לא על הקוטג' לבדו: חשבון נפש צרכני לחגים

נשלח 29 בספט׳ 2011, 13:35 על ידי Sustainability Org
האם חשבתם פעם, כשהסתובבתם בסופר, על מחזור החיים של המוצר שאתם מכניסים לעגלה? חגי תשרי שעומדים בפתח הם הזדמנות להסתכל במראה ולשנות את תרבות הצריכה שלנו, למעננו ולמען הסביבה. דעה
פרופ' עדי וולפסון, 29/9/2011

מי זוכר שהמחאה החברתית, שסחפה את מדינת ישראל בקיץ האחרון ומלאה את הארץ באוהלים ובמפגינים הקוראים לצדק, החלה במחאת הקוטג' ובחרם צרכנים ראשון מסוגו בישראל? התדהמה מהענות של הצרכן הישראלי הובילה את יצרניות הקוטג' להוריד מחירים, את הכנסת לקיים דיונים ואת הממשלה לבחון את מצב משק החלב בישראל.

 

אחר-כך הגיעו מחאת הדלק, מחאת הרופאים, מחאת הרפתנים ומחאת האוהלים וקמה ועדת טרכטנברג. אבל הזיכרון של הממשלה ושל התעשיינים קצר אפילו יותר מזה של הצרכנים, ומחירי הקוטג' חזרו להשתולל.

 

צרכנות נבונה

כמה מרוויחים העובדים שאנו אוהבים לטרטר? / מירב קריסטל

אנחנו נתקלים בנציגי שירות ובמוכרים בחנויות לעיתים קרובות. כמה משלמים להם כדי לשרת אותנו, עד כמה אכזרית או נדיבה שיטת התגמול שלהם ומה התנאים במקום עבודתם? יצאנו לבדוק, כי חברה שמתייחסת בכבוד לעובדיה היא חברה שאנחנו רוצים להיות לקוחות שלה
לכתבה המלאה

והנה בימים האחרונים חזר העם להצביע ברגליים. הסטודנטים קראו למחאה נגד תנובה, וועדי העובדים בדרום הכריזו על מאבק בשופרסל ובמגה כנגד הפרשי המחירים הגבוהים בין הפריפריה למרכז, והציבור מטיל את כל משקלו לשנות את כוחות השוק.

 

אם אפשר לומר זו בזהירות, השינוי האמיתי שהביאה איתה המחאה החברתית היא העובדה, כי הציבור הרחב מבין שלא ועדת טרכטנברג ולא ממשלת ישראל יושיעו אותו, אלא שבידיו הכלי הבסיסי והפשוט ואולי האפקטיבי ביותר למאבק נגד יוקר המחיה, שינוי הרגלים.

 

אבל הצרכנות האקטיבית והחכמה של אזרחי ישראל, שמאיימת על הטייקונים ועל הממשלה, מחייבת גם אותנו לקחת אחריות רחבה יותר ולהסתכל מעבר לחור שבכיס. כשאנחנו מתלוננים על קפיטליזם חזירי ועל חומרנות אנחנו צריכים להסתכל בכנות גם על תרבות הצריכה שלנו ולשאול האם המחיר הוא השיקול היחידי בקניה בסופר או בקניון או שאנחנו יכולים להרוויח על הדרך עוד כמה דברים? כי אחרי הכל צדק חברתי מדבר לא רק על עלות אלא גם על איכות החיים.

 

קודם לחשוב - אחר כך לקנות

האם חשבתם פעם כשהסתובבתם בסופר, לקנות מוצרים מקומיים כדי לעודד את המשק המקומי? או על התנאים בהם עובדים הפועלים במפעל שמייצר את המוצר שאתם קונים, בארץ או בסין? ומה עם הצדק של הדורות הבאים - כיצד נאפשר להם להמשיך ולחיות פה ברווח וברווחה גם אחרינו?

 

והאם חשבתם אי פעם על מחזור החיים של המוצר שאתם מכניסים לעגלה - איך מפיקים את חומרי הגלם, מהו תהליך הייצור ואיך הוא מתגלגל עד שהוא מגיע למדף בסופר? ומה על ההשפעה של כל אלו על משאבי הטבע ועל איכות הסביבה?

 


צרכנות נכונה היא כזאת שמחברת בין חסכון כלכלי לרווח סביבתי ולצדק חברתי, וחגי תשרי שעומדים בפתח הם הזדמנות טובה לשינוי.

 

זה מתחיל בתכנון מראש ובחשבון נכון של כמה ומה אנחנו צריכים לקנות ולא כמה ומה אנחנו רוצים לקנות. זה ממשיך בקניה של מוצרים בריאים, באריזות פשוטות, מתמחזרות או מתמלאות מחדש, ומסתיים בהפרדה של הפסולת ומחזור של האריזות בסוף הארוחה.

 

אז אל תשכחו את הצניעות והצדק שבשמם יצאתם לרחובות כשאתם קונים אוכל לארוחת ערב חג או מתנות למשפחה ולמארחים. כי מחשבה תחילה וחסכון במקור הם הדרך הפשוטה, המהירה, הידידותית ביותר לסביבה והזולה ביותר לקניות בסופר.

 

הכותב הוא מהמרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון 

 

לכתבה באתר ynet


כתבות קשורות:
פצצת הזמן החברתית של דור ה-f: מובטלים, מושפלים, ומתוסכלים


Comments