מי אמור לדאוג לכך שקטסטרופה סביבתית לא תתרחש בישראל? מי צריך להיות זה שמפקח ומתריע מפני זלזול בחיי אדם ובהשלכות הסביבתיות מהסוג שהמיט חורבן על מפרץ מקסיקו באפריל של השנה שעברה? בישראל של היום התשובה היא פשוטה וחדה: אף אחד.

קידוחים לצורך חיפוש והפקת נפט בישראל פועלים מתוקף חוק הנפט. חוק הנפט הוא חוק מיושן שנחקק בשנת 1952 ומאז כמעט ולא עבר שינויים. מטרתו להסדיר את חיפושי והפקת הנפט במדינת ישראל. אלא שבתחילת שנות החמישים לא הטרידו את המחוקק נושאים כמו איכות חיי התושבים או שמירת טבע. לכן, חוק הנפט במתכונתו הנוכחית אינו מחויבת כלל בחינת ההיבטים הסביבתיים של קידוחים. קשה להאמין, אבל המילה "סביבה" אינה מופיעה כלל בחוק!

ההשפעות השליליות הפוטנציאליות השונות של תעשיית הנפט על הסביבה הינן מגוונות ועלולות להתקיים הן כדבר שבשגרה והן כתוצאה מתקלות, דליפות ותאונות. הבעיות הסביבתיות שיכולות להיגרם בקידוחים יבשתיים יכולות להתגלות, למשל, בכניסה של בוץ הקידוחים למי התהום, בנוכחות של כימיקליים שמקורם בבוץ ובנוזלי הקידוחים, בהרכב המים הנשאבים במהלך הקידוחים, התפרצות נפט עקב תקלות בראש הקידוח ועוד.

על הסיכונים בסביבה הימית כמעט ואין צורך להרחיב. מספיק שניזכר באסון שאירע במפרץ מקסיקו באפריל בשנה שעברה. אלא שאצלנו זה יהיה גרוע עוד יותר. הים התיכון הוא לא האוקיינוס האטלנטי. הוא קטן הרבה יותר וסגור, כך שלכל דליפה תשפיע עליו, ועל החופים הצמודים אליו, באופן חמור.

הדמיית קידוח נפט בצוק תמרור, מעל ים המלח

רק לפני כחודש עצר משרד התשתיות את קידוח ליוויתן 2, המצוי כ- 120 ק"מ מערבה מהחוף, בשל תקלה חמורה שהתגלתה בו ורק הודות למזל לא הפכה לאסון אקולוגי. במשרד להגנת הסביבה הגדירו את האירוע בתואר "נס" (על התקלה באתר גלובס).

בשנים האחרונות חלה עליה דרמטית בפעילות במישור חיפושי הנפט והגז. התגליות האחרונות בתחום הגז בים התיכון יביאו באופן ודאי כמעט לעליה נוספת בהיקף פעילות זו. עליה משמעותית נוספת קיימת גם במודעות הסביבתית בישראל, המתבטאת בפעולותיהם של קבוצות אזרחים, ארגוני סביבה ומקבלי החלטות שונים.

אלא שבמצב החוקי הנוכחי, אין לאזרחים ולגופים סביבתיים ממשלתיים ושאינם ממשלתיים כל יכולת להשפיע על תעשיית הנפט, שפוטנציאל הנזק הסביבתי שבה, לאדם, לבעלי החיים, לצומח ולנוף, הוא עצום. בכדי לשנות את המצב, הצעת תיקון לחוק הנפט הונחה על שולחן הכנסת על ידי חברי הכנסת דב חנין, יריב לווין וכרמל שאמה.

התיקון לחוק, אם יתקבל, יעמיד את ישראל בשורה אחת עם מדינות כמו בריטניה, נורווגיה וארצות הברית בהן התקין המחוקק רגולציה סביבתית בתחום הנפט וקבע כי יש להפעיל שיקולים סביבתיים בהליך קבלת ההחלטות ולהטמיע אמצעי ניטור ובקרה.

לקריאת הצעת התיקון לחוק הנפט לחצו כאן

לקריאת נייר העמדה של החברה להגנת הטבע בנושא התיקון לחוק הנפט לחצו כאן

מדינת ישראל ניצבת לפני עידן חדש בתחום הנפט והגז. אם לא יתקבל התיקון לחוק הנפט, משמעות הדבר שמדינת ישראל ניצבת במקום הזה כשהיא חשופה לסכנה מוחשית של אסונות אקולוגיים חמורים, ללא יכולת השפעה משמעותית של גורמי פיקוח, ביקורת ואכיפה סביבתיים.

קראו את מאמרה של רותי שוורץ, רכזת האנרגיה והתשתיות של החברה להגנת הטבע, בעיתון דה מרקר

כאמור, ביום ראשון הקרוב תונח הצעת התיקון לחוק על שולחן הממשלה. שר התשתיות, ח"כ עוזי לנדאו, הוא הממונה מטעם הממשלה על יישום חוק הנפט וההחלטה אם לקבל את הצעת התיקון לחוק מונחת לפתחו. אנו קוראים לכם להעתיק את מכתב המכתב התמיכה בהצעת התיקון לחוק המצורף (לנוחותכם, המכתב בקובץ Word) ולשלוח אליו לכתובת mirib@mni.gov.il.

כי חייבים פיקוח סביבתי על תעשיית הנפט הישראלית.

לכבוד: ח"כ ד"ר עוזי לנדאו, שר התשתיות

הנדון: קריאה דחופה להוספת תיקון המגן על הסביבה בחוק הנפט

שלום רב,

הפעילות האינטנסיבית לחיפוש והפקת אנרגיה בישראל מתנהלת כיום, באחריות משרדך, בכפוף לחוק הנפט, שנחקק באמצע המאה הקודמת – ללא כל התייחסות להגנת הסביבה והטבע.

בטרם נמצא את עצמנו בליבו של אסון כזה, על חוק הנפט להטמיע בקבלת ההחלטות שיקולים סביבתיים ולחייב ניטור ובקרה שוטפים תוך שקיפות ובקרה ציבורית. זאת ועוד, לא יתכן כי בנושא כה מהותי שכבר גרם למגה אסונות אקולוגיים בעולם - המשרד להגנת הסביבה יהיה מחוץ למעגלי הבקרה וקבלת ההחלטות.

על שולחן הממשלה עולה הצעת תיקון הגנת סביבה לחוק, שהכינו חברי הכנסת דב חנין, יריב לוין וכרמל שאמה – אנו קוראים לך לא לתת יד לקבורתה של ההצעה ולפעול באומץ ובנחישות על מנת להגן על האדם, הטבע והסביבה בישראל.

בברכה,