עולם המזון מתחיל למכור לנו אוויר

נשלח 16 בפבר׳ 2011, 0:04 על ידי Sustainability Org
מאת: דני סער, 14/2/2011

מגמות חדשות בעולם המזון עתידות לייצר לצרכנים דילמה: טעם בפה או טעם לחיים?

שלוש חדשות מרעישות בעולם המזון:

תוכנית הבישול  Top Chef האמריקאית עושה הסטוריה: בעונה הקרובה עתידים המתחרים להימדד לא רק לפי טעם המנות אלא גם לפי חתימת גזי החממה של המתכונים שהם יבשלו.

DietforBetterWorld – תוכנית דיאטה מהפכנית שעתידה לצאת לשוק בקרוב – מאפשר לצרכנים לבחור מסלולי דיאטה לא רק לפי כמות הקלוריות אלא גם לפי חתימת גזי החממה הנדרשים לארוחות השונות. בכך תהיה הדיאטה הראשונה שתאפשר לאנשים לשמור לא רק על גזרתם אלא גם על משמעת סביבתית חמורה.

וסיבוס, כרטיס ההסעדה הישראלי הפופולארי, הולך לצאת בתוכנית שתאפשר את חישוב חתימת גזי החממה של כל ארוחה. דבר זה יאפשר למעסיקים לתגמל עובדים  אשר תורמים למלחמה בהתחממות כדור הארץ ולשפר את מעמדם הציבורי בעקבות צמצום צריכת האנרגיה של החברה.

נכון להיום, הרעיונות הללו עדיין נמצאים במגירה (של מישהו), אבל נראה שהרגע שבו יתחילו לחשב לנו את חתימת גזי החממה על כל נגיסה מתקרב המהירות. חברת Clean Metrics  האמריקאית  הוציא לאחרונה מחשבון המאפשר לחשב את כמות גזי החממה הכרוכים בייצור מוצרי המזון שאנו אוכלים. המחשבון www.foodemissions.com מחשב לא רק את נושא הגידול, אלא לוקח בחשבון גם נושא של שינוע יבשתי ועלות סילוק האשפה הנותרת. נכון להיום, הוא עדיין מצומצם יחסית בהיקפו, ומתייחס רק למזונות המיוצרים בארה"ב, אבל המגמה ברורה.

יוזמות אחרות – שמתרוצצות בעולם כבר כמה שנים – מייצרות לכל מוצר מזון ארוז תג המציין לא רק ערכיו התזונתיים אלא גם את ערכיו הסביבתיים, ובכלל זה חתימת גזי החממה שלו, במטרה להקל על צרכנים לבצע רכישה אחראית.

מפתיע? לא ממש. אוכל ממלא תפקיד מרכזי בזהות שלנו ולכן תפריט שמסדר לנו לא רק את הגיזרה  - אלא גם את רגשות האשם - הוא דבר מתבקש מבחינה שיווקית. השאלה המעניינית היא מי יהיו השחקניות הישראליות שירימו את הכפפה. האם זו תהיה יצרנית המזון המובילה? או אולי אחת מרשתות המזון שתבקש מהיצרנים להגביר את השקיפות לגבי המוצרים שהם מבקשים להניח על מדפיה?

אז מה צופן העתיד? אנחנו נשלם פרמיה על מוצרים בעלי חתימת גזי חממה נמוכה, נבחר מסעדות לפי המוניטין של השף ביצירת מנות טעימות וסביבתיות, ונשווה בין מתכונים על סמך תרומתם לסביבה. וזו רק ההתחלה. דמיינו את הרגע שהזמנתם חברים לארוחה – וכמו שאתם מוודאים לגבי העדפה באוכל (למשל, צמחונות) – כך תוודאו שלאף אחד מהם אין מגבלת גזי חממה "למנה" או "לארוחה"  – דבר שעשוי להשפיע על בחירת המנות שתכינו.

נכון - כשהיצרנים שוטפים את השוק עם מסרים ירוקים, הלקוחות הופכים להיום כהים וצינים. אבל זה עדיין לא משנה את המציאות: "הפילטר הסביבתי" הוא טרנד שיחיה כאן שנים רבות. מי שלא ישכיל להצטרף אליו – ישלם את המחיר.

השאלה, כמובן, היא איך לעשות את זה נכון. צמצום פליטת גזי חממה? חומרים ממוחזרים? טיפול כולל במה לך החיים של המוצר? או אולי ביצוע מהלך סביבתי מתקן על כל מוצר שנמכר?. האפשרויות מגוונות והאתגר הוא אחד: למצוא את הפעילות החכמה והמדוייקת שתצליח לייצר מעורבות חיובית למותג מצד מספר אנשים רב ככל האפשר.  פעולה שתתן לאנשים רציונל לייצר ערך סביבתי ובו בזמן תארגן להם פשרה נוחה ככל האפשר עם סגנון החיים העכשווי שלהם.

שננו את המנטרה: לא כל הרעיונות הירוקים נולדו שווים – יש ירוקים ששווים יותר, ירוקים כמובן.

לפוסט של דני סער בקפה דהמרקר

כתבות קשורות:
למחשבון foodemissions.com
דיאטת פחמן: במקום קלוריות, סופרים פליטות CO2
עושים חשבון: כמה פחמן דו-חמצני נפלט בכל קילומטר נסיעה?
כמה CO2 חוסכים ברכיבה לעבודה באופניים?
Comments