להשתחרר מצריכת השפע

פורסם: 8 באפר׳ 2010, 12:04 על ידי: Sustainability Org
חול המועד הוא תקופה רוגעת אחרי חגיגת הקניות שלפני חג הפסח עצמו. אולי זה הזמן הטוב ביותר להתחיל בהליך של שינוי התנהגות לגבי הצריכה שלנו.
 
03/04/2010 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס
 
בעשורים האחרונים החברה המערבית המודרנית הגדילה את קצב הצריכה שלה לרמה שהיא כבר הרבה מעבר לביטוי של צורך גרידא. האם צריכת יתר היא ערובה לאושר ולשלווה? האם הפחתת הצריכה פירושה הקרבה של חיים טובים ומאושרים? לא בהכרח.

סקר שנערך על ידי הארגון שבסיסו בבריטניה NEF - New Economics Foundation, הקרן לכלכלה חדשה, הראה כי תושבי מדינת קוסטה ריקה שבמרכז אמריקה מרוצים מחייהם יותר מתושבי ארה"ב, למרות שאצל האחרונים ההכנסה לנפש גבוהה בהרבה. ההכנסה הממוצעת לנפש בקוסטה ריקה היא כ-10,000 דולר לשנה, ושמונים אחוז מהתושבים אף חיים על הכנסה נמוכה מזו. בארה"ב, לעומת זאת, ההכנסה השנתית הממוצעת לנפש היא בסביבות ה-45,000 דולר.

האם שפע מוצרים הוא ערובה לאושר

לא בטוח שמוצרים חומריים בשפע הם הערובה לאושר, לפחות של הצעירים שבינינו. סקר שנערך על ידי סוכנות הידיעות Associated Press ורשת הטלוויזיה למוסיקה MTV, מטיל ספק בקשר שבין שפע חומרי והרגשה טובה. הסקר, שנערך בארה"ב בקרב צעירים בגילאי 24-13 מגלה שרכישת ובעלות על מוצרים אינן ניצבות בראש סולם העדיפויות של צעירים. בתשובה לשאלה מה הדבר הגורם להם הנאה, ניכרת העדפה של מרבית הנשאלים מבין 1,280 הצעירים שהשתתפות בסקר לבילוי זמן רב יותר בקרב המשפחה על פני רכישה של המילה האחרונה בתחום הביגוד או הגדג'טים. האופציה שנבחרה בעדיפות שנייה שנבחרה הייתה בילוי זמן עם חברים. לפי מחקר שפורסם באתר EconPapers לפסיכולוגיה כלכלית, חוויית האושר של אנשים נפגעת לאו דווקא מפיחות בכוח הקניה שלהם, אלא מסיבות הקשורות בבריאות, פרידה, אבטלה ובדידות.

ניל לוסון, סופר בריטי ויו"ר התנועה Compass, מדבר לעומת זאת על תרבות הקניות שיוצרים מרכזי הקניות הגדולים. הוא מזכיר שמעריציו של מייקל ג'קסון שירדו לרחובות אבלים על מותו, קנו חולצות ואביזרים אחרים עם תמונתו של אלילם. "תגובתם לאבל הייתה קניות. זה שנים שברחבי העולם, מרכזי קניות וקניונים ענקיים תפשו את המרחבים הציבוריים ויצרו תרבות קניות של הזרם המרכזי", אומר לוסון. הוא טוען שככל שאנו צורכים יותר, "כך נשאר לנו פחות מרחב להיות משהו אחר מאשר צרכן".

המצאת צרכים ורצונות

הסוכנות לסביבה של האיחוד האירופי ממליצה על צריכה בת קיימא וטוענת כי כל צריכה מתחילה קודם כל בקנייה של המוצר. בארה"ב ובאירופה, אתרי אינטרנט רבים מנסים לייעץ לצרכנים כיצד לקנות מבלי להתמכר לקנייה ולצריכה. לדברי ד"ר ג'יימס סלמונס האמריקני, בעל אתר האינטרנט "להצליח עם כסף", נראה כי קל יותר להמציא צורך דמיוני מאשר צורך אמיתי, והוא מביא לדוגמה את הצורך במותגים. "מי באמת צריך שם של מותג על החולצה שלו? אבל אנשים רבים חושבים שהם באמת צריכים מוצר זה או אחר של מותג מסוים". לדעתו, הדבר מביא לכך שרבות מקניותינו מיותרות. סלמונס מספר סיפור ששמע מיועץ עסקים שביקר את אחד מלקוחותיו הצעירים. הלקוח הצעיר הציג בפניו מחדד עפרונות חשמלי. מאוחר יותר הסתבר ליועץ שהצעיר לא נהג כלל לכתוב עם עפרון, ושעדיין לא רשם דבר במחברתו, מדוע אם כך נזקק למחדד חשמלי?

