חותך בבשר החי: אביב לביא בדרך הבטוחה לצמחונות

נשלח 28 במרץ 2010, 10:02 על ידי Sustainability Org

מכל כיוון שבוחנים את הסוגיה - מוסרי, סביבתי, בריאותי - אכילת בשר נראית לי יותר ויותר כמו הדבר הלא נכון. כמו טעות בניווט של הציביליזציה האנושית. וגם: האם קמפיין שבילי האופניים של עיריית ת"א יועיל?

אביב לביא | 28/3/2010 12:09    
זה לא רשמי, זה קורה בהדרגה, ואני גם עדיין לא מוכן להתחייב שזה בלתי הפיך, אבל בזמן האחרון אני יותר ויותר צמחוני. בעולם המושגים שלי יש אוכלי בשר ויש צמחונים, אבל הבחנתי שאצל הילדים שלי ואצל חבריהם יש הרבה יותר שטח אפור: מדי פעם, תוך כדי לעיסה, הם מבררים זה את זהותו של זה בעזרת שאלה שמנוסחת בתמימות מקסימה - "אתה יותר צמחוני או יותר בשרי?" ובכן, לאחרונה אני הרבה יותר צמחוני מבשרי.
סטייק
סטייק צילום: נאור רהב

אין לי סטטיסטיקה מדויקת. אני מניח שאם הייתי עוקב אחרי מינוני הבשר של עצמי כמו שנגמלים מעישון סופרים סיגריות, הייתי מגלה שאני אוכל בשר - כמעט תמיד מדובר בגרסה כזו או אחרת של עוף - פעם בשבוע. אולי פעם בעשרה ימים.

אלמלא הילדים - כשיש בשר בבית זה מפני שהוא הוכן עבורם - גם המעט הזה לא היה. הבשר פשוט היה מתאייד מחיי. די מוזר, בהתחשב בעובדה שפעם ארוחת צהריים לא הייתה עוברת אצלי בלי נתח הגון של שניצל או לפחות שווארמה.

קשה להצביע על סיבה אחת שבגללה זה קורה. קשה להצביע על אחת משום שזו הצטברות של המון סיבות ביחד. מכל כיוון שאני בוחן את הסוגיה - מוסרי, סביבתי, בריאותי - אכילת בשר נראית לי יותר ויותר כמו הדבר הלא נכון. כמו טעות בניווט של הציביליזציה האנושית. תעשיית הבשר היא הדוגמה הקיצונית ביותר לנתק הרגשי והתודעתי המוחלט ששורר בינינו ובין מה שמונח בצלחתנו. אנשים רבים לא היו מסוגלים לקחת ביס אחד של סטייק אם היו יודעים באילו תנאים בעלי החיים שהם אוכלים גודלו, נטבחו ועובדו. המקצוע שלי, במקרה או לא, מחייב אותי לדעת. וככל שאני יודע יותר על דרכו של הבשר אל הצלחת שלי, פחות מתחשק לי לאכול אותו.

אין לי דעה מוחלטת בנוגע ללגיטימיות המוסרית של אכילת בעלי חיים. מוגזם לומר שכשאני אוכל רצועת שניצל שנשארה מהילדים אני חש ייסורי מצפון עזים. התרנגולת שהשניצל הזה פעם היה לא מופיעה בביעותי הלילה שלי. הסיפור הוא לא על אדם אחד ותרנגולת אחת. הסיפור הוא על תעשיית הבשר, שהפכה כבר מזמן למפלצת שיצאה משליטה. מפלצת שמחסלת בפס ייצור משומן מיליוני בעלי חיים בכל יום, שמגדלת אותם בתנאים מזעזעים, מלעיטה אותם במזון נחות ובקוקטילים של כימיקלים שתפקידם להתפיח אותם לממדים דמיוניים, ושוחטת אותם בדיוק ברגע שהכי רווחי לעשות את זה.

תעשיית הבשר המודרנית ותוצריה הם מוטציות מעוותות שנוצרו בתוך תרבות שמבוססת על ציניות וניצול, ועל ההנחה שנוכל לבזוז את הטבע ומשאביו ולעולם לא לשלם את המחיר. אם הבשר היה סתם אוכל, אולי לא הייתה לי בעיה לאכול אותו, אבל מוטציות לא עושות לי את זה.

ההתרחקות מהבשר לא התחוללה אצלי בבת אחת. זה תהליך הדרגתי, דרך ארוכה שבמהלכה נצברים מחשבות, רשמים, תחושות, מידע, שכולם מובילים לכיוון אחד. השבוע, כשסוכם שהסדר ייחגג בביתנו בהרכב אינטימי במיוחד, אשתי העלתה רעיון - לנצל את ההזדמנות שהעניינים בשליטתנו ולעשות סדר צמחוני. חשבתי שכבר מזמן לא היה לה רעיון מוצלח כל כך.

Comments