דו"ח: נזק רב לסביבה הימית בשל פעילות פיתוח בחופים ובלב ים

נשלח 3 ביוני 2013, 12:22 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 3 ביוני 2013, 12:22 ]

למרות חומרת האיומים על אזורים נרחבים בים התיכון, דו"ח ממשלתי חדש מגלה רק רבע אחוז משטחי הים מוגן כיום

מאת צפריר רינת, 3/6/2013

אזורים נרחבים בים התיכון בישראל נפגעו באופן משמעותי כתוצאה מפעולות פיתוח ובינוי ובגלל זיהום ודיג נרחב. למרות חומרת האיומים, רק רבע אחוז משטחי הים מוגן כיום. כך קובע דו”ח מקיף ראשון על מצב הסביבה הימית שהוכן במסגרת התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, המתבצעת בחסות האקדמיה הלאומית למדעים.

הצורך בהכנת תמונת מצב של הסביבה הימית הפך דחוף בעקבות הגידול הניכר בתוכניות התשתית, הכוללות הקמת קידוחי גז ונפט, מתקני התפלה, הרחבת נמלים ובעתיד גם הקמת איים מלאכותיים. הדו”ח מתבסס על נתונים מגופי מחקר שונים ומדענים בתחום, שנאספו על ידי ד”ר אביעד שיינין, חוקר בפרויקט “המארג” (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע). בתוכנית שותפים המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת, וכן מוסדות מחקר, קרן פרטית ומשרד ראש הממשלה. ממצאי הדו”ח יוצגו ביום חמישי בפתיחת פסטיבל אקולנוע ושבוע אדם וים של רשות הטבע והגנים והמועצה לישראל יפה.

על פי הממצאים, עם הנפגעים מפעילות האדם נמנות טבלאות הגידוד - משטחי הסלע הסמוכים לחוף שמסייעים בהגנתו ומאכלסים מינים רבים של בעלי חיים. משטחי סלע אלה נפגעו בשנים האחרונות בשל ירידה משמעותית במספר החלזונות, שאחראים לבנייתם באמצעות שלד גופם. יש אזורים שבהם נעלמו החלזונות לחלוטין וכתוצאה מכך מתרחשים הליכי התמוטטות של הסלע.

הדו”ח מתריע עוד מפני איום משמעותי על האזור החולי הסמוך לחוף, שעלול להיווצר מהפעילות למניעת התמוטטות מצוק החוף. התוכנית הממשלתית מציעה להקים שוברי גלים כדי להגן על המצוק – ואולם לפי הדו”ח, מבנים אלו עלולים לגרום לחסימת הזרימה של החול ושל בעלי חיים לחוף, כדוגמת צבי הים, שנמצא בסכנת הכחדה.

פרק מיוחד בדו”ח מוקדש לסכנה שמציב הדיג על בתי הגידול של בעלי החיים. החוקר דור אדליסט מאוניברסיטת חיפה מפרט כי הסכנה העיקרית להם נובעת מהשימוש ברשתות מכמורת הנגררות על פני הקרקעית וגורפות כל מה שבדרכן, שימוש שלפי ההערכה, מכסה שטח של יותר מ-3,000 קמ”ר. פגיעה קשה נוספת בדגה נמצאה גם כתוצאה מדיג חובבים וצוללים באזורים סלעיים, בעיקר בדגי הלוקוס.

המתקנים שמוקמים בים מוזכרים גם הם ככאלו שעלולים לפגוע בסביבה הימית - כך למשל קידוחי הגז והנפט - בשל הסיכון לדליפות הגורמות לזיהום. חשש להשפעה שלילית קיים גם מצד מתקני ההתפלה, המטפלים כיום בכמות מים שנתית של 300 מיליון מטרים מעוקבים. מתקנים אלו מזרימים חזרה לים תמלחת (תמיסת מלח) הכוללת כימיקלים שונים, שבשל צפיפותה ונטייתה לשקוע היא עלולה לפגוע בבעלי חיים.

במעקב שמתבצע כיום אחר מתקני ההתפלה הקיימים נצפתה אמנם היעלמות של מינים מסוימים לצד התרבותם של אחרים, ואולם השפעה זו מוגדרת כנקודתית בלבד בינתיים. “לאור התחזיות להתפלת מי ים בהיקף של 750 מיליון מטרים מעוקבים עד סוף העשור, ובהתחשב בצפיפות היחסית של המתקנים, סביר להניח שלא ניתן יהיה להימנע מהשלכות של פעילות זו על הסביבה”, נכתב בדו”ח.

באשר לבעיות הזיהום, הדו”ח קובע אמנם כי חלה מגמת שיפור בתחום, בין היתר עם הפסקת הזרמת הביוב הגולמי לים - ועם זאת, דו”ח של אגף ים וחופים של המשרד להגנת הסביבה לסיכום 2012 מעיד עד כמה מתקשה המשרד להתמודד עם האתגרים. כך למשל, ספינות המשרד מיושנות וכך גם הציוד למניעת הזיהום. כמו כן, בידי המשרד אין עדיין האמצעים והסמכויות הנדרשים לפיקוח על פעולות חיפוש וניצול משאבי אנרגיה בים.

בדו”ח נכתב כי למרות שלל האיומים על הסביבה הימית, רק רבע אחוז משטח המים הטריטוריאליים של ישראל נמצא כיום בשטחי שמורות טבע - בעוד רשות הטבע והגנים הציעה להכריז על שמורות נוספות שיקיפו כחמישית מהשטח. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות בשמורות בעתלית ובראש הנקרה, שבהן חל איסור דיג, מצאו כי מספר הדגים בהן גדל וכך גם מינים אחרים של בעלי חיים. הדבר מעיד כי שמירת הדגים סייעה לשמור על המערכת האקולוגית כולה. 

לכתבה בהארץ

כתבות קשורות:
אחרינו המבול? פרק שישי: "ים של דמעות"
Comments