כולם מדברים על תמלוגי הגז - שכחו את הטבע

נשלח 2 בינו׳ 2011, 4:47 על ידי Sustainability Org
מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם. במשרד להגנת הסביבה רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. "אנחנו במירוץ נגד הזמן", מודה ראש אגף ים וחופים
יעל דראל, 1/1/2011

הדיווחים על כמויות הגז הטבעי בקידוח לוויתן - במרחק 140 ק"מ מחופי חיפה - הרעידו השבוע את הגורמים הכלכליים במשק, אך מבחינה סביבתית ייתכן שרעידת האדמה עוד לפנינו: חוות דעת משפטית שגובשה במשרד להגנת הסביבה ושהגיעה לידי ynet מזהירה, כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.

 

הפרויקטים יצריכו בעתיד גם קדיחה לעומק הקרקע, פרישת צינורות באורך עשרות קילומטרים על קרקעית הים, והקמת מתקנים בים וככל הנראה גם ביבשה. מומחים מזהירים כי לצד החשש מפני תקלה, או דליפה, יש גם מחקרים המצביעים על פגיעה אקולוגית בים. רשימת החששות הסביבתיים מבוססת וארוכה, אך נכון לשלב זה, הפתרון עדיין רחוק.  

 

התגלית בלוויתן

השווי המוערך של הגז בלוויתן – 45 מיליארד דולר / תני גולדשטיין

תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון - 140 קילומטרים צפון מערבית לחופי חיפה. השותפות לאתר הקידוח "לוויתן" הרעידו את הבורסה כשדיווחו על הימצאות גז בהיקף של 453 מיליארד מ"ק באתר – 80% יותר מאשר בקידוח תמר
לכתבה המלאה

שורש הבעיה נעוץ בעובדה כי שותפויות הקידוח פועלות באזור הממוקם מעבר למים הטריטוריאליים של ישראל, באזור "המים הכלכליים". בשבועות האחרונים אמנם נחתם הסכם שמסדיר את חלוקת השטח בין ישראל לקפריסין, אולם טרם הוסדר בו החוק הישראלי, ובכלל זה החוקים הסביבתיים.

 

המשמעות פשוטה: נכון להיום, לא יכול המשרד להגנת הסביבה לאכוף, לדרוש, לפקח או לבדוק את התנהלות החברות בשותפויות חיפוש הגז.

 

בחוות הדעת מציינים, כי הצעת החוק שעשויה לפתור את הבעיה ולאפשר לחוקים הסביבתיים לחול גם על המתקנים הימיים במים הכלכליים, גובשה על ידי משרד המשפטים כבר לפני ארבע שנים (הצעת החוק אזורים ימיים -י.ד), אך נכון להיום, הדיונים בנושא תקועים.

 

אין כוח אדם, אין ידע, אין כסף

מסתבר שלא רק החזית המשפטית נותרה מיותמת. מבדיקת ynet עולה, כי בשלב זה, כשנתיים לאחר שעלו תגליות הגז הגדולות לכותרות, אין במשרד להגנת הסביבה ולו איש מקצוע אחד שמבין בקידוחים ימיים, אין ברשותם ידע מקצועי באשר להשלכות של הפקת הגז או הנפט העתידי על הים ואין גם כלי שיט אחד שמסוגל לטפל בזיהום במקרה של תקלה בעתיד.

 

למעשה, בהיעדר בסיס מידע אחר, כמעט את כל הידע המעשי לומדים בימים אלה אנשי המשרד להגנת הסביבה מתוך פעילות החברות בשטח.

 

בכל הנוגע לגז טבעי מדובר במלכוד: מצד אחד, מדובר בנכס אסטרטגי וסביבתי למשק האנרגיה שיצמצם משמעותית את זיהום האוויר מתחנות הכוח ומהתעשייה. אך באותה נשימה, בימים אלה עוד נלמדים לקחי הפיצוץ במתקן BP במפרץ מקסיקו - פיצוץ שגרם לאסון אקולוגי נרחב ועלה מיליארדי דולרים.

