הילד שמן? דיאטה היא לא הפתרון. 10 עצות

נשלח 3 בנוב׳ 2010, 5:06 על ידי Sustainability Org
הילד שלכם סובל מהשמנת יתר? דיאטה, לדברי הדיאטנית ורד יפה-חאיק, היא ממש לא הפתרון. מה כן מומלץ לעשות? לשנות את הרגלי התזונה וללכת לטיפול. לא הילד - אתם
ורד יפה-חאיק, 2/11/2010

לא אחת מגיעים אלי לטיפול הורים לילדים עם השמנת יתר. טווח הגיל אמנם משתנה, והוא נע החל מגילאי שלושה וארבע ועד לגיל הבגרות המאוחרת, אך אצל רבים מהם כבר בשיחת ההיכרות הראשונה אני מרגישה כי קיימת פנטזיה שהם יביאו אלי את הילד ואני "אתקן" אותו. אך השמנת יתר היא תופעה שהטיפול בה מורכב, על אחת כמה וכמה כשמדובר בילדים. אין תרופה שיכולה לעזור ואין קיצורי דרך. כדי לשנות את המצב יש צורך בהחלטה משפחתית לשנות את הרגלי החיים, ויש גם צורך לעמוד בה.

 

רוב ההורים המחפשים פיתרון למצב נוטים לקחת את הילדים למגוון מטפלים: דיאטניות, נטורופטים, הומיאופטים, רופאים שונים ומה לא. אך בעוד שחשוב לבדוק, להתייעץ עם אנשי מקצוע מוסמכים ולהיות עם 'יד על הדופק'. לעיתים קרובות מגוון הטיפולים וההתעסקויות הללו לא רק שאינם עוזרים לפתרון הבעיה, אלא מזיקים ואף מחמירים אותה, כשהדברים נכונים בעיקר כשמדובר בילדים צעירים.

 

חשוב לזכור כי הילדים בגילאים הללו נמצאים בשלבי עיצוב הדימוי העצמי ודימוי הגוף שלהם. ילד שגדל עם דימוי גוף תקין הוא בעל סיכויים נמוכים משמעותית לפתח הפרעת אכילה בהמשך חייו. ולכן, ההמלצה שלי היא שפשוט תשחררו. שחררו את הילד מהאחריות הגדולה כל כך שאתם מטילים עליו. שחררו אותו מרגשות האשם, מתחושת הכישלון ומתחושת המחוייבות כלפיכם. קחו את המושכות אליכם והיו אתם האחראים לשינוי. וכשאני אומרת שינוי הכוונה היא לא לשנות את הילד, אלא לשנות את אורח החיים שלכם ואת ההרגלים המשפחתיים. הפכו את הסביבה המשפחתית שלכם ממקדמת השמנה למקדמת בריאות.

 

איך עושים זאת? להלן דוגמאות לעשרה שינויים מקדמי בריאות:

 

1. עודדו פעילות גופנית: בבית או בחוץ 

בראש ובראשונה עודדו פעילות גופנית והכוונה היא לאו דווקא לחוגים. גם סתם יציאה למגרש המשחקים היא מצויינת. הפעילות במגרש המשחקים, מעבר ליתרונותיה הברורים מבחינה אירובית, גדושה ביתרונות נוספים: חיזוק המוטוריקה הגסה, שיווי המשקל, חיזוק חגורת הכתפיים ועוד.

 

הפעילות במגרשי המשחקים היא לרוב ברורה מאליה כשמדובר בילד ראשון. אז אנחנו יוצאים המון לגינה הציבורית, ואם להודות על האמת לכל הגינות שבשכונה. אך מה עם הילד השני? והשלישי? פעמים רבות הורים פשוט מוותרים על הפעילות במגרש המשחקים בשל פעילות עניפה של האחים הגדולים אחר הצהריים, פעילות הכוללת לעיתים קרובות גם הסעות. וכך הצעיר בילדים לא רק שאינו פעיל אלא הוא מבלה את שעות אחר הצהריים בישיבה פאסיבית ברכב או בהמתנה מחוץ לחוגים של האחים הבוגרים יותר.

