מה קרה לנחלי החוף?

פורסם: 22 בספט׳ 2010, 15:51 על ידי: Sustainability Org

פעם היו אלה נחלי איתן שהובילו כמויות גדולות של מים. כיום הם מעט יותר מתעלות ביוב מצחינות, המובילות שפכים אל הים ומזהמות אותו

שריג גפני | 21/9/2010 13:27
ממש מתחת לאפינו, נמצאים אתרי נופש  שרק מעטים טורחים לבקר בם - נחלי החוף בישראל. פעם היו אלה נחלי איתן שהובילו כמויות גדולות של מים זכים אל הים ותמכו במערכות מפוארות של צמחייה עבותה ומצלה ובמגוון אטרקציות. שנים של פגיעה וניצול בלתי מתחשב הפכו פנינים אלה, של הנוף הישראלי, למה שהן היום – מעט יותר מתעלות ביוב מצחינות, המובילות שפכים אל הים ומזהמות גם אותו.
  
בשנים האחרונות ההכרה שיש לשקם את המערכות האקולוגיות הפגועות של הנחלים בישראל, ובמיוחד את נחלי החוף מחלחלת גם למסדרונות השלטון בישראל. המשרד להגנת הסביבה וגופים ירוקים אחרים משקיעים משאבים ניכרים בשיקום הנחלים. רשות המים נכונה להגדיל את הקצבות המים. לאורכם של חלק מהנחלים, כדוגמת נחל הירקון ונחל אלכסנדר, הוקמו פארקים הכוללים מסלולי הליכה וטיול.  נשתלו מדשאות וניטעו עצים. לכאורה אנו צועדים בכיוון הנכון. אולם במרבית המקרים, למרות מאמצי השיקום והפיתוח, נחלי החוף בישראל עדיין לא שבו לימי תפארתם ועדיין אינם מהווים מוקד משיכה לאלפי המטיילים המחפשים לעצמם אתרי בילוי ונופש ירוק.
צילום: נאור רהב
נחל אלכסנדר. לא מספיק מבקרים צילום: נאור רהב

מדוע, אם כן המאמצים אינם מניבים את הפרי המיוחל? הרובד הראשון של התשובה נעוץ בכך שחלק ניכר ממאמצי השיקום, ממוקד במטרה הסופית של השיקום – התייר והמטייל, במקום לטפל במוקד הבעיה – באיכות ובכמות המים הזורמים בנחל. כאשר מפתחים פארק לתפארת, לאורכו של נחל הנושא מים עכורים המעלים צחנה, הציבור מדיר את רגליו. כזה למשל הוא המצב בנחל אלכסנדר. לאורך קטע הנחל שבין קיבוץ מעברות לכפר ויתקין, הוקם פארק הכולל טיילת מרהיבה. על אף הפוטנציאל, ניתן לראות בטיילת מטיילים בודדים בלבד. כך, היא אינה מהווה אתר נופש משמעותי, כפי שיכלה להיות, לו רק הנחל שבה היה נחל של מים זכים.
   
הסיבה השנייה, היא העדר ראיה אקולוגית כוללת, התופסת את מערכת הנחל כמכלול שלם. מסיבות כלכליות, מרבית מאמצי השיקום מתמקדים באזורים מוגבלים, בעוד ששאר מערכת הנחל אינה זוכה לטיפול דומה. מערכות הנחלים הן מערכות אינטגרטיביות ולכן, המתרחש בקטע הנחל שלא זכה לשיקום משפיע על איכות הקטע בו הושקעו מאמצי שיקום רבים.

אם אנו חפצים בשיקום הנחלים, לטובת הציבור, חיוני לטפל בכל מערכת הנחל ולא רק בקטעים מסוימים לאורכו. בפסטיבל ים מדע שיתרחש בסוכות במכמורת ייחשפו המבקרים לפוטנציאל הגלום בים ובנחלים הזורמים אליו, על כל משמעויותיו והשלכותיו. זאת ועוד, בשל חשיבותו של הנושא, הוא נלמד במסגרת הקורסים בקמפוס למדעי הים במרכז האקדמי רופין.
  
הציניקנים שבינינו בוודאי שואלים, מהיכן יגיעו המשאבים הדרושים לשיקום הנחלים? כיצד אנו יכולים, במדינה חסרת משאבים, הנמצאת במשבר מים מתמיד, להשקיע בשיפור איכות המים בנחלים או להזרים בנחלים כמויות מים שפירים? כל הניתוחים הכלכליים מלמדים כי ניתן לגייס משאבים אלה וכי יש בכך אפילו כדאיות כלכלית רבה. אם ננצל את המים המוזרמים בנחל ונשאב אותם במורד – לפני שהם זורמים אל הים לא יהיה בכך אפילו בזבוז רב של מים. לעומת זאת, החייאת הנחלים יכולה להוביל לשיפור ניכר באיכות חייהם של תושבי ישראל.

הכותב, ד"ר שריג גפני, הוא ראש המחלקה למדעי הים, המרכז האקדמי רופין
לכתבה באתר nrg

Comments