בין צבי הים למגיפת המדוזות

נשלח 20 ביוני 2010, 12:48 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 9 ביולי 2011, 12:49 ]

חלק מצבי הים טורפים מדוזות. עם התמעטותם הדרמטית בגלל הפגיעה באזורי ההטלה נמדדת התפוצצות אוכלוסין של המדוזות

סופ
אביב לביא | 19/6/2010 10:57    
הקטע מלפני שבועיים על חשיבות המגוון הביולוגי, בו השוויתי את המערכת שאת שירותיה אנחנו צורכים לפאזל ענק שחלקיו תלויים זה בזה באיזון שברירי, גרר שובל תגובות מקוראים. בבסיס רוב הפניות הייתה בקשה דומה: רוצים דוגמאות.

דוגמה טובה (כלומר, רעה) נפגוש כשנלך לים בקיץ הזה. בשנים האחרונות מתנהלת כאן מלחמת חורמה לשימורם של צבי הים. אנשי רשות הטבע והגנים סורקים את החופים בלילות ובימים במטרה לאתר ביצים של צבים ולגונן עליהן, מטפלים ברגישות ובנחישות בכל צב פצוע ומנסים לרתום את הציבור לטובת הצבות שעולות להטיל בחוף. הציבור, אגב, מתחיל להפנים את המסר, ולאחרונה מסתמן גידול במספר ההטלות המוצלחות.

למה זה כה חשוב? העובדה שהצבים מצטלמים מצוין (בעיקר עם משדר על הגב שנועד לאיתורם בים) ושילדים אוהבים ללטף את השריון שלהם, היא לא סיבה מספקת להשקיע בהם כל כך הרבה אנרגיות. לצבי הים יש תפקיד קריטי במערכת האקולוגית הימית. ובעשורים האחרונים, כשאוכלוסייתם בחופי ישראל קרסה מכמה רבבות לכמה מאות (!), יכולתם למלא את התפקיד צונחת בהתאם.

צילום: פלאש 90
צבי ים. אוכלוסייתם בחופי ישראל קרסה מכמה רבבות לכמה מאות צילום: פלאש 90
מדוע הם הולכים ונעלמים? לפי ד"ר אמיר פרלברג, אקולוג החברה להגנת הטבע, זה קורה משלל סיבות: זיהום מים, ציד, היפגעות ממנועי כלי שיט, הילכדות ברשתות דיג ופגיעה באזורי ההטלה בחופים (בשל תאורה מלאכותית, כלי רכב שנוסעים על החוף, טורפים שנמשכים אל הפסולת בחופים וסתם ונדליזם). הסעיף האכזרי והמקומם ביותר: צבים שבולעים בטעות שקיות ניילון שמשייטות במים באדיבות עם ישראל. השקיות גורמות לסתימת הקיבה של הצב ולמותו מרעב.

אחת הסיבות לחשיבות הצבים היא שחלקם (צב הים החום והצב הגלדי) טורפים מדוזות. השתלטותה של החוטית הנודדת-אותה ברייה חביבה שכל מתרחץ מכיר את נחת זרועה הצורבת - על חופי ישראל, מתאפשרת גם בזכות התמעטותם הדרמטית של הצבים. התפוצצות האוכלוסין של המדוזות, שמהגרות לכאן מים סוף דרך תעלת סואץ (עוד התערבות אנושית מלאכותית), גורמת לשינוי אקולוגי בכל האגן המזרחי של הים התיכון. המדוזות ניזונות מחסרי חוליות ומדגיגים, שהיו אמורים להפוך לדגים. מה הפלא שבים התיכון יש פחות ופחות דגים.

אז מה היה לנו? ה"פיתוח" האנושי הברוטלי גורם להידלדלות חריפה באוכלוסיית הצבים; כתוצאה מכך (ומעוד כמה סיבות) נחילי המדוזות חוגגים. ההשלכות: פחד אלוהים להתרחץ בים, לדייגים אין פרנסה ומדינת ישראל נאלצת לייבא דגים קפואים מסין. שלא לדבר על המדוזות שסותמות את הפתחים של מתקני התשתיות ומסבות נזקים בסכומי עתק.

כשחושבים על זה ככה, פתאום נראה ששמירה על המגוון הביולוגי הייתה צריכה להיות ממוקמת במקום קצת יותר גבוה בסדר העדיפויות הלאומי שלנו.
 
Comments