פרופ' ישראל אומן, זוכה פרס נובל בכלכלה: "משבר סביבתי הוא משהו שמציק לי מייד אחרי שאלת קיומה של ישראל"

פורסם: 23 באוק׳ 2009, 3:27 על ידי: Sustainability Org
מועד פרסום: 21/10/2009
 
פרופ' ישראל אומן, זוכה פרס נובל בכלכלה על תיאוריית תורת המשחקים, סבור שהרעיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקים ועדה לטיפול באנרגיה ירוקה הוא נכון, בהנחה שהוועדה תיצור תמריצים לפרט לפעול נכון, "כמו שתוכנית העוני של ארה"ב ב-1970 תימרצה יזמים להיכנס לתחום".

"אני זוכר היטב את 1970, זו היתה השנה בה נשיא ארה"ב, ריצ'ארד ניקסון, פירסם את תוכנית העוני", אמר אומן בוועידת הנשיא הנערכת בבנייני האומה בירושלים. "זו היתה תוכנית גדולה והרבה מאמץ הושקע בה. אחד מחבריי אמר, 'בוא ננסה להיכנס לעוני, שם הכסף הגדול'. אז אני אומר, בואו ניכנס לאנרגיה, שם הכסף. אבל צריך לבנות תמריץ לעולם המתועש להשקיע בטכנולוגיה.
"המים זולים. אם אתה רוצה לחסוך מים, תעלה את המחיר שלהם. נכון שיש עניים, אבל ישנם גם הרבה עשירים שמבזבזים מים. למים צריך להיות מחיר אחד, וגבוה דיו, שימנע בזבוז.

אנחנו רוצים אנרגיה חלופית, אבל כרגע אנרגיה סולרית יקרה מידיי. למה? הרי השמש בחוץ כל יום. השמש בחינם. אבל צריך לפתח מערכות לקלוט את האנרגיה ממנה וזה יקר מאוד ולא כדאי.

"לפני כמה שנים דוד המים שלי התקלקל. אמרתי לעצמי שלכל אחד יש דוד שמש, וכדאי לבדוק את זה. התברר שאני צריך לשלם עבורו יותר מאשר לצריכת חשמל בדוד החשמלי ל-15 שנים. ניסיתי להיות טוב אבל זה היה יקר מדי. חטאתי, עוויתי, פשעתי, אני מודה, אבל אנשים בעולם רוצים לחם וחמאה בצד הצלת העולם.

"אם המחיר של החשמל יעלה. בכלל זה מחירי הנפט והפחם, זה יהיה תמריץ לפתח ולצרוך אנרגיה סולרית. לא תניע אחרת אנשים להשקיע בזה אם כולם יתנהגו כמוני ויעשו חישוב כלכלי.

"אנשים מדברים על זמני שיא בתחבורה. אפשר לפצל את זמן העבודה של אנשים, או לעודד אותם לקחת תחבורה צבורית. איך? אם בשעות עומד ייסגרו נתיבים לתחבורה פרטית ואנשים יצטרכו לקחת מונית, הם יחשבו פעמיים אם לנסוע בשעות עומס.

"משבר סביבתי הוא משהו שמציק לי מייד אחרי שאלת קיומה של ישראל. הכי מציק אחרי זה. השאלה היא, איך ניתן להניע ציבור אנשים להעניק יותר תשומת לב לסביבה ולשמור עליה. התשובה היא תמריצים, כמו בכל התנהגות אחרת, בין אם מדובר בפוליטיקה, או במלחמה ושלום".

"לדוגמה, אל תשתמשו בכל כך הרבה אריזות פלסטיק. נסו לא ליצור הרבה זבל. אנחנו ממלאים את העולם בזבל. את האוקינוס. איך למנוע מאנשים לעשות זאת? אפשר לדבר, אבל זה נופל על אוזן ערלה. בשווייץ מצאו פתרון. שם אומרים, שניתן לזרוק זבל רק במקומות מיוחדים ורק בשקיות מיוחדות, שכל אחת עולה 5 פרנקים שווייצים. אם אתה זורק 4-3 שקיות ביום, זה כבר מצטבר כהוצאה. אז אנשים שמים לב לזה. הם הולכים לסופר וקונה מה שלא כולל אריזות ענק. כך, היצרנים מתחשבים ומייצרים מוצרים עם פחות אריזות. זה לא שממשלת שווייץ רוצה להרויח מהשקיות אלא שהיא רוצה למנוע מאנשים לזרוק הרבה זבל".

אומן הוסיף, כי אם מדינות רוצות שאמנת קיוטו לשמירת הסביבה תהיה אפקטיבית, ואם הם רוצים שהקווים המנחים יתגבשו בועידת קופנהגן הקרובה יהיו יעילים, יש למצוא דרך לתמרץ ממשלות לעמוד ביעדים. לדבריו, אלה יתמרצו את החברות והפרטים לפעול בהתאם.
בוב ווטסטון, יו"ר מנכ"ל חברת אקו-טק האמריקאית, אמר כי כדור הארץ ישרוד בין אם ננהג כך או אחרת. אבל, אם אנחנו רוצים לא להיות מסולקים מהכדור, עלינו להתאים את התנהגותנו. לדבריו, במקום לחשוב רק במונחים כלכליים עלינו לחשוב איך ניתן להשתלב בתהליכים הביולוגים, הכימים והפיזיקלים שעוברים על הכדור. "הכדור לא צריך אותכם, שמודאגים ממצבו. הוא שרד מיליארדי שנים אסונות. אבל, אנחנו מסמנים בצורה לא נכונה מה נחשב יקר ומה זול. לכן, אם לא נשנה גישה, אנחנו נעוף מהכדור, והוא ישרוד".
 
לכתבה בדהמרקר
Comments