית בפרט: בקרב אנשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך (המוכרים על ידי הביטוח הלאומי כזכאים לפטור מהשתתפות עצמית בשירותים שהוא נותן) שיעור הסוכרת גבוה יותר מפי שלושה לעומת אנשים במעמד סוציו־אקונומי בינוני וגבוה: שיעורי התחלואה בסוכרת בקרב העניים הם 25.5%, לעומת 7.1% בקרב מעמד הביניים והמעמד הגבוה.

העלייה בתחלואה בסוכרת בקרב העניים מהירה ומפחידה: בתוך עשור זינק השיעור מ–7.8% ב–2002 ל–25.5% ב–2014. "זה מטורף. אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד", אומרים במשרד הבריאות, "חייבים לעשות מעשה משמעותי".


במשרד הבריאות מסבירים את העובדה שדווקא עניים סובלים יותר מהשמנה ומסוכרת בכך שבקרב השכבות החלשות יש פחות מודעות לנושא ובכך שהמוצרים הבריאים — כולל פירות וירקות — יקרים יותר, ולכן העשירונים התחתונים כמעט ולא צורכים אותם
בנוסף, אצל הערבים זוהתה נטייה גנטית גבוהה יותר לסוכרת.

הנזק העולמי מהשמנה: 2 טריליון דולר בשנה

השמנה היא בעיה עולמית קריטית שדורשת אסטרטגיה של התערבות בינלאומית מקיפה — כך קבע מחקר של חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי שפורסם בסוף 2014.

לפי המחקר, כמעט 30% מאוכלוסיית העולם, יותר מ–2.1 מיליארד בני אדם, סובלים ממשקל יתר או מהשמנה חולנית — פי 2.5 ממספר הסובלים מתת־תזונה. עלות ההשמנה בעולם נאמדת ב–2 טריליון דולר בשנה — כמעט כמו עלות נזקי העישון, הטרור והמלחמות.

בישראל, עלות ההשמנה נאמדת ב–6 מיליארד שקל בשנה, לפי נתוני משרד הבריאות. שליש מהנזק נגרם מעלויות ישירות של טיפול במחלה, ושני שלישים מעלויות עקיפות, כמו אובדן כושר עבודה, ימי מחלה וטיפול סיעודי. לפי נתונים שמסרה קופת חולים מכבי למשרד הבריאות, ההוצאה של הקופה על חולה סוכרת גבוהה ב–53% מההוצאה על המבוטח הממוצע.

לכתבה בדהמרקר

כתבות קשורות:

עושות חשבון 2 -תחקיר מחדל הביצים

נשלח 26 במרץ 2016, 6:35 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 26 במרץ 2016, 6:36 ]


מדוע וטרינרים מזהירים שהביצים בארץ מסוכנות למאכל אדם? לאיזה סוג של ביצים אסור בשום פנים ואופן להתקרב? והתיעוד הנדיר שחושף מה באמת עושים המגדלים עם הביצים בזמן שאף אחד לא מפקח.

לצפיה בתחקיר: http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1181030

מה שלא סיפרו לכם: כמעט כל העופות הטריים בישראל מזוהמים בחיידק מעיים אלים

נשלח 15 במרץ 2016, 12:53 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 15 במרץ 2016, 12:54 ]

חיידק הקמפילובקטר, העובר במזון שלא בושל מספיק, גורם לזיהומים חריפים ומסוכן במיוחד לילדים ■ משרד הבריאות לא דואג להזהיר ולהנחות את הצרכנים על גבי המוצר, ואילו משרד החקלאות לא נוקט אמצעים מספיקים לצמצום התופעה כנהוג בחלק מהמדינות

מאת עדי דברת-מזריץ, 17/2/2016

כמעט כל בשר הפטם הטרי בישראל נגוע בחיידק מעיים אלים המסכן בני אדם - כך עולה ממחקר של מועצת הלול, שממצאיו טרם נחשפו בפני הציבור. לידי TheMarker הגיעו נתונים מטרידים שהוצגו שלשום בכנס פנימי של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, שלפיהם יותר מ-93% מלהקות העופות במדינת ישראל נגועים בחיידק קמפילובקטר.

ההערכה היא שהבעיה מתמקדת בעיקר בעופות טריים, ולא בעופות קפואים, משום ששרידותו של החיידק בטמפרטורות נמוכות ירודה - כך שבעופות קפואים קיים סיכוי נמוך יותר להימצאות החיידק. ואולם, רוב צריכת העופות בישראל היא של עופות טריים, וברשתות השיווק דיווחו כי יותר מ-90% מהעופות שנקנים הנם טריים, ורק פחות מ-10% קפואים. הנתונים הוצגו על ידי ד"ר ענת וייסמן מהמועצה לענף הלול, והסתמכו על מחקר מקיף בן שנה.

חיידק הקמפילובקטר ידוע כגורם בולט לזיהומי מעיים חריפים בבני אדם. אצל רוב האנשים שיחלו כתוצאה מהחיידק יתפתחו כאבי בטן ושלשולים שימשכו מספר ימים, אך הוא עלול לגרום בנוסף לזיהומים קשים בדרכי העיכול אצל ילדים, והוא הגורם המוביל כיום למחלות קיבה בישראל, לפני סלמונלה. ב-2013 פורסם כי אושפזו שני ילדים בגילי 4 ו-5 בבית החולים שניידר, לאחר שנדבקו בחיידק הקמפילובקטר, ולאחר מכן לקו בתסמונת הגורמת לשיתוק חלקי.

החיידק עובר במזון שלא בושל דיו. אמנם כשמבשלים או אופים עוף החיידק מת, אך החיידק עובר בעיקר על ידי זיהום סביבתי שנגרם בעת ההכנה. כך למשל, כלי המטבח ומזונות אחרים מזדהמים תוך כדי ההכנה, אם על ידי התזת מים בעת שטיפת העוף בכיור, אי-חיטוי משטח ההכנה, או מגע עם מזון אחר לפני נטילת ידיים.

על פי נתוני משרד הבריאות, מדובר בחיידק שהוביל למרבית מקרי זיהומים במערכת העיכול בשנים האחרונות. 8,000 מקרי תחלואה דווחו ב–2013, לעומת פחות מ–3,000 מקרי תחלואה שדווחו בגין סלמונלה. מדובר בבעיה שממדיה תופחים, שכן לפי נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנים האחרונות (2006–2013), חלה עליה של פי שניים בתחלואת בני אדם (כ-8,000 מקרים מאובחנים ב-2013, לעומת 4,000 עשור קודם לכן). משרד הבריאות טען כי ב-2015 חלה ירידה במקרי קמפילובקטר, אך עדיין מדובר בשיעור גבוה מזה שהיה ב-2006.

בנוסף הוערך כי על כל מקרה מדווח ישנם 5–10 מקרים שאינם מדווחים. ואולם למרות הנתונים על עלייה בתחלואה, טרם נעשה מחקר במטרה לקבוע מהי רמת הזיהום הקיימת בבשר הפטם בישראל. זאת, עד למחקר הנוכחי שמתפרסם כעת על ידי מועצת הלול, ושכלל דגימת 47 להקות ב-30 משחטות בינואר-נובמבר.

שיעור ההידבקות הגבוה בחיידק האלים מעלה את השאלה מדוע משרד הבריאות לא קובע כי על גבי עופות טריים תופיע תווית אזהרה לצרכנים על פוטנציאל הסכנה, כמו גם הנחיות ברורות כיצד לטפל במוצר בכדי למנוע או לצמצם פגיעה. החובה לפרסם תווית אזהרה והנחיות על גבי המוצרים קיימת במדינות רבות, ובהן ארה"ב.

על גבי התוויות בארה"ב כתוב, בין היתר, כי "מוצר זה הוכן מבשר שעבר פיקוח ואושר. מוצרים מסוימים עלולים להכיל חיידקים אשר מסוגלים לגרום למחלה אם המוצר לא יטופל או יבושל כראוי. למען בריאותך, הקפד על הוראות בטיחות המזון הבאות: שמור בקירור או במקפיא, הפשר במקרר או במיקרוגל, שמור בשר גולמי או עופות בנפרד ממזון אחר, לאחר מגע עם בשר או עופות שטוף/רחץ משטחי חיתוך, כלי מטבח וידיים, בשל היטב ושמור מזון חם בטמפרטורה גבוהה. שאריות יש לשמור מיד בקירור או לזרוק".

בארה"ב מחטאים את העופות

חיידק הקמפילובקטר נפוץ בעופות במדינות רבות בעולם, אך בחלק מהמדינות ננקטים אמצעים לצמצום נגיעות החיידק, שאינם ננקטים בישראל. בארה"ב הצליחו להפחית מאוד את מספר האזרחים הנפגעים מקמפילובקטר מדי שנה, לכדי 12.7 מקרים על כל 100 אלף תושבים, בעזרת חיטוי הבשר בחומרים כימיים מותרים.

