עשרת המזונות שיהפכו אתכם חולים יותר

פורסם: 9 באפר׳ 2013, 8:12 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 9 באפר׳ 2013, 8:14 ]
מאת רונה מור, 9/4/2013

פתאום קם אדם בבוקר, אוכל דגני בוקר בחלב, ממשיך עם עוף בצהריים ומסיים בגבינת שמנת וחטיף "בריאות" בערב. הוא חושב שהוא מכניס לפיו אוכל מזין אך הוא טועה. הוא אוכל שומן רווי, סוכר וחומרים משמרים.
בכתבה הקודמת בסדרה זו עסק המדור טיפ של בריאותבמנגנוני המזונות היוצרים דלקות בגוף ובעשרת המזונות האנטי-דלקתיים על פי משנתו של ד"ר מיכאל ויינפאס, רופא מומחה לרפואת משפחה במכבי שירותי בריאות, שעוסק גם ברפואה טבעית. כעת מציג ויינפאס את המשנה המשלימה: עשרת המזונות שמעוררים דלקות בגוף ומזונות מזיקים נוספים שכדאי להימנע מהם. והרי הם לפניכם:

סוכר לבן 
הסוכר הלבן מורכב מקלוריות ריקות – כאלו הנטולות ערך תזונתי, שמשמינות ומפרות את האיזון הקיים במערכות רבות בגוף. הסוכר הלבן הוא פחמימה פשוטה שמייצרת עומס של סוכר בדם (גלוקוז) וגורמת לעלייה חדה ברמות האינסולין (הורמון שתפקידו לווסת את רמות הסוכר), מה שמוביל לעייפות קשה, לעלייה בתחושת הרעב, להשמנה וכמובן לסוכרת. מחקר שפורסם לאחרונה ב"הארץ" מצא כי צריכה גוברת של סוכרים נקשרת ישירות להתפתחות סוכרת, בניגוד למה שחשבו עד כה.
בנוסף, צריכת סוכר לבן מעלה את הטריגליצרידים (שומנים שמקורם במזון) בדם ובכך תורמת להתפתחות מחלות לב ודלקות, מגבירה תהליכי חמצון שמחלישים את מערכות הגוף, הורסת רקמות ותורמת להתפתחות תהליכים סרטניים.
כמעט כל מזון מתועש מכיל סוכר וכך אנו צורכים אותו בכמות עצומה ומעבר לנדרש.
 

ממתיקים מלאכותיים
רוב תחליפי הסוכר, הממתיקים המלאכותיים, הם חומרים גרועים. החומרים הללו מבלבלים את מנגנון השובע - הם נשארים בגוף, לא נספגים ולא מתפרקים ובכך תורמים להשמנה. הם זרים לגוף, לא משתתפים במטבוליזם וחשודים כמשלשלים, אלרגיים ומסרטנים.
רוב חברות המזון ממציאות למעשה סם חלופי לסוכר, ואף על פי שהוא משמין פחות הוא יותר מסוכן. את תחליפי הסוכר - כגון סכרין, ציקלאמט, אססולפאם-K, סוכרה-דיאט, מלטיטול, סורביטול, קסיליטול ומולטידקסטרוז - ניתן למצוא בכל משקאות ומזונות הדיאט, כולל מסטיקים ללא סוכר.
החומר אספרטיים מסוכן במיוחד ומצוי גם בעוגיות וריבות. בחימום הוא מתפרק לחומרים שעלולים להיות רעילים לגוף כגון פורמלין וחומצה פורמית.

עוף. מכיל רעלנים שלא ניתן להיפטר מהם בבישול

עוף. מכיל רעלנים שלא ניתן להיפטר מהם בבישול. צילום: ניר כפרי

קמח לבן 

קמח לבן, הנמצא כמובן בלחם, מאפים ועוגות, הוא קמח טחון שבו נפגם גרעין החיטה השלם – מוסרים ממנו הנבט והקליפה ועמם הוויטמינים, המינרלים, החלבונים והסיבים התזונתיים. הוא מכיל רק עמילן חיטה - פחמימה ריקה בעלת ערך תזונתי נמוך מאוד שנספגת בדם ומעלה במהירות את רמת הסוכר. בתהליך ניצול הסוכר לאנרגיה, הגוף צריך לשדוד ויטמינים ומינרלים מהלב, המוח, הדם, העצמות, השרירים, הכבד, הכליות ומערכת העצבים. והתוצאה: חוסר איזון בוויטמינים ובמינרלים המשפיע על תפקוד האיברים בגופנו. הקמח הלבן נפוץ מאוד ומנציח תת-תזונה ללא תחושת רעב.

