סיפור מהתחת: מי יגרום לנו להיפרד מהמגבונים?

פורסם: 26 בנוב׳ 2009, 4:03 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 26 בנוב׳ 2009, 4:05 ]
מאת אביב לביא, מועד פרסום: 21/11/2009
 
קשה לחשוב על ידיעה סמלית יותר, במובן הסביבתי, מזו שהתפרסמה לאחרונה במעריב, בה דווח על כך שמערכות הביוב של אשדוד עולות על גדותיהן. הסיבה: כמויות ענק של מגבונים לחים סותמות את הצנרת. ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, פנה אל מקבלי ההחלטות בירושלים והתחנן שייעשו משהו על מנת שעם ישראל ימתן את השימוש במפגע החדש.
 
איפה הסמליות, אתם שואלים? מעשה במוצר שהומצא כדי לפתור בעיה נקודתית - ניגוב ישבנם של פעוטות צואים - ולשפר את איכות חייהם של ההורים. פעם היו משתמשים למטרה זו במגבות וסמרטוטים רב פעמיים או בנייר טואלט שמתפרק במים, ואילו המגבון הוא חד פעמי: השתמש וזרוק. ואחרי שהם נזרקים, רוב סוגי המגבונים ממשיכים לחיות איתנו עוד שנים ארוכות.

בנוסף לאריכות הימים האנטי סביבתית, המגבון מלווה בקוקטייל כימיקלים מלאכותיים, שאולי לא הוכח שהם מזיקים לעור אבל בוודאי לא מומלץ לנשנש אותם. וזה בדיוק מה שעושים רוב התינוקות שאני מכיר.

הכימיקלים החריפים הללו-שמפרקים כל אויב שמנוני-הם שהפכו את המגבונים ללהיט. מאמצעי לטיהור הישבן הפכו המגבונים
לכולבויניקים שעושים את כל העבודות השחורות: ידיים דביקות, פנים של אחרי שוקולד, שולחנות מוכתמים, אין בעיה שהם לא פותרים. המגבונים הציעו נוחות, ואנחנו, בתגובה, התמכרנו. ואחרי שהתמכרנו, אפילו לא טרחנו להשליך את המגבון לפח. למה שיסריח את האשפה הביתית אם אפשר להיפטר ממנו דרך האסלה?

עכשיו ההתמכרות הזו מתחילה לחזור אלינו כמו בומרנג, לצוף מבעד לפתחי הביוב. הצנרת ומערכות טיהור השפכים מתמרדות, לא יכולות לשאת עוד את החומרים הסינתטיים והמזהמים שאנחנו מעמיסים עליהן. החשיבה המודרנית הקלאסית בוודאי תפתור את הבעיה באמצעות עוד צינור או הוספת מסננים שיעלו הון מכספי הציבור, אבל הפתרון האמיתי לבעיות הסביבתיות טמון בשינוי תרבותי והתנהגותי. רק שכדי ששינוי כזה יתרחש, צריך להימצא הפוליטיקאי האמיץ שיגיד לעם ישראל להיפרד מהמגבונים, או לפחות לצמצם אותם בחזרה לתפקידם המקורי. ובמילים אחרות: אשרי המאמין.
 
Comments