 

אסון מפרץ מקסיקו

מי מבטיח לנו שגם מול חופי ישראל לא יתקיים אסון אקולוגי דומה? נכון להיום, אף אחד. "אנחנו מודאגים מאוד מהמצב כרגע. עלול להיות פה בעתיד אסון אקולוגי שיעלה למשק עשרות מיליונים ואנחנו פועלים נגד הזמן, עם יד אחת קשורה. אם לא נהיה ערוכים, זה עשוי להיות הרסני", מודה בשיחה עם ynet ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, רני עמיר.

 

האסון האקולוגי שעמיר מדבר עליו, והדבר שממנו הוא חושש יותר מכל, הוא דליפת נפט לים בשל תקלה בצנרת. "אמנם בשלב זה הם מתכוונים להפיק גז, אך גם בתהליך הזה יוצא נפט מהקרקע בכמויות לא מבוטלות. 1,000 חביות ליום, לפי הערכות שלנו. מה גם שבהמשך ישנה גם כוונה להפיק נפט וזה מדאיג מאוד. אנחנו לא ערוכים לטפל באירוע כזה", הוא מזהיר. הגז עצמו אגב, מדאיג פחות. אם ידלוף - הוא צפוי לעלות למעלה אל פני הים ולהתנדף.

 

מלבד זאת, יש חשש לפגיעה בבתי גידול ייחודיים. סקרים אקולוגיים שבוצעו לפני מספר חודשים בעומק הים על ידי אוניברסיטת חיפה מצאו בתי גידול של אלמוגים שחורים למשל, שעשויים להיפגע בתוך רשת הצינורות שתונח בעתיד הקרוב על קרקעית הים.


שונית האלמוגים בקרקעית הים

 

את המחקר הזה ביצע בית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם אוניברסיטת רוד איילנד. ד"ר איציק מקובסקי, מהחוג למדעים גיאו-ימיים באוניברסיטת חיפה, שהיה שותף למחקר, מסביר בשיחה עם ynet, כי "התגלית הזו ייחודית מאוד לאזור ועל פי התחזית שלנו, האזור עלול להיפגע מהצינורות של אחד מפרויקטי הקידוח, אם הפיתוח לא יתבצע בצורה מושכלת".

 

מקובסקי גם מוטרד מבסיס הידע הדל שעומד בפני המדינה ומדגיש כי על ישראל להשקיע בבדיקות וסקרים. "לא רק בידי משרדי הממשלה אין די ידע, גם בידי האקדמיה. עד היום בוצעו על ידי האקדמיה הישראלית רק שלושה סקרי ים במים עמוקים. הידע שלנו על מה קורה בקרקעית, הוא נסיבתי בלבד", הוא מדגיש.

 

הערפל המרכזי: מי אמור לאכוף?

רשימת החששות הסביבתיים נמשכת: הכוונה לייעד חלק מהגז ככל הנראה לייצוא, מצריכה הקמת מתקן הנזלה לגז. מתקן כזה עשוי להתפרש על פני עשרות דונמים ולגובה עשרות מטרים. אם יוקם ביבשה - הוא עלול לגרום נזק סביבתי ונופי לסביבה החופית.

על גב הלוויתן

ישראל עלתה ליגה בטבלת הגז / תני גולדשטיין

מהשוואה בין כמויות הגז הטבעי וגודל האוכלוסייה עולה: אחרי גילוי מאגרי תמר ולוויתן, לישראל יש פחות עתודות גז לנפש מאשר לאיראן, קטאר ורוסיה, אבל יותר מלמצרים, סוריה, ירדן, ארה"ב וכל מדינות אירופה. ישראל תצרוך רק 0.7% מהגז הטבעי שלה, ולמי שמודאג: יש מדינות שיקנו את כל השאר
לכתבה המלאה

 

בנוסף, קיימת סוגיית הטיפול בגז עצמו, שגם היא מצריכה הקמת מתקן לצורך הפחתת לחץ וניקויו משאריות של חומרים אחרים שמתלווים אליו.

 

"מבחינת המשרד להגנת הסביבה, החלופה המועדפת תהיה ככל הנראה הקמה של מתקן טיפול כזה על אסדה בלב ים, כפי שדרשנו בתמר ודלית, אך גם לכך יש השלכות - גם בהיבט הנופי", מסביר שחר סולר, הממונה על התכנון הסביבתי במשרד.

