ההשמנה עולה למדינה כ–6 מיליארד שקל בשנה - והממשלה נחושה להיכנס לנו לצלחת כדי לשפר את המצב, כפי שניסה משרד הבריאות לעשות בתשדירי החטיפים המלוחים

מאת רוני לינדר-כץ, 9/6/2016

משקה ממותק - המקור המסוכן ביותר לסוכר

על פי המלצת ארגון הבריאות העולמי, נשים צריכות לצרוך עד חמש כפיות סוכר מוסף (סוכרים פשוטים, כגון סוכר לבן וחום וסירופ סוכר) ביום וגברים תשע.

אלא שבפחית אחת בודדת של משקה ממותק יש שמונה כפיות סוכר - וזה עוד לפני הסוכר שאנחנו צורכים דרך הקטשופ, השניצל המתועש והרוטב של הפסטה. לפי מחקרים, שתיית משקה ממותק אחד ביום מגדילה את הסיכון להשמנה ב–60%, ושתיית משקה עד שניים ביום תגביר את הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2 ב–25%. "כשצורכים קלוריות בצורה של נוזל, המוח לא 'קורא' את זה כאוכל ולא מפחית את צריכת המזון האחר בעקבות שתיית סוכר — ולכן זה מוביל להשמנה", מסבירה ד"ר שירה זלבר שגיא, ראש מגמת תזונה, בריאות והתנהגות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה.

ההשלכות של סוכר לא פוסחות על שום רקמה בגוף, הסבירו בוועדה לקידום תזונה בריאה, שהתכנסה אתמול. "זה גורם מרכזי לייצור שומן מוגבר בכבד ולאכילת יתר, יש לו אפקט מעודד דלקת, הוא מעלה לחץ דם, פוגע בייצור אינסולין בלבלב ועוד", אמרו מומחים נוספים.

25% מהישראלים סובלים מהשמנת יתר ועוד 25% מעודף משקל

לפחות 50% מהציבור במחצית ממדינות העולם סובל מעודף משקל והשמנה, לעומת שנות ה–80, אז 10% בלבד מהציבור סבל מהשמנת יתר. לפי חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי — אם קצב ההשמנה יימשך כפי שהוא, כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם תסבול מהשמנה עד 2030.

מצבה של ישראל טוב יחסית למדינות OECD — אך עדיין 1.7 מיליון ישראלים, שהם 25% מהמבוגרים ו–14% מהילדים, סובלים מהשמנת יתר. 700 אלף מהם מוגדרים כ"טרום סוכרתיים", וחצי מיליון סובלים מסוכרת סוג 2. אם מצרפים ל–25% הסובלים מהשמנת יתר גם את הסובלים מעודף משקל (BMI מעל 25) מגיעים לכמעט מחצית מהאוכלוסייה.

באחת מישיבות הוועדה לקידום תזונה בריאה אמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, באירוניה: "אנחנו לא מבינים מאיפה הגיעו ה–50% שאינם בעלי עודף משקל לאור תרבות הצריכה הקיימת".

25% מהבנות ו–32% מהבנים בישראל שותים משקה ממותק מדי יום

לא סתם בחר משרד הבריאות להקדיש קמפיין מיוחד למשקאות קלים: מתברר שהם מעין מכת מדינה. סקר שנערך בבתי ספר העלה כי ישראל ממוקמת בצמרת צריכת המשקאות המתוקים באופן יומיומי בקרב ילדים.

ילדי ישראל עוקפים אפילו את ארה"ב במדד הזה: לפי הממוצע העולמי, 25% מהבנות ו–32% מהבנים שותים משקאות ממותקים מדי יום. הממוצע בארה"ב הוא 30% בקרב בנות ו–37% בקרב בנים, ואילו בישראל הממוצע הוא 41% לבנות ו–45% לבנים. הבעיה גדולה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל: 51% מהילדים הערבים בני 11–15 צורכים משקה מתוק לפחות פעם ביום.

20% מילדי כיתה א' סובלים מהשמנה

כיום ידוע היטב כי ילד שמן הופך במרבית המקרים גם למבוגר שמן, ולכן כשמדברים על השמנת יתר מדברים קודם כל על ילדים: כל ילד חמישי בכיתה א' (20% מילדי כיתה א') בישראל סובל מעודף משקל, ולקראת כיתה ז' שיעור הילדים השמנים קופץ ל–30% — אחד מכל שלושה ילדים.