לפי נתונים שמופיעים במחקר של מועצת הלול, בדנמרק, למשל, הצליחו להוריד את הנגיעות בחיידק מ-41% לכדי 10% בלבד. זאת, על ידי פעילות מוגברת נגד זבובים, שידועים כמעבירים את החיידק; ואילו בניו זילנד בודקים את להקות העופות, ואם נמצא בהן קמפילובקטר, מקפיאים את הבשר, תהליך שהורג את החיידק. באנגליה, שם שיעור גבוה של 73% מהעופות נגועים בחיידק, מתפרסמות מדי רבעון בדיקות של משרד החקלאות עם ממצאי נגיעות לפי רשתות המזון השונות. בישראל, כאמור, משרד החלקאות לא נוקט באף אחד מהאמצעים הללו להפחתת הימצאות החיידק, כפי שננקטים במדינות אחרות.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות פועל באופן רציף למניעת מחלות בעופות ובביצים. בכל העולם, בדומה לבני אדם, גם בבעלי חיים ישנם חיידקים הגורמים למחלות. המשרד בחן את שיטות הטיפול הנהוגות בעולם ובדומה למדינות המפותחות, המשרד מפעיל אמצעי בדיקה, חיסון ומעקב אחר המחלות. בחודשים הקרובים המשרד עומד לצאת בתוכנית ממוקדת להפחתת חיידקים, בדומה לתוכניות המקובלות באיחוד האירופי ובארה"ב. משרד החקלאות מדגיש כי יש לצרוך עוף טרי מבושל היטב".

ממשרד הבריאות מסר בתגובה: "משרד הבריאות עוקב אחר התחלואה בישראל, כולל תחלואה הנגרמת מחיידק זה. על פי נתוני האגף לאפידמיולוגיה, אין עליה בתחלואה מחיידק זה בשנים האחרונות. שיעור התחלואה ל-100 אלף איש בשנים האחרונות - 67.9% ב–2013, 68.1% ב-2014 ו-54.5% ב-2015.

שיעורים אלה דומים לקיים באירופה. לגבי שיעור העופות הנגועים, מתוך דו"ח של ארגון הבריאות העולמי ניתן לראות שאמנם יש מדינות עם שיעור נגיעות נמוך יותר, אך מאידך יש מדינות מתקדמות כגון ארה"ב, בריטניה, איטליה ועוד עם שיעור נגיעות דומה לישראל. לגבי הנחיות לציבור: מניעת הדבקה בקמפילובקטר הנה באמצעות שמירה על הגיינה אישית וסביבתית, ובדגש על היגיינת מזון. שירות המזון במשרד הבריאות פירסם זה מכבר באתר המשרד מדריך לעבודה נכונה עם מזון ומדריך לטיפול והיגיינה במזון, הכולל גם התייחסות מפורטת לעופות. קיימנו השנה חודש בטיחות במזון שבו פרסמנו פוסטים, כתבות ומידע בנושא.

לכתבה בדהמרקר



Can eating less meat really tackle climate change?

נשלח 5 במרץ 2016, 11:32 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 5 במרץ 2016, 11:32 ]

  , 25 November 2015

With the food system accounting for up to a third of global greenhouse gas emissions, anything that reduces its impact will make a big difference to the climate.

It is a system riddled with inefficiencies and waste. Humans don’t simply eat food straight out of the ground, of course. It’s harvested, stored, processed – or fed to animals who are in turn slaughtered and processed – and finally packaged and delivered. Each of these stages uses energy, which means emissions.

In very rough terms, the world grows about 6,000 calories per person a day in edible crop harvest. That is about three times the 2,000 calories a day that end up getting to be eaten by humans. This would be enough to feed everyone if we shared it round perfectly, which we don’t, so some people go hungry while others eat more than is good for them.

So what happens to the massive 4,000 calories per day gap between field and fork and what has this got to do with going vegetarian or even vegan?

Here, again in rough numbers, is how the missing calories can be accounted for:

About 900 are agricultural waste, much of which is simply left in the ground. Supply exceeds demand or the crop is deemed not able meet customer standards.

About 500 go to biofuels. This is not necessarily a bad thing, but it is something we need to keep a very close eye on if we are ever to achieve a low-carbon world. If free market forces were allowed to do their thing we could see a huge shift from food crops to more profitable fuels, at the expense of nutrition in poorer countries.

Around 600 calories are then lost in post-harvest waste. This is mainly an issue in developing countries and is inherently solvable, at face value, through the provision of such things as sealed containers to keep food dry.


Where do the calories go? A simple map of the food system. Adapted from 'The Burning Question'p163, Mike Berners-Lee & Duncan Clark (2013), Author provided

So far in the story from field to plate there is still a plentiful 4,000 calories per day left for feeding people. Around 1,700 of these are fed to animals. The animal diet is further supplemented with a substantial amount of grass, some but not all of which is grown on land that could alternatively be used to grow yet more human food.

Animals – some more than others – add an intrinsic inefficiency into the food chain, using up energy for such things as walking around and keeping warm (per kilo of meat, poultry do a lot less of less of this through their lives than cows, making chicken a significantly more efficient energy source than beef). A mere 500 calories per person per day come back out of the animal food system as meat and dairy foods. So the inefficiency of our meat and dairy diet leads to a loss of 1,200 calories per person per day, excluding any grassland that could be used for edible plant crops. And meat consumption is rising fast in developing countries.


Better than beef – at least for the environment.
Danish Siddiqui / Reuters

To finish off the story, around 800 calories are lost to processing, distribution and household waste, of which the biggest element is household waste in developed countries – the homes of most of the people reading this are included here. Inadequate sharing of the remaining 2,000 that humans actually eat means that some people end up obese while others are hungry.

Seen in this way, the world food system looks to be brimming with opportunities for improvement. If we can get organised – which of course is not at all easy – we ought to be able to use new technologies and deploy best practices to increase yields, as well as cutting out most of the 2,300 calories that are wasted. Even with a rising population – and even with climate change adversely affecting land fertility in some areas – we ought to be able to feed everyone while improving biodiversity and increasing the biofuel output somewhat.


A carbon footprint hierarchy of meats at UK check-outs: deforestation costs Brazilian beef, all cows and sheep ruminate, whereas chickens make relatively efficient food converters.
'The Burning Question', Mike Berners-Lee & Duncan Clark (2013), Author provided

Our animal intake puts a huge and growing pressure on the food and land system. If the world went vegan overnight we might be able to feed several billion more people and double biofuel production, even without tackling waste or improving yields.

We need to be asking how plants can become more aspirational foods than cows. But if we are still going to eat meat, stick to chicken which has only about one-tenth of the carbon footprint per kilo of Brazilian beef. This is partly because a chicken is a more energy-efficient meat producer, partly because chickens don’t ruminate, or chew the cud (which emits methane, roughly doubling the footprint of a cow) and partly because chicken farms are less strongly associated with deforestation.

Our studies of the footprint of UK dietary choice have shown that going vegetarian might cut the greenhouse gas footprint by 25%. However the same reduction can also be made through modest actions split across what for most UK people are the three most important things you can do to cut your food carbon: reduce meat, switch type of meat and, of course, cut waste.



לא צריך בשר: 24 מקורות צמחיים לחלבון

נשלח 31 בינו׳ 2016, 12:15 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 31 בינו׳ 2016, 12:18 ]

אמרו לכם שכדי לספק חלבון לגוף אתם צריכים לאכול עוף ובשר? לא בהכרח. לפניכם רשימה מפורטת של מזונות, ששילוב ביניהם יתן לכם כל מה שהגוף צריך לבניית השרירים
רעות אושלק' 29/1/2016

צמחונים ומתאמנים? הרשימה הזו היא בשבילכם: מספר העוסקים בספורט עולה בהתמדה - ועמו גם עולה המודעות לחשיבות צריכת החלבון. החלבון מסייע לבניית השריר, ומכאן חשיבותו במיוחד עבור מתאמנים. ידוע כי בשר ועוף מהווים מקור מצוין לחלבון, אך צמחונים רבים מחפשים מקורות צמחיים לחלבון.

 

חשוב להבחין בין חלבון לחלבון מלא: חלבון מלא הוא זה המכיל את כל תשע חומצות אמינו החיוניות לגוף, שהגוף אינו יודע לייצר אותן בעצמו. עם זאת, שילוב של מזונות שונים המכילים חלבונים לא מלאים - כמו דגנים ואגוזים - יכול להיחשב חלבון מלא. הסוד, אם כן, הוא בגיוון בין מקורות שונים לחלבון במהלך היום.

 

לפניכם רשימת 24 המזונות הצמחיים הטובים ביותר המספקים לגוף חלבון, מומלץ לשלב אותם בתפריט היומיומי כדי להשיג גוף שרירי וללא שומנים מיותרים:

 

1. זרעי צ'יה

(צילום: גבי מנשה)
(צילום: גבי מנשה)

 

כמה חלבון? כפית זרעי צ'יה מכילה 2.5 גרם חלבון.

 

למרות שזרעי צ'יה לא מכילים כמות גדולה של חלבון, הם מכילים את כל תשע חומצות האמינו  ההכרחיות גוף. זרעי הצ'יה מסייעים לאיזון רמת הסוכר בדם בזכות היחס הנכון בין חלבון, שומנים וסיבים תזונתיים. הזרעים מהווים תוספת מצוינת לתפריט ליצירת תחושת שובע, ובכך הם עוזרים לירידה במשקל. לפי מחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה, ה-ALA (סוג מסוים של אומגה 3) שבזרעי הצ'יה מפחית את הסיכוי לחלות במחלות לב.

 

איך אוכלים? הוסיפו זרעי צ'יה ליוגורט או לשייק תוצרת בית כדי להגביר את האנרגיה למשך כל הבוקר.

