דו"ח מקיף על נזקי הסביבה בעולם קורא להגביל את הגידול בצריכה, ומזהיר מניצול יתר של משאבי הטבע

"בחמישים השנים האחרונות המעמדות הבינוניים והגבוהים בעולם הכפילו יותר מפי שניים את קצב הצריכה שלהם, ועוד קרוב לשני מיליארד בני אדם שואפים להצטרף למעמד הצרכני", נכתב בדו"ח, "כדור הארץ לא יכול להכיל גידול כזה בביקוש למשאבים ללא השלכות חמורות על בני אדם ועל מערכות אקולוגיות". עורכי הדו"ח מציינים כי בשנתיים האחרונות הגיעה פליטת גזי החממה בעולם לשיא של כל הזמנים. קצב ההכחדה של מיני צומח וחי הוא כיום גדול פי אלף מהקצב שהיה קיים לפני המהפכה התעשייתית.

כדי לשנות את המצב הקיים, טוען הדו"ח כי אין להסתפק בתקנים מחמירים יותר לצמצום הזיהום או בפיתוח אמצעים טכנולוגיים לפתרון בעיות סביבתיות. יש צורך בצמצום ממשי של הצריכה ובמעבר הכלכלה למצב שבו אין גידול בניצול משאבי הטבע. מגמה זו, שהיא רלוונטית בעיקר במדינות המפותחות, נקראת כיום Degrowth (היעדר צמיחה). היא החלה להתגבש בשנים האחרונות לתנועה חברתית ופוליטית הקשורה לתנועת המחאה החברתית העולמית, בעיקר בארה"ב ובאירופה.

על פי אחד מעורכי דו"ח Worldwatch, אריק אסודריאן, כבר קיימות בעולם יוזמות חשובות לצמצום צריכת מוצרים. "יהיו תעשיות שיצטרכו להתכווץ. ייצור של סיגריות, ג'אנק פוד, כלי נשק ואריזות לא מתכלות מספק מקומות תעסוקה רבים אבל אין הצדקה סביבתית וחברתית לקיים אותו בהיקף הנוכחי". כדוגמה לתרבות צריכה אחרת, הוא מזכיר למשל את חברת הביגוד האמריקאית "פטגוניה", שפנתה לצרכנים והמליצה להם שלא לרכוש מוצרים חדשים שלה אלא אם הדבר הכרחי, ולעשות שימוש חוזר במוצרים שכבר רכשו.

גם מיסוי גבוה על מוצרים עשוי לסייע. כך, למשל, מצויינת לטובה הטלת מס על רכישת שקיות פלסטיק בעיר וושינגטון. חודש לאחר הטלת המס, לפני כשנתיים, ירד מספר השקיות הנרכשות בשיעור של 90%. אמצעי נוסף הוא הטלת מס על חברות פרסום בכל הנוגע לקידום מוצרים בעלי השלכות סביבתיות שליליות, כמו דלקים מזהמים או מכוניות. נורווגיה רשמה תקדים מעניין כשאסרה לפני ארבע שנים לפרסם מכוניות מזהמות פחות כ"ירוקות".

שוק חיות המחמד נמצא אף הוא על הכוונת של התומכים בהיעדר צמיחה כלכלית. הגידול העצום במספר חיות המחמד בארצות הברית מצריך ניצול משאבים רבים כדי לספק מזון ומוצרים נלווים בעבור בעלי החיים. "להזנת חיות המחמד האמריקאיות יש השפעה סביבתית השקולה לזו של כל האוכלוסייה האנושית של קובה והאיטי", נכתב בדו"ח. "גידול חיות מחמד הוא בגדר מותרות. על מקבלי ההחלטות לשקול העלאת מס על הרישיונות להחזקת בעלי חיים או לחילופין להעלות את מחיר המזון כדי שיגלם את ההשלכות הסביבתיות".

גם בישראל מנסים מומחי סביבה לקדם תרבות של צמצום צריכה. במסגרת פרויקט "קיימות 2030", המשותף למכון ירושלים לחקר ישראל ולמשרד להגנת הסביבה, הוכן באחרונה מסמך על "צריכה בת-קיימא". לפי המסמך, שבין מחבריו גם יו"ר המועצה לצרכנות, ד"ר מיקי הרן, ניתן לקדם בישראל מעבר לצריכת שירותים במקום מוצרים. למשל, באמצעות חברות המשכירות לבתי מלון ציוד וריהוט ודואגות לתחזוקתו. אמצעי נוסף הוא בצריכה משותפת של מוצרים, כמו לדוגמה שירות השכרת האופניים בתל אביב.

כותבי הדו"ח של Worldwatch מודים שלגישה של הגבלת הצמיחה הכלכלית אין עדיין גיבוי פוליטי של ממש. "רוב האנשים מאמינים שכלכלה מודרנית חייבת לצמוח ועבורם הגבלת הצמיחה משולה למתכון להתמוטטות חברתית וכלכלית", אומר אסודריאן, "אבל התמוטטות המערכות האקולוגיות והתחממות כדור הארץ מראים שהיעדר צמיחה כלכלית היא חיונית ויש לממש אותה מהר ככל האפשר אם אנחנו רוצים להציל את הציוויליזציה האנושית".

לקוחות מתפרצים לרשת הכלבו "סירס" ב"יום שישי השחור" באוהיו, בשנה שעברה. גם שוק חיות המחמד העולמי גורם לנזק סביבתי גדול . צילום: בלומברג