במשרד הבריאות מנסים להילחם בהשמנה וגם ביצרני המזון

נשלח 10 בפבר׳ 2010, 1:38 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 24 ביולי 2010, 22:37 ]
מאת נורית קדוש, תאריך פרסום: 5/2/2010
 
באירופה נלחמים במגפת ההשמנה, שעולה מיליארדים למערכת הבריאות, באמצעות מסים על מזונות עתירי שומן. בישראל אף אחד עוד לא מדבר על מסים - ואפילו ניסיון להגביל פרסום של מזון מזיק לקטינים נגמר בוויכוח על פרוסת עוגה.

הקילוגרמים העודפים המצטברים משנה לשנה בגופם של רבים הפכו בשנים האחרונות מבעיה אסתטית לנטל כלכלי על המדינה - בסדר גודל של 10 מיליארד שקל בשנה. ניסיונות שנעשו לאורך השנים לשנות את הרגלי התזונה של הציבור לא הוכיחו את עצמם כפתרון למגפה שמשתלטת על העולם. כעת מתחילות גם ממשלות להפנים כי רק באמצעות פגיעה בכיס יוכלו לצמצם את הפגיעהבאוכלוסייה.

הקילוגרמים מצטברים וההשמנה הופכת למגפה
הקילוגרמים מצטברים וההשמנה הופכת למגפה צילום: geo cristian, SXC

למרות שניתן היה לצפות כי אחת החברות הבכירות באיחוד האירופי היא שתוביל את השינוי, דווקא רומניה צפויה להיות הראשונה שתפעל לצמצום נזקי ההשמנה - באמצעות הטלת מס על היצרנים.

כבר בעוד כחודש וחצי צפויה רומניה להחיל מס על יצרנים ועל מי שמוכרים מצרכי מזון לא בריא, כמו מאכלים עתירי שומן, סוכר ומלח. רשתות אמריקאיות כמו מקדונלד'ס וקנטקי פרייד צ'יקן יהיו הראשונות שישלמו את המחיר. ועדת מומחים בנושאי תזונה העריכה שמס כזה יכניס לקופת המדינה 1.45 מיליארד דולר בשנה.

רומניה אמנם תהיה הראשונה, אולם לא היחידה. גל של חקיקה בתחום מוצרי המזון שוטף בימים אלה את העולם: ספרד צפויה לאסור כליל את מכירתם של מוצרי מזון שבהם שומן טרנס; טייוואן תטיל מס על פריטי מזון משמינים החל בשנה הבאה; אוסטריה כבר אישרה חוק דומה; וצרפת, שתכננה להעלות את המע"מ על פריטי מזון עתירי מלח וסוכר ב-2008 אך הקפיאה את המהלך נוכח לחצים פוליטיים - צפויה כעת לבחון את הנושא מחדש.

הכל בגלל השוקולד

לצד זאת, יש מדינות שסימנו מוצרים ספציפיים כבעייתיים. ממשלת דנמרק, למשל, צפויה להטיל מס בעיקר על מוצרי מזון מתוקים, כמו גלידה ושוקולד - לאחר שהמס שהטילה בעבר על משקאות מוגזים מתוקים מניב לקופת האוצר הדני כ-200 מיליון דולר בשנה.

סימונו של השוקולד כמקור מרכזי לבעיית ההשמנה עלה גם בכנס איגוד הרופאים הבריטי, שנערך לאחרונה בגלזגו שבסקוטלנד. בכנס קראו רופאים רבים להטלת מסים על שוקולד, בדומה למסים המוטלים על אלכוהול.

ואיפה ישראל בכל העניין? טיוטת תקנות שהגיעה לידי עסקים מגלה כי למרות שבישראל לא נערכים למיסוי של חטיפים ומשקאות התורמים להשמנה, בקרוב ייאלצו יצרני המזון להתמודד עם מגבלות שיקשו עליהם לעודד צריכת מוצרים כאלה. עם זאת, התקנות מתמקדות באופן פרסום המזון - ולא מתמודדות ישירות עם הצרכנים.

