מעקב G: חשד לדיווחים כוזבים של ראש אגף הדיג

נשלח 11 ביוני 2011, 23:54 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 12 ביוני 2011, 0:04 ]

מבקר המדינה בודק חשד לדיווחים כוזבים של חיים אנג'וני, ראש אגף הדיג במשרד החקלאות: "התעוררו אצלנו ספקות לגבי מהימנות חומרים שנמסרו לנו" ■ המשרד בתגובה: "הובהר כי הטענות אינן נכונות"

משה ליכטמן 
4/6/11

ב-4 בנובמבר 2010 פרסם G תחקיר מקיף תחת הכותרת "מה אכפת לציפור", שהצביע על מחדלים בניהול ענף הדיג, הסובל ממילא מתהליך של הידלדלות הדגה. בין היתר הצביע התחקיר על התרשלות באכלוס דגיגים בכינרת, וכן על טיפול כושל בבעיית הקורמורנים, הטורף הגדול בכינרת של דגי האמנון (מושט), המאיימים על המאזן האקולוגי של הימה.

מבקר המדינה בחר להיכנס לעובי הקורה, העמיק את הדיון, ופרסם באמצע מאי, במסגרת הדוח השנתי, ממצאים קשים על ענף הדיג במשרד החקלאות, המאמתים את ממצאי התחקיר, וכן מצביעים על מחדלים נוספים. כך הצביע המבקר על הימנעות מעריכת סקרים חיוניים לניהול ענף הדיג בים התיכון ובכינרת; על אי-אכיפה של הנחיות כלפי הדייגים; ועל היעדר פיקוח וטרינרי נוכח מצב תברואתי ירוד של מפעלי הדגים, שבגינו אסור היה לתת להם היתרי יצוא לאירופה.

המבקר התייחס בחומרה לכך שמנהל אגף הדיג במשרד החקלאות ב-11 השנים האחרונות, חיים אנג'וני, אישר ללא סמכות שימוש ברשתות בעלות עיניים קטנות מהתקן בכינרת, ואפילו מימן לדייגים רשתות בלתי חוקיות, דבר שהוביל לפגיעה באוכלוסיית הדגים הצעירים. המבקר קבע כי "אנג'וני נושא באחריות להתיר דיג ברשתות בלתי תקניות, שפגעה בדגה בכינרת".

"אגף הדיג לא ניהל את הדיג באגם באופן תקין", כתב המבקר, "והוא אחד האחראים להידרדרות שחלה במצב הדגה באגם. אנג'וני נושא באחריות למצב שנוצר". מחדלי אגף הדיג, מוסיף המבקר, "מעוררים חשש ממשי לפגיעה אקולוגית, אם חלילה תהפוך הכינרת לאגם שחיים בו מעט דגים מזנים ספורים".

אבל אם לא היה די בכך, כעת חושף G כי מבקר המדינה דורש ממנהל אגף הדיג אנג'וני הסברים על מה שנראה לו כשני מקרים של דיווח מטעה למוסד ביקורת המדינה. המקרה הראשון עוסק בנתונים של הפלגות סקר בים התיכון; המקרה השני עוסק במחדל אכלוס הכינרת בדגיגי קיפון (בורי). במקרה זה המבקר העלה חשש שמא במסמך שהוצג לו על-ידי אנג'וני הוכנס שינוי בתאריך.

תמונה לא מדויקת?

בדוח שהגיש הצביע המבקר על אנג'וני כמי שאחראי למותם של מאה אלף דגיגי קיפון (בורי), משום ש"לא דאג לאישור עבודה בשבת לעובד בעונת האכלוס 2008". אותו הדוח של המבקר מסתמך על מכתב שקיבל אנג'וני בתאריך 15.12.2007, מהאחראי על אכלוס הדגיגים בכינרת, שבו התריע העובד והתלונן על כך שאנג'וני לא התיר לו להכניס את הדגיגים לכינרת בשבת, וכתוצאה מכך הם מתו.

בשלבי הגיבוש הסופי של דוח המבקר השיב אנג'וני לטענות כלפיו. אנג'וני טען בפני המבקר כי מכתב התלונה של העובד נכתב בתאריך 12.1.2011, ולא בתאריך 15.12.2007, ועל כן הוא כלל אינו מודע לאירוע שעליו מדובר. כאשר דוח המבקר כבר היה כתוב בנוסחו הסופי, באמצע מארס האחרון, פנה המבקר לאנג'וני והודיע לו כי המסמך שסיפק אנג'וני והמידע שמסר למבקר מעלים חשש, לכאורה, לדיווח לא נכון. המבקר דרש מאנג'וני הסבר למסמך.