 

שאלות נוספות שנותרו פתוחות הן למשל מי מפקח על החומרים שמוחזקים על גבי מתקני חברות הקידוח? "יש חומרים כימיים שמוחזקים במתקנים הללו, ואנחנו לא יודעים בשלב זה מספיק. לא על סוג החומרים ולא על הכמויות", מדגיש עמיר.

 

בנוסף, הקמת מתקנים ימיים הוכחה במחקרים כמעודדת כניסה של מינים פולשים (מיני דגים שאינם מקומיים - י.ד) – תופעה שנחשבת נפוצה מאוד בים התיכון ומפריעה לאיזון האקולוגי בים.

 

אבל עושה רושם שהערפל המרכזי כרגע, שורר סביב סוגיית הפיקוח והאכיפה - האם החברות יחויבו בניטור שוטף על המערכות כדי לפקח על תקלות? האם הן יחויבו בהיתר רעלים בדומה למפעלים? האם הן יחוייבו לדווח למשרד להגנת הסביבה על פעילותן או שיעמדו תחת פיקוח של מומחים סביבתיים?

 

ומעל הכל – מי בסופו של דבר אמור לבצע את כל המשימות הללו, צמד פקחים של אגף ים וחופים?

 

תלויים ברצון הטוב של חברות החיפוש

השחקן העיקרי כרגע מול חברות החיפוש, הוא הממונה על חיפושי הנפט במשרד התשתיות, שפועל מתוקף חוק הנפט. הבעיה, כפי שמציינת גם חוות הדעת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, היא כי "בחוק הנפט אין התייחסות להיבטים סביבתיים".

 

במילים אחרות, נכון לעכשיו - למרות ההשלכות הסביבתיות האדירות של הקידוחים האלה - המשרד להגנת הסביבה נותר מחוץ למשחק.

 

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מודע לחומרת המצב. לאחרונה הוא הנחה את אנשי אגף ים וחופים לגבש את דרישותיהם מול חברות הקידוח, ואף פנה למנכ"ל חברת דלק, גדעון תדמור, בדרישה לאפשר לאנשיו לבקר באסדות הקידוח. ארדן גם דרש מחברות הקידוח להגביר את שיתוף הפעולה עימו אך בשלב זה, גם הוא יודע כי הכל תלוי ברצונן הטוב ולא בכללי משחק מחייבים.

 

בבואו להגדיר את המצב, גם הוא אינו חוסך במילים. "גילויי הגז האחרונים מבורכים, אבל האסון הסביבתי שעלול להיגרם מול חופי ישראל עשוי להביא להרס החופים. נלמד ונאמץ את אמצעי ההגנה המחמירים בעולם", הוא אומר. 


 

"התחושה היא שכל סיפור הגז הטבעי תפס את ישראל לא מוכנה", אומר מקובסקי. "התרגלנו לראות את עצמנו כארץ קטנה מוקפת אויבים ודלה במשאבי טבע, והנה התברר שיש פה מאגרי גז טבעי עצומים. ישנה בהחלט תחושה שנרדמנו בשמירה".

 

באגף ים וחופים סבורים אחרת. בשנת 2008, הם מזכירים, התקבלה החלטת ממשלה שקבעה העלאה של 15 מיליון שקל לתקציבם, אולם עד היום הכסף הזה לא הועבר. המצב נותר כשהיה: 15 מפקחים שאחראים על כל הסביבה החופית בישראל.

 

בימים אלה מגבש השר ארדן הצעת מחליטים לממשלה, שתכליתה היערכות חירום שתחייב את שותפויות הגז להקצות כספים יעודיים להגנת הסביבה והסביבה הימית. בנוסף, בימים הקרובים מתעתד ארדן לנסח פנייה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שתכליתה הסדרת החוקים הסביבתיים בקידוחים.

 

משותפויות הגז נמסר: "אנו פועלים בשיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים ונמשיך לפעול על פי הנחיות המחוקק".

 

לכתבה באתר ynet


כתבות קשורות:
על גב הלוויתן: ישראל עלתה ליגה בטבלת הגז
מוכה אסון: מפרץ מקסיקו – איזור מת
עלות ניקיון מפרץ מקסיקו: 3.12 מיליארד דולר
סכנות בעקבות דליפת הנפט במפרץ מקסיקו
בואו נשב רגע במרומים ונראה איך הדברים נראים משם
עובדי האסדה של BP: פחדנו להתלונן על הליקויים


Comments