מיסוי מאכלים משמינים אינו פתרון חדש: ב-2003 הציעו רופאים אוסטרלים להטיל מס על כל המאכלים המשמינים, בניסיון למנוע את התפשטות השמנת היתר במדינה. לפי ההצעה, גובה המס שיוטל על כל מאכל יותאם לאחוזי השומן והסוכר שבו.

חיזוק לתפיסה זו התקבל לפני כשנתיים במחקר של אוניברסיטת אוקספורד, שממנו עולה כי יותר מ-3,000 התקפי לב ומקרי שבץ קטלניים יכולים היו להימנע בבריטניה, אם הממשלה היתה גובה מס של 17.5% על מגוון מוצרי מזון לא בריאים. האינטרס הכלכלי למנוע השמנה הוא משמעותי במיוחד בבריטניה, משום שהמדינה מכירה באנשים הסובלים מבעיית השמנה כנכים, והם מקבלים קצבת נכות.

מגפה עולמית

למעשה, לא רק ממשלות מתחילות לאמץ את הפגיעה בכיס כגורם הרתעה. החודש הודיעה חברת התעופה הצרפתית אייר פראנס כי אנשים הסובלים מעודף משקל קיצוני, שלא יצליחו להידחס למושב יחיד במטוסי החברה, ישלמו מחיר כמעט כפול עבור כרטיס הטיסה החל באפריל.

לצד תרומתה הרבה, המהפכה התעשייתית גרמה גם להתפתחות תרבות השפע, שהועצמה בעידן הגלובליזציה. עם הגברת זמינות המזון בעולם המערבי, חלה ירידה ניכרת בפעילות הגופנית. שני גורמים אלה השפיעו באופן ישיר על התפתחות תופעות של עודף משקל והשמנת יתר בעשורים האחרונים.

עד לפני כמה שנים היו תופעות אלה נחלתן של מדינות מערביות מפותחות בלבד, אולם בשנים האחרונות הן התפשטו גם למדינות מתפתחות והגיעו לממדים של מגפה עולמית, שלוקים בה מבוגרים וילדים גם יחד.

מנתונים על היקף התופעה, שנאספו ב-2005 על ידי ארגון הבריאות העולמי, עולה כי כ-1.6 מיליארד מבוגרים ‏(בני 15 ומעלה‏) וכמעט 20 מיליון ילדים ‏(מתחת לגיל 5‏) מוגדרים כסובלים מעודף משקל. בנוסף, כמעט 400 מיליון מבוגרים סובלים מהשמנת יתר.

לשם השוואה, ב-1995 הוגדרו כסובלים מהשמנת יתר כ-200 מיליון מבוגרים. ההערכה היא שב-2015 יגיע מספר המבוגרים הסובלים מעודף משקל ל-2.3 מיליארד, ומספר הסובלים מהשמנת יתר יגיע ל-700 מיליון.

מבלים מול המחשב והטלוויזיה

סקר הבריאות העולמי, שנערך בישראל בשנים 2007 ו-2008, העלה כי יותר מ-30% מהמבוגרים הישראלים סובלים מעודף משקל, וכ-15% מהם סובלים מהשמנת יתר. שיעור הגברים הסובלים מעודף משקל גבוה משיעור הנשים ‏(39.8% לעומת 29% בהתאמה‏).

שיעור הגברים הסובלים מהשמנת יתר דומה. בהשוואה לשאר 41 המדינות שהשתתפו בסקר, ישראל מדורגת בשליש התחתון של הרשימה בקבוצת גילאי 11. בקבוצת גילאי 15-13 ישראל מדורגת באמצע הרשימה, ושיעור ההשמנה בה נמוך מהשיעורים במדינות כגון ארה"ב, מלטה, קנדה, פינלנד, יוון וספרד.

