החיים בזבל: חיי עגלים בתעשיית הבשר

נשלח 8 באוג׳ 2012, 7:43 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 9 באוג׳ 2012, 3:24 ]

רגעי חסד קצרים עם האם, כלוב פיטום צר, פציעה קשה לאחר הסרת הקרניים וערימות צואה המכונות בית. זהירות, תמונות קשות

מאת חגי כהן, 8/8/2012
 
תגיות: תעשיית הבקר,התעללות בבעלי חיים, אנונימוס
צוות החקירות של אנונימוס תיעד בחודשים האחרונים את חייהם של עגלים בתעשיית הבשר. התמונות הקשות, אבל זו חשיפתן לציבור הרחב חשובה. התמונות צולמו במספר משקים ברחבי הארץ. החלטנו לא להציג באתר את שמות המשקים.

צפו:
דקות נדירות של חסד

רוב העגלים שנולדים בארץ ומפוטמים ונשחטים לבשר, נולדים ברפתות חלב. פרה, כמו כל נקבה ממחלקת היונקים, לא מייצרת חלב סתם כך, אלא רק עבור עגל או עגלה המתהווים ברחמה לקראת לידתם. לכן מפרים ללא הפסק את הפרות

בתעשיית החלב, לרוב בהזרעה מלאכותית. במשך תשעה חודשים בשנה נושאות הפרות ברחמן את העגל – שיופרד מהן כמעט מייד לאחר ההמלטה. לעתים מניחים הרפתנים לעגל ולפרה דקות חסד בודדות שבהן מלקקת האם את הדם מהעגל.
צילום: אנונימוס
 
"יונקייה"- בכלוב הבידוד
צילום: אנונימוס
 
העגל מועבר לכליאה בכלוב בידוד צר. הוא מופרד לא רק מאמו, אלא גם מכל מגע עם עגלים אחרים – למרות שהוא זקוק נואשות למגע ולמשחק, ממש כמו גור כלבים. הסיבה הרשמית להפרדת העגל מהאם ולבידודו היא שמירה על "היגיינה", מה שנראה די מפוקפק לפחות ביחס לכלוב הבידוד שתועד בתמונה שלעיל. למרות מעט קש שפיזרו בכלוב, העגל מתבוסס בהפרשותיו. בכלוב המבודד, העגל לא יכול לרוץ, ללכת או אפילו לשכב בנוחות.
למה לנקות כשיש "טפחות"?

חלק מהעגלים מפוטמים על רצפת "טפחות" – פסי עץ שההפרשות אמורות ליפול ביניהם, וכך לחסוך ניקוי.

צילום: אנונימוס
 
בפועל, לעתים הפסים צפופים מדי וההפרשות מצטברות מעליהם. במקרים ההפוכים פסי העץ רחוקים מדי זה מזה ואז מתקשים העגלים לנוע על גביהם, ולעתים רגליהם מחליקות ונתפסות בין ה"טפחות". לפעמים, כמו בתמונה שלפנינו, שתי הבעיות קיימות באותה רצפה.
גדיעת/צריבת קרניים
צילום: אנונימוס
 
בתמונה רואים עגל שניצני קרניו אוכלו על ידי סודה קאוסטית, המוכרת לנו כחומר חזק לפתיחת סתימות בביוב, שאסור לו לבוא במגע עם העור. הרפתנים מוזהרים להשתמש בכפפות מגן בעת מריחת החומר על ניצני הקרן, אך החומר כמעט תמיד בא במגע עם עור הקרקפת של העגל, ולעתים אף מגיע לעיניו וגורם לו צריבה ונזק עד כדי עיוורון. אבל זו נחשבת החלופה החוקית, האכזרית פחות כביכול, לגדיעת קרניים באמצעות קאטר ולהביור שנאסרה עקב חשיפת אנונימוס.
בזבל עמוק

חלק מהעגלים מפוטמים במכלאות קבוצתיות. ההפרשות נערמות לעתים עד ברכי העגלים.

צילום: אנונימוס
 
חלק מהעגלים מוחזקים בבידוד והגבלת תנועה קיצוניים כל חייהם:
צילום: אנונימוס
 
עגלים מאוסטרליה

חלק מהעגלים הנשחטים בישראל מובלים חיים מאוסטרליה במסע מפרך, דחוסים בבטן אוניה. אנו יכולים לראות אותם תשושים, מטונפים ומיובשים לאחר פריקתם בנמל אילת והובלתם במשאיות לוהטות, ללא מי שתייה, בכביש הערבה. באוגוסט 2011 תיעדה אנונימוס הכאה אכזרית של עגלים מאוסטרליה בכביש הערבה במקלות עם דוקרנים ואת חשמולם בשוקר חשמלי, כאשר הם היו דחוסים במשאית ללא כל אפשרות לברוח.

באדיבות אנונימוס
עגל מאוסטרליה במשאית בכביש הערבה, אוגוסט 2011 באדיבות אנונימוס
 
הובלה ושחיטה

בגיל שנה בערך מוצאים רוב העגלים מהפטמה ומובלים לשחיטה. גופם נחתך לחתיכות ומעובד ל"מוצרים" שלא נושאים עוד שום זכר לעובדה שמדובר בייצור חי ומרגיש, ולסבל שעבר עליו.

לתמונות נוספות (בפייסבוק) מתעשיית העגלים לבשר ומתעשיית החלב. עוד על חיי עגל באתר החדש "חיות".

לכתבות באתר nrg


כתבות קשורות:
 
Comments