 

מאריכי חיים: 10 הדגנים הבריאים ביותר

 

2. פולי סויה ומוצרי סויה

(צילום: Index open)
(צילום: Index open)
 

כמה חלבון? חצי כוס מכילה 2-21 גרם חלבון


יש הרבה דרכים לאכול פולי סויה, למשל המעדן האינדונזי טמפה, המכיל 21 גרם חלבון בחצי כוס, בזכות תהליך ההתססה שעוברים פולי הסויה. ניתן לרכוש בחנויות הטבע פולי סויה מיובשים, המכילים 18 גרם חלבון בחצי כוס, ומהווים חטיף בריא ועתיר חלבונים. אפשרויות נוספות: פולי סויה מאודים (אדממה) המכילים 4 גרם לחצי כוס, טופו המכיל 10 גרם לחצי כוס, וחלב סויה המכיל 2 גרם לחצי כוס. הסויה מכילה גם מגנזיום, החיוני אף הוא לפיתוח השרירים, לייצור אנרגיה ולשיפור מערכת העיכול.

 

איך אוכלים? פולי סויה מיובשים יכולים להיות חטיף לדרך, או חלק מנשנוש ביתי טעים. את הטמפה ניתן להוסיף לכריך, אדממה הם מתאבן בריא שניתן לנשנש לפני ארוחה. חלב הסויה יכול להחליף חלב רגיל בקפה או בדייסה.

 

3. זרעי המפ

 

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כמה חלבון? 3.3 גרם חלבון בכפית אחת של זרעי המפ.

 

מקורם של זרעי ההמפ הם בצמח הקנאביס, אך אין בהם חומרים ממסטלים או ממכרים. מחקרים הראו כי זרעי המפ מונעים מחלות לב, השמנה, ובעיות במערכת העיכול, בזכות תכולה גבוהה של סיבים תזונתיים ואומגה 3.

 

איך אוכלים? פזרו זרעי המפ מעל הסלט או דגני הבוקר. ניתן להכין שייק מאבקת חלבון העשויה מזרעי המפ.

 

7 המזונות שהוכחו מחקרית כמגנים על המוח

 

4. קינואה

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כמה חלבון? 4 גרם חלבון בחצי כוס.

 

אחרי שכבשה את מדפי הסופר ותפריטי המסעדות בסערה, ניתן להגיד בוודאות כי הקינואה כאן כדי להישאר. הקינואה היא הדגן עם הכי הרבה חלבון, נחשבת יעילה במניעת מחלות לב, באיזון השומנים ומהווה מקור נפלא לסיבים תזונתיים. אכילת קינואה תורמת לתחושת השובע לאורך זמן. היא מהווה מקור טוב לחומצת אמינו L-arginine. אין ספק שהוספת קינואה לתפריט תעשה לכם רק טוב.

 

איך אוכלים? מבשלים את הקינואה בהרבה מים ומוסיפים לשלל תבשילים כמו ירקות מאודים, מנת שעועית או סלט טרי ועשיר. ניתן להכין מהקינואה קציצת המבורגר צמחוני טעים.

 

5. לחם כוסמין

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כמה חלבון? 4.6 גרם בפרוסה.

 

ממש כמו הקינואה, גם הכוסמין הוא דגן עתיק ומלא בריאות. לחם הכוסמין מוזכר כבר בתנ"ך בספר יחזקאל, ולכן יש הקוראים לו "לחם יחזקאל". להבדיל מהחיטה, הכוסמין עשיר בחלבון והוא מכיל את כל תשע חומצות אמינו החיוניות.   

 

איך אוכלים? אפשר לאכול כוסמין בדרכים שונות, אבל הקלה ביותר היא פשוט לקנות או לאפות לחם כוסמין, להכין כריך טעים ולקחת אותו לעבודה.

 

7. ביצים

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

כמה חלבון? 6 גרם בביצה

 

הן זמינות כל השנה, משביעות, מזינות ועשירות בחלבון - עבור הצמחונים ביצים הן ללא ספק מנה נפלאה שנותנת בוסט של חלבון לשרירים אחרי האימון. הטבעונים מן הסתם יוותרו עליהן ויחפשו מקורות צמחיים אחרים.

 

איך אוכלים? אפשר לאכול אותן מבושלות, מטוגנות, מקושקשות או עם שלל תוספות. הביצים הן חלק בלתי נפרד מארוחת בוקר ישראלית מפנקת, והן גם יכולות למלא כריך טעים ומפנק לארוחה קלה ומשביעה מחוץ לבית.

 

8. חומוס

(צילום: רפי אהרונוביץ')
(צילום: רפי אהרונוביץ')

כמה חלבון? 1.1 גרם לכף חומוס

 

גרגרי החומוס עשירים בחומצת אמינו ליזין והטחינה עשירה בחומצת אמינו מתיונין.כל אחד מהם בנפרד מכיל חלבון לא מלא, אבל השילוב ביניהם בסלט חומוס יוצר חלבון מלא.

 

איך אוכלים? אפשר לנגב חומוס לארוחה קלה, כמתאבן לפני ארוחת הצהריים או למרוח אותו בכריך בשילובים שונים.

 

9. כוסמת

(צילום: index open)
(צילום: index open)

כמה חלבון? 3 גרם בחצי כוס כוסמת מבושלת

 

הכוסמת היא דגן נטול גלוטן עשיר בחלבון, בסיבים תזונתיים ובמגנזיום, החשוב כל כך לבניית השרירים. מחקר שפורסם במגזין תזונה מצא קשר בין צריכת מגנזיום להפחתת ערכי הסוכר  ולירידה במשקל.

 

איך אוכלים? אטריות סובה סיניות עשויות מכוסמת וניתן לאכול אותן מוקפצות במנה עשירה הכוללת ירקות צבעוניים. אפשר לבשל את הכוסמת ולהוסיף לסלט ירקות או ליצור מהכוסמת המבושלת פנקייק מפנק.

 

כוסמת או כוסמין? 4 צמדי דגנים שטועים לגביהם

 

10. תרד

(צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)

כמה חלבון? 5 גרם חלבון בכוס תרד מבושל

 

בכוס אחת של תרד מבושל יש כמות חלבון כמעט כמו בביצה, תמורת מחצית מהקלוריות בלבד. הערכים התזונתיים של התרד מגיעים לשיאם כשהוא מבושל, והוא יעיל למניעת תחושת הנפיחות בבטן.

 

איך אוכלים? הוסיפו תרד לסלט או לחביתה.

 

11. עגבניות מיובשות

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כמה חלבון? 5 גרם לכוס עגבניות מיובשות

 

עגבניות נחשבות למקור מצוין לליקופן, האנטיאוקסידנט שמפחית את הסיכון למחלות דם, לבעיות במערכת הנשימה ובשלפוחית השתן, לסוגים שונים של סרטן ולבעיות בבריאות העור. בנוסף, הן מכילות אשלגן היעיל במניעת מחלות לב.

 

איך אוכלים? תוספת נהדרת לכריך ולסלט. אפשר להכין מהעגבניות המיובשות ממרח ולהשתמש בו ברטבים שונים או על פוקצ'ה.

 

12. גויאבה

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)
 

כמה חלבון? 4.2 גרם לכוס גויאבה 

 

מלכת הסתיו של הפירות עשירה בחלבון, ובנוסף מכילה כמות נאה של סיבים תזונתיים וויטמין C ורק 112 קלוריות. למרות העונה הקצרה שלה, הגויאבה היא פרי שבהחלט כדאי להוסיף לסלסלת הפירות בבית.

 

איך אוכלים? הכי טוב לאכול את הגויאבה כמו שהיא או לשלב אותה בשייק פירות טבעי.

 

13. ארטישוק

(צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)

כמה חלבון? 4.2 גרם לארטישוק בינוני

 

הארטישוק הוא אחד הירקות העשירים ביותר בחלבון, ובנוסף, הוא מכיל כמות גדולה של סיבים תזונתיים, ממש כמו הקייל.  

 

איך אוכלים? מבשלים את הארטישוק בסיר עם מים. ניתן לאכול את החלק הבשרני שבעלים או להסירם ולאכול את לב הארטישוק. ניתן להוסיף ארטישוק לסלט או לתבשילים. 

 

הכירו: חמישה מזונות לניקוי רעלים מהגוף

 

14. אפונה

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כמה חלבון? 8 גרם חלבון בכוס אפונה

 

הם נראים כמו מאכל רכרכוכי לילדים, אבל גרגרי האפונה מכילים יותר חלבון מאשר תרד וכמעט את כל האספקה היומית הדרושה של ויטמין C. האפונה גם יעילה בשמירה על המערכת החיסונית.

 

 

איך אוכלים? טגנו מעט בצל קצוץ ושום, הוסיפו את האפונה ומים ובשלו עד שהיא רכה. אפשר להוסיף את האפונה לאורז, לסלטים ולתבשילים שונים.

 

15. שעועית

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כמה חלבון? 7-10 גרם חלבון לחצי כוס שעועית מבושלת.

 

לשעועית סגולות תזונתיות המסייעות לשמירה על בריאות הלב, המוח והשרירים. היא מתעכלת לאט, כך שתחושת השובע נותרת לאורך זמן.

 

איך אוכלים? מומלץ להשרות במים 24 שעות טרם בישול השעועית. אחרי הבישול ניתן להוסיף אותה לתבשילים שונים, כתוספת קרה לסלט או אפילו ליצור ממנה המבורגר צמחוני.

