מימון מחקרים על ידי בעלי אינטרסים ובכללם תעשיית המזון הוא תופעה גוברת הטומנת בחובה סכנה לבריאות הציבור. דוגמה להטיה באחד המחקרים הגדולים שנעשו על הקשר שבין צריכת חלב והגדלת מסת העצם

למסקנות של מחקרי תזונה רבים השפעה רחבה על כלל הציבור. הן משפיעות על גיבוש המלצות תזונה ממשלתיות ועל המלצות גופים מקצועיים העוסקים בתזונה, על מדיניות הזנה במוסדות חינוך וגופים ציבוריים, וכן על הבטחות בריאות שיצרנים רשאים לפרסם ביחס למוצריהם. בנוסף, רבים ממחקרים אלו מקבלים חשיפה רחבה בתקשורת ועשויים להשפיע על עמדתם של אנשי מקצוע כמו רופאים ודיאטנים ולהשפיע ישירות על התנהגות הצרכנים ובריאותם.

מחקר שפורסם בדצמבר בכתב העת PLOS Medicine מעלה ממצאים מטרידים על הקשר שבין מימון מחקרים על ידי גורמים בתעשיית המזון לבין מסקנות המחקרים. החוקרים בדקו את סקירות הספרות שהתפרסמו בנושא השפעת משקאות ממותקים על השמנה (17 בסך הכל) ומצאו שאלו שזכו למימון מתעשיית המזון נטו להציג מסקנה השוללת קשר חיובי בין צריכת משקאות ממותקים להשמנה פי חמישה מסקירות מדעיות שלא זוכות למימון כזה.

מחקר זה מצטרף למחקר מקיף של חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ומבית החולים לילדים בבוסטון, שהתפרסם ב-2007, גם הוא בכתב העת PLOS Medicine. החוקרים אספו באופן שיטתי את כל מחקרי התזונה שהתפרסמו בין ינואר 1999 לדצמבר 2003 - סך הכל 206 מחקרים - ועסקו בהשפעת צריכת חלב, מיצים, משקאות קלים או רכיבים שנמצאים במשקאות הללו (למשל סידן בחלב או ויטמינים במיץ) על משתני בריאות שונים כגון השמנה, מחלות לב, סוכרת, סרטן ובריאות העצם. הם מצאו שמחקרים שמומנו באופן בלעדי על ידי תאגידי המזון נטו פי ארבע עד שמונה לקבל תוצאות המיטיבות עם המממן. למשל, שמשקאות ממותקים לא מעלים את הסיכון לחורים בשיניים או שחלב תורם לבריאות העצם.

צילום: בלומברג

המחקר גם חושף שמימון מחקרים על ידי גורמים הקשורים בתעשיה הוא תופעה נפוצה בספרות הביו-רפואית: מבין המחקרים שדיווחו על קבלת מימון חיצוני, 22% מומנו באופן מלא על ידי גורם בתעשיית המזון, 32% מומנו באופן חלקי על ידי גורם בתעשיית המזון או על ידי גורם ציבורי מקורב לה (כמו למשל משרד החקלאות), ורק 47% קיבלו מימון מלא מגורמים ציבוריים שאינם קשורים בתעשייה. בסך הכל הצהירו 54% מן המחקרים על מימון חיצוני כלשהו. לגבי יתר המחקרים, לא הוצהר דבר ולכן לא ניתן לדעת אם זכו למימון חיצוני, ועל ידי מי.

ממצא מעניין נוסף שהעלה המחקר הוא שההטיה במחקרים היתה חמורה במיוחד במחקרים התערבותיים - ניסוי מבוקר בבני אדם שבוחן את השפעתו של חומר מסוים על קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת.

החוקרים לא מצאו מחקר התערבותי אחד מבין המחקרים שמומנו במלואם על ידי תעשיית החלב, המיצים או המשקאות הקלים אשר מסקנותיו היו שליליות ביחס לגורם המממן. זאת לעומת 37% מהמחקרים שלא מומנו על ידי התעשיות הללו שמסקנותיהם כן היו שליליות. תוצאות אלו משמעותיות במיוחד מפני שמחקרים התערבותיים מבוקרים נמצאים בראש פירמידת ההוכחה המדעית בתזונה ובעלי המשקל הגבוה ביותר בגיבוש מדיניות תזונה. בנוסף מדגישים החוקרים, שכאשר מדובר בחלב, מיצים ומשקאות קלים שנפוצים מאוד בתזונת ילדים, להטיית המחקר עשויות להיות השלכות משמעותיות על בריאותם.

