שינוי האקלים: הים כבר לא אותו הים

נשלח 18 באוג׳ 2009, 3:51 על ידי Sustainability Org
מועד פרסום: יוני 2009
 
מפלס פני הים או עליית טמפרטורת המים, הידלדלות ריכוז החמצן במים או העלייה בחומציות המים בגלל ספיחת גזי חממה במים - כל אלה שינויים שמתרחשים כבר עתה ומשנים דרמטית את פני האוקינוסים שלנו.

במדינת וושינגטון, צדפות בכמה אזורים לא מתרבות כבר ארבע שנים, ומחקרים ראשוניים גורסים כי הסיבה היא העלייה בשיעור החומציות של הים; במפרץ מקסיקו, הצניחה בריכוז החמצן במים אילץ את החסילונים לנדוד למקום אחר. פטריות שצומחות על אצות, בקטריות בקרקעית הים וצמחים מים מהם מפיקים תרופות מצילות חיים נמצאות תחת מתקפה מתמדת כתוצאה מהשינויים באוקינוסים.  

אלה הם רק כמה פרטים קטנים מתוך התמונה הגדולה שמדענים וחוקרים מציגים בתקופה האחרונה. שינוי האקלים לא ישפיע רק בעתיד ורק על מפלס פני הים. הוא משנה כבר עתה את המים שמכסים כ-70 אחוז משטח כדור הארץ.  

העלייה בריכוז החומציות של המים, מחלות שמגשגות בסביבה חומצית והידלדלות החמצן במים גורמים ככל הנראה לירידה בשיעור ההתרבות של צדפות בחופי מדינת וושינגטון - כך מעריך בראד וורן, שעוקב אחר מצב הים עבור שותפות מדגה בסיאטל. 

אלה לא רק הערכות: הוא ציטט מחקר פדראלי שמצא כי שני-שלישים מתוך הסרטנים הכחולים ממין לארוול מתו לאחר שנחשפו למים בשיעור חומציות גבוה בחוף המערבי של ארצות הברית. שיעורים גבוהים מהרגיל של חומציות נמדדו במים בצפון האוקינוס השקט וסביב אלסקה. החומצה פוגעת ביצורים ימיים קטנים המשמשים כמקור מזון עיקרי של דגי הסלמון. 

למה כל זה קורה: גזי חממה מארובות תחנות כוח וצינורות מפלט של מכוניות, פולטים לאוויר מיליארדי טונות של פחמן דו-חמצני שמי הים סופחים אליהם. התוצאה היא חומצה פחמתית (carbonic acid) שמדללת את הסידן הפחמתי (calcium carbonate) במי הים. יצורים רבים - בעיקר כאלה המצויים בתחתית שרשרת המזון - נסמכים על סידן זה כדי להתקיים. "אם נאבד את זה - זה יהיה לנצח", אמר וורן. 

במפרץ מקסיקו התמונה אחרת אך דומה: עודפי מי השקייה חקלאית מחוות במערב התיכון, רוויים בחומרי הדברה ודשנים, זורמים במורד נהר המיסיסיפי ויוצרים בשפך הנהר לים "שטח מת" שבו לא יכול אף יצור להתקיים. שטחי אחו לח במדינת לואיזיאנה נעלמים בקצב מהיר תחת מתקפות של הוריקנים שהולכים ומתעצמים כתוצאה משינוי האקלים. 

"אנו חייבים להבין שאין יותר מדיניות שעומדת בפני עצמה, במיוחד בכל הקשור לאוקינוסים", אמרה אלכסנדרה קוסטו, חוקרת ימית - נכדתו של החוקר הצרפתי הנודע. "אנרגיה, תחבורה, שינוי אקלים, פיתוח תשתיות, חקלאות, פיתוח עירוני - כל אלה קשורים זה בזה ושם צריכה המדיניות שלנו כלפי האוקינוסים להתחיל".  

"שינויים סביבתיים משמעותיים, כמו למשל עליית מפלס פני הים או עליית טמפרטורת המים, הידלדלות ריכוז החמצן במים או העלייה בחומציות המים - כל אלה ישנו את הנוף המוכר לנו באופן דרמטי, ויחד איתם ישתנו גם נכסים תרבותיים וכלכליים שלנו", אמרה ג'ודית קידלו, מהתוכנית לפיתוח כלכלי ימי.
 
Comments