דגני בוקר 
גם דגני הבוקר התמימים, המורכבים לרוב מסוכר, הם למעשה מוצר מזיק: מזון מעובד שרובו עשיר בנתרן ותחליפי סוכר. כמעט כל סוגי דגני הבוקר מעובדים: הם עוברים חימום, גריסה וליטוש. בשל עיבודם ואיבוד הסיבים התזונתיים הם נספגים במעי מהר יותר ומעלים את הסוכר בדם בבת אחת. לכן גם דגני בוקר מלאים וללא סוכר, שמעובדים גם הם, אינם בריאים כפי שאנו חושבים.
בנוסף, קשה לשבוע מדגני בוקר והמנה המומלצת מהם, שמספקת את כמות הפחמימות הרצויה, לא ממלאה גם את קיבתו של ילד בן ארבע. לכן הם מובילים לצריכת פחמימות בכמות גדולה שעלולה לגרום בסופו של דבר להשמנה.

מונוסודיום גלוטמאט 
סוג של מלח המצוי באבקות מרק בכמויות גדולות, ברטבים, תבלינים, בשר, מזון מעובד ומשומר ובאוכל סיני. עם זאת הוא יכול להיות גם במזונות שאינם ארוזים כמו מזון מהיר וסלטים מוכנים. יש לו השפעה רעילה על מערכת העצבים: הוא מוליך עצבי מעורר שבכמויות גדולות עלול לגרום לשיבושים קוגניטיביים ולפגיעה מוחית ולמצבים פתולוגיים נוספים כמו הפרעות בהתפתחות המוח אצל תינוקות וילדים קטנים, ופגיעה בזיכרון אצל מבוגרים, התקפי אפילפסיה וגידולים.
רצוי כי אנשים, ובפרט נשים הרות ובעלי נטייה לכאבי ראש, מיגרנות, אלרגיות ומחלות בדרכי העיכול, ישתדלו להימנע מכמויות גדולות ממנו.

בשר (פרה, עגל, כבשה וחזיר)
בעידן הבשר המתועש השתנו כללי המשחק. הרכב הבשר בתקופת האדם הקדמון היה שונה משמעותית מזה שאותו אנו אוכלים כיום: עשיר בחומצת אומגה 3 ועם הרבה פחות שומן רווי - חומר פרו-דלקתי מהמעלה הראשונה שעליו נכתב בפירוט בכתבה הראשונה בסדרה. כיום הבשר מכיל כולסטרול, חומצה ארכידונית - חומצת שומן מסוג אומגה 6 התורמת להיווצרות תהליך דלקתי עם הרבה כימיקלים מסוכנים ומסרטנים - וחומרים לא רצויים נוספים כגון אנטיביוטיקה ששימשה לזירוז גדילה בבעלי החיים, מתכות רעילות, שאריות חומרי הדברה, שאריות של תרופות, הורמונים וחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. כל זאת עקב הגידול והפיקוח הלקויים על הזנת בעלי החיים. מחקרים עדכניים מראים קשר ברור בין צריכת בשר להשמנה, התפתחות מינית מוקדמת בבנות, דלקות, מחלות לב, סוכרת, סרטן מסוגים רבים, דמנציה (שיטיון), תמותה בטרם עת ועוד.
אמנם בשר בקר נחשב למקור טוב לברזל והסיבה לכך היא הספיגה הטובה שלו בגוף, אך כאשר הוא נספג טוב מדי ובכמות גדולה מדי – הוא הופך לרעיל.

עוף לא רזה/ כגון שוק (פולקע) וירך
אמנם בשר עוף מכיל מעט פחות שומן מאשר בקר, אך הוא אינו דיאטטי. אחוז השומן שבו עלה בשל עיוותים גנטיים ומניפולציות גידול אחרות, מכ-8% בשנות ה-70 ל-23%-22% בימינו. הסרת השומן הגלוי תעזור רק חלקית, שכן הוא חודר גם לשרירי העוף ובייחוד לרגליים – הפולקע (בדומה לפתולוגיה של אנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית). במחקר שפורסם ביוני 2010 ב-The American Journal of Clinical Nutrition, שמנה 373 אלף משתתפים, נמצא קשר מובהק בין השמנה לבין צריכת בשר, ודווקא בשר עוף תרם לכך משמעותית יותר מבשר בקר.
בנוסף, בעיקר בעוף מצויים רעלנים שמגיעים דרך תכשירים שניתנים לו לזירוז גדילה, שלא ניתן להיפטר מהם בבישול והם מעוררים דלקת ובעלי נזק מצטבר להתפתחות סרטן, ודרך חומרים נוספים הדומים לאלו שצוינו בבשר.
ובשורה לכל אלו המצדדים בחלבון הרב שבו: חלבון מהחי שנחרך בטמפרטורה גבוהה (על האש או בגריל למשל) עובר שינויים שהופכים אותו לחומר מסרטן במיוחד.
בנוסף, עיכול חלבונים מן החי משחרר חומצות אורגניות שהגוף בדרך כלל מנטרל בעזרת שחרור הסידן שבעצמות. אכילה מרובה של חלבונים, במיוחד מהחי, דורשת מהגוף כמות רבה של סידן, שחלקו נלקח מהעצמות. כך נחלשת חסינותן ועולה הסיכון לשברים.

