בעשורים האחרונים נערכו מחקרים רבים בניסיון להבין את תפקיד השומן במזון שאנו אוכלים ואת הקשר בינו לבין מחלות לב וכלי דם, מחלת הסרטן, מחלות כרוניות נוספות ומגיפת ההשמנה.

למרות שהתמונה השלמה עדיין לא ברורה לגמרי, אנו כבר יודעים שלא רק לכמות השומן שאנו צורכים יש חשיבות - אלא גם לסוג השומן.

לאחרונה עלה שוב שומן הטראנס לכותרות בעקבות כוונת מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) לאסור את השימוש בו. ה־FDA מעוניין לאסור את השימוש בשומן טראנס באופן גורף במזון, בהמשך לתקנות שהחלו בשנת 2006, המחייבות רישום של כמות שומן טראנס במוצרים המכילים מעל 0.5 גרם שומן טראנס וסימון מזונות אשר אינם מכילים שומן טראנס.

בחלק מהערים בארצות־הברית, כמו בעיר ניו־יורק, אף אוכפים שימוש והחזקה של מזונות המכילים מעל ל־0.5 גרם שומן טראנס במסעדות ובמקומות לממכר מזון.

איך כל זה התחיל?
בשנים הראשונות בהן נצפתה עלייה בשכיחות מחלות הלב וכלי הדם יצאו אנשי המקצוע בהמלצות לציבור הרחב להפחית את כמות השומן הנאכלת מהמזון בכלל ואת כמויות השומן הרווי והכולסטרול בפרט.

התוצאה העגומה מאז ועד היום היא, שהציבור החליף את המזונות העשירים בשומן רווי ובכולסטרול במזון מעובד ותעשייתי העשיר בחומרים מלאכותיים, במקום לעבור למזון טבעי עשיר ברכיבים תזונתיים מזינים, כמו פירות וירקות, קטניות, דגנים מלאים ואגוזים, אשר תורמים לשמירה על בריאות הגוף.

מה זה, בעצם, שומן טראנס?
חומצות שומן טראנס נמצאות באופן טבעי ובכמויות קטנות במוצרי מזון מן החי, בשר בקר או חלב - אבל אלה לא נמצאו כמזיקות. השומן המזיק עליו מדברים הוא שומן הטראנס הצמחי, זה המוסף באופן מלאכותי למזון התעשייתי.

שומן זה נוצר מתהליך הידרוגנציה של חומצות שומן בלתי רווי. זהו תהליך בו מעבירים את חומצות השומן מצורתן הנוזלית הטבעית (שמן זית, שמן סויה, שמן חמניות וכדומה) לצורה מוצקה (מרגרינה).

שימוש בצורה זו של השומן נפוץ בתעשייה היות והוא משפר את מרקם המזון, מפחית את קלקולו ומאפשר אפייה וטיגון טובים יותר למזון. אך עם השנים הגיעה גם ההבנה ששומן זה רע מאוד לבריאותנו.

מה כל־כך רע בשומן טראנס?
פגיעה בפרופיל השומנים בדם - על פי סקירת מאמרים אחרונה ועדכנית, נמצא כי חומצות שומן מסוג שומן טראנס פוגעות בפרופיל השומנים בדם יותר מחומצות שומן רוויות, הידועות גם הן כמשפיעות לרעה על פרופיל השומנים. ידוע ממחקרים כי חומצות שומן רוויות מעלות את הכולסטרול הרע (LDL) אך הן אינן מפחיתות את רמת הכולסטרול הטוב (HDL). אבל חומצות שומן מסוג טראנס גם מעלות את הכולסטרול הרע וגם מורידות את הכולסטרול הטוב, אשר מגן מפני מחלות לב וכלי דם.

העלאת הסיכוי למחלת לב כלילית - מחקרים אחרים הראו כי חומצות שומן טראנס מעלות את הסיכוי למחלת לב כלילית, והחלפה של שומן טראנס - אפילו בשומן רווי - יכולה להוריד את הסיכון למחלת לב.