 

כדי לשנות את המצב מומלץ לחפש גני משחקים אטרקטיביים באיזורכם. בנוסף חשוב לעודד את הילדים לפעילות גופנית, גם בשטח הבית. אם יש חצר (וגם אם לא) טרמפולינה קטנה יכולה לעשות יופי של עבודה. גם משחק בסגנון Wii או שטיח ריקוד טובים לא פחות.

 

אם אתם מחפשים חפצים פחות טכנולוגיים אז ניתן להשתמש בחבל קפיצה, בסל קטן, אליו יכול הילד להשליך כדור, במשחק באולינג (גם אם הוא מאולתר) ואפילו במלחמת כריות. כל דבר שגורם לילדים לפעילות הוא טוב, רק שלא יבלו אחר צהריים שלם מול הטלוויזיה. רצוי גם להקפיד שהפעילות תהיה כזו שמחזקת את הילד, שהוא יפיק ממנה הנאה ושיחוש הצלחה.

 

2. צמצמו חטיפים: לא רק בגלל עודף המשקל

אתחיל בניפוץ מיתוס: ילדים יכולים לגדול מצוין ללא חטיפים. למעשה, הם אפילו יגדלו בריאים יותר. אל דאגה, הם גם לא יפגעו רגשית. ממש כך. לכן העובדה שהבן שלכם אוהב לקבץ נדבות, ושתמיד חטיף הצ'יפס של האחר יהיה עבורו טעים יותר, היא לא סיבה מספקת להביא אחד בעצמכם.

 

שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא בעד הימנעות מחטיפים לחלוטין. אני רק בעד ההבנה שעצם מתן החטיף המעובד, העשיר כל כך בשומן רווי (וטרנס לפעמים), במלח, בסוכר ובצבעי מאכל, הוא ממש לא דרך לפנק את הילד. פינוק אמיתי אמור לעשות טוב ולא להזיק.

 

אז רגע לפני שאתם מכניסים עוד חטיף לתיק לפני היציאה קחו לעצמכם 10 שניות וחישבו למה אתם משתפים פעולה ונותנים לזאטוטים בני שנתיים להסתובב עם שקיות חטיפים מרשרשות בגודל שלהם? אותם ילדים, שלפעמים אוכלים חטיפים בכמות של אדם מבוגר, לעיתים גם יסבלו מעודף משקל. הם עלולים גם לסבול מחסרים תזונתיים שונים, כיוון שצריכת החטיפים המרובה מגיעה על חשבון מגוון מזונות אחרים, להם ערך תזונתי רב.

 

אז רגע לפני שאתם פותחים לילד עוד שקית חטיפים חשבו על הנתון הבא: צריכה של 100 קק"ל עודפות ביום (שמגיעה, למשל, מכוס מיץ, ארטיק שוקו-וניל פשוט או 3/4 שקית במבה קטנה), עלולה להסתכם בתוספת של כחמישה ק"ג בשנה.

 

3. פינוק: הפרדה בינו לבין אוכל

אם בפינוק עסקינן, אז חשוב לנסות להפחית עד כמה שניתן את הקשר בין אוכל ופינוק, בין אוכל ופיצוי ובין אוכל ותעסוקה במצבי שעמום. אם אתם רוצים לפנק את הילד ניתן לעשות זאת גם בקריאת סיפור, בפעילות לא שגרתית משותפת או בסתם חיבוק ולחישה באוזן: "אתה הילד הכי מיוחד בעולם!".

 

4. אכילה רגשית: שורשיה נעוצים בילדות 

אם אתם רואים שהילד משועמם ומחפש תעסוקה במקרר חשוב שתעצרו אותו ותמללו עבורו את תחושותיו. שאלו אותו: "משעמם לך?", ואם התשובה חיובית הציעו לו להרכיב יחד פאזל, להזמין חבר, לצאת לסיבוב על האופניים או לקרוא ספר.

