כ-250 מסעדות בארץ כבר זכו בתו־התקן של עמותת “ויגאן פרינדלי”. המייסדים, עמרי פז ומיטל בן ארי, מספרים איך דיווח על גלידריה “ידידותית לטבעונות” הביא לשטף של לקוחות, מה מזכה בתו הנכסף, וגם משיבים לשאלה האם הם הראשונים בעולם שחשבו על זה

"אני יוצא עם מישהי טבעונית כבר 7 שנים. פעם אחת ישבתי אִתה במסעדה ואמרתי, ‘מה זה, טל? יש פה רק שתי מנות טבעוניות ושתיהן לא טעימות. מה נעשה?’ היא אמרה לי, ‘תקשיב... אתה לא מבין. ה’ויגאן פרנדלי’ שינה לי את החיים, במשך שנים לא היה לי איפה לאכול. אתה טבעוני רק שנה וחצי, אז אין לך מושג איך היה לנו קודם. בכל המסעדות זה היה המצב" - כך מספר עמרי פז, מייסד עמותת “ויגאן פרינדלי” (Vegan Friendly - ידידותי לטבעונות), שבתוך זמן קצר הנגישה עשרות מסעדות לקהל הטבעוני, ובקרוב תיכנס לכל מזווה ושידה כשתסמן מוצרי צריכה כ”Vegan Friendly”.

בתחילת דרכה, העמותה פנתה לאוכלי־כל ולסקרנים באמצעות הפקת סרטוני הסברה, כינוס פאנלים בנושא טבעונות במשפחה, והקרנת "ההרצאה הכי חשובה שתשמעו אי פעם" של גארי יורופסקי. בתוך שבוע ימים, דף הפייסבוק של העמותה צבר 5,000 אוהדים. בחודשיים הראשונים להיותו טבעוני, פז מספר שהצליח "לטבען" מעל למאה אנשים בעזרתו של ממיר הקרניבורים הקירח מיוטיוב. "לאחר חודש, רבים מהם הודו שהם נשברו. ניסיתי להבין למה. אותן תשובות חזרו. הם לא ידעו מה לאכול במסעדה. נדרשו לקרוא את כל הרכיבים על כל מוצר בסופר, והרגישו שהסיפור הזה גדול עליהם. אמרתי לעצמי שהפעולות הבאות שאעשה יהיו ליצור תשתית לנחיתה רכה למי שרוצה לעבור לטבעונות".

מיטל בן ארי ועמרי פז עם המדבקות (על הדלת), במסעדת "שוגר קפה" בתל אביב. צילום: דניאל צ'צ'יק

לאחר ביסוס קהילה וירטואלית רעבה ותוססת של 30 אלף טבעונים ותיקים מאוכזבי מסעדות, ושל מומרים טריים שטעם הפיצה עדיין לא נשכח מחיכם, הצעד הבא של העמותה היה לפנות למסעדות: "רצינו לשחק במגרש של המסעדנים, בכלים שלהם. הם רוצים כסף, הם רוצים שזה ישתלם להם, והחלטנו להראות להם איך לעשות את זה. אמרנו להם, 'עברנו על התפריט שלכם, וכל מה שחסר לכם זה שתוסיפו ראשונה, כריך ועיקרית שיתאימו לקהל הטבעוני. אם תעשו את זה, תקבלו המון חשיפה'. עבדנו בצורה אינטנסיבית. חיפשנו מקומות שקרובים לתו תקן, שהוא כמותי ולא איכותי, ומבוסס על כמות המנות הטבעוניות שנמצאות בתפריט. לא היינו נכנסים לפונדק אסא ומבקשים לשנות שם הכל".

זה עבד. בגדול. לאחר שסימנו 70 מסעדות בתל אביב ובמרכז, פנו לרשתות. כיום, בכניסה ל-250 סניפים של 150 מסעדות מודבק התו הטבעוני, בהם “פלאפל בריבוע”, “סושה”, “השווארמה הצמחונית”, “זכאים”, “סטריטס”, “מהרג'ה”, “השופטים”, “נוקטורנו”, “הבית התאילנדי”, “אורנה ואלה”, רשת בתי הקפה “גרג” ו”אספרסובר”.

איך חשבתם על תו טבעוני?

מיטל בן ארי, מנהלת העמותה: "זה היה ברור. אחרי שביקשנו מהמסעדות להוסיף מנות טבעוניות לתפריט, כדי להנגיש את המסעדה לקהל הטבעוני, משהו באמצע היה חסר - סימון, מדבקה צבעונית, תו־תקן שמסעדה תוכל להדביק על החלון כדי שכאשר טבעוני יעבור ברחוב, זה ינצנץ לו בעיניים”.