הפרעה לתהליך המטבוליזם של אומגה 3 - קיימת השערה נוספת כי חומצות שומן טראנס מפריעות לתהליך המטבוליזם של חומצות שומן מסוג אומגה 3, הידועות כבעלות תרומה במניעת מחלות לב וכלי דם.

סוכרת וסרטן - מחקרים נוספים גם הראו כי ייתכן קשר בין צריכה מוגברת של שומן טראנס לסוכרת ולמחלת הסרטן.

אז היכן מסתתר שומן הטראנס?
ישנן מדינות כמו ארצות־הברית וקנדה, בהן מחויבים היצרנים לציין את כמות שומן הטראנס בטבלת הערך התזונתי שעל גבי מוצרי המזון. בישראל טרם הוכנסה התקנה המחייבת סימון שומן טראנס על מוצרים. נכון להיום יישום התקנה נדחה לסוף ינואר 2014, בכדי לאפשר ליבואנים וליצרנים להיערך בהתאם.

אז עד שתיכנס התקנה לתוקף, מוטלת עלינו הצרכנים, האחריות לחקור קצת יותר לעומק את המזונות שאנו בוחרים להכניס הביתה, וזאת על ידי סקירת הרכיבים הכתובים על גבי האריזה. הדרך הפשוטה יותר היא חיפוש אחר הסימון "ללא שומן טראנס" אך זה לא מספיק.
 
מהם המזונות החשודים?
יש לא מעט כאלה. חשוב להדגיש ששומן טראנס ישר נקשר למרגרינה, אך נכון להיום, תהליך הייצור של מרגרינות עבר שינויים והמרגרינות שתמצאו בסופר מכילות כמות מינימלית של שומן טראנס (פחות מ־1%).

בכל זאת במסעדות, במוצרים תעשייתיים ובמאפיות נמצא את השומן במוצרים רבים, להלן הרשימה.

מה לחפש ברשימת הרכיבים במוצרים בסופר?
אם ברשימת הרכיבים יש רישום של מרגרינה, שומן צמחי מוקשה או מוקשה חלקית חישבו פעמיים לפני שאתם מכניסים אותו לעגלת הסופר, כי הוא ללא ספק מכיל שומן טראנס.

מחפשים תחליפים? להלן המלצות
• השתדלו לאפות, לבשל ולטגן רק בבית - כך תדעו בוודאות שהמזון נקי משומן טראנס.

• השתדלו להשתמש רק בשמן נוזלי איכותי, המכיל חומצות חד ורב בלתי רוויות כמו שמן זית או קנולה.

• הכינו לעצמכם את הגרנולה או את חטיפי הגרנולה בבית.

• החליפו את בצק העלים בבצק פילו. הפילו קל לעבודה, דל בשומן ואינו מכיל שומן טראנס.

• אוהבים לנשנש? החליפו את החטיפים התעשייתיים בנשנושים בריאים, כגון אגוזים ושקדים טבעיים, יוגורטים או פירות, פופקורן ביתי או אדממה (פולי סויה).

מחפשים מתכונים בריאים וקלים? היכנסו לבלוג של הדיאטנית אורלי וייסיד

אין ספק כי היוזמה של ה־FDA היא יוזמה ברוכה, וזה בהחלט מעודד שאנשי בריאות הציבור מנסים ליצור עתיד בריא יותר לכולנו – אבל תהליכים כאלה לוקחים זמן, והאחריות לבריאות שלנו מוטלת בראש ובראשונה עלינו. אז כצרכנים מומלץ שנבדוק מה טיבו של המזון שאנו קונים בסופר, מכניסים לביתנו ואז לגופנו - ולהתחיל לאכול בריא.

אורלי וייסיד היא דיאטנית קלינית בכללית