עברו של הקישון מסתתר על הקרקעית

נשלח 12 במרץ 2011, 9:14 על ידי Sustainability Org

מבחוץ הנחל נראה יפה. בקרקעית, אפשר למצוא חומר צמיגי, עיסתי, שחור, המזכיר קצת נפט. לקראת שיקומו המלא של הקרקע מנסים להבין מה נותר בקרקעית. מתברר שקל וזול לזהם, קשה ויקר לנקות

סופ
אביב לביא | 12/3/2011 12:00
תגיות: נחל קישון, שיקום נחלים

בשנים האחרונות מרבים לדבר על שיקום הקישון. על הפארק המטרופוליני המרשים שעתיד להשתרע על גדותיו (פארק קטן בשפך הנחל כבר יש), על השיפור במצב המים שהתחולל לאחר שטראומת הצוללים עשתה את שלה. המפעלים המירו את הזרמת הכימיקלים המסוכנים בשפכים מטוהרים, והחיים - הדגים, הצבים והקורמורנים - חוזרים בהדרגה אל הנחל.

רק קרקעית הנחל נותרה חתומה כמו קופסה שחורה. שם, באפלולית ששוררת בעומק שניים-שלושה מטרים, מונחים, שכבות-שכבות, חטאי העבר: שם הצטברו כל אותם רעלים שהפכו את הקישון למלכודת המוות של אנשי השייטת. וכל עוד קרקעית הנחל לא תטוהר מהזיהום ההיסטורי, הקישון לא יוכל באמת להבריא.

טיהור קרקעית נחל הוא מבצע ענק. קל וזול לזהם, קשה ויקר לנקות. רוב הסכום הדרוש - כ-200 מיליון שקל - כבר גויס. הממשלה, המפעלים המזהמים והעיריות הסמוכות יחלקו בנטל. על פי התכנון, השכבה העליונה של הקרקעית תגורד בהדרגה מעשרת הקילומטרים האחרונים של הנחל, אלה שחטפו את ההתקפה הכימית. הקרקעית הנגועה תועבר לשרוול צדדי של הקישון, תטוהר באמצעים ביולוגיים (חיידקים שמעכלים דלקים) ותישלח להטמנה. אחרי כל זה הנחל יהיה עמוק יותר, ובשאיפה גם נקי הרבה יותר. אם הכל יעבוד לפי התוכניות, מי יודע - אולי יגיע היום שבו נוכל לשכור סירה ולשוט על הקישון. על שחייה לא מעזים לדבר.
צילום: יח''צ
הבדיקות בקישון צילום: יח''צ

בשלב הזה, מנסים להבין מה בדיוק יש בקרקעית. עם איזה הרכב חומרים צריך להתמודד. כדי לנתח את תכולת הזיהום נערך לאחרונה מבצע להוצאת דגימות מהקרקעית. הביצוע נפל בחלקה של חברת "וינדקס ישראל", שמתמחה בין השאר בדיגום ובקידוח קרקעות מזוהמות. לצורך מבצע הקישון נבנתה בחברה במיוחד דוברה קטנה, שעליה הולבש מתקן קידוח.

במשך יומיים עצרו אנשי החברה בעשר נקודות לאורך אפיק הנחל. רוב הנקודות היו בפתחי המוצא של מפעלים - המקום שבו פגש הזרם הכימי את הנחל במשך כל כך הרבה שנים. בכל נקודה שלשלו את המקדחה, שפילחה את המים, הגיעה אל שכבת הבוצה וחתכה מתוכה גליל ארוך וצר, שנארז והועבר למעבדה בגרמניה. שמואל אפוטה, מנכ"ל החברה, הצטרף למשט הדיגומים. הוא היה סקרן לראות מה מסתתר על קרקעית הקישון.

החוויה, הוא מספר, לא הייתה קלה: "זה חומר צמיגי, עיסתי, שחור. מזכיר קצת נפט. מדובר בשכבה מאוד עבה של החומר הזה, כמה מטרים, רק אחר כך המקדחה מגיעה אל האדמה המקורית. מהר מאוד למדנו לזהות את ההבדל בין המוצאים של המפעלים, בהתאם לחומרים שהם הזרימו במהלך השנים. יכולנו לזהות ליד איזה מפעל אנחנו נמצאים לפי המרקם והריח של הבוצה".

ההיסטוריה העגומה של המקום, הוא הרגיש, עולה ממעמקי הנחל יחד עם הזוהמה: "מבחוץ הנחל נראה יפה, אבל כשהרמנו את הדגימות הייתה לי צביטה בלב. אנשים נכנסו לתוך הדבר הזה כדי להגן על המדינה. הדהים אותי לחשוב שאנשים צללו ושחו שם ואף אחד לא העלה על דעתו שזה לא הגיוני. לשמחתי, הייתי ממוגן. אמרתי לעצמי 'איזו הקרבה, איזו מסירות, איזה חוסר מודעות של החבר'ה שצללו במים האלה'. יצאתי משם עם כאב לב גדול ".

לכתבה באתר nrg
Comments