מנה טבעונית במסעדת "בודהה". צילום: דניאל צ'צ'יק

עמרי: "אם זה לא היה מצליח ולא היה ביקוש הם היו אומרים תודה רבה ועוזבים. אבל חלפה שנה, ואף מנה לא הורדה מהתפריטים, שהופכים לגורם משיכה לעסק. בינתיים נרשמו רק חמש תלונות מטבעונים שלא מצאו מה לאכול בבתי העסק שפירסמנו. זה הכל. ואנחנו מאוד גאים בכך.

"’ביסטרו נועה’ של ניר צוק, היא דוגמה מעולה למסעדה רצינית, שהוסיפה בין שש לשמונה מנות לתפריט כדי לקבל את התו: תבשיל מאש וסלק, תבשיל עדשים שחורים ביין לבן, אורז אספרגוס עם טופו ועלים ירוקים, פטריות צרובות בטופו ועוד. “AIR CAFÉ” ברעננה הוסיף ארבע מנות על פי בקשתנו, וכשנתקל בביקוש העצום הוסיף עוד שלוש מנות”.

דילמת הפלאפל

איך התמודדתם עם דילמת הפלאפל? הרי כל פלאפל הוא טבעוני...

עמרי: "בעקרון אנחנו לא נותנים תו תקן לפלאפל. 'פלאפל בריבוע' קיבל תקן אחרי שהוסיף שווארמה טבעונית, סלטים ופסטה טבעונית. טבעוני לא צריך את ‘ויגאן פרנדלי’ בשביל לדעת שהוא יכול לאכול פלאפל וחומוס".

איזה מנה עסקים המכניסים לתפריט הכי בקלות? האם מגיפת החציל בטחינה היא באשמתכם?

מסעדת "בודהה" בתל אביב. צילום: דניאלצ'צ'יק

עמרי: "קל מאוד להוסיף כריכי אבוקדו, מנות אנטיפסטי. אם זה בית עסק קטן משתלם לו להכניס פסטה טבעונית בלי ביצים, יש כזאת בכל סופר".

יש עוד פעילויות כאלה בעולם?

מיטל: “האפליקציה של Happy Cow מציעה קטגוריה דומה”.

עמרי: “אבל אין גוף בעולם שפועל על מנת להעשיר את ההיצע הקולינרי הטבעוני ומעניק תו תקן. הסימון נותן לבתי עסק תחושת חשיבות, גאווה וייחוד, ולא מצריך מהם כמעט שום דבר. אז למה לא? אנחנו באים לבתי העסק עם הצעה שהיא WIN WIN. כולם יכולים להרוויח ממנה, כולל בעלי החיים”.

מיטל: "אנחנו מקשרים בין הציבור הטבעוני לבין המסעדות, אחרת הם לא יידעו אחד על השני. בדרך גילינו בתי עסק שאמנם לא היו 100 אחוזים טבעוניים, אבל היו צמחוניים לגמרי, והיו מתחת לאף שלנו, כמו קפה ‘MEZZE’ או המסעדה האתיופית ‘תנאט’. כשטבעוני שומע ‘פיצה טבעונית’ הוא משתגע. זה משהו שמאוד חסר לטבעונים. בפתח תקווה יש פיצריה שהוסיפה גבינה טבעונית, וביום שהכרזנו שיש שם פיצה טבעונית והם קיבלו תו תקן, המקום לא עמד בעומס, קרס. הבעלים הלך חמש פעמים לקנות עוד גבינה. גלידה ג'לה קיבלה תו תקן. זה לא מספיק שיהיה לה רק סורבה, צריך גם טעמים על בסיס סויה. באותו ערב הלכתי לשם. היה תור ארוך, וכולם הגיעו מהפרסום של ויגאן פרינדלי שאני פרסמתי לפני שעה וחצי! מה זה התרגשתי. לא האמנתי."

עמרי: “היא התקשרה ואמרה – ‘אני עומדת בתור לגלידה טבעונית בתשע בערב’”.

מיטל: “זה היה מטורף. ואז הבנתי איזה כוח יש לתו התקן. אנשים צמאים לזה”.

עמרי: “המונח ויגאן פרנדלי נהפך מטבע לשון, טבעונים יכולים לדבר על מקום שאני אפילו לא מכיר והם שואלים בינם ובין עצמם אם הוא ויגאן פרנדלי”.

מנה טבעונית במסעדת "קאימק" בתל אביב. צילום: דניאלצ'צ'יק

למה אתם לא לוקחים מבתי העסק כסף עבור הפרסום או על מנת ליצור התחייבות? זאת לא המטרה לשמה צברתם לייקים? נשמע לי הוגן שכל בית עסק יעביר לכם תשלום חד־פעמי של כמה מאות שקלים על המאמץ ועל התוצאות.