בסקר שערך הארגון ב-2006-2005 בקרב גילאי 15-11 נמצא, כי כ-15% מהבנים וכ-9% מהבנות בישראל סובלים מהשמנת יתר ומעודף משקל. לשם השוואה, הממוצע הבינלאומי הוא 16% בקרב הבנים ו-11% בקרב הבנות. אך ניתן להעריך כי המציאות קשה אף יותר, שכן לגבי חלק ניכר מהאוכלוסייה לא מצויים נתונים.

אחת הסיבות להשמנה בקרב ילדים היא השינוי באורח החיים. ילדים מבלים כיום זמן רב מול הטלוויזיה ומסכי המחשב ועוסקים פחות בפעילות גופנית ובפעילות מחוץ לבית. גם הרגלי האכילה שלהם השתנו עם השנים, וכיום ילדים רבים מדלגים על ארוחות סדירות - ואת המקום המרכזי בתזונתם תופסים מזון מהיר ומזון מוכן, המתאפיינים בכמות גדולה של שומנים, סוכר, מלח, חומרים משמרים ועוד.

מעבר למחלות הכרוניות שההשמנה עלולה לגרום בקרב ילדים, יש גם פגיעה נפשית. לעתים קרובות ילדים שמנים הם בעלי דימוי עצמי נמוך ונאלצים להתמודד עם בעיות חברתיות כמו בדידות, שעלולות להוביל לדיכאון. סיבה לדאגה מעוררת ההבנה כי סביר מאד שילדים הסובלים מבעיות השמנה יהפכו למבוגרים הסובלים מאותן בעיות.

 
אוכלים בלי מודעות

ב-2008 בדק משרד הבריאות את עמדותיהם של הורים לילדים עד גיל 15 בנושא תזונת ילדיהם. המחקר נערך בקרב הורים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני ונמוך. במחקר נמצא כי ההורים מבינים את החשיבות של אכילת ארוחות מסודרות ומודעים לסוגי מזון בריאים ולא בריאים - אך הם לא בהכרח מונעים מילדיהם צריכת מזון המזיק לבריאות.

שומרים על המשקל.
שומרים על המשקל. צילום: nubuck, sxc

 
בנוסף, תופעת הנשנוש בין הארוחות מסתמנת כבעיה המשמעותית ביותר בדפוסי האכילה בקרב הילדים. עוד נמצא במחקר כי הורים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך לא מודעים מספיק לנזק שבאכילת יתר של ממתקים ומזון מהיר.

בנוסף, נמצא כי בניגוד להבנה כי השמנת מבוגרים נובעת מהרגלי אכילה לא בריאים ומחוסר פעילות גופנית - ההורים מאמינים שההשמנה בקרב ילדים היא בעיה גנטית, ומודאגים יותר מההיבט החברתי שלה מאשר מההיבט הבריאותי.

השמנה היא אחד מגורמי הסיכון העיקריים למחלות כרוניות קשות ולתמותה מוקדמת: למשל, מחלות לב, יתר לחץ דם, מחלות כבד וכיס המרה, סוכרת, סוגים שונים של סרטן, מחלות של שלפוחית השתן, אוסטיאופורוזיס ועוד. גם כאבי גב ורגליים, קשיי נשימה, מגבלות בתפקוד, סיבוכי הריון ולידה עלולים להיגרם כתוצאה מהשמנת יתר.

בסקר שנערך ב-2004-2003 במסגרת התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, שפיתח משרד הבריאות בשיתוף עם קופות החולים, נמצא כי בקרב 16.7% מהאוכלוסייה המבוגרת בישראל אובחנה לפחות פעם אחת רמה גבוהה של כולסטרול ושומנים בדם; 15.4% דיווחו על יתר לחץ דם; אצל 5.5% אובחנה בעבר מחלת לב איסכמית ‏(כלילית‏); וב-5.7% אובחנה סוכרת.

"נזק כספי ניכר"

כעבור שנתיים, ב-2006, חלה החמרה במצב: ב-21.5% מהמבוגרים אובחנה לפחות פעם אחת רמה גבוהה של כולסטרול בדם; 19.2% דיווחו על לחץ דם גבוה; ב-7.5% אובחנה בעבר מחלת לב; וב-8.2% אובחנה סוכרת. 90% מחולי הסוכרת סובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר.