 

16. עדשים

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כמה חלבון? 18 גרם חלבון בכוס עדשים.

 

אם אתם נמנעים מלאכול בשר, כדאי שתאמצו בחום את ליבכם ואל קיבתכם את העדשים. כוס אחת של עדשים מכילה כמות חלבון שווה לשלוש ביצים ופחות מגרם אחד של שומן. מחקרים הראו שאכילת עדשים מאיצה את הירידה במשקל בזמן דיאטה, וכן מסייעת לירידה בכולסטרול.

 

איך אוכלים? בימי חורף קרים, אין כמו מרק עדשים. העדשים משתלבות נהדר עם אורז במג'דרה וגם בסלט.

 

הטרנד החדש: הנביטו לעצמכם את הארוחה הבאה

 

17. חמאת בוטנים

(צילום: ויז'ואל/פוטוס)
(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

כמה חלבון? 7 גרם חלבון לשתי כפיות חמאת בוטנים.

 

אמנם אכילת כמות גדולה של חמאת בוטנים תשאיר לכם מזכרת בצורת גלגל נוסף על המותן, עם זאת כדאי שתדעו שאכילה במידה של חמאת בוטנים דווקא יכולה לתרום לכם גם לבניית השרירים בזכות תכולת החלבון הגבוהה והשומנים הטובים שבה. אם כבר חמאת בוטנים - העדיפו את זו עם הסוכר והמלח המופחתים כדי להשיג ממנה את התועלת הרבה ביותר.

 

איך אוכלים? מרחו מעט חמאת בוטנים בכריך ותרגישו אמריקה.

 

18. טף

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)
 

כמה חלבון? 7 גרם לרבע כוס.

 

הישראלים גילו את הדגן המסתורי בזכות העולים מאתיופיה, שמשתמשים בטף להכנת הלחם המיוחד שלהם - אינג'רה. הטף עשיר בחומצות אמינו חיוניות, סידן וויטמין C, והערכים התזונתיים שלו אינם דומים לאלו האופייניים לדגנים אחרים.

 

איך אוכלים? אפשר להעשיר דייסת שיבולת שועל בטף או להוסיף אותו לתבשילי קינואה או אורז. כמובן, ניתן גם להשתמש בקמח טף לאפייה.

 

19. יוגורט

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כמה חלבון? 20 גרם חלבון בגביע של 200 גרם יוגורט

 

זה לא משנה אם אתם מנסים לרדת במשקל או לבנות את השרירים - היוגורט הוא רכיב חשוב שכדאי להוסיף לתפריט. מחקר שפורסם במגזין התזונה בארה"ב מצא כי החיידקים הפרוביוטיים שביוגורט תורמים לירידה במשקל בקרב אנשים עם עודף משקל. וותרו על היוגורטים עם 0% שומן - הוא דל לא רק בשומן אלא גם בערכים תזונתיים ואינו משביע. מצד שני, גם יוגורטים שמנים ועמוסי סוכר מיותרים לבריאותכם. העדיפו יוגורט לבן טבעי.

 

איך אוכלים? היוגורט משתלב נהדר עם פירות טריים, גרנולה או אגוזים.

 

20. חלב אורגני

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כמה חלבון? 8 גרם חלבון בכוס חלב אורגני

 

גם אם אתם לא רוכשים סל קניות אורגני, כדאי שתבחרו את החלב האורגני. הפרות המייצרות חלב אורגני ניזונות מעשב טבעי ואינן מקבלות את כמויות ההורמונים הגדולות של חברותיהן, המספקות לנו חלב רגיל. מחקרים הראו כי חלב אורגני מכיל יותר אומגה 3 מחלב רגיל וכמות גבוהה פי שתיים עד פי שבע של חומצה לינואית, התורמת לבניית השריר. חלב דל שומן אמנם מכיל פחות קלוריות, אך בדרך הולכים לאיבוד גם ויטמינים חשובים. העדיפו חלב עם לפחות 1% שומן.

 

איך אוכלים? פשוט מוזגים ושותים - כוס חלב טבעי, בתוך קפה או עם דגני הבוקר.

 

21. גרעיני דלעת

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כמה חלבון? 10 גרם חלבון ב-30 גרם גרעיני דלעת

 

הם נראים נשנוש תמים, אבל גרעיני הדלעת מעניקים לגוף פרץ אנרגיה בזכות תכולה גבוהה של מגנזיום, זרחן ואבץ וכמובן חלבון.

 

איך אוכלים? הוסיפו גרעיני דלעת לסלט, לאורז או נשנשו אותם ככה, כמו שהם, מול הטלוויזיה או בזמן העבודה. 

 

22. שקדים

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כמה חלבון? 6 גרם חלבון ב-30 גרם שקדים

 

אפשר להתייחס לשקדים כאל גלולת קסם לירידה במשקל. מחקר שנערך על אנשים הסובלים מעודף משקל, הוכיח ששילוב של דיאטה דלת קלוריות עם רבע כוס שקדים ליום, תורם להשגה מהירה יותר של התוצאות הרצויות. השקדים עשירים בחומצות אמינו, ומסייעים לשריפת השומנים במהלך האימון.

 

איך אוכלים? לפני שאתם יוצאים לאימון כושר, איכלו רבע כוס שקדים.

 

23. קשיו

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כמה חלבון? 5 גרם חלבון ב-30 גרם קשיו 

 

כפי שאמרנו, שקדים הם נשנוש מצוין אבל אם משלבים אותם עם קשיו - הערך התזונתי שלהם עולה עוד יותר. אגוזי הקשיו עשירים במגנזיום, מונעים עצירות, מחזקים את המערכת החיסונית ואת היכולות הקוגנטיביות. כמו כן, הקשיו מכילים ביוטין, התורם לבריאות העור והשיער.

 

איך אוכלים? אפשר לשלב אותם בסלט או בתערובת עם שקדים וגרעיני דלעת.

 

24. אבקת חלבון צמחית

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כמה חלבון? 15 - 20 גרם למנה.

 

רבים מהמתאמנים מסיימים אימון בשקשוק אבקת חלבון ומים. מחקרים הוכיחו כי אבקת חלבון צמחית, המכילה את החלבון הדרוש לגוף לאחר אימון, מסייעת לשריפת שומנים מהירה יותר, כמו גם לתהליכי בניית השריר ושיקומו לאחר המאמץ של האימון.

 

איך אוכלים? לא אוכלים, שותים.

לכתבה באתר ynet

כתבות קשורות:

"הדייט שנגמר בסטירת לחי והפך אותי לטבעונית"

נשלח 23 בינו׳ 2016, 2:56 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 23 בינו׳ 2016, 3:02 ]

בלי ביצים, בלי חלב, בלי בשר, ובלי לגרום נזק לבעלי החיים, לסביבה ולעצמנו. טבעונים 
ברחבי העולם מאמינים שזה אפשרי (ואפילו מזין), אם רק נסתכל לפרות ולתרנגולות בעיניים. האם הם יצליחו לחולל שינוי בצלחת? ■ המוסף השנתי של Markerweek

מאת נעה נבט, 9/1/2016

במשך עשר שנים עבדה אורי שביט באחד המקצועות הכי נחשקים: עיתונאית אוכל. היא ניסתה מוצרים חדשים, סיקרה מגמות קולינריות ובעיקר אכלה. ואכלה טוב. שביט סעדה על שולחנם של השפים המובילים בארץ, לא בחלה באף מאכל שהוגש לה, "כולל כל בעלי החיים והדברים שאפשר להפיק מגופם" - ונהנתה מכל רגע.

השינוי התרחש כששביט התחילה לצאת עם בחור טבעוני, ואף שלא נתנה ליחסים סיכוי "בתור עיתונאית אוכל מכרסמת סטייקים", היא היתה סקרנית להבין מה עומד מאחורי הבחירה התזונתית שלו. "עד אותו זמן לא כתבתי מלה על טבעונות, ואף עיתונאי אוכל לא עסק בזה, כי טבעונות וקולינריה היו הפכים גמורים", היא אומרת. אחרי שהציקה לבחור בשאלות, הוא שלח אותה לצפות בהרצאתו של גארי יורופסקי, ושביט קיבלה מה שהיא מתארת כסטירת לחי.

"לא הבנתי אין ייתכן שאני, שמתעסקת כל כך הרבה באוכל, לא יודעת כלום על המזון שאני אוכלת, מנין הוא הגיע ומי סבל ומת בשבילי", היא מסבירה. "כולנו רגילים לחשוב שהפרה נותנת חלב והתרנגולת מטילה ביצים, אבל המציאות שונה לגמרי ויש בה הרבה אכזריות. למחרת אכלתי את בעל החיים האחרון שאוכל אי-פעם, ותוך שבוע הייתי טבעונית עד האותיות הכי קטנות, וככה אני בארבע השנים האחרונות, בלי להתגעגע, בלי להצטער ובלי להרגיש מחסור. זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים".

