דיון בבריטניה בנושא כמות המזון העצומה הנזרקת לפחי האשפה על ידי רשתות המזון

נשלח 14 בפבר׳ 2014, 2:36 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 14 בפבר׳ 2014, 2:37 ]
לימור טבת | 09.02.2014 |

לפני כשבועיים התמלאו כותרות העיתונים בבריטניה בסיפור מטריד – שלושה גברים יעמדו למשפט באשמת גנבת מזון מפחי זבל מחוץ לסניף של רשת המזון אייסלנד בצפון לונדון. לפי הסיפור, שנחשף לראשונה בגרדיאן, השלושה, פול מאי מעצב גרפי עצמאי בן 35 ועוד שני חברים, הגיעו אל חצר החנות ב-25 באוקטובר, קצת לפני חצות, ואספו עגבניות, פטריות, גבינה ועוגות בשווי כולל של 33 פאונדים (כ-180 שקלים). כשהיו בדרכם החוצה, נעצרו והובאו לתחנת המשטרה, שם עוכבו למשך 19 שעות.

השלושה נעצרו בתחילה בחשד לפריצה, אך לאחר מכן שונה האישום לסעיף מעורפל – המצאות במקום אסור (שטח השייך לרשת אייסלנד) למטרה לא חוקית (גניבת מזון). מהתביעה בבריטניה נמסר כי הוחלט להאשימם בשל "עניין רב לציבור". בראיון לגרדיאן אמר מאי כי הוא מתכוון לטעון בבית המשפט כי היה רעב ורצה לאכול את המוצרים, שממילא היו בדרכם לאתר אשפה.

למחרת חשיפת הסיפור, שעורר את זעמם של רבים בבריטניה, הועלו לרשתות החברתיות מספר עצומות הקוראות לסגירת התיק נגד השלושה. מנכ"ל רשת אייסלנד, מלקולם וולקר, שדאג שמא שמה של הרשת ייפגע, אמר כי אין לאייסלנד קשר לסיפור ואף ביקש מהתביעה לסגור את התיק נגד השלושה. יממה לאחר הפרסום, כנראה בעקבות הביקורת העצומה, הודיעה התביעה בבריטניה כי היא סוגרת את התיק, כיוון שהשתכנעה שאין בכך עניין לציבור. לאחר סגירת התיק אמר מאי כי הוא נושם לרווחה והוסיף כי השאלה המוסרית בה צריך להתמקד היא השלכת מזון רב וראוי למאכל לפחי הזבל ולא באנשים שאוספים ומשתמשים במזון הזה. "במובן מסויים אני אפילו גאה במה שעשינו", הוא אמר לגרדיאן.

המקרה הזה העלה מחדש לדיון בבריטניה את נושא כמות המזון העצומה הנזרקת לפחי האשפה על ידי רשתות המזון, וכן את תופעת הצלילה לפחים (dumpster diving או skipping) – איסוף מוצרי מזון מפחי האשפה מחוץ לחנויות מזון על מנת לבשלם ולאכלם. התופעה הפכה לפופולרית יותר ויותר בבריטניה, בין היתר בשל העלייה ביוקר המחיה. לפי הערכה ממשלתית, 15 מיליון טונות של מזון נזרקים מדי שנה ברחבי הממלכה. לאחרונה הודתה רשת טסקו, אחת מרשתות המזון הגדולות בבריטניה, כי היא זרקה 28,500 טונות של מזון במחצית הראשונה של 2013. היא אף הוסיפה כי באופן קבוע היא זורקת כ-40% מהתפוחים וכ-30% מסלטי הירקות הארוזים.

נושא בזבוז המזון עלה למודעות בבריטניה בסוף 2010, אז שודרה בבי-בי-סי התוכנית "Great British Waste Menu", במהלכה ארבעה שפים מובילים ומוכרים קיבלו משימה - לבשל ארוחת מפוארת ל-60 אנשים אך ורק עם רכיבי מזון שהושלכו לפח. התוכנית עקבה אחר המפגשים של השפים עם המשליכים השונים, בהם חקלאים, רשתות מזון וצרכנים. במהלך התוכנית נחשפה הכמות העצומה של מזון ראוי למאכל שנזרק לפחים.

מתוך "Great British Waste Menu" - שפים מחטטים באשפה והמומים ממה שהם מוצאים

למרות שחלק מרשתות המזון הגדולות, שהן התורמות העיקריות לבזבוז המזון, החלו להעביר חלק מהמזון לעמותות ולנזקקים, הן עדיין מעבירות את רוב המזון לאתרי אשפה. יש לכך כמה סיבות, שהעיקריות בהן – חשש מתביעות ורצון לשמר רווחים. בעבר היו מקרים בהם אזרחים שאספו מזון מפחים מחוץ לרשתות המזון, שלפי החוק עדיין שייכים לרשתות המזון, תבעו את הרשתות בשל קלקול קיבה. רשתות המזון לא רוצות להיות אחראיות על אנשים שאוכלים מוצרים שתוקפם פג. בנוסף, אחד הטיעונים המרכזיים – אם המוצרים יחולקו בחינם, אנשים יקנו פחות את מרכולתם. כדי להימנע מאיסוף מזון מהפחים מחוץ לחנויותיהן, חלק מרשתות המזון אף מפזרות אקונומיקה על המוצרים וכולאות את פחי האשפה בכלובי סורגים, כך שלא ניתן להגיע אליהם.   

לפי דו"ח שפרסם מכון המהנדסים של בריטניה בשנה שעברה, עיקר הבזבוז מתרחש מפני שרשתות המזון לא מקבלות סחורות שאינן עונות של הסטנדרטים האחידים של גודל, צבע או מרקם. ברשת המזון של "מרקס אנד ספנסר" למשל, סיפרה לי אחת העובדות, לא מוכרים מלפפונים שאינם ישרים לחלוטין. לפי הדו"ח, 30% מגידולי הירקות בבריטניה מעולם לא נקצרים בגלל שאינם עונים לקריטריונים של המשווקים.   

למרות שנהוג לחשוב שאין אלטרנטיבה לרשתות המזון הגדולות, בלונדון הוקמו בשנים האחרונות רשתות מזון  הנקראות – "הסופרמרקט של העם" (The People’s Supermarket). מדובר בחנויות קטנות ומקומיות, שמרכולתן מגיעה מספקים מקומיים בלבד. במקרה שהירקות והפירות נרקבים או נפגמים, העובדים מבשלים אותם במטבח של החנות והם נמכרים כארוחות מוכנות או כממרחים לכריכים. יכול להיות שבחנויות האלה טמון העתיד ואולי הפתרון החלקי לפחות לבזבוז המזון.



Comments