משמעת מים: תוכנית החיסכון של חיל הים

נשלח 11 בינו׳ 2011, 21:39 על ידי Sustainability Org

חיל הים החליט לקחת ברצינות את החיסכון במים ומינה קצין לגיבוש תוכנית חיסכון. התוצאה: תוך 3 שנים בלבד קיצץ בכחצי את צריכת המים. "אם לא היינו מקצצים, היינו משלמים מיליון שקל יותר בשנה"

אביב לביא | 11/1/2011 8:20
תגיות: חסכון במים, משבר המים, צה"ל (סביבה)
צוערי קורס חובלים. לא רק מתאמנים במים, גם חוסכים
צוערי קורס חובלים. לא רק מתאמנים במים, גם חוסכים צילום ארכיון: אמיר בוחבוט

בחיל הים קיבלו בימים האחרונים את סיכום נתוני צריכת המים של 2010, והתקשו להסתיר את שביעות רצונם: 291 אלף מ"ק - כמות המים שהחיל צרך השנה - זה אולי לא מעט, אבל אם לוקחים בחשבון שב-2007 החיל בזבז 561 אלף מ"ק, אפשר לסכם מבצע מרשים של צמצום צריכת המים בכמעט מחצית בתוך 3 שנים. ספק אם יש עוד גופים במשק הישראלי שיכולים להתהדר בהישג כזה.
שרברבים בכל הבסיסים

הכל התחיל במהלך 2008, כשמשבר המים הגדול והקריאות לחסוך הגיעו עד לשכתו של מפקד חיל הים, אלי מרום. זה זימן אליו את אל"מ משה זאנה, מפקד מספנת חיל הים בחיפה והטיל עליו לגבש דרכים לחיסכון במים בחיל. "הקמנו ועדה לאיתור הצרכנים הגדולים", משחזר זאנה, "התקנו מונים כדי לראות איפה זורמים רוב המים. גילינו שהמקלחות, הכיורים והאסלות בבסיסים צורכים בערך 40% מהמים. נתח גדול נוסף הולך על שטיפה במים מתוקים של כלי השיט שעולים מהים, כדי להגן עליהם מהמלח".

לאחר מיפוי הצריכה, התחילו זאנה ואנשיו לטפל בבזבוז צעד אחרי צעד. בין המהלכים שננקטו: שרברבים נשלחו לכל בסיסי חיל הים כדי להקטין את כמות המים שמודחים באסלה מ-9 ליטר ל-6 (באמצעות שינוי גובה המצוף) בנוסף, התברר שהלחץ בברזים עומד על 8 אטמוספירות, הרבה יותר מכפי שנדרש. לפיכך, בכניסה לבסיסים הותקנו וסתים שהורידו את הלחץ ל-4 אטמוספירות, ובשיטה הזו - מבלי שהחיילים ירגישו בהבדל - גולחו 4% מהצריכה.

מהלך נוסף שבו נקט החיל הוא מיחזור המים. כאשר המים בהם שוטפים את כלי השיט מהמלח ממוחזרים בשיטה דומה לזו שנהוגה במכוני שטיפת המכוניות: לאחר השטיפה הראשונה הם עוברים סינון וניקוי ומוחזרים לשימוש נוסף. החיל אף שאב מים מלוחים מהים כדי לחסוך במי הברז: מים מלוחים נשאבו מהים לטובת תרגילי כיבוי אש והחליפו את מי הברז; מי המזגנים נאגרו ונעשה בהם שימוש חוזר; בכל 671 המקלחות שבבסיסי החיל הותקנו ראשי מקלחת עם וסתים שהורידו את הספיקה מ-18 ליטר בדקה ל-10 ליטר , זרם מספיק לכל הדעות; וב-970 כיורים בבסיסי החיל הותקנו חסכמים.

ואם זה לא מספיק - אחרי שנים של השקיה לא מבוקרת, הותקנו באזורי הצמחייה בבסיסים מערכות השקיה ממוחשבות. אגרונום הובא כדי לייעץ במיוחד לתחום הגינון, חלק מהמדשאות יובשו, ובבסיס של שייטת 13 שתלו צמחי נוי שמותאמים לאקלים הים תיכוני ודורשים פחות מים.
חשבונות המים התכווצו

הצעדים הטכניים, אומר אל"מ זאנה, לא היו מביאים לתוצאות הרצויות בלי השקעה גדולה בחינוך והסברה: "חילקנו לחיילים פלאיירים, ערכנו ימי עיון וכנסים ארציים עם נציגים מכל הבסיסים, הכרזנו על תחרות חיסכון בין הבסיסים והחזרנו חלק מהחיסכון הכספי לטובת רווחת החיילים. זה נתן להם מוטיבציה שבלעדיה כל מה שעשינו לא היה עוזר".

למרות שמאמצי החיסכון יצאו לדרך רק באמצע 2008, ניתן לראות שכבר באותה שנה קיצץ החיל את צריכת המים שלו ב-24% לעומת 2007, ומאז הירידה נמשכת מדי שנה. במקביל, התכווצו גם חשבונות המים של חיל הים ב-25% (חיסכון נומינלי של 700 אלף שקל ב-2009).

ב-2010 הסכום שהחיל משלם למדינה עלה בגלל הזינוק בתעריפי המים, אולם אל"מ זאנה טוען שזה רק מדגיש את חשיבות החיסכון: "עשינו חשבון שאם לא היינו מבצעים את הקיצוץ, היינו משלמים היום מיליון שקל יותר בשנה על המים. זה החיסכון הריאלי שלנו ל-2010".

זאנה , אגב, אומר שההשקעה הכספית בפרויקט הקיצוץ היתה צנועה למדי, בגלל שרוב הציוד וכוח האדם ממילא עומדים לרשות צה"ל: "ההשקעה העיקרית שלנו היתה במפחיתי לחץ שעלו כ-100 אלף שקל, וסך כל ההשקעה עמד על כ-200 אלף . זה זניח לעומת החיסכון".

"מאמץ אין סופי"
ומה הלאה? זאנה משוכנע שיש עדיין לאן לשאוף: "בתחום ההנדסי והטכני אמנם עשינו כבר את הירידה הגדולה, אבל יש לנו עוד כמה דברים קטנים שאפשר לעשות. האתגר הגדול שלנו הוא בתחום ההסברה, כי הרי חיילים כל הזמן משתחררים ומתגייסים ואם רוצים לשמר את רמת המודעות זה מאמץ אין סופי".

מפרויקט החיסכון הפורה של חיל הים עולים שני לקחים עיקריים. הראשון: כשצה"ל רוצה הוא מסוגל להשתנות, להתייעל ולאמץ דרכי התנהלות ידידותיות לסביבה. ולא פחות חשוב, ובהשאלה מעולם הדיאטות: מי שמסוגל להשיל מחצית ממשקלו בתקופה כה קצרה, כנראה מסתובב עם הרבה חגורות שומן מיותרות. בחיל הים כבר נפטרו מרוב השומן, עכשיו תורם של אחרים בצבא.

לכתבה באתר nrg
Comments