לפי דוח מבקר המדינה לשנת 2008, "ההשמנה, לרבות הטיפול בה ובמחלות הנובעות ממנה, גורמת למשק נזק כספי ניכר". הנזק כולל את עלות הטיפול בהשמנה ובמחלות הנלוות לה - וגם נזק עקיף, הנובע מאובדן ימי עבודה ומהוצאות על דיאטות למיניהן ועל טיפול בבעיות נפשיות הנגרמות מהשמנה. לפי הערכת משרד הבריאות, הנזק הזה מסתכם ב-10 מיליארד שקל, שהם כ-18% מההוצאות הלאומיות על בריאות ב-2008.

בניגוד למדינות אירופה, בישראל נדמה על פניו שהרגולטורים מסתפקים בהגברת המודעות ולא ממהרים לצאת נגד תעשיית המזון. במשרד הבריאות אומרים כי "נושא הטלת המס על מוצרי מזון עתירי שומן, סוכר ומלח נבחן כמה פעמים בדיונים מקצועיים.

"בשלב זה אין מידע מבוסס שמוכיח כי הטלת מס על מזונות עתירי מלח, שומן וסוכר אכן מסייעת בצמצום ממדי ההשמנה. מסיבה זו אנו מעדיפים בשלב זה לנקוט פעולות אשר על פי המידע הקיים ברשותנו, עשויות לתרום לצמצום תופעת ההשמנה".

עמדתו של פרופ' גבי בן-נון, בעבר סמנכ"ל משרד הבריאות לכלכלה, שונה: "המיסוי הוא רק צעד התערבות אחד בניסיון לצמצם דפוסי התנהגות ואכילה מזיקים, והשימוש בו חשוב שייעשה בצורה מושכלת תוך בחינת ההשלכות שיש למיסוי על שכבות סוציו-כלכליות נמוכות".

תוכנית להגברת המודעות לבריאות

לדבריו, ייתכן שיש מקום גם לסבסד מרכיבי מזון בריאותיים. "סבסוד כזה עשוי לקזז את ההשפעה הרגרסיבית של המיסוי", הוא אומר. עם זאת, הוא מזכיר כי גם להסברה יש חלק חשוב בטיפול במגפה.

סופרמרקט
סופרמרקט תצלום: רובי קסטרו

 
במסגרת התוכנית לעתיד בריא 2020, מינה מנכ"ל משרד הבריאות בספטמבר 2006 תת ועדה, העוסקת בין השאר בפיתוח תוכנית רב-שנתית לטיפול בהשמנה ברמה הלאומית. בטיוטת הדוח של תת הוועדה מדצמבר 2007 נקבעו יעדים, ולפיהם עד 2020 ההשמנה בקרב מבוגרים ‏(בני 21 ומעלה‏) תפחת ב-36% ובקרב ילדים ובני נוער ב-20%.

לשם השגת היעדים, הומלץ בדוח ליישם תוכנית לאומית לתזונה נבונה ולפעילות גופנית, שאותה יפעיל משרד הבריאות בשיתוף עם משרד החינוך, התרבות והספורט.

בעקבות זאת יצא משרד הבריאות בשבועות האחרונים בתוכנית ראשונה מסוגה, שנועדה להגביר את המודעות לסוגיית הבריאות ולהדגים באמצעים מעשיים כיצד אפשר לשמור על משקל תקין. במסגרת זאת הוקם אתר אינטרנט ובו מידע על היבטים בריאותיים רבים בתחום התזונה.

כל זה ברמת ההסברה. אלא שמתחת לפני השטח מתרחשת פעילות שבשלב זה נותרת חסויה מיצרני המזון. מה שהחל בכנסת ה-17, שהעבירה בקריאה טרומית הצעת חוק בנושא פרסום מזון המיועד לקטינים, עלה שוב לדיון בכנסת הנוכחית. לעסקים נודע כי משרד הבריאות גיבש יחד עם משרד התמ"ת טיוטת תקנות, הצפויה לעורר התנגדות עזה בקרב יצרני המזון.

