על מצב האוקיינוסים

נשלח 22 בפבר׳ 2014, 21:50 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 22 בפבר׳ 2014, 21:51 ]
מאת גלובלוג, 4/2/2014

האוקיינוסים. בפנים מתחוללים שינויים בקצב חסר תקדים (צילום אילוסטרציה)

האוקיינוסים קולטים כ-30% מהפחמן הדו-חמצני שנפלט בתהליכי ייצור האנרגיה שלנו, הם נעשים חומציים יותר ויותר – וזה רק שינוי אחד שעובר עליהם בשנים האחרונות. כתבה בת שני חלקים. חלק ראשון – השפעות האדם

בכוכב הלכת ארץ – שאנו, בני האדם, חיים בו – יש יבשות ואוקיינוסים. אנו חיים בעיקר ביבשה, וקל לראות כיצד שינינו אותה כמעט לבלי הכר – בנינו ערים ותשתיות, עקרנו יערות בראשית ושינינו את שימושי הקרקע, וכל זאת בזמן קצר יחסית. האנושות מלבלבת אלפי שנים בלבד, והשינוי הולך ומאיץ ביתר שאת במאות השנים האחרונות, מאז תחילת העידן התעשייתי. אבל השפעת בני האדם איננה מוגבלת ליבשה: השפעתנו על האוקיינוסים, המכסים כ-70% משטח פני כדור הארץ, דרמטית לא פחות. פני האוקיינוסים אולי נראים אותו הדבר, כחולים עם קצת קצף וגלים, אבל בפנים מתחוללים שינויים בקצב חסר תקדים.

דו"ח בנושא מצב האוקיינוסים (State of the Ocean Report) פורסם לאחרונה על ידי IPSO – ארגון מדעי בין-לאומי שהוקם על מנת להעמיק את ההבנה על אודות מצב האוקיינוסים, ובפרט השתנותם עקב לחצים שונים המופעלים עליהם. מטרת הארגון להבין את השלכות השינויים על כדור הארץ כולו, ועל השירותים שהאדם מפיק מהאוקיינוסים – מזון למשל. פרופ' אלכס רו'גרס מאוניברסיטת אוקספורד, המנהל המדעי של הארגון והכותב הראשי של הדו"ח, מסכם:

"בריאות האוקיינוסים מידרדרת במהירות רבה משחשבנו. אנו עדים לשינויים גדולים יותר המתרחשים במהירות רבה יותר, וההשפעות עומדות בפתח. מצב זה צריך להדאיג מאוד את כולם, שכן כולם יושפעו מהשינויים ביכולתם של האוקיינוסים לתמוך בחיים על פני הכדור".

כמה גורמים מביאים לשינוי, וידו הארוכה של האדם בכל אחד ואחד מהם. ראשית, ההתחממות הגלובלית. כידוע, הגורם הראשי להתחממות הוא העלייה ברמות גזי החממה, ולמעשה עלינו להודות לאוקיינוסים שהם קולטים כ-30% מה-CO2 שנפלטים בתהליכי ייצור האנרגיה שלנו. ללא הספיגה באוקיינוסים אפקט החממה היה מתחזק והאטמוספרה ופני הקרקע היו מתחממים מהר הרבה יותר. אלא שאליה וקוץ בה: קליטת ה-CO2 הופכת את האוקיינוסים לחומציים יותר ויותר (PH נמוך יותר).

שנית, נמדדת ירידה הדרגתית בכמות החמצן במים. ירידה זו היא תוצר גם של ההתחממות הגלובלית, אבל גם של שטף של חומרים אורגניים, למשל שיירי מזון, המגיעים לאוקיינוסים בעיקר כחלק ממי שופכין לא מטופלים.

התוצאה המשולבת היא אוקיינוסים חמים יותר (ההתחממות הגלובלית לא פוסחת על האוקיינוסים עצמם), חומציים יותר, ובעלי מאפיינים כימיים שונים מבעבר – פחות חמצן. כל הנ"ל מאיימים על צורות חיים רבות עד כדי חשש מוחשי להכחדה מסיבית שלא הייתה כדוגמתה.

נוסיף לכך את דיג היתר, פועל יוצא של הביקוש הגואה למזון מן הים ושל השתכללות הטכנולוגיה שבידי הדייגים, ונקבל מערכות אקולוגיות שאינן בנות-קיימא לאורך זמן.

החוקרים מצביעים על שלושה כיווני פעילות עיקריים – עצירת ההתחממות הגלובלית; רגולציה ואכיפה להפיכת הדיג הבין-לאומי לבר קיימא; והקמת שמורות ימיות להגנה על המגוון הביולוגי הימי. לפני כמה שבועות כתבנו על מחקר אודות מצב הים התיכון, וגם במחקר זה בלטה המלצה דומה בנוגע לשמורות ימיות.

העלייה ברמת חומציות האוקיינוסים היא כאמור אחד האיומים העיקריים על המגוון הביולוגי ועל החיים באוקיינוסים, וממחקרים עולה כי קצב השינוי ברמת החומציות באוקיינוסים גבוה מכל שינוי אחר שאירע ב-300 מיליון השנים האחרונות, ובפרט קצב השינוי בעת ההתחממות במעבר מהעידן הגאולוגי Palaeocene לעידן האאוקן (עידן היונקים Eocene) לפני כ-55 מיליון שנה, שהביא להכחדה מסיבית של מיני חיים רבים ביבשה ובים.