כך ייתכן שאנו עצמנו ממציאים צרכים בעקבות צפייה בטלוויזיה או קריאה בעיתון על מוצרים שונים. טרי שולץ היא ביולוגית במקצועה ובכתבה שלה באתר האינטרנט Brighthub "פשטות רצונית יכולה להעשיר את החיים", היא מציעה מספר שאלות שכדאי לענות עליהן בכנות רבה לפני שקונים מוצר חדש:

- האם אני באמת צריך את המוצר הזה?

- אולי כבר יש ברשותי משהו דומה שיכול לענות לצורך שלי?

- אולי אני יכול לשאול זמנית את המוצר ממישהו?

- האם המוצר דורש תחזוקה, ומאיזה סוג?

- מה אורך חיי המוצר?

- האם הוא ניתן למחזור?

צריכה מוגזמת של אריזות

האריזות הרבות העוטפות את המוצר אף הן הפכו לנושא של צריכה מוגזמת. לפני כמה עשורים המוכר במרכול היה שוקל עבורנו את הכמות הרצויה מן המוצר, עוטף אותו בנייר או מכניס אותו לשקית ובכך הסתיימה אריזת המוצר. המעבר לקנייה בחנויות לשרות עצמי והתחרות הגדולה בין היצרנים מתמקדת כיום גם באריזה, בנוחות שלה ובאפשרות למשוך באמצעותה את העין ואת הכיס של הקונה. כיום אנו קונים מוצרים עם אריזות כפולות ואף משולשות, למשל בקבוק בתוך קופסת קרטון שאותה מכניסים לשקית מפלסטיק עם שם החנות או לאריזת נייר ענקית נוספת. אריזה של עוגיות תופסת יותר נפח מהעוגיות עצמן, ויש אפילו יצרנים העוטפים כל עוגייה באריזה נפרדת. המזון המתועש ומסעדות האוכל המהיר אף הם הגדילו את כמות האריזות של נייר, פלסטיק, ניילון וכו'.

אתרים לצריכה בת קיימא ממליצים לחזור לקנייה לפי משקל וחלקם אף ממליצים לקונה שבלכתו לקניות יביא עמו אריזות רב פעמיות.

בקנייה של ירקות, ממליצים שלא להשתמש בשקית מפלסטיק לכל מוצר: מדוע לארוז מלון, שלושה תפוחים ומספר בננות בשלוש שקיות נפרדות?

בכנס סביבה 2020 שהתקיים בשבוע שעבר התייחס פרופסור ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005, לנושא האריזות. הוא הביא מהבית אריזה של תרופה והחל לקלף אותה: קודם אריזה מנייר שקוף העוטפת קופסת קרטון שבתוכה מספר עלונים בכתב מיניאטורי. אחרי הקילוף מגיעים סוף סוף לאריזה קטנה מפלסטיק בה נחים ארבעת כדורי התרופה כשהם קטנים מהרבה מהאריזה הסופית שלהם. נראה שהכדורים תפסו פחות מעשרה אחוזים מנפח האריזה. פרופסור אומן הסביר בפנל שהוא מאמין ב"תמריצים" חיובים ושליליים יותר מאשר בתקנות ובחוקים.

אבל במשרד להגנת הסביבה חושבים כנראה אחרת, ובקרוב יונח על שולחן הכנסת חוק האריזות, יוזמה של ארגוני סביבה שהשר להגנת הסביבה גלעד ארדן אימץ עם היכנסו לתפקידו. חוק זה מטיל את האחריות לפינוי ומחזור של אריזות על היצרן ולא על הצרכן. אם יתקבל החוק בכנסת, האם אכן נראה ירידה בכמות האריזות?

לבחור מרצון בחיים פשוטים

ואם כבר הגעתם למסקנה שיש לרכוש את המוצר, רבים מהאתרים ממליצים לחשוב היטב על הצורך במוצר החדש ואם לרכוש, אז אולי מוצר מיד שנייה. הפחתת הצריכה דורשת שינוי הרגלי קנייה החל מהמצרכים הבסיסיים ביותר. האם כל מה שאתם קונים אכן נחוץ לכם? האם לא קרה לכם שהפרסומת "אחד + אחד חינם" הניעה אתכם לקנות שני פריטים ממוצר מסוים שלא הייתם זקוקים אפילו לאחד ממנו?