המבקר דרש מאנג'וני הסבר גם לגבי נושא מיעוט הפלגות סקר המתחייבות בניהול משק הדיג. כך, לפי נתוני המבקר, בין 2001 ל-2009 נערכו הפלגות סקר מעטות, בהיקף של 214 אלף שקלים. אנג'וני מסר למבקר, ערב פרסום דוח זה, נתונים גבוהים מאלה שהתגלו בבדיקה. "לכן", גורס המבקר, "התמונה שהציג אנג'וני גם על השקעות בהפלגות הסקר וגם על המחקרים אינה מדויקת".

במכתב לאנג'וני, אחרי שדוח ביקורת המדינה נכתב, דרש המבקר הסבר לכך שאנג'וני דיווח לו כי בתקופה זו נערכו הפלגות בהיקף כספי של כ-500 אלף שקלים, למעלה מפי שניים מהנתונים שאסף המבקר. המבקר אמר שמדובר לכאורה במצג לא נכון מצד אנג'וני.

מעבר הדרגתי?

לעניין הדיווחים המטעים לכאורה, נמסר ממשרד החקלאות בתגובה כי "מדובר בנושאים שמבקר המדינה בחר שלא להכניס בסופו של דבר לדוח, לאחר שהובהרו ונמצא כי הטענות אינן נכונות".

במשרד המבקר טוענים, מצד שני, כי "משרד מבקר המדינה פרסם בדוח 61ב שהופיע במאי 2011 ביקורת מקיפה על ניהול אגף הדיג. הדוח ציין שורה של ליקויים בנושא, ובהם ניהול כושל של ענף הדיג; אי-פיקוח יעיל על הדיג.

"לאחר שנחתם הדוח התעוררו אצלנו ספקות לגבי מהימנות חומרים שנמסרו לנו מאגף הדיג במשרד החקלאות. אנו בודקים את העניין כדי לוודא שהחומרים שנמסרו לנו לצורך הביקורת הם אכן כנדרש - מהימנים, אמינים ומדויקים. בשלב זה לא נוכל להוסיף עוד פרטים כדי לא לגרום שיבושים בבדיקת נושא זה".

לעניין טענות דוח המבקר עצמו על ענף הדיג נמסר ממשרד החקלאות בתגובה: "משך השנים השתמשו דייגי הכינרת ברשתות בעלות עין בגודל של 62 מילימטרים לדיג בורי. אכיפת התקנה, שמשמעה דיג בורי באמצעות רשתות בעלות עין בגודל של שמונים מילימטרים, חייבה מתן זמן התארגנות, ולכן החליט מנהל אגף הדיג, מתוקף תפקידו כפקיד הדיג הראשי, לבצע את המעבר לרשתות בעלות גודל עין תקני באופן הדרגתי.

"החל בשנת 2009, בהנחיית היועץ המשפטי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, החל האגף לאכוף את גודל העין על סמך מדידת גודל הדגים הנתפסים, וממצאי האכיפה מלמדים כי מרבית הדייגים נמנעים מלדוג ברשתות לא חוקיות".

לכתבה בגלובס


כתבות קשורות:

הדיג בכנרת יושבת למשך ארבעה חודשים

למרות העלייה בדגה, הדיג בכנרת יופסק

בהתאם להמלצות ה-OECD: נאסר הדייג בכנרת, בירדן ובכל הנחלים באיזור

והדגים שותקים: משבר הדיג בכנרת ללא מוצא

הממשלה תאשר איסור דיג בכנרת למשך שנתיים

במשרד החקלאות שוקלים לאסור דיג בכנרת לתקופת 'התאוששות'

אגם המוות: הדגים בכנרת נמצאים בדרך לכיליון

איסור הדיג בכנרת: דייגי טבריה לא יודעים אם לצחוק או לבכות

"אם יופסק הדיג בכנרת - קיימת סכנה ממשית לאיכות המים"

שוב חשבנו שהטבע הוא משאב לא מוגבל. האם נספיק להציל את הים התיכון? בשביל הכנרת, לפחות בסיבוב הזה, זה כבר מאוחר מדי

הים התיכון מידלדל מדגים, בעיקר טונה וכרישים

הצלחה ל"גרינפיס": נאסר דיג הטונה בים התיכון

אוקיינוסים נהרסים בשל ניצול יתר שנמשך עשורים

Comments