כאנשי מקצוע מתחום הבריאות והתזונה, בחרנו להביא דוגמה נוספת להטיה מחקרית מתחום החלב. אחד הנושאים המדוברים בתחום החלב הוא צריכת חלב בגיל ההתבגרות וחלון ההזדמנויות שנסגר בתקופה זו לבניית מסת העצם. מצדדי החלב טוענים שלצריכת חלב תפקיד חשוב בקביעת מקסימום מסת העצם בגיל ההתבגרות, ולכן היא תורמת בשנות החיים הבוגרות להפחתת הסיכון לאוסטאופורוזיס – מצב של דלדול העצם שבו העצמות חלשות וגובר הסיכון לשברים, בעיקר בצוואר הירך, בפרק כף היד ובחוליות עמוד השדרה.

בשנת 2004 פורסם ב-British Journal of Nutrition מחקר שהוא למיטב ידיעתנו המחקר ההתערבותי הגדול והממושך ביותר שעסק בהשפעת צריכת חלב על מסת העצם וצפיפותה בקרב מתבגרות. זהו מחקר שעדיין זוכה לפרסום רחב. רופאים ודיאטנים התומכים בחלב מצטטים אותו כחזית המדע בתחום וכתשובה לשאלה מדוע צריך לצרוך שלוש מנות חלב ביום. גם אנו לא הטלנו בו ספק עד לא מזמן.

מדובר במחקר שעקב במשך שנתיים אחר 757 ילדות בנות 10 מתשעה בתי ספר בבייג'ין בסין. בתי הספר חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות: קבוצה אחת קיבלה בכל יום לימודים חלב מועשר בכמות סידן השקולה לכשלוש מנות חלב, קבוצה שנייה קיבלה חלב שבנוסף לסידן הועשר בוויטמין D וקבוצה שלישית שימשה כקבוצת ביקורת ולא קיבלה חלב בבית הספר.

את המחקר מימנה חברת המחקר והפיתוח של תעשיית החלב האוסטרלית. בנוסף, איגוד החלב האוסטרלי מימן את טיסות החוקרים מאוסטרליה לסין, חברת נסטלה מימנה את בדיקות המעבדה, ותאגיד החלב האוסטרלי פיתח את נוסחת החלב המיוחדת וגם תרם את החלב למשך כל שנות הניסוי.

מסקנות המחקר היו ששנתיים של צריכת חלב מועשר בסידן הובילו לעלייה מובהקת בגובה (0.6%), במשקל (2.9%), במסת העצם (1.2%) ובצפיפותה (3.2%). בקרב בנות ששתו חלב עם ויטמין די היתה אף עלייה ניכרת יותר של 2.4% במסת העצם ו-5.5% בצפיפותה. החוקרים סיכמו את המחקר בכך שממצאים אלו מחזקים את החשיבות שבהוספת חלב לילדים בתוכניות בתי הספר. אולם כאשר קוראים את המחקר במלואו ולא רק את שורות המסקנות מתגלה תמונה שונה מאוד. מסתבר שכשהחוקרים שבו אל הנערות לאחר שנתיים כדי לבחון את השפעת הגברת החלב בתזונה הם לא מצאו הבדלים מובהקים בגובה, במשקל, בהתפתחות השדיים, ובאף אחד מהמדדים של בריאות העצם.

למעשה, בין קבוצות הניסוי לביקורת התגלה הבדל מובהק אחד בלבד: הבנות ששתו חלב הקדימו לקבל וסת. בעוד בקבוצה שקיבלה חלב מועשר בסידן שיעור הבנות שכבר קיבלו וסת בתום הניסוי היה 50.5% ובקבוצה שקיבלה חלב מועשר בסידן וויטמין D שיעור הבנות שקיבלו וסת היה 48.4%, הרי שבקבוצת הביקורת שלא קיבלה חלב, שיעור מקבלות הווסת בתום הניסוי היה 39.2% - פער שעשוי להיות מוסבר בהשפעה אפשרית של צריכת חלב על התפתחות מינית מוקדמת בשל הורמוני המין הטבעיים שהוא מכיל.

