מים הנמכרים בבקבוקים הם הצלחה שיווקית חסרת תקדים המושווית למכירת קרח לאסקימוסים. למים בבקבוקים אין יתרון בריאותי או סניטרי מיוחד, וחסרונותיהם רבים. הגיע הזמן לשינוי קטן – איפה הברז? מאת מרב ניר, המנהלת המקצועית של המועצה לישראל יפה. מועד פרסום: 14/11/2010
מתוך התפיסה שאם נדע יותר יקל עלינו לפעול, ננסה הפעם לדבר על תעשיה שהיא כמעט אבסורדית. מתוך הברז בבית זורמים מים שמשרד הבריאות קבע שאיכותם טובה מאוד, עם זאת, אנשים קונים בקבוקי פלסטיק המלאים בנוזל זהה, ולמעשה משלמים אלף אחוז יותר על כל ליטר של הזהב הכחול הזה! מדוע? בישראל צורכים מדי שנה לפחות מיליארד בקבוקי משקה מפלסטיק. מדי שנה המספר גדל ב-10-15 אחוזים. את נושא המים המבוקבקים ניתן לתמצת לשלוש בעיות עיקריות- גופים פרטיים המנצלים משאב טבע ציבורי וגובים על זה כסף מהציבור; התדמית המוטעית שמים "מינרליים" בריאים יותר ממי הברז; והנזק הסביבתי של תעשיית המים המבוקבקים. משאבי טבע ציבוריים העולים לציבור כסף גופים פרטיים העושים רווח על חשבוננו אינו מחזה נדיר, אבל עדיין לא רצוי. נתחיל מההיבט הכלכלי. חברות המים אינן משלמות תגמולים או כל תשלום שהוא עבור השימוש שהן עושות במים – המשאב הציבורי. יתר על כן, האזרחים קונים את הבקבוקים, ומשלשלים לכיסן של החברות רווחים נאים. היבט נוסף, סביבתי, הוא הפגיעה של שאיבת המים מהמעיינות. מקורות המים האלו מזינים מערכות אקולוגיות ושמורות טבע שנפגעות מדלדולם. התדמית המוטעית של מים בבקבוקים מסרים פרסומיים מתמשכים הנורים עלינו מזה שנים מנסים לקשור בין חיים טובים, בריאים, נקיים, טהורים, פעילים ו"נכונים" ובין מיני השמפניות של הטבע הזורמות מהברז במטבח ממילא. התפיסה הצרכנית שטוענת שאם קונים משהו, אותו מוצר הוא טוב יותר ושווה יותר, פועלת את פעולתה גם בתחום המים המבוקבקים. על אף מחקרים שמעידים שאין הבדל בין מי ברז למים מבוקבקים, הצרכנים קונים את התדמית ובל נשכח, משלמים עליה. היבט נוסף של המתקפה הפרסומית הוא הניסיון לשכנע אותנו שמי הברז הרגילים אינם טובים ואפילו מזיקים ולכן אנחנו חייבים לצרוך מים מבקבוקים כי הם בריאים יותר. המים המבוקבקים מותגו כמוצר בריאותי המקושר לפעילות גופנית ולאורח חיים איכותי. למעשה, הבקבוק בצבע תכלת הוא סמל סטטוס. בנוסף לכך, מים בבקבוקים לא בהכרח זהים למי ברז, לעתים מצבם גרוע יותר. יכול להיות שכאשר הבקבוקים יצאו מהמפעל הם היו בסדר, אבל בדרך קורים דברים רבים, שבניגוד למי ברז, אין עליהם כל בקרה. הבקבוקים חשופים ללא מעט גורמים מזהמים. הנה מספר גורמי זיהום:
הנזק הסביבתי של תעשיית המים המבוקבקים בקבוקי המים משאירים אחריהם שובל של בעיות מרגע שהם נולדים ולאורך חיי הנצח שלהם.
הפתרון מחכה בבית מתי בפעם האחרונה טעמתם את המים בברז שלכם? אולי הם טעימים. אם בכל זאת אתם חוששים מצנרת ישנה של הבניין או ממעבר המים בצינורות הישנים של הרשות המקומית (מקורות ומשרד הבריאות מנטרים את איכות המים בצנרת הראשית – אם יש בעיות הם בעיקר בצנרת עירונית או ביתית מיושנת) – אפשר להשתמש במסננים שונים בהתאם לצרכים של כל אחד. יש קנקנים עם מסננים, יש ברזים שאפשר להתקין ליד הכיור, יש מסננים דירתיים המותקנים בצינור הכניסה לדירה ועוד. מה שלא יהיה הפתרון המתאים לכם – הכי חשוב להפחית למינימום את השימוש במים מבוקבקים! ובקשר לבקבוקים הקטנים לפעילות גופנית וליום-יום, אפשר לקנות בקבוק רב-פעמי ולמלא אותו במים זכים מהברז. והנה עוד דרך לספר את סיפור המים: הסיפור של המים בבקבוק - The Story of Bottled Water לפוסט בבלוג של מרב ניר, המנהלת המקצועית של המועצה לישראל יפה כתבות קשורות: בארה"ב נוטשים את המים המינרליים וחוזרים לשתות מי ברז מה רע במים מהברז? הסיפור של המים בבקבוק - The Story of Bottled Water איים גדולים של פסולת פלסטיק מזהמים את האוקיאנוסים דיון בקפה דהמרקר על מים מינרליים מבוקבקים הנסיך הקטן והגודש בדרכים דיון באתר גרופי אם יש לכם ברז - למה לבזבז כסף על מים מינרליים? 1,000 ליטר מים עולים פחות ממחיר של שישיית מים בבקבוקים בארה"ב נוטשים את המים המינרליים וחוזרים לשתות מי ברז נביעות+בולשיט האם בר מים ירוק יותר מפילטר? הגיעו מים עד נפש: משפחת לביא נכנסת לגמילה סקר: הציבור מעדיף מים מינרליים נחל עין גדי שב לחיים צינור השאיבה הוצא מעין דוד מסר בבקבוק: בקופ"ח מכבי מפנימים ירוק |