מה שנראה ב-2011 כבחירה תזונתית אזוטרית, היא בחירה סבירה לגמרי בישראל של 2015. על פי סקרים שונים, 3% מהאוכלוסיה בישראל הם טבעונים, אבל הנתון המעניין באמת הוא ש-30% מהציבור הפחית בשנתיים האחרונות את רכישת המוצרים מן החי. חברות מזון רבות הבינו שהבחירה בטבעונות שווה כסף, והחלו לשווק מוצרים חלופיים. מסעדות בכל הארץ, כולל רשתות גדולות כגון לנדוור וקפה ג'ו, מציעות בתפריטים שלהן מנות טבעוניות, ובערים הגדולות יש מסעדות שפועלות על טהרת הטבעונות, כננוצ'קה בתל אביב, ששינתה קו בעקבות השינוי האישי של הבעלים, ננה שרייר. בעונה השישית של "האח הגדול" ניצחה טל גלבוע, שסיפרה בכל הזדמנות על המאבק למען בעלי חיים, ומפורסמים מתחומים רבים מדברים על הבחירה ששינתה את חייהם. האם ייתכן שלנגד עינינו מתרחשת מהפכה תזונתית, שתביא בעוד כמה עשרות שנים לכך שצריכת מזון מן החי תיתפש בציבור כמנהג פסול? האם מה שנראה תחילה כטרנד תל-אביבי, ששמור לאנשים בעלי מודעות בריאותית וסביבתית גבוהה, ייהפך בהדרגה לנחלת הכלל?

שביט משוכנעת שכן. "אני רואה התעוררות בכל העולם", היא אומרת. "זה שילוב של המגמה האקולוגית והמגמה הבריאותית, משום שהטבעונות מאגדת בתוכה אלמנטים משתיהן, והיא שלב נוסף בהבנה שצריך לעשות שינוי כדי להציל את עצמנו. הזרעים נטמנים, וזה אמנם תהליך אטי - אבל זה מסביבנו כל הזמן. אני לא חושבת שבני אדם רוצים להתעלל בבעלי חיים או להיות רעים אליהם".

דוגמה לחשיבות של הרשתות החברתיות בהפצת הבשורה הטבעונית היא הסיפור של עמותת Vegan Friendly, שהחלה את דרכה כקבוצת פייסבוק לפני שלוש שנים. אחת המטרות המרכזיות של העמותה, שאותה הקים עמרי פז, היא להנגיש את הטבעונות למי שמעוניין לאמץ את אורח החיים הזה. כיום היא מובילה כמה פרויקטים, כגון הענקת התו הטבעוני למסעדות, סימון מוצרים טבעוניים והפקת אירועים לטבעונים.

"המטרה של התו הטבעוני היא שכל טבעוני שיגיע לבית קפה או מסעדה ירגיש כמו שאר הסועדים", מסביר פז. "אמנם אין לו אותו מבחר מנות, אבל רצינו שלא ירגיש שהוא צריך לפשפש בפינצטה ולמצוא משהו טבעוני. קבענו קריטריונים ברורים מאוד להענקת התו: כשמדובר בפיצרייה, למשל, היא חייבת להציע פיצה עם גבינה טבעונית; כשמדובר בגלידרייה, היא צריכה להחזיק כמה טעמים של סורבה וכמה טעמים של גלידות סויה או מוצר צמחי אחר. עד כה הענקנו את התו לכ-400 בתי עסק, ומדי שנה אנחנו בודקים אם הם ממשיכים לעמוד בקריטריונים. בהתחלה הסברנו לבתי העסק שזה ישתלם להם כלכלית, כעת הם פונים אלינו כדי שנעניק להם את התו. תוך זמן קצר הגענו למצב שבו כמעט בכל מקום בארץ יש אופציות טבעוניות. יש מה לשפר, במיוחד מחוץ לתל אביב, אבל מעט מאוד אנשים יכולים להשתמש בתירוץ שהם נמנעים מטבעונות כי אין להם מה לאכול בחוץ".

הצלחתה של הטבעונות בישראל לא נעלמה מעיניהם של טבעונים בעולם, של כלי תקשורת ושל מומחים בתחום. מגזין "דיילי מייל" דירג את ישראל במקום הראשון בדירוג "היעדים הטובים ביותר לטבעונים", לצד ערים כברלין, טייפה וניו יורק. רויטרס פירסמו כתבה תחת הכותרת "בארץ זבת חלב ודבש, ישראלים נהפכים לטבעונים", שבה סקרו את המתרחש בישראל.

"כיום רואים את שרשרת התגובות של השנים האחרונות", אומרת שביט. "לאחר שעברתי לטבעונות אירגנתי ארוחות טבעוניות שהכינו שפים מובילים, ומסעדות אחרות התעוררו וראו שיש קהל שכדאי לפנות אליו. בהמשך התרחש גידול בהיקף הקייטרינג הטבעוני, ועשרות זוגות רוצים להתחתן בחתונה טבעונית. גם החברות המסחריות הגיבו לזה: תנובה, יצרנית החלב הגדולה בישראל, מייצרת כבר כמה שנים חלב סויה, והוציאה יוגורט סויה בארבעה טעמים וחלב שקדים. אני בטוחה שזאת לא המלה האחרונה שלהם. הם לא עושים את זה כי בעיניהם טבעונות היא אג'נדה נחמדה, אלא כי יש כאן עניין כלכלי".

ניק קוני, ממובילי התנועה לזכויות בעלי חיים, שחיבר כמה ספרים על אסטרטגיית המאבק, מכיר את ההתרחשויות בישראל, ומזכיר שהן חלק מגל עולמי של מעבר לטבעונות. בעיניו, גם ויתור חלקי על צריכת עוף ובשר היא מבורכת. "הצריכה הממוצעת של בשר בארה"ב ירדה ב-10%", הוא אומר. "ברוב מדינות המערב, 30%-20% מהתושבים מנסים לצמצם באופן אקטיבי את צריכת הבשר שלהם. אלה שינויים גדולים מאוד. שירותים לחיזוי תנודות שוק באיחוד האירופי ובארה"ב חוזים כי מכירות המוצרים מן הצומח יגדלו ב-50% בשבע השנים הקרובות".

לקוני ברור שהתאגידים הגדולים שמתבססים על מוצרים מן החי לא יוותרו כל כך מהר על הרווחים העצומים שהם גורפים מדי שנה בזכות אוכלי הבשר. למרות זאת, הוא בטוח שגל אזרחי של מעבר לטבעונות ישכנע אותם לשנות את המיקוד שלהם. "במדינות רבות יש מודל ברור, שבו אם הצרכנים אינם מרוצים מהאופן שבו חברות מתייחסות לבעלי חיים בשרשרת הייצור שלהן, ואם הכעס הזה מאורגן בצורה נכונה ומנותב בידי ארגונים שלא למטרות רווח, אפשר לשנות את ההתנהלות התאגידית", הוא אומר. "זה לא קל, אבל לאורך זמן זה יכול לקרות אם נוקטים גישה אסטרטגית נבונה. חברות פשוט צריכות להבין שהאינטרס הכלכלי שלהן הוא לצמצם את רמת ההתאכזרות לחיות המשק. בארה"ב המסר הזה הופנם ללא ספק, והשנה ראינו שיפורים משמעותיים באיכות חייהם של בעלי החיים שהכניסו חברות המזון הגדולות במדינה - מקדונלד'ס, טאקו בל, וולמארט, דנקן דונאטס ועוד. אני מקווה שחברות ישראליות יבינו את זה גם כן".

הקטליזטור של המהפכה

כשעוסקים במזון מן החי, עוד לפני הדאגה לכדור הארץ ולבריאות האנשים שחיים בו, חייבים לתת את הדעת על מה שקורה לבעלי החיים שאנחנו צורכים. מדי שנה מתים 229 אלף פרות ופרים למען צריכת בשר בישראל וברשות הפלסטינית ו-4.5 מיליון תרנגולות. מותם מסיים חיים קצרים ואומללים. הדימוי הפסטורלי המוכר מספרי ילדים, של פרה רועה באחו ותרנגולת מטילה ביצים בחצר, מתאים אולי לתחילת המאה שעברה, לפני שייצור בשר, חלב וביצים נהפך לתעשייה אדירת ממדים, אך כיום הוא רחוק מהמציאות.

ד"ר אריאל צבל, החוקר יחסי אדם-חיה, תיאר בשבועון האינטרנטי "זכויות בעלי חיים" את חייהם של העגלים והפרות. הפרות מתעברות באמצעות הזרעה מלאכותית, ומיד לאחר שהן ממליטות - העגלים נלקחים כדי שלא יינקו מהן, ואפשר יהיה למכור את כל החלב שלהן לצרכנים. בישראל אוהבים להתגאות בתוצרת החלב הגדולה, אך פרות לא אמורות לתת כל כך הרבה חלב: לפני כ-100 שנה הניבה פרה מקומית כמה ליטרים של חלב ביממה, ואילו כיום היא "נותנת" 50-30 ליטר חלב מדי יום. כתוצאה מעומס החלב צונחים העטינים בהדרגה, וכאשר הפטמות נוגעות בזוהמה שעל רצפת הרפת מתפתחת דלקת עטין, הגורמת נפיחות וכאב.

העגלים שהופרדו מאמותיהם גדלים בתאים קטנים, ומקבלים מזון עתיר אנרגיה, כדי שיגדלו במהירות. המזון המרוכז גורם לחומציות יתר מטבולית העלולה להתבטא, בין השאר, בשלשול ובהתייבשות, בבעיות קואורדינציה, במורסות בכבד ובדלקת כרונית בטלפיים.

בסופו של דבר, הן העגלים והן הפרות החולבות מובלים לשחיטה. ברוב המדינות המפותחות נהוג להמם בקר, כלומר לגרום להם אובדן הכרה מהיר באמצעות ירי מסמר למוח או חשמול, כך שחיתוך הגרון ייעשה כשהחיה אינה בהכרה. בישראל, בשל דיני ההלכה היהודית והמוסלמית, שוחטים את בעלי החיים כשהם בהכרה מלאה.