הנה מספר טיפים שנידב אתר פעמונים, ארגון לשיקום כלכלי, כדי לחזור לצריכה מאוזנת:

· חזרו לאוכל של סבתא שהוא גם טעים וגם בריא יותר וללא ספק זול הרבה יותר.

· הקנייה החוזרת מדי עונה של בגדים בטרם התבלו הבגדים הישנים כי "המידה כבר לא מתאימה לילד" או שהבגד כבר יצא מהאופנה, יוצרת מעגל צרכני בזבזני. כיום חזר הנוהג של מסירה וקבלת בגדים בתוך המשפחה ובין ידידים.

· כיצד להיחלץ ממבצעים? ובכן, אחת ההמלצות היא להכין רשימת קניות טרם צאתכם מהבית ולהיצמד אליה. מי לא התפתה ל"קנה א' וקבל את ב' חינם"? במקרה זה בדוק אם מוצר א' מופיע ברשימה שהכנת. אופן הכנת הרשימה חשוב ביותר: עשו זאת תוך בדיקה של כמות המוצר הנדרש הנמצאת ברשותכם. אם מדובר במזון, פתחו את המקרר ואת המקפיא ובדקו היטב שאכן המוצר אינו נמצא בהם.

· אל תצברו מלאים בבית. ייתכן ובעת עריכת ניקיון תגלו שתאריך התפוגה של המוצר שקניתם במבצע לפני מספר חודשים אינו מאפשר שימוש בו. צריכה גוררת צריכה נוספת. לדוגמה, אם אתם קונים מספר ניכר של מוצרים שאינם לשימוש בתקופה הקרובה, תרצו להגדיל את שטח האחסון עבור מוצרים אלה והדבר יגרור קנייה נוספת.

· המלצה נוספת היא לקבוע לפני היציאה לקניות את גודל התקציב המיועד, ולא לחרוג ממנו. יש הממליצים לוותר על הנוחות של תשלום בכרטיס אשראי ולחזור לתשלום במזומן.

עקרונות שלושת ה-"R" וטביעת הרגל האקולוגית

אם פעם דובר בהקשר של קיימות על מחזור בלבד, התפישה ההולכת ומתפשטת כיום היא "Reduce, Reuse, Recycle", קרי: להפחית את הצריכה, לעשות שימוש חוזר במוצרים לפני השלכתם כולל באמצעות תיקונם (למשל לתפור כפתור ולא לזרוק את החולצה), ולהפריד במקור כדי לאפשר מחזור. הפחתת הצריכה הפכה לאחת הדרישות בשינוי ההתנהגות להתנהגות ידידותית יותר לסביבה.

אך מדוע לצרוך פחות אם בעצם יש לנו האמצעים הכספיים לקנות ככל העולה על רוחנו? צריכת יתר הביאה לדלדול של משאבי הטבע ולנזק, לעתים בלתי הפיך, לסביבתנו הקרובה ולשינויי אקלים ברמה הגלובלית. בעתיד, שנראה כי הוא מתקרב אלינו במהירות גוברת והולכת, יש חשש ממחסור במשאבי טבע לא רק בארצות העניות במשאבים אלו, אלא גם בארצות שנהנו עד עתה משפע. יש האומרים כי כבר הגענו לנקודה המסוכנת של "שיא תפוקת הנפט". אקולוגים ומדענים אחרים מגדירים את שיא תפוקת הנפט כנקודה שבה מאגרי הנפט הולכים ומתדלדלים והפקת הנפט מבטן האדמה הולכת ופוחתת. אך לא רק הנפט יהיה במחסור, כבר כיום מורגש מחסור במתכות שהגיע לכדי גניבה של אנדרטאות העשויות ברזל.

בכל אחת מהפעולות שלנו, ותהא זו הקטנה ביותר, אנו מטביעים חותם על כדור הארץ.

הצריכה שלנו נמדדת גם על ידי טביעת הרגל האקולוגית שלנו שהיא סך השטח על פני כדור הארץ הנדרש כדי לספק את מוצרי הצריכה והשירותים שלנו וכדי לקלוט את מה שאנו פולטים. כפי שאנו מצווים לא להוציא יותר ממה שאנו מרוויחים בתקופה מסוימת, כך על אוכלוסיית העולם כולה לצרוך מדי שנה כמות של משאבים שכדור הארץ מסוגל לחדש אותם. כיום, סך טביעות הרגל של אוכלוסיות העולם עבר את שטח כדור הארץ, משמע אנו צורכים יותר ממה שכדור הארץ יכול לספק לנו וכבר "מכרסמים בחסכונות שלנו" על חשבון הדורות הבאים.

לכתבה באתר אפוק טיימס

Comments