נורות, פופוליזם והשנה החדשה

פורסם: 6 בינו׳ 2012, 4:35 על ידי: Sustainability Org
31/12/2011 מאת אוהד קרני
 

הלילה, עם חגיגות השנה האזרחית החדשה, בעת נשיקת הסילבסטר, נציין אירוע נוסף – כניסתו לתוקף של איסור המכירה על נורות ליבון בישראל. בהתאם להחלטת ועדת הכלכלה מפברואר, החל ממחר תיאסר מכירתן של נורות ליבון בהספק מעל 60 ואט. הרציונל להחלטה פשוט – נורות ליבון מבזבזות יותר מ-95% מהחשמל שהן צורכות בצורת חום, לכן החיסכון הצפוי למשק מהחלפתן בנורות יעילות יותר מוערך בלמעלה משני מיליארד שקל בשנה. החלטות ברוח דומה נכנסו לתוקף בשנים האחרונות גם בארה"ב ובאירופה, כך שישראל פשוט מיישרת קו עם האופנה בעולם.

על פי רוב ההחלפה של נורות משתלמת כמובן גם מנקודת מבטו של הצרכן הפרטי. על פי תחשיב של BDO משק בית טיפוסי יחסוך כאלף ש"ח בשנה מהחלפת נורות ליבון בנורות פלואורסצנטיות קומפקטיות מקבילות (CFL). מחישוב דומה שערכתי על פי המחירים באתר זאפ ותעריפי החשמל כיום – משתלם להחליף נורת ליבון בנורת CFL אם היא צפויה לפעול יותר מ-900 שעות – פחות מאורך החיים הממוצע של נורת ליבון רגילה. ברור שעם עליית מחירי החשמל וירידת מחירי הנורות החסכוניות, היתרון שבהחלפה רק ילך ויגדל. דווקא בשל כך הטלת האיסור נראית לי לא מידתית ובלתי הכרחית.

השוואה בין עלות השימוש בנורות עם עוצמת תאורה דומה: נורת ליבון בהספק 60W (מחיר קניה: 2.5 ש"ח, אורך חיים ממוצע: אלף שעות), נורת CFL בהספק 13W (מחיר קניה: 25 ש"ח, אורך חיים ממוצע: עשרת אלפים שעות) ונורות LED בהספק 7W (מחיר קניה: 160 ש"ח, אורך חיים ממוצע: מעל 35 אלף שעות). תעריף החשמל לקוט"ש: 54 אגורות.

ישנן שלוש אסטרטגיות מרכזיות להשפעה על דפוסי קנייה של צרכנים: רגולציה ישירה כגון איסור מכירה, תמריץ כלכלי כגון מס קנייה או סבסדוד, והנגשת מידע לצרכן בכלים כגון דירוג אנרגטי או תו ירוק. יש הגיון באיסור מוחלט על מכירה של מוצר, כאשר המוצר גורם לנזק רב לצרכן או לחברה וללא האיסור ימשך השימוש בו. אולם כאשר הנזק אינו דרמטי והוא נופל גם כך בחלקו הגדול על הצרכן דרך מחירי החשמל, הגיוני יותר להשתמש בשני הכלים האחרונים.

במקום לאסור באופן מוחלט על מכירת נורות ליבון ניתן היה פשוט להטיל עליהן מס קנייה, אשר ישקף את הנזק הסביבתי החברתי שבבזבוז החשמל, כפי שעושים במכירת סיגריות או רכבים. במקביל לכך היה ניתן להדגיש את ערכו של החסכון במעבר לנורות חסכוניות על גבי העטיפה של הנורות ובקמפיינים בתקשורת – כפי שעושים כבר היום באופן חלקי.

שימוש בכלים אלו לעידוד הרכישה של נורות חסכוניות היה משיג אפקט דומה בעוצמתו והיה ניתן להחיל אותו באופן רחב יותר, מהר יותר ולהתאימו לפי הנדרש בהתאם לתגובת השוק. לכן מבחינה פוליטית גם היה קל יותר לממש אותו מוקדם יותר ועל טווח רחב יותר של נורות ומכשירי חשמל אחרים. בנוסף, קהלים אשר הנורות החסכוניות אינן מתאימות לצרכיהם, למשל צרכנים העושים שימוש בדימרים או בנורות הנדלקות לפרקי זמן קצרים במהלך היום (חדרי מדרגות, מעליות, …), היו נותרים עם אלטרנטיבה סבירה, גם אם מעט יקרה יותר. את המס הנוסף אשר היה מגיע לקופת המדינה ניתן היה להפנות להפחתת המע"מ על הנורות החסכוניות או למיזמים אחרים של התייעלות אנרגטית.

יחד עם זאת, התקנות החדשות, גם אם הן מעט דרקוניות ואפילו פופוליסטיות, הינן צעד בכיוון הנכון ויחסכו לנו הקמה של תחנות כוח נוספות ושריפת מליוני טונות של דלקי מאובנים – סיפתח לא רע לשנה החדשה.

לכתבה בבלוג ירוק ונוצץ

Comments