בשלב זה הציעו החוקרים דרך אמידה שונה לבחינת השפעת צריכת החלב על מדדי בריאות העצם. במקום אמידת השינוי האבסולוטי (השוואה בין ממוצעי קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת), הציעו אמידה של שיעורי שינוי (השוואת ממוצעי אחוזי השינוי בין קבוצת הניסוי לביקורת). שיטת אמידה זו אכן הובילה לשיפורים מובהקים במדדי מסת וצפיפות עצם לאחר צריכת חלב, כפי שדווח במסקנות המחקר, אך היא מעלה תמיהות: כיצד קורה ששתי שיטות אמידה שונות הובילו לתוצאות שונות, אך דווקא התוצאה שהיטיבה עם הגורמים המממנים הפכה למסקנת המחקר, וזאת אף מבלי שהחוקרים מספקים כל נימוק לבחירה זו. מעבר לכך, כלל ידוע במחקר הוא שאם תוצאות מחקר רגישות לשיטת האמידה, אז לא ניתן לייחס משמעות לממצאיו.

בחיפוש מידע על קבוצת המחקר, גילינו ששנה מאוחר יותר, ב-2005, בעקבות ביקורת עמיתים על טעויות אמידה, התפרסם תיקון למחקר בכתב העת British Journal of Nutrition. בתיקון זה נמחקו ההבדלים במדד מסת העצם בין הקבוצה שקיבלה חלב מועשר בסידן לבין קבוצת הביקורת. כל התוצאות שעסקו ביתרונות החלב המועשר גם בוויטמין D נשארו מובהקות, מה שכפי הנראה מראה שתוסף הוויטמין ולא החלב משפיע על מדדי בריאות העצם.

באותו החיפוש על קבוצת החוקרים, גילינו עוד התפתחות מפתיעה: שלוש שנים לאחר הניסוי, ב-2007, חזרו החוקרים למשתתפות המחקר שהיו כבר בנות 15, הפעם ללא מימון תעשיית החלב ותאגידי החלב האוסטרליים, ובדקו שוב את מדדי מסת העצם וצפיפותה. במחקר הזה, שפורסם בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition, לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים בין הקבוצות, והחוקרים סיכמו אותו כך: "לצריכת חלב בתקופת הנעורים המוקדמים אין השפעה ארוכת טווח על בריאות העצם".

מימון מחקרים על ידי בעלי אינטרסים ובכללם תעשיית המזון הוא תופעה הטומנת בחובה סכנה להטיות ולבריאות הציבור. חוקרים יכולים לנסח השערות, לבנות את המחקר או לנתח את הנתונים בדרך שמיטיבה עם המממן. סקירות ומטאנליזות עשויות גם הן לעסוק במחקרים באופן סלקטיבי או לפרש כך את תוצאותיהם.

ד"ר בן גולדקר (Ben Goldacre) מנתח בספרו Bad Pharma בעיות ידועות נוספות במחקר הרפואי – לעתים הגורם המממן או החוקרים הנתמכים נמנעים מפרסום מחקרים שתוצאותיהם אינן נוחות לתעשייה. כך, פעמים רבות חוקרים, אנשי מקצוע והציבור כולו נחשפים רק לחלק מהמחקר המבוצע, והמידע המשמש בסיס לגיבוש מדיניות ציבורית הוא חלקי. בעיה נוספת היא שגורמים בתעשייה נוטים לממן מחקרים המתמקדים במעט היבטים חיוביים של המוצר שהם רוצים לקדם, ומתעלמים מהיבטים אחרים שעשויות להיות להם השלכות שליליות על בריאות הציבור. בדרך זו המחקר מאדיר היבטים מסוימים במוצר ומתעלם מסכנות הכרוכות בצריכתו. כאנשי מקצוע שעיסוקם העיקרי הוא תזונה ורפואה, ועל רקע מעורבותה הגדולה של תעשיית המזון במחקרי תזונה, אנו תקווה כי יתעורר דיון מדעי בנושא זה שיוביל לעצמאותו של מדע התזונה כמה שאפשר ולמזעור השפעתם של הגורמים האינטרסנטיים.

טל חייקין היא דיאטנית קלינית, בעלת קליניקה לטיפול בהשמנה וסוכרת וחברה בפורום צמחונות וטבעונות של עמותת הדיאטנים עתיד; ד"ר מיכאל ויינפאס הוא רופא מומחה ברפואת משפחה במכבי שירותי בריאות