בקרב הילדים הערבים המצב אף חמור יותר: כמעט 40% מהילדים הערבים בכיתה ז' סובלים מעודף משקל. "מדובר בבעיה קריטית לבריאות הציבור — אלה הילדים שלנו, זה העתיד שלנו, אנחנו רוצים אותם בריאים — לא עם סוכרת בגיל 17 ומחלות אחרות כמו כבד שומני. זו מחלה אמיתית, זה לא קוסמטי", אמרו מומחים שהשתתפו בכינוס הוועדה.

לחם, גבינות, דגני בוקר ורטבים: צריכה מוגזמת של מלח אורבת כמעט בכל המזונות

בני נוער צורכים 12 גרם מלח ליום — פי שניים מהכמות המומלצת. הנתון הזה אינו מפתיע לאור העובדה ש–70% מהמזון שאנו צורכים הוא מזון מעובד.

צריכת מוגברת של נתרן קשורה ללחץ דם גבוה, שבץ מוחי, מחלות לב, סרטן הקיבה, אבנים בכליות ואוסטאופורוזיס. והבעיה היא שככל שריכוז המלח במזון שלנו גבוה יותר — כך סף הרגישות שלנו לטעם המלוח עולה.

גם אנשים שמנסים להימנע מאכלים מלוחים לא תמיד מודעים לעובדה שהם צורכים מלח דרך מזונות אחרים — כולל מזונות מתוקים. כך למשל, לחם, גבינות, דגני בוקר ומאפים מתוקים כמו קרואסון מכילים כמות גדולה מאוד של נתרן.

בקרואסון חמאה, למשל, יש 37% מכמות הנתרן המומלצת ליום למבוגר, במלפפון חמוץ אחד במלח יש 60%, וב–50 גרם קטשופ יש 23% מכמות הנתרן המומלצת ביום. כמו כן, ב–50 מ"ל רוטב סויה בלבד יש 130% מכמות הנתרן המומלצת ליום.

עניים סובלים יותר מהשמנה וסוכרת

סוכרת פוגעת בצורה הקשה ביותר בשכבות החלשות ובחברה הערבית בפרט: בקרב אנשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך (המוכרים על ידי הביטוח הלאומי כזכאים לפטור מהשתתפות עצמית בשירותים שהוא נותן) שיעור הסוכרת גבוה יותר מפי שלושה לעומת אנשים במעמד סוציו־אקונומי בינוני וגבוה: שיעורי התחלואה בסוכרת בקרב העניים הם 25.5%, לעומת 7.1% בקרב מעמד הביניים והמעמד הגבוה.

העלייה בתחלואה בסוכרת בקרב העניים מהירה ומפחידה: בתוך עשור זינק השיעור מ–7.8% ב–2002 ל–25.5% ב–2014. "זה מטורף. אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד", אומרים במשרד הבריאות, "חייבים לעשות מעשה משמעותי".

במשרד הבריאות מסבירים את העובדה שדווקא עניים סובלים יותר מהשמנה ומסוכרת בכך שבקרב השכבות החלשות יש פחות מודעות לנושא ובכך שהמוצרים הבריאים — כולל פירות וירקות — יקרים יותר, ולכן העשירונים התחתונים כמעט ולא צורכים אותם
בנוסף, אצל הערבים זוהתה נטייה גנטית גבוהה יותר לסוכרת.

הנזק העולמי מהשמנה: 2 טריליון דולר בשנה

השמנה היא בעיה עולמית קריטית שדורשת אסטרטגיה של התערבות בינלאומית מקיפה — כך קבע מחקר של חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי שפורסם בסוף 2014.

לפי המחקר, כמעט 30% מאוכלוסיית העולם, יותר מ–2.1 מיליארד בני אדם, סובלים ממשקל יתר או מהשמנה חולנית — פי 2.5 ממספר הסובלים מתת־תזונה. עלות ההשמנה בעולם נאמדת ב–2 טריליון דולר בשנה — כמעט כמו עלות נזקי העישון, הטרור והמלחמות.

בישראל, עלות ההשמנה נאמדת ב–6 מיליארד שקל בשנה, לפי נתוני משרד הבריאות. שליש מהנזק נגרם מעלויות ישירות של טיפול במחלה, ושני שלישים מעלויות עקיפות, כמו אובדן כושר עבודה, ימי מחלה וטיפול סיעודי. לפי נתונים שמסרה קופת חולים מכבי למשרד הבריאות, ההוצאה של הקופה על חולה סוכרת גבוהה ב–53% מההוצאה על המבוטח הממוצע.

לכתבה בדהמרקר