 

רבים משורשיה של האכילה הרגשית נעוצים בילדות וכדאי לדעת שהיא דבר נורמלי לחלוטין. לאוכל יש "כוחות מאגיים": הוא משפר את מצב הרוח, מספק תעסוקה, ואפילו מקהה כאב. אך אצל אכלנים רגשיים, הפניה לאוכל במצבים שונים (שעמום, פחד, כאב, כעס וגם אושר) היא דרך ההתמודדות העקרית עם אותם רגשות, בעוד שאצל האכלנים ה"נורמלים" הפנייה לאוכל היא רק אחת מהדרכים.

 

קחו בחשבון שילדיכם נמצאים בשלב גיבוש האישיות ושהם לומדים בעיקר מחיקוי. לכן זהו זמן טוב ללמד אותם, למשל, ששוקולד לא יעלים את הכאב ברגל ושאם החברה לא הסכימה לשחק איתם היום בגן או בבית הספר, ארטיק לא ייגרום לתחושת הדחייה להיעלם.

 

5. היו מודל לחיקוי: נותן לילד בסיס נכון 

הפחיתו בדיבורים והרבו במעשים. עשו אתם בעצמכם את הדברים הנכונים. הקפידו לאכול ארוחות מסודרות, בישיבה ולא מול הטלוויזיה. עשו פעילות גופנית קבועה והקפידו לאכול פירות וירקות. המעיטו באכילה מחוץ לבית ובאופן כללי הקפידו על אווירה שמקדמת בריאות פיזית ונפשית.

 

כאשר הילדים יגדלו לתוך זה לא יהיה לכם צורך לשכנע אותם לאכול ירקות, פשוט מכיוון שאם הם יראו שזה נעשה בבית, כחלק משגרת החיים, יש סיכוי סביר שהם יעשו זאת גם. ומה אם לא? אז לא. לפחות תהיו בטוחים שנתתם להם את הבסיס הנכון.


ארטיק אחד ביום עלול להסתכם ב-5 ק"ג בשנה (צילום: פוטוס טו גו)

 

6. חזקו את דימוי הגוף: מסייע לבריאות נפשית

כאשר מגדלים ילד שמן לעיתים המשקל שלו תופס מקום גדול מן הראוי בחיי המשפחה. הכל סובב סביב הנושא: תשומת הלב הרבה למה שהילד אוכל, הערות, אפלייה בין מה שמותר לו לאכול לעומת שאר בני המשפחה, מורכבות של נושא קניית הבגדים ועוד. חשוב שתבינו כי עד כמה שההתעסקות הזו לא פשוטה עבורכם, לילד היא קשה שבעתיים וכי המסר שאתם מעבירים לבני המשפחה הוא שלילד יש בעיה, ואפילו בעיה קשה שדורשת הערכות מוגברת והמון התעסקות.

 

כדי לשנות את המצב אני ממליצה שתתחילו בתצפית. שימו לב עד כמה אתם נותנים לנושא מקום במהלך היום. לאחר מכן העבירו לילד ולבני המשפחה את המסר שהמראה אינו הכל בחיים וכי המשקל הוא רק חלק מאישיותו. בנוסף, דאגו להאדיר את ייתרונותיו האחרים (ואני משוכנעת שקיימים הרבה כאלה), בין אם מדובר בכישרון ייחודי, בכישורים מסויימים, ביכולות, בתכונות או במעשים.

 

בדרך זו, גם אם הוא לא יהיה רזה בקרוב (ואולי אף פעם לא) לפחות יהיה בריא בנפשו. בכל מקרה, אם יגיע לגיל מבוגר יותר עם עודף משקל ויחליט לעשות שינוי, תהיה לו נקודת מוצא טובה בהרבה וסיכויי הצלחה גדולים משמעותית.

 

7. ללא אפליה: הרגלי אכילה אחידים לכל המשפחה 

כללי התזונה צריכים להיות אחידים לכל בני הבית. כאשר השיח הוא בנושא בריאות (ולא דיאטה) מעדני חלב עם קצפת, דוגמת מילקי, אינם מעדן חלב מומלץ לאף אחד. גם לא דגני בוקר ממולאים בשוקולד.