חייהן של התרנגולות לא טובים יותר. "מאחר שישראל היא אחת מצרכניות העוף הגדולות בעולם - ישראלי ממוצע אוכל 42 ק"ג עוף בשנה - גידול העופות בארץ תעשייתי מאוד", מסביר אורי מאיר-צ'יזיק, דוקטור להיסטוריה של הרפואה והתזונה, במאמר שכתב. "העופות גדלים בצפיפות רבה, אוכלים זרעים וזבל עופות, שהוא קמח העשוי מנוצות ומעצמות של עופות. מכל דור של עופות נבחרים המתאימים ביותר לצורכי התעשייה ובהם משתמשים כדי להקים את הדור הבא. הזנים שמגדלים כיום חולים ורגישים יותר, כך שלאוכל שלהם מוסיפים אנטיביוטיקה במינון נמוך. כיום חזות העוף גדולים ביחס לחלקים אחרים בגופם, ולכן הם לא יכולים להחזיק את עצמם, אבל הם ממילא גדלים בלולים כל כך קטנים, שהם לא מסוגלים לזוז כל חייהם. אחרי 42 יום הם מועברים לשחיטה".

מאחר שתרנגולים מיותרים בתעשיית הביצים ומספקים בשר פחות טוב לאכילה, מדי שנה נזרקים לפח כ-4.5 מיליון אפרוחים. על פי הערכות, מספר דומה של אפרוחים "פגומים" - נכים, פצועים או חלשים - מושמדים במדגרות של תעשיית הבשר.

את כל אלה - והרבה יותר מזה - מתאר הסופר האמריקאי ג'ונתן ספרן-פויר, מחברם של רבי המכר "קרוב להפליא ורועש להחריד" ו"הכל מואר", שלפני כמה שנים יצא למסע אל תוך המשקים והמשחטות כדי להבין מה בדיוק מתרחש שם. הוא חזר עם עדויות קשות שהתאגדו לספר "לאכול בעלי חיים" שהתפרסם ב-2010 (הוצאת כנרת זמורה ביתן). "מצא עמוד A4 ודמיין עוף בוגר בצורת כדורגל עם רגליים עומד עליו", כותב ספרן־פויר. "צייר 33 אלף מלבנים כאלה (...) עכשיו סגור את הסריג בקירות נטולי חלונות ושים תקרה מלמעלה. הכנס מערכות אוטומטיות לאספקת מזון (מתובל בתרופות), מים, חימום ואוורור. זהו לול".

אבל ספרן-פויר לא הצליח לעשות את מה שעשה יורופסקי, שפעילותו הציבורית מסמנת שלב חדש בתזוזתה של הטבעונות אל המיינסטרים. יורופסקי הוא דמות שנויה במחלוקת, בלשון המעטה. לצד טון הדיבור הרך והמראה העדין שלו, לשמו נקשרו כמה אמירות קשות כמו "כל אשה עטופה בפרווה צריכה לעבור אונס כה אכזרי שהוא יצלק אותה לנצח", ומנהגו להשוות בין חייהם של בעלי החיים לשואת העם היהודי קנה לו מתנגדים רבים.

עם זאת, אי-אפשר להתעלם מהנתונים: הרצאתו של יורופסקי, שזכתה לכתוביות בעברית בסוף 2011 וצברה מאז 1.5 מיליון צפיות בישראל, עשתה שינוי ממשי - הן במספר הטבעונים בישראל והן ביחס לטבעונות. "אני לא ממש מבין למה זה עובד כל כך טוב בישראל", אמר יורופסקי באוגוסט 2012 בראיון למוסף "הארץ", "אבל מצאתי שאנשים שדוכאו או שיש להם זיכרון היסטורי כזה - יהודים, שחורים, נשים - מתייחסים טוב יותר להרצאה, כי הם מבינים מה זה אומר כשמתייחסים אליך כמו אפס".

"הקטליזטור של המהפכה הטבעונית הוא ההרצאה של יורופסקי", קובע פז, שגם הוא נשבה בקסמיה של הטבעונות בזכות ההרצאה. "לפניה לא היה כאן כמעט כלום, והיא יצרה תוך כמה חודשים אלפי טבעונים חדשים. המודעות בארץ למה שקורה בתוך תעשיות הבשר, החלב והביצים היתה אפסית. אני תפסתי את עצמי כמעורה באקטואליה, ומעולם לא ידעתי מה קורה בתעשיות. כיום רבים מהישראלים יודעים את הנתונים, אבל לפני שלוש שנים הם לא ידעו את הפרטים האלה".

אחת העמותות שפעלה בישראל שנים רבות לפני שיורופסקי הגיע לכאן היא אנונימוס, שהוקמה ב-1994 ופועלת מאז למען בעלי חיים בתחומים שונים, כמו עריכת תחקירים סמויים על הפגיעה בבעלי חיים ("אדום אדום", "זוגלובק" ועוד), הפסקת השימוש בבעלי חיים בקרקסים והפסקת פיטום אווזים. כחלק מהאג'נדה שלה, אנונימוס נושאת את דגל הטבעונות, ומקדמת את האידיאולוגיה הזו מאז הקמת הארגון. בשנים האחרונות רואים בעמותה את התזוזה של הטבעונות למיינסטרים, ולכן מציעים למתלבטים להשתתף באתגר 22+: פרויקט חינמי הפועל מזה שנה וחצי ומציע לאנשים להתנסות ב-22 יום של טבעונות בליווי של טבעונים ותיקים, בהם תזונאיות קליניות ובשלנים. "אנשים כבר מבינים למה כדאי לעבור לטבעונות, אבל לא יודעים איך", מסבירה רעות הורן, מנהלת הפרויקט. "איך מכינים חביתה טבעונית? מה שמים בכריך במקום גבינה? העניין הפרקטי הוא מחסום, ואנחנו כאן כדי לסייע להם".

הורן מספרת כי מדי חודש מצטרפים לפרויקט 1,000 איש, ועל פי סקרים שהארגון עורך, 62% מהם מתמידים בטבעונות גם ארבעה חודשים אחרי סיומו. "צריך לזכור שאכילת בשר יום-יומית היא תופעה חדשה, ומשקים תעשייתיים נהיו פופולריים בחצי השני של המאה ה-20", אומרת הורן. "אני בהחלט יכולה לדמיין עולם שבו אכילת בשר היא בשוליים, ואני רואה אותנו מתקדמים לשם כל הזמן בקצב הולך וגדל".

ההרצאה של יורופסקי היא שעשתה את השינוי?

"ההרצאה של יורופסקי הופצה באינטנסיביות ברשתות חברתיות והגיעה לקהל עצום של אנשים, שגילו שבשביל כוס חלב מפרידים עגל מאמא שלו, ובשביל ביצה כולאים תרנגולת בכלוב רשת צר לכל חייה. אין ספק שיורופסקי הוא מרצה מעולה שהצליח לגעת בלבותיהם של מאות אלפי ישראלים. ההרצאה לא היתה מגיעה למאות אלפי צפיות בלי אלפי טבעונים ששיתפו אותה וגרמו למכריהם לפקוח עיניים".

אף שיורופסקי התמקד בהרצאתו בסבלן של חיות המשק, הפגיעה הפיזית והנפשית חורגת מגבולות בעלי החיים ומגיעה גם לבני האדם שעובדים במשקים התעשייתיים האלה. "בשנים האחרונות מדברים בארה"ב הרבה על כך שתעשיית המזון מן החי לא נוראית רק כלפי בעלי החיים, שעוברים בה פרקי חיים גיהינומיים, אלא גם לעובדים בה", אומר ד"ר דניאל מישורי, מרצה בכיר בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר ובחוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב. "רבים מהם עובדים זרים לא חוקיים, שחשופים לתנאי עבודה קשים ואין להם ברירות אחרות. יש לא מעט עדויות על פציעות קשות, תנאי תברואה חמורים, בעיות נפשיות שנגרמות מהמראות שאליהם הם נחשפים. ככל שהתעשייה הזאת יותר גדולה ופחות הומנית, כך יותר קשה לעבוד בה".

עוף בתיבול חרדל ואנטיביוטיקה

המעבר לטבעונות נשען על מרכיב נוסף - הנזק הבריאותי האפשרי שגורם מזון מן החי, לעומת התועלות של מזון מן הצומח. מבחינה זאת, הטבעונות מתיישבת היטב עם מחקרים מהשנים האחרונות, שהראו שבניגוד לעמדות שהיו נהוגות במשך עשרות שנים, בשר, חלב וביצים לא מיטיבים עם גוף האדם ועדיף לצמצם את צריכתם במידה ניכרת.

העמדה הזאת באה לידי ביטוי בדו"ח שפירסמה לפני חצי שנה ועדת מומחים מתחום הבריאות המייעצת למשרד החקלאות האמריקאי, שבו היא קבעה שמומלץ לאמץ דפוסי תזונה המתבססים על מזונות מלאים מהצומח, כדי להיאבק במגיפת ההשמנה ולהקטין את הסיכון לחלות במחלות כרוניות, וכן כדי להפחית את ההשפעה הסביבתית ההרסנית של משק החי. "ראיות עקביות מצביעות כי דפוס תזונתי צמחוני עשיר במזונות על בסיס צמחי (...) ודל במזונות מן החי תורם יותר לקידום בריאות וקשור בהשפעה סביבתית פחותה מאשר הדיאטה האמריקאית הנוכחית", כתבה הוועדה.