חלב 
גם חלב הוא מקור לסיכונים בריאותיים. הוא מכיל כמויות גדולות של שומן רווי וכולסטרול;  כמויות גדולות של הורמוני מין נקביים - כיוון שבמשקי החלב המודרניים חולבים את הפרות גם בטרימסטר השלישי להריונן. הורמונים אלו עשויים להשפיע על כמה סוגי גידולים סרטניים ובעיקר סרטן הערמונית וסרטן השחלות. הורמונים מסוימים קשורים גם להתפתחות מינית מוקדמת בקרב ילדים, לאקנה ולירידה בפוריות בקרב גברים; שאריות של אנטיביוטיקה – בשל החליבה התכופה במשקים התעשייתיים ותנאי התברואה הירודים, פרות רבות סובלות מדלקות עטין כרוניות שמצריכות טיפול בתרופות אנטיביוטיות ואלו נמצאות בריכוזים נמוכים בחלב; על פי דו"ח השירותים הווטרינריים לשנת 2011, כ-10% מדגימות חלב הבקר בישראל חרגו מהתקן לאלפאטוקסינים - רעלנים מסרטנים העמידים בפני פסטור.

מוצרי החלב דלים בסיבים תזונתיים ודלים בברזל, ויש לזכור שהם והגבינות שאנו רוכשים ברשתות השיווק הם מוצרים מתועשים ומעובדים לכל דבר. הם עשויים להיות מלאים בסוכר, במלח, להכיל חומרים מייצבים ומקרישים וחומרים משמרים לרוב; גבינות השמנת מכילות כמויות גדולות ביותר של שומן, שרובו רווי, וכן מייצבים שנועדו למנוע את פירוק הגבינה ולהאריך את חיי המדף שלה.

מרגרינה
מרגרינה מכילה בין השאר שומן אשר עבר עיבוד תעשייתי להקשייתו (כגון כזה המצוי בשמני סויה וחמנייה שנוזליים בבסיסם). השומן הצמחי המעובד נקרא גם שומן טראנס ובמרגרינה הוא מככב בכמויות גדולות. בעת העיבוד שלו משתנה מבנה החומצות שבו והוא הופך דומה לשומן הרווי, גורם לגוף לנזקים דומים (כגון השמנה, כולסטרול גבוה, זיהומים ואלרגיות) ואף גרועים יותר כאשר הוא נצרך בקביעות. הגוף לא יודע כיצד להתמודד עמו ולסלקו ביעילות. שומן זה פוגע בגמישות דופן התא וגורם לחדירות-יתר לרעלים סביבתיים, חיידקים ונגיפים מחוללי מחלות, או במילים אחרות – לדלקת (חשוב לציין שכיום יש גם מרגרינות חלופיות – ללא שומן טראנס).
בנוסף, בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות מחקריות המצביעות על עלייה ברורה בשיעור התמותה ממחלות לב כליליות לאחר צריכתו של שומן טראנס.
הוא נמצא גם במאפים תעשייתיים כמו קרקרים, עוגות, עוגיות, בורקס, מלאווח, ג'חנון, קרואסונים, ופלים ובמאכלים מטוגנים רבים כמו צ'יפס.

חטיפים מלוחים ומתוקים
כל עיבוד מזון גורם לאיבוד ערכו התזונתי המקורי. חטיפים, כגון בייגלה, עוגיות וביסקוויטים, הם המצאה מעובדת לחלוטין. ברוב המקרים הם מורכבים מקמח לבן, שומן באיכות הגרועה ביותר וכמויות גבוהות של מלח או סוכר. בנוסף, מצויים בהם אלרגנים שנמצאים בחומרי הטעם והריח שבהם וחשיפה ממושכת להם עלולה לגרום לאסתמה ומחלות עור. החטיפים, כחלק מתזונה עתירת צבעי מאכל, חומרי שימור וטעם, נתרן ועוד, עלולים בכמות מרובה לפגוע בתפקודה התקין של רירית המעי, המשמשת מחסום בפני חדירתם של גורמים פתוגניים למחזור הדם. היצרנים דואגים לייצר אותם בצבע, טעם ומרקם אטרקטיביים בעזרת תוספים כימיים.
גם חטיפי "הבריאות" למיניהם אינם בריאים בהכרח. חלקם עתירי פרוקטוז – ממתיק תעשייתי שעשוי מתירס, מזיק וחסר כל ערכים תזונתיים אמיתיים. לפי מחקרים, צריכתו מעלה את הדלקתיות בגוף ואת הסיכון לאבנים בכליות.

רוב המזונות המזיקים הם כאלו העוברים עיבוד תעשייתי לשם הארכת חיי מדף והתאמה לטעמו של הצרכן במחיר הנמוך ביותר. מי שרוצה להבטיח את בריאותו, טוב יעשה אם בתור התחלה יפחית בעשרת המזונות הגרועים ויאכל יותר מעשרת המזונות הטוביםוהאנטי-דלקתיים.


Comments