 

גם הרגלי האכילה צריכים להיות דומים אצל כל ילדי הבית. כולם אוכלים ליד השולחן ביחד, ולא מול הטלוויזיה, אפילו אם יש במשפחה ילד שהוא מאד רזה ובקושי אוכל. החשיבות בכך היא לא רק עבור הילד שסובל מעודף משקל. גם ילדים רזים עלולים לפתח חסרים תזונתיים בעקבות תזונה לא מאוזנת, בעיות בריאותיות, כגון שומנים בדם, או השמנה בהמשך החיים. לכן חשוב שתקפידו על אחידות כללים לכל הילדים, בין אם הם שמנים ובין אם הם רזים.

 

8. חלוקת אחריות: תנו לילד לקבל החלטות 

אתם, כחלק מתפקידכם כהורים, אחראים למבחר המזונות הקיים בבית. אתם אחראים לקביעת זמני הארוחות ולהחלטה מה אוכלים בכל ארוחה ואם יוצאים לאכול במסעדה או לא. אבל גם לילד יש מקומות בהם הוא המחליט. הוא יכול להחליט מה מבין המבחר הקיים הוא אוכל, אם בכלל, וכמה. רק הילד בעצמו יכול לדעת האם הוא רעב או שבע, האם טעים לו או לא. 

 

חשוב לתת לו את האחריות לנושאים הללו ולכבד את החלטותיו. בכך תשדרו לו שאתם סומכים עליו שהוא יעשה את ההחלטות הנכונות.

 

9. תרגלו דחיית סיפוקים: אחת המתנות הגדולות 

ילדים רבים בימינו אינם זקוקים כלל לדחיית סיפוקים. קצב החיים המהיר, כפי שהוא משתקף גם בתכניות הטלוויזיה, חושף למגוון גירויים עצום, שמתחלף בתדירות גבוהה. כך, למשל, אם בעבר האחים היו צריכים לריב על איזו תכנית לראות, כיום יש לכל אחד מכשיר בחדר.

 

אך בעוד שזכותו של הילד לדרוש כל דבר, זו חובתנו כהורים לבחור לאיזו בקשה להיעתר ואיזו לדחות. בדיוק כפי שייתכן ותדחו בקשה למשחק מחשב כלשהו, כך אתם יכולים לדחות בקשה לחטיף, יציאה למסעדה או קניית ארטיק בעת הבילוי בבריכה, כאשר אלו לא עולים בקנה אחד עם העקרונות שלכם. אל תהססו לתסכל את הילד בכך שא תיענו לדרישותיו, גם אם הדבר כרוך באי נעימות רגעית. תזכרו שדחיית סיפוקים היא אחת המתנות הגדולות ביותר שאתם יכולים להעניק לילדיכם. 

 

10. לכו לטיפול

לא הילד, אלא אתם בעצמכם. להיות הורים לילד שמן היא משימה לא פשוטה, בין אם אתם בעצמכם מתמודדים עם סוגיית המשקל ובין אם אתם רזים באופן טבעי. הורים לילד שמן נמצאים לעיתים קרובות


תחת עין מאוד ביקורתית מצד החברה וגם רגשות האשם שמלווים אותם הם עצומים.

 

הקושי של ההורים להתמודד עם כל אלו הוא גדול ומקיף את כל תחומי החיים. אך חושב שתדעו שהגישה שלכם לנושא משפיעה על הילד. המסרים הגלויים והסמויים מועברים מכם אליו ועלולים לגרום לתגובות לא מקדמות ולסבל גדול לילד ולכם. 

 

אם תעזרו בטיפול או בהדרכת הורים תוכלו ללמוד כיצד להגיב נכון, מבלי להעביר לילד את תחושותיכם, ותקבלו מענה למגוון שאלות שעולות בהתנהלות היומיומית, כמו איך מתמודדים באירועים ומה עושים כשהילד מבקש תוספת.

 

הכותבת היא דיאטנית קלינית ופסיכוטרפיסטית


לכתבה באתר ynet

Comments