שונית אלמוגים. המבנה שלה נחלש במים החומציים של האוקיינוסים (צילום אילוסטרציה)

ככל שהאוקיינוסים סופגים יותר ויותר מהפחמן הדו-חמצני שאנחנו משחררים לאטמוספרה הם נהיים חומציים יותר, ופוגעים יותר בבעלי החיים הימיים. כתבה בת שני חלקים. חלק שני – תוצאות

בשבוע שעבר כתבנו על שינויים שונים העוברים על האוקיינוסים עקב פעילות האדם, ובהם עלייה בחומציות. רמת החומציות של האוקיינוסים הולכת ועולה ככל שהם סופגים יותר ויותר מיתרות ה-CO2 שאנחנו משחררים לאטמוספרה. יש לכך השלכות מרחיקות לכת על צורות חיים רבות, משוניות אלמוגים באזורים טרופיים ועד לבעלי חיים ימיים רבים.

נתחיל בכמה הגדרות ומספרים כדי להבין את המצב, ומי שרוצה לקפוץ ישר להשפעות על בעלי החיים מוזמן לדלג לפסקה הבאה. האוקיינוסים על פני כדור הארץ הם למעשה בסיסיים – רמת ה-pH שלהם גבוהה מעט מ-8, וחומצה מוגדרת pH 7 ומטה. אבל מצב זה הולך ומשתנה: מאז תחילת העידן התעשייתי ה-pH באוקיינוסים ירד מ-8.2 ל-8.1. השינוי נראה מצומצם, אבל כיוון ש-7pH חומצי יותר מ-pH 8 פי 10 מונים, המעבר מ-8.2 ל-8.1 משמעותו שינוי של 26% (כפי שרעידת אדמה בדרגה 8 בסולם ריכטר חזקה פי 10 מרעידת אדמה בדרגה 7 בסולם – סולמות כאלה נקראים "סקאלה לוגריתמית"). יתרה מזאת, התחזיות לעתיד תלויות מאוד בכמות ה-CO2 שנפלוט לאטמוספרה. כפי שניתן לראות בגרף שלהלן – הלקוח מסיכום למנהלים של כנס מדעי בנושא – בתרחיש עם פליטות גבוהות, התואם פחות או יותר את התנהגות האומות עד היום, רמת החומציות תלך ותרד עד 7.75 pH בסוף המאה (שינוי של 170% יחסית לעידן הטרום-תעשייתי). בתרחיש שבו הפליטות מצומצמות, תיעצר הירידה ברמת ה-pH. הנתונים בתרחיש הראשון מטרידים בשני היבטים – השינוי עצמו וקצב השינוי, שלא היה כמותו זה מאות מיליוני שנים, ובהתאם מתחזק החשש כי למינים רבים לא יעמוד הזמן להסתגל לתנאים החדשים.

תחזיות של רמות ה-pH באוקיינוסים (מתוך www.igbp.net)

מים חומציים יותר פוגעים בבעלי חיים ימיים רבים – למשל רכיכות, חלזונות ושוניות אלמוגים – וגורמים לכך שהשלד או המבנה שלהם נמס במים ונחלש. עקב כך, ליצורים השונים קשה יותר להתקיים בקטבים, משום שהמים הקרים נוחים יותר לספיגת פחמן דו-חמצני, וכבר היום המים באזור הקטבים חומציים מדי לחלק מהחיים שהתקיימו שם טרום העידן התעשייתי. אם פליטות הפחמן הדו-חמצני יימשכו בקצב הנוכחי, המצב בסוף המאה באזור הקטבים יהיה חמור בהרבה. נוסף על כך, יתפתח איום קשה גם על שוניות האלמוגים באוקיינוסים הטרופיים, שנכון להיום המים בהם עדיין בסיסיים מספיק להתפתחות של שוניות חזקות. אך כאמור – לא לעולם חוסן (לקריאה נוספת – כתבה באקונומיסט).

קשה להעריך במדויק את מלוא המשמעויות של הפגיעה הצפויה במגוון הביולוגי מתחת לפני המים עקב העלייה בחומציות האוקיינוסים. חלק מהמינים מן הסתם ילבלבו בתנאים החדשים, וגם היום ידוע על אצות שונות שמעדיפות מים יותר חומציים); עם זאת, מינים אחרים ייחלשו עד שייעלמו או ישנו את אזורי המחיה שלהם. המצב מסתבך עוד יותר כיוון שהיעלמות או התחזקות של מין אחד פוגעת באחרים – מינים שונים מתמודדים לעתים על אותם מקורות מזון, ולפעמים מין אחד הוא בכלל מקור מזון עיקרי של מין אחר. ככה זה בשרשרת המזון הטבע. גם האדם ניזון רבות מן הים, וככל הנראה נצטרך להתאים את הרגלי הדיג ואת תפעול חוות הדגים לתנאים החדשים.

השינוי בחיים מתחת למים מסתמן כטלטלה גדולה. האוקיינוסים אולי נראים שקטים ואדישים לפעילות האדם, אבל בתוכם הולכת ומתרגשת סערה ביולוגית שכמותה לא הייתה זה עשרות מיליוני שנים ויותר.

לכתבה בבלוג גלובלוג: חלק א', חלק ב'
Comments