ההמלצות המהפכניות של הוועדה לא עברו בלי תגובה מתעשיית המזון מן החי, שהקימה קול צעקה נגד הניסיון לכלול בדיון השפעות סביבתיות. "למרבה הצער, הטענה הזאת התקבלה ומשרד החקלאות שמפרסם את המלצות התזונה האמריקאיות כבר הודיע שהן לא יתייחסו לקיימות", אומרת מורן בלושטיין, דוקטור לכלכלה ומשפטנית, חברה בפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. "לפני כמה חודשים אף הוקם גוף בשם קואליציית התזונה, ששם לו למטרה לפגוע באמינות המדעית של המלצות הוועדה המייעצת. הגוף הזה מפעיל לחץ רב בקונגרס לדחייה של המלצות הוועדה המייעצת, ולבחינה מחודשת שלהן. בקרוב יתפרסמו ההמלצות הסופיות, ונדע כמה גדולה היתה השפעתו של הגוף הזה עליהן".

אחת הבעיות הגדולות בצריכת מזון מן החי היא מה שאנחנו אוכלים יחד אתו, כלומר החומרים שבעלי החיים צרכו לפני שנשחטו. על פי נייר מדיניות שהגיש הפורום לתזונה בת קיימא לכנסת, ב-2011 נמכרו בארה"ב 13,500 טון של תכשירים אנטימיקרוביאליים לשימוש של חיות משק - לעומת 3,290 טון בלבד לשימוש בני אדם. על פי הנתונים, מבין מוצרי המזון מהחי בענף העופות, השימוש באנטיביוטיקה אינטנסיבי במיוחד: כדי לייצר ק"ג בשר עוף למאכל, נעשה שימוש ב-148 מ"ג אנטיביוטיקה לעומת 48 מ"ג בלבד לייצור ק"ג בשר בקר. הבעיה בשימוש נרחב באנטיביוטיקה משולשת: האפשרות ששאריות שלה יישארו בבשר; התפזרות של האנטיביוטיקה במים, באדמה ובגידולים חקלאיים; והתפתחות חיידקים עמידים בעופות והפצתם לבני האדם. מחקר שערך משרד הבריאות בשנים האחרונות גילה כי עופות הנמכרים ברשתות השיווק בישראל מכילים אחוז גבוה של חיידקים עמידים לתרופות שונות.

הבחירה בטבעונות לא נובעת רק מהחלטה מוסרית או בריאותית: יש בה גם נדבך אקולוגי משמעותי, שנובע מהנזק הקשה שתעשיית המזון מן החי גורמת לכדור הארץ. ב-2006 פירסמה סוכנות המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) דו"ח תחת הכותרת "צלו הארוך של משק החי", שהנתונים בו מדירי שינה. "ענף משק החי מתגלה כאחד משניים או שלושה התורמים העיקריים לקיומן של הבעיות הסביבתיות הרציניות ביותר, בכל קנה מידה, מהמקומי לעולמי", נכתב בדו"ח, שהעריך כי משק החי אחראי ל-18% מפליטות האנתרופוגניות (מתוצרת האדם) של גזי חממה, יותר מכלי תחבורה.

על פי הדו"ח, כ-80% מכריתת היערות בעולם קשורה לגידול בשר, בין אם עבור אדמות מרעה ובין אם לגידול גרעינים למשק החי. משק החי בזבזני במים (כדי לייצר ק"ג אחד של בקר יש צורך ב-15,500 ליטר מים לעומת 1,300 ליטר שנדרשים לייצור ק"ג אחד של חיטה) ותורם לזיהום מקורות מים, בעיקר באמצעות הפרשות של בעלי חיים, אנטיביוטיקה, הורמונים וכימיקלים. בארה"ב, לדוגמה, אחראי משק החי ל-32% ו-33% בהתאמה משפכי החנקן והזרחן הנשטפים למים המתוקים, ויש לו תרומה גדולה לזיהום המים באנטיביוטיקה.

המספרים האלה מרשימים מאוד - ואמורים להטריד כל אדם שחי על כדור הארץ - אבל במידה מסוימת יש בהם משהו מרוחק, שלא נוגע לכל אחד מאתנו. זאת הסיבה שצוות חוקרים מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן יצא לחקור איזה מחיר סביבתי אנחנו משלמים כשאנחנו צורכים מזון מן החי. במלים פשוטות: כשאנחנו יוצאים למסעדה יוקרתית ואוכלים נתח בשר שמחירו 120 שקל, כמה זה עולה לכדור הארץ?

החוקרים התמקדו בחמישה מקורות מזון עיקריים בתזונה האמריקאית: מוצרי חלב, בשר בקר, עוף, בשר חזיר וביצים. הם בחנו את גודל השטח, ההשקיה, הדשן החנקני וכמויות גזי החממה ששוחררו לאטמוספירה וחישבו את המשאבים הסביבתיים הדרושים במערכת המזון האמריקאית לכל יחידה תזונתית שנצרכה - ביחידות של קלוריה או של חלבון.

המסקנות שאליהן הגיעו החוקרים היו ברורות מאוד. המזון שמחירו הסביבתי הוא הגבוה ביותר הוא בשר בקר: בסיכום הכולל, העלות הסביבתית של אכילת בשר בקר לכל קלוריה גדולה פי עשרה מזאת של כל מזון אחר המבוסס על בעלי חיים, כמו עוף או חזיר. גידול בקר מחייב בממוצע פי 28 יותר שטח ופי 11 יותר השקיה, פליטות גזי החממה שלו גדולות פי חמישה וצריכת החנקן שלו גדולה פי שישה לכל קלוריה מבייצור ממוצע של ביצים, חזיר, חלב ועוף.

"לאורך רוב ההיסטוריה אנשים צרכו בשר בכמויות קטנות, כי בעלי החיים היו חלק מכוח העבודה של ייצור המזון", אומר הדוקטורנט אלון שפון, ממייסדי הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, אחד מהחוקרים שפירסם את המחקר (עם תמר מקוב, פרופ’ גדעון אשל ופרופ’ רון מילוא). "במאה ה-19 החל השינוי הגדול, וכעת הוא מתרחש גם בסין ובהודו בגלל הגידול במספר התושבים והעלייה ברמת החיים. הכיוון שאנחנו רואים הוא עלייה בצריכת המזון מן החי. אנחנו תוהים איך כדור הארץ יעמוד בביקוש הזה".

המחקר הוא סוג של קריאת אזהרה לקובעי המדיניות: אם לא תבינו את ההשלכות הסביבתיות של מזון מן החי, כדור הארץ יהיה בסכנה. "באירופה ההבנות האלה הולכות ומחלחלות, אך בארה"ב הדרך עוד ארוכה כי מזון מן החי מסובסד", אומר שפון. "המחיר של מזון מן החי לא מגלם את העלויות החיצוניות שלו, כלומר את העלויות שלא מגולמות במחיר הפיננסי. חקלאי שמגדל תירס למספוא או פרות לחלב לא משלם על פליטות הפחמן או על זיהום המים שהוא יוצר, וכל זה מגולם לאחר מכן בבריאות לקויה של בני אדם. אם היינו מפנימים את העלויות החיצוניות, כלומר את המחיר האמיתי של הסטייק, העולם היה נראה אחרת".

ייתכן שהדרך לעשות זאת היא להציע להמונים מזון שנראה כמו בשר ושטעמו הוא של בשר - אבל הוא לא כרוך בשימוש נרחב בבעלי חיים. זה בדיוק מה שמנסה לעשות מייסד מיקרוסופט  ביל גייטס, טבעוני בעצמו, שהשקיע בשתי חברות משמעותיות בתחום: Hampton Creek Foods, שמייצרת תחליפי ביצים, ו-Beyond Meat, שמייצרת תחליפי בשר מחלבון צמחי. בחברות אלה משקיעים גם יזם ההון סיכון ומייסד פייפאל פיטר תיל, מייסדי טוויטר ביז סטון ואוון וויליאמס והמשקיע לי קאשינג. "גידול בקר גוזל שטחי אדמה ומים רבים ויש לכך השפעה סביבתית משמעותית", כתב גייטס בפוסט שפירסם ב-2013. "אין שום דרך לייצר מספיק בשר ל-9 מיליארד אנשים, ואנחנו לא יכולים לבקש מכולם להיות צמחונים. אנחנו צריכים יותר אפשרויות לגדל בשר בלי לייבש את המשאבים שלנו".

אחד הפיתוחים המלהיבים בתחום הוא זה של פרופ' מארק פוסט מאוניברסיטת מאסטריכט ההולנדית, שמנסה לייצר בשר במעבדה. פוסט, שהציג לפני שנתיים את ההמבורגר המלאכותי הראשון, השתמש בתאי גזע שנלקחו משריר של פרה ושולבו עם קולגן כדי ליצור חתיכות קטנות של שריר. אלה קיבלו גירוי חשמלי, ולאחר מכן נטחנו, עורבבו עם שומן בעלי חיים שנוצר במעבדה, תובלו - והוגשו כהמבורגר. תהליך הפיתוח עלה 250 אלף יורו, אך פוסט מאמין כי בעתיד יוכל לייצר ק"ג בשר מלאכותי ב-80 דולר. "זה עדיין לא מוצר אמיתי", הדגיש פוסט בהרצאה שהעניק, "זאת הוכחת היתכנות שמראה לעולם שאנחנו יכולים לייצר את המוצר הזה באופן יעיל. אני שואף לאסוף הרבה אנשים וכסף כדי לערוך את המחקר הנחוץ, להסיר את המכשולים ולהביא את המוצר הזה לצלחות שלכם".