פרסום מוצר - בהתאם לתרומה היחסית לתצרוכת

בטיוטה, שעליה חתומה ד"ר זיוה שטל, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות, יש התייחסות פרטנית להגבלת פרסום המזון לקטינים. "לאחר ביצוע סקירה ספרותית נמצא, כי רוב מוצרי המזון שעושים להם קידום מכירות הם מזונות עתירי אנרגיה, שומן, סוכר ומלח - בניגוד חד להמלצות תזונתיות לאומיות ובינלאומיות.

"דגני בוקר ממותקים, משקאות קלים, דברי מאפה וחטיפים שונים נמצאים בקטגוריות הנפוצות ביותר בפרסום. קידום מכירות של מזון מהיר או תעשייתי ממשיך לצבור נתח שוק הולך וגדל. מנגד, קידום מכירות של מזון בלתי מעובד, כמו פירות וירקות, דגנים מלאים וחלב מגיע כמעט לאפס", קובעת שטל.

על סמך ממצאים אלה ממליצה שטל לפרסם מוצר אך ורק בהתאם לתרומתו היחסית לתצרוכת היומית. על־פי משרד הבריאות, במסגרת ההמלצות לתזונה נבונה לילדים ולנוער, ארוחות הצהריים והערב צריכות להכיל כל אחת 33% מהאנרגיה וממרכיבי התזונה היומיים המומלצים; ארוחת הבוקר צריכה להכיל 20%; ושתי ארוחות הביניים ‏(ארוחת 10 ו-4‏) צריכות להכיל 7% כל אחת.

אם כן, טיוטת התקנות קובעת כי על הפרסומת להתייחס לחטיף או לממתק כאל ארוחת ביניים, המהווה 7% מתצרוכת האנרגיה היומית. כמו כן, יש לציין במסגרת הפרסומת כי "אין לאכול יותר ממנה אחת ליום". בנוסף, יש להמחיש באופן חזותי וכמותי - על גבי המוצר ובפרסומת - מהו גודל המנה המותר.

 
לא להפוך את המזון למשעמם
גודל המנה צריך להתאים להמלצת המחלקה לתזונה מספטמבר 2006. למשל, בפרסום שתייה ממותקת יש להציג כוס מיץ - ולא בקבוק משפחתי; גלידה ניתן לפרסם במנה בודדת ‏(שמהווה כמובן 7% מהאנרגיה היומית‏), אך לא במכלים או באריזות משפחתיות גדולות; גם חטיפים ניתן להציג רק כבודדים ולא באריזה משפחתית. עוד צפויים המפרסמים לגלות כי הם לא יוכלו להראות עוגה שלמה אלא פרוסה בלבד, התואמת את הדרישה ל־7% מהתצרוכת.

המלצה נוספת היא לפרסם מזון שאמור להיות חלק מארוחה - רק עם המזונות המשלימים של הארוחה כולה. כך לדוגמה, שניצל והמבורגר יפורסמו יחד עם מנת דגנים ‏(כמו אורז או פירה‏), ירקות וכוס מים. עוד יידרשו המפרסמים להראות שהתפריט המלא של הארוחה מאוזן מבחינה תזונתית ומכיל פירות או ירקות, מים ואפשרות למרק או מנת דגנים.

שינויים נוספים שאמורים לצמצם את צריכת החטיפים המלוחים והמתוקים צפויים להתבטא בהרחקתם של סלבריטאים מהפרסומות למוצרים אלה.

כמו כן, על המפרסם ייאסר לגרום למזונות בריאים, כמו ירקות ופירות, להיראות משעממים או לא אטרקטיביים. עוד רוצה משרד הבריאות שהפרסום יכלול סביבת אכילה שמקדמת בריאות, דהיינו אכילה מסודרת ליד שולחן אוכל - ולא אכילה מוסחת דעת מול הטלוויזיה.

כתבות קשורות:
Comments