עמרי: “זה לא יקרה. זה עלול יצור מצב אבסורדי שמסעדות שעומדות בתקן ולא רוצות לשלם, טבעונים לא ידעו עליהם. המטרה היא הנגשת המידע וזה האינטרס שעומד בראש מעיינינו. ברור לי שאנחנו לא תמיד יכולים לדעת הכל, אבל לאחרונה התחלנו לבקש מבתי עסק לחתום על התחייבות, שמול הפרסום החינמי שלנו הם יתחייבו להודיע אם הם מורידים מנות טבעוניות, משנים שעות פתיחה או סוגרים את המקום”.

לא מקבלים שכר

מישהו משקיע בכם? מממן את הפעילות?

עמרי: “העמותה היא התנדבותית, ללא מטרות רווח. אף אחד מאתנו לא מרוויח שכר, לא שוכרים מקום. כל הכסף שנכנס הולך לפעילות. אנחנו משתמשים בזה בתור מקפצה כדי לעשות דברים טובים אחרים”.

כמה מתנדבים יש לכם? מי עוזר לכם ליצור קשר עם חברות מזון ומסעדות?

עמרי: “בגדול אני הקרבתי את החיים האישיים שלי. עבדתי קשה להתקבל לאוניברסיטה העברית ללימודי משפטים. עבדתי קשה במהלך התואר, השקעתי המון כדי להגיע לנקודה מסוימת, ומאז שהפכתי לטבעוני זרקתי הכל לפח. הפסדתי שנה מהתואר, וכל הציונים שלי התדרדרו. לאחרונה ביטלתי התמחות. אני לא מבקש שתוציאי את הממחטות, אנחנו עושים את זה כי אנחנו מאמינים שאפשר לעשות שינוי אמיתי ושורשי, שלא יסתכם בהוספת כמה מנות למסעדות. הטבעונות, בעיקר מהפן המוסרי, היא כדור שלג שגורף אתו המון אנשים טובים עם יכולת השפעה. גם מי שאינו טבעוני מבין את הרעיון ויכול להזדהות איתו.

מסעדת "קאימק" בתל אביב. צילום: דניאלצ'צ'יק

“אני מוכן להקדיש את כל החיים שלי למען המטרה הזאת כי אני מאמין שזה אפשרי. כפי שלפני מאה שנה לנשים לא היתה זכות בחירה, ואם אז מישהו היה אומר שהן שוות זה היה נשמע הזוי, כך גם לגבי העבדות לפני 250 שנה. זה עניין של זמן. בשלב מסויים אנשים יבינו שאין הבדל בין בני אדם לבין בעלי חיים. כולנו נולדנו על כדור הארץ ולכולנו יש זכות לחיות".

מה השלב הבא?

"בשלב הבא נסמן עם התו־תקן את כל המוצרים הטבעוניים שנמכרים בישראל, מוצרי מזון וקוסמטיקה. נכון להיום יש 50 חברות שסימנו או שהתחילו לסמן בחודשים הקרובים. ביניהן הרדוף, השדה, אדמה, דוקטור מרק, דני וגלית ואחרות".

הכניסה לסופרמרקטים לא מלחיצה אתכם?

עמרי: "כן. חשבנו על זה המון לפני שהחלטנו להיכנס לזה, גם בגלל שזו עבודה אינסופית שמצריכה אינסוף התעסקות ובעיקר בגלל שפחדנו ואנחנו עדיין מפחדים מתביעות. אם תהיה הטעייה צרכנית ויתגלה שמוצר לא טבעוני - הלוגו שלנו על זה. מספיקה תביעה ייצוגית אחת נגדנו ונהיה בבעיה מאוד רצינית".

מיטל: "כל החיים ננקה רצפות".

עמרי: "אבל אין מה לעשות, לפעמים צריך פשוט להסתכן וללכת על זה בגדול אם רוצים להצליח בגדול, כמו שעשינו עם המסעדות".

בשלב הבא מתכוונים עוד מנהלי העמותה לחזור להתמקד בלא־טבעונים, בפעילויות של הסברה והנגשת הטבעונות. ולפני כן, ליהנות מהקהילה ההולכת וגדלה. בימים אלה הם עובדים על "פסטיבל למען בעלי חיים" שיתקיים בגן אירועים ביָקום ב-5 באוקטובר, ובו יריד של 50 דוכני אוכל וקוסמטיקה טבעונית, והופעות של אמנים טבעונים.

לקהילות רגישות או מתקשות שדורשות נגישות, גיוון, והכרה, נותר לרשום את המתכון של “ויגאן פרנדלי”: ריכוז קהילה קיימת של רגישים, רכיבה על באז, פנייה לעסקים עם הצעה משתלמת ופשוטה להבנה, תמורת פירסום ממוקד.