גם בישראל יש מי שמבקש לתת חלופה ראויה לאנשים שמחפשים תחליף לאכילת בעלי חיים. לפני שנה וחצי הוקמה עמותת חקלאות מודרנית, שבוחנת הפקה של עוף במעבדה. "המקימים מכירים מפעילות למען זכויות בעלי חיים, ובמשך השנים הבנו שלשכנע אנשים להיות טבעונים זה לא עובד, ופרקטית הרבה יותר נכון לשנות את הדרך שבה מייצרים בשר לכזאת שלא פוגעת בבעלי חיים", מסביר מנכ"ל העמותה שקד רגב.

מאחר שהמחקר של פוסט מתמקד בבקר, החליטו אנשי העמותה לפנות דווקא לכיוון של עוף. בימים אלה מסתיים סקר ההיתכנות שעורכת העמותה, שביצע פרופ' עמית גפן באוניברסיטת תל אביב, שבדק את האפשרות לבצע את ההליך בעופות. "רצינו לבדוק אם יש הבדל מהותי בגידול עוף במעבדה לגידול בקר, והתשובה היא שאין", מסביר רגב. "המחקר של פוסט מייצר המבורגר ולא סטייק כי זה פשוט יותר - לא צריך ליצור צורות תלת-ממדיות, אלא מגדלים תרביות דו־ממדיות דקות וטוחנים הכל. אנחנו רצינו לבדוק אם אפשר לייצר צורות תלת-ממדיות, מה שמחייב מערכת הזנה שתדמה את מערכת הדם של בעלי החיים, והתשובה העקרונית היא שכן".

רגב, טבעוני בעצמו, אמנם מאמין באידיאולוגיה הטבעונית, אך סקפטי לגבי האפשרות שאנחנו עדים לשינוי בהרגלי הצריכה של בני האדם. כדוגמה הוא מציג את צריכת העוף בישראל, שהולכת וגדלה. "מצד אחד יש עלייה באקטיביזם למען בעלי חיים, מצד שני זה לא קורה מהר מספיק בלשון המעטה ומספר בעלי החיים הנשחטים כל שנה עולה. למרות העלייה במספר הטבעונים בישראל, האוכלוסיה הכללית מראה שזה לא פתרון שמקובל עליה. זה אומר שיש בעיה, שאי-אפשר להישאר עם השיטה הקיימת וצריך שיטה אחרת, כמו פיתוח בשר מתורבת. יכול להיות שלא כולם יסכימו לצרוך עוף מתורבת, אבל אפילו 10% מהאוכלוסיה זה הישג שלטבעונות אין סיכוי להגיע אליו. סקרים שנערכו בהולנד ובגרמניה הראו ש-60%-50% מהמבוגרים יסכימו לצרוך בשר מתורבת אם מחירו יהיה זהה למקביל הטבעי".

"קורה פה משהו מרגש"

בניגוד לרגב, כל הטבעונים שעמם שוחחנו מאמינים לחלוטין שהשינוי בוא יבוא, ושתוך כמה עשרות שנים התזונה האנושית לא תכלול כל כך הרבה מזון מן החי. כשמעמתים אותם עם הטענות כי זהו טרנד חולף, הם מזכירים שני "טרנדים" אחרים - המאבק לביטול העבדות בארה"ב והמאבק למען זכויות שוות לנשים - שאולי נראו בזמנו מופרכים, אך כיום מובנים מאליהם.

"קורה כאן משהו מרגש", אומר מישורי. "התנועה ההומניסטית של המאה ה-19 חרתה על דגלה שחרור עבדים, זכויות שוות לנשים, איסור על עבודת ילדים, וגם חקיקה סביבתית כמו שמירה על זכויות בעלי החיים. הם ראו בזה מאבק אחד למען חיים הגונים. אני רואה את המאבק של הטבעונות כיום כחלק מאותה אג'נדה רחבה, שאומרת שאפליה פסולה מכל טעם שהוא - מגדרי, אתני, דתי - אבל גם אפליה נגד אותם דברים שאנחנו מתייחסים אליהם כאל סוג של חפצים. פעם לא חשבו ששחורים הם בני אדם, וכעת הגענו לטבע ולבעלי חיים כפנים שונים של אותו מאבק. כפי שאנחנו יכולים לקיים מערכות יחסים הגונות בין המדינות ובתוכן בקרב בני האדם, כך הייתי רוצה לחשוב שאפשר לקיים מערכות כאלה עם הטבע ועם בעלי החיים".

פרופ' יובל נח הררי, מחברם של הספרים "קיצור תולדות האנושות" ו"ההיסטוריה של המחר", הביע בשיחה עם יורופסקי פסימיות לגבי השינוי. "אני לא חושב שאנחנו בהכרח מתקדמים למקום טוב יותר", אמר הררי, טבעוני בעצמו. "כיום האדם מפתח טכנולוגיה שתאפשר לו להכחיד או לשעבד את יתר האורגניזמים ובתי הגידול של כדור הארץ, ולשדרג את בני האדם עצמם לכלל אלים רבי עוצמה. אם וכאשר יגיע יום הדין האקולוגי, לאדם יש סיכוי סביר לשרוד בו באמצעות הטכנולוגיה. ובדיוק משום מכך בני האדם אינם עושים כל שביכולתם כדי למנוע את יום הדין הזה".

יורופסקי הסכים עם הררי לגבי התועלת - או הנזק - שתביא הטכנולוגיה, אך מגיע למסקנה שונה: "אני עדיין מאמין ששקרים סופם להיחשף וכי חשיפה מביאה לידי שינוי אדיר (...) השאלה היא מתי. אולי יעברו עוד 12 אלף שנה, אך מתישהו יהיה לזה סוף. האמת חייבת לעבור שלושה שלבים: לעג - בני אדם תמיד לועגים למה שאינם מבינים; הכחשה והתנגדות אלימה - בני אדם נלחמים מלחמת חורמה כדי לשמור על סטטוס קוו; ולבסוף השלמה. בסוגיית שחרור בעלי החיים אנחנו תקועים כבר זמן רב בשני השלבים הראשונים, אך יום יבוא ובעלי החיים יזכו בחירותם".

פז משוכנע שאנחנו חוזים במהפך ביחס לבעלי חיים ולזכויותיהם, שטבעונות היא אחד מנדבכיה. "אין לי ספק שעד 2020 9%-8% מהישראלים יהיו טבעונים", הוא אומר. "אנחנו לא צריכים להגיע ל-100% טבעונים, אלא למסה קריטית, שהיא 15%-10%. אז יהיו ח"כים טבעונים, חברי מועצה, עיתונאים, שופטים, וזה יגרום לכדור השלג להתגלגל בעצמו. יהיה פחות קשה להניע דברים, הטבעונות תהיה במיינסטרים ויהיה קונסנזוס סביבה".

בניגוד לעמדה הפסקנית של פז, שפון לא חושב שאנחנו עומדים בפתח מהפכה טבעונית. "מבחינה מספרית הטבעונות נמצאת בשוליים ואנחנו רואים בעיקר עלייה בצריכת מזון מן החי", הוא אומר. "מה שיכול להשפיע הוא שינוי במדיניות: אם המדינה תבין את המחיר הסביבתי הגבוה של מזונות מן החי ותפתח סל מזון שמנגיש מוצרים בריאותיים וסביבתיים, כלומר ירקות, פירות, קטניות וחיטה, תעודד חקלאים וצרכנים באמצעות סובסידיות - ייתכן שנראה שינוי. אבל כרגע, על בסיס הנתונים הקיימים, המגמות מראות כי הנטייה האנושית לצריכת בשר תנצח".

גם מאיר-צ'יזיק לא יכול לדמיין עולם שבו רוב בני האדם הם טבעונים, אבל חושב שחייב להתרחש שינוי משמעותי בדרך שבה אנחנו צורכים מזון מן החי. "אכלנו בשר לאורך כל ההיסטוריה האנושית, וכנראה שנמשיך לעשות זאת", הוא אומר, "אבל כיום אנחנו אוכלים יותר מדי מזון מן החי, יותר ממה שהגוף שלנו מסוגל לקבל ויותר ממה שהסביבה מסוגלת לספק. אנחנו אוכלים בשר באיכות ירודה, עמוס באנטיביוטיקה והורמונים. השינוי המתבקש שיש לעשות כדי לשמור על הסביבה ועל הבריאות שלנו הוא לאכול פחות בשר - אבל שיהיה איכותי, ולצרוך יותר ירקות, פירות וקטניות". מאיר-צ'יזיק ממליץ על שינוי נוסף: לאכול בחמלה. "לקנות בשר אצל הקצב השכונתי, לאכול מזון אורגני, לקנות ירקות ופירות ישירות מהחקלאי כדי לעודד את החקלאות המקומית, או לפחות מהירקן. ויותר מכל: להבין מהיכן מגיע המזון שאנחנו אוכלים".


לכתבה בדהמרקר

כתבות קשורות:

1-10 of 532