הממשלות מגיבות על הנזק האקלימי שגורמות תעשיות בע"ח

נשלח 6 באוק׳ 2009, 3:09 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 21 ביולי 2011, 5:35 ]
מועד פרסום: 30/9/2009
 
הנזק הסביבתי העצום שגורמות תעשיות בעלי-החיים ידוע מזה שנים רבות, אולם עד לאחרונה קשה היה להאמין שממשלה כלשהי תעיז לתבוע מתעשיות בעלי-החיים לשלם על הנזק או להמליץ לצרכנים לצרוך פחות מוצרים מן החי מטעמים סביבתיים. המצב משתנה - יום צמחוני, מדריכים לתזונה נכונה ותשלום עבור זיהום האוויר הן חלק מהפעולות.
 
ב-29.11.2006 פרסם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם דוח בשם "צלו הארוך של משק-החי: סוגיות ואופציות סביבתיות". הדוח קבע שחקלאות המנצלת בעלי-חיים היא אחד מן הגורמים העיקריים לנזק סביבתי על פני כדור-הארץ, בכל ההיבטים הסביבתיים. לתשומת-לב מיוחדת זכה ההיבט האקלימי. תעשיות בעלי-החיים (הפקת מזון לחיות, גידול החיות, ההרג ועיבוד מוצרים) פולטים גזי חממה יותר מכל גורם אחר – הרבה יותר מתחבורה. מדובר ב-18% מגזי החממה שנגרמים עקב פעילות אדם.
 
דוח האו"ם מסמן את ראשית ההכרה הרשותית בנזקים הסביבתיים שגורמות תעשיות-החי, והשפעתו ממשיכה ואולי אף גוברת עם הזמן. עם זאת, "צלו הארוך של משק-החי" הוא דוח שמרן ביותר, שאמנם מציע לשפר את הניהול הסביבתי של התעשיות החקלאיות, אך אינו מתייחס ישירות לפתרון הסביבתי המתבקש: צמצום בצריכת המוצרים מן החי.
 
ד"ר ראג'נדרה ק. פצ'אורי הוא כלכלן המכהן בראשות הפאנל הבין-ממשלתי בעניין שינוי האקלים של האו"ם (IPCC) וחתן פרס נובל לשלום בשם IPCC. ב-8.9.2008 נאם פצ'אורי בלונדוןוהכריז שהפחתה בצריכת בשר היא "ללא ספק האפשרות המושכת ביותר" לעצירת שינוי האקלים. "ותרו על בשר יום אחד [בשבוע] מראש, והפחיתו זאת מכאן ואילך", יעץ פצ'אורי והסביר לבריטים שוויתור לאומי על יום אחד של בשר בשבוע יפחית את פליטת גזי החממה בערך השווה להורדת חמישה מיליון מכוניות מהכביש. נאום פצ'אורי זכה להד תקשורתי עצום בעולם. בדרך-כלל הנאום תואר כהצהרה פרטית של דמות סמכותית, אך יש שהתייחסו אליו כהמלצה של האו"ם.
 
אם עד לשנים האחרונות רק ארגונים להגנה על בעלי-חיים העזו לומר בקול שיש להפחית בצריכת המוצרים מן החי מטעמים סביבתיים, ושתעשיות בעלי-החיים צריכות לשאת בנזק הסביבתי שהן גורמות – הרי שכיום מתמסדים רעיונות אלה במהירות. מיסוד הביקורת הסביבתית על תעשיות-החי מצטרף לביקורת הבריאותית הוותיקה יותר, שקוראת להפחתה בצריכת המוצרים מן החי בגלל סכנת מחלות לב, סרטן, סוכרת ועוד. מגמות אלה מחזקות את משקלה המעשי של הביקורת העמוקה ביותר: הביקורת המוסרית על ניצול בעלי-חיים, על עינויים ועל הריגתם.
 
המלצה בגרמניה, בבריטניה אוכלים פחות בשר בבתי חולים
הגרמנים צורכים בשר רב יחסית לשאר האירופים, קרוב ל-59 קילוגרם לאדם בשנה, אך בשל מודעות בריאותית גוברת, הצריכה ירדה מ-64 קילוגרם ב-1991. החקלאות אחראית ל-15% מגזי החממה שנפלטים בגרמניה. בינואר השנה פרסמה סוכנות הסביבה הפדרלית של גרמניה המלצה לציבור לחזור לנורמות אכילת הבשר שרווחו לפני המלחמה ולאכול בשר רק באירועים מיוחדים. בחיי היום-יום, המליצה הסוכנות לאמץ את התפריט המסורתי של המדינות הים-תיכוניות, העשיר במוצרים מן הצומח.
 
ממשלת בריטניה לא המליצה עדיין על צמחונות, אך היא פועלת בכיוון זה. הממשלה לוחצת על גופים שונים להפחית את פליטת גזי החממה. המעסיק הגדול ביותר במגזר הציבורי הוא שירותי הבריאות הלאומיים, האחראים לרבע מפליטת גזי החממה במגזר הציבורי. שירותי הבריאות נדרשו להפחית את הפליטות ב-10% עד שנת 2015, והם נענו ברשימת צעדים מתוכננים, שפורסמה ב-27.1.2009. אחד מהצעדים הבולטים הוא הפחתת כמות הבשר ומוצרי החלב בארוחות בבתי-החולים. שירותי הבריאות יציעו למאושפזים לאכול יותר ירקות ופירות.
 
בסוף חודש מאי 2007 פורסמה בעיתונות תגובת סוכנות הסביבה הבריטית (גוף הכפוף למשרד הסביבה והחקלאות ולרשות של וויילס) לפנייה מארגון זכויות בעלי-החיים, VIVA!. הסוכנות הביעה הסכמה עם הטענה שלמעבר לתפריט טבעוני עשויה להיות השפעה משמעותית מאוד על האקלים. אולם הסוכנות הביעה חשש שרק מעטים ייענו להמלצה לבצע שינוי כה משמעותי בסגנון חייהם, ולכן, לדבריה, יש להציע שינוי כזה "בעדינות", וסביר להניח שהסוכנות לא תציע בעתיד טבעונות מלאה. הסוכנות גילתה שמשרד הסביבה והחקלאות (DEFRA) מפתח המלצות בנושא שינויי התנהגות רצויים מבחינה סביבתית, ובוחן את נושא צריכת המוצרים מן החי. יתכן אפוא שהמלצות על הפחתת הצריכה יפורסמו בעתיד, אך בינתיים זה לא קרה.
 
מדריכי מזון בשבדיה ובאוסטרליה
מינהל המזון הלאומי של שבדיה והסוכנות להגנת הסביבה, פרסמו ביוני השנה טיוטת חוברת תחת הכותרת "בחירות מזון נבונות לסביבה". המדובר ביוזמה חלוצית בעולם: הממשלה מפרסמת המלצות מפורטות לבחירת מזון ידידותי לאקלים, על רקע עלייה מהירה בצריכת הבשר בשבדיה, המגיעה כיום ל-65 קילוגרם לאדם בשנה.
 
בראשית ההנחיות נכתב, שבשר של יונקים ועופות מהווה את קבוצת המזון בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על הסביבה. ההמלצה הראשונה בחוברת היא: "אכלו בשר, בהחלט, אבל הפחיתו בכמות. נסו להחליף מנה או מספר מנות של בשר בקר, טלה, חזיר או עוף במנות צמחוניות בכל שבוע, או הקטינו את גודל מנות הבשר". בחוברת מובאות המלצות עמומות יותר בנוגע לדגים, המתמקדות פחות בהפחתת הצריכה ויותר בהורדת עומס הדיג על מינים מסוימים. החוברת מכילה גם המלצות בריאותיות תמציתיות על הפחתה בצריכת בשר, ויש בה המלצות בעניין מזון צמחי מועדף מבחינה סביבתית (למשל: להעדיף גידול מקומי). הטיוטה תורגמה לאנגלית והופצה באירופה לשם ביקורת ובתקווה שמדינות אירופיות נוספות יפרסמו המלצות דומות. היא צפויה להתפרסם בקרוב כמסמך ממלכתי עבור הציבור.
 
בספטמבר השנה השיק שר המדע של אוסטרליה את הספר "מדריך CSIRO לחיסכון באנרגיה בבית". CSIRO הוא סוכנות המדע הלאומית של אוסטרליה ואחת מסוכנויות המחקר הגדולות בעולם. אם בעבר הלא רחוק פרסם CSIRO המלצה שערורייתית לצריכה מוגברת של חלבון מן החי כאמצעי להרזיה (לפי מחקר שתעשיות הבשר והחלב השתתפו במימונו), הרי ש"מדריך CSIRO לחיסכון באנרגיה בבית" מציע לעבור לתזונות "עתירות-פחמימות, בריאות ללב וצמחוניות" כי הן "משלבות דפוסי אכילה בריאים עם השפעה נמוכה יותר של גז חממה".
 
הספר מציע להחליף את החלבון מן החי בחלבון מן הצומח, ומבטיח ששינוי זה יביא להפחתת "טביעת-הרגל הפחמנית" (כלומר, פליטת גזי חממה) ב-10,000 שקיות זבל של פחמן דו-חמצני בשנה לאדם. הטבלה המופיעה בספר מבהירה, שמעבר לצמחונות יפחית במחצית את טביעת-הרגל הפחמנית, בהשוואה לתפריט עתיר הבשר והחלב ש-CSIRO המליץ עליו לאחרונה – תפריט הדומה לתזונה האוסטרלית הממוצעת.

יום צמחוני בבלגיה, מדיניות חקלאית בניו זילנד
אחת היוזמות הבולטות לצמצום פליטת גזי החממה היא הפקת "יום צמחוני" בשבוע. עיריית גנט, עיר בלגית בת 240 אלף תושבים תושבים, הפכה ב-13.5.2009 לחלוצה העולמית בקביעת "יום חמישי – יום צמחוני". היום הצמחוני כולל היערכות וולונטרית של המסעדות בעיר להגשת יותר מזון צמחוני או מזון צמחוני בלבד, הגשת ארוחות צמחוניות בבתי-הספר כברירת מחדל, ומערך הסברה גדול לקהל הרחב, לתלמידים ולמסעדנים. המניע הבולט ליום הצמחוני בגנט הוא אקלימי, בנוסף על מניעים סביבתיים אחרים והמניע הבריאותי – על רקע העלייה בשיעור ההשמנה.
 
היום הצמחוני בגנט זכה לסיקור עולמי נרחב ולהתעניינות מצד ערים רבות. העיר השנייה בעולם שתכריז על יום צמחוני היא האסלט (Hasselt) שבבלגיה, שבה מעל 70,000 תושבים. "יום חמישי – יום צמחוני" בהאסלט ייפתח רשמית מחר (ה').
 
בניו זילנד אחת מהדרכים העיקריות שבהן חודרת ההכרה בנזקים הסביבתיים של משקי החי לעבודת הממשלות היא הניסיון להפחית פליטת גזי חממה במסגרת "תוכניות היתרי זיהום סחירים" (ETS). תוכניות אלה קובעות מכסה מרבית מותרת לפליטת גזי חממה, והגופים המזהמים צריכים לשלם עבור ההיתר. ניו זילנד היא החלוצה בליישום ETS ביחס לחקלאות. החקיקה בנושא נכנסה לתוקף החל משנת 2008, וכניסת החקלאות לתוכנית עוכבה מראש עד 2013 ונדחתה בשנתיים נוספות. לפי התוכנית, עד 2018 יסובסדו המזהמים החקלאיים ב-90% מערך הזיהום, והסבסוד יקטן בהדרגה עד להפסקתו בשנת 2030.
 
התהליך אטי באופן מאכזב, אך עדיין מדובר בצעד מהפכני: תעשיות בעלי-החיים – משקים חקלאיים, משחטות, מפעלי עיבוד חלב ועוד – יחויבו לראשונה לשלם בקביעות עבור זיהום האוויר שהן גורמות. בהשוואה לאירופה ולארצות-הברית, שם אחראיות תעשיות בעלי-החיים על פליטת 9-6% מגזי החממה, בניו זילנד מדובר במהלך מהפכני לכלכלת המדינה. בניו זילנד החקלאות אחראית על כ-60% מכלל הפליטות, רובן מתאן שנפלט מגוף הכבשים והפרות, וכן תחמוצת החנקן (N2O) מהפרשות. לא ברור עד כמה תקטין התוכנית הניו זילנדית את היקף תעשיות הבשר, הצמר והחלב המקומיות. חלק מהפחתת הזיהום לא ישפיע על היקף התעשייה אלא יתמקד במניפולציות גנטיות בחיות, מניפולציות תזונתיות, ייעול המשקים וכן נטיעת עצים.
 
גם באוסטרליה יש תוכנית היתרי זיהום סחירים, אולם כאן מעמד החקלאות אינו ברור עדיין, ורק ב-2015 יוחלט כיצד ישלמו תעשיות בעלי-החיים על הזיהום שהן גורמות. יתכן שהאוסטרלים יבחרו שיטה שתתבע פחות מהחקלאים, אולם אפשר גם שתעשיות בעלי-החיים יקטנו.
